אנדרואיד

כזה ניסיתי: OnePlus 5

מאת
הסטארטאפ הסיני וואנפלוס עבר תהליך מואץ של התבגרות. בתוך פחות מ-4 שנים הפכה החברה האנונימית לחברה במועדון היצרניות שכולם מחכים מדי שנה להשקת הדגם החדש שלה. תהליך ההתבגרות כלל לא רק התגברות על מחלות ילדות כמו הצהרות יומרניות (את ה-OnePlus 2 שהוכרז ב-2015 כ-Flagship Killer של השנה שלאחר מכן, לא פחות) וסלוגנים דרמטיים (“Never Settle”), כי אם גם הבנה שהייפ הוא לא הכל. לאט לאט ויתרה וואנפלוס על פרובוקציות ודרכים שונות ומשונות שליוו אותה בתחילת דרכה להגיע לכותרות, והחלה להתמקד בפידבקים מהקהילה שבנתה לעצמה ויישומם במכשירים שלה.



OnePlus 5 (צילום: גד גניר)





ה-OnePlus 3 של שנה שעברה והגרסה המעודכנת שלו שהוכרזה כמה חודשים אחריו, ה-3T אכן היו מכשירים “בוגרים” יותר, שהצטיינו בכל הקשור לביצועים, תוכנה יציבה יותר, עם פחות באגים מאי פעם, וטעינת סוללה המהירה מסוגה בשוק. עם זאת המכשירים עדיין לקו בחסר בעיקר בתחום הצילום, תחום שבאופן מסורתי וואנפלוס לא הצליחה להתבלט בו לטובה. וואנפלוס 5, המכשיר החדש ביותר בקטלוג החברה, הושק עם המון הבטחות הקשורות לאיכות הצילום, אך לא רק הבטחות, גם חותמת איכות של אחד הארגונים החשובים ביותר בתחום. מעבר לכך, כרגיל, הוא מציע מפרט שעל הנייר לא נופל מזה של מכשירי דגל מבית סמסונג, LG, סוני ואחרות. למעשה, ברוב המקרים אף מציע מפרט חזק יותר. כל זה בא במחיר גבוה יותר מבעבר. כמה גבוה יותר, והאם במחיר החדש הוא עדיין מהווה אלטרנטיבה משתלמת וראויה למכשירי הדגל המוכרים?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Note 8

מאת
בהכרזה על ה-Note 8 לפני חודש, הקדישו בסמסונג חלק משמעותי באירוע למשתמשים הקבועים של מכשירי הסדרה, ולנאמנות שלהם למותג. 6 שנים לאחר השקת הראשון בסדרה, פאבלטים פופולריים מאי פעם, אך למעט ניסיונות בודדים של יצרניות אחרות, אף יצרנית אחרת לא ערערה באמת את מעמדה של סמסונג והציעה אלטרנטיבה אמיתית לנוסחה שהיצרנית הקוריאנית המציאה ב-2011: מכשיר עם מפרט חזק מאוד, מסך ענק ועט. כפי שמשתמע מהסקרים שהציגה סמסונג, נראה שאפילו הפיאסקו ההתלקחויות של ה-Note 7 בשנה שעברה לא פגע בנאמנותם של משתמשים קבועים במכשירי הסדרה. למעשה, קרה ההיפך: נראה שלקוחות הסכימו פשוט להתאזר בסבלנות, לתת לסמסנג להפיק את הלקחים ולחכות לדגם הבא מבלי להתפתות לעבור לפאבלטים של המתחרות. כל זה כמובן לפי הסקרים שערכה סמסונג. איך זה בפועל? משיחות עם משתמשי Note בסביבתי, אכן יש להם המון נוסטלגיה וחיבה לסדרה, אבל יש להם גם לא מעט תלונות על שינויים שסמסונג עשתה במכשירי Note במהלך השנים. האם ה-Note 8 הוא ממשיך ראוי לשושלת, והאם היה שווה לחכות?



Samsung Galaxy Note 8, צר יחסית וארוך להחריד (צילום: גד גניר)





סמסונג משיקה מדי שנה שתי סדרות של מכשירי דגל בהפרש של כחצי שנה ביניהן: באיזור חודש פברואר-מרץ מכשירים מסדרת S ובאיזור אוגוסט-ספטמבר מכשיר חדש מסדרת Note. מאחר שהמכשיר הראשון בסדרת Note הושק במקביל ל-Galaxy S2, בחרה סמסונג בשנה שעברה לדלג על Galaxy Note 6 ולעשות סדר בשמות המכשירים, כך ש-Galaxy Note 7 (ולא Galaxy Note 6) יוכרז לאחר Galaxy S7. הדמיון בין המכשירים לא מסתכם בשמות שלהם כי אם גם במפרט הטכני. Galaxy Note 8 מגיע עם מפרט זהה כמעט לחלוטין לזה של Galaxy S8: המעבד בגרסה המיועדת לשוק הישראלי הוא אותו מעבד בעל 8 הליבות מדגם Exynos 8895, ונפח האחסון הבסיסי עומד על 64 גיגה, הניתנים להרחבה (בניגוד לאיך שזה היה ב-Note 5) ב-256 גיגה נוספים. ההבדל היחיד בא לידי ביטוי בנפח זכרון ה-RAM. בעוד חלק מהיצרניות הסיניות החלו לאמץ כבר בשנה שעברה זכרון RAM בנפח 6 גיגה (מכשירים כדוגמת OnePlus 3), יצרניות כמו LG, Huawei וסמסונג בחרו לדבוק בנפח זכרון RAM של 4 גיגה במכשירי הדגל שלהן. ב-Note, החליטה סמסונג להעלות את הרף ולהשתמש בזכרון RAM בנפח של 6 גיגה, מה שמאפשר שימוש ביותר אפליקציות במקביל, וגישה מהירה יותר אליהן מאחר שיותר אפליקציות נשארות פתוחות ברקע ואינן צריכות להטען מההתחלה. ההבדל בתחושה בין Galaxy S8 ל-Galaxy Note 8 בהחלט מורגש: ה-Note 8 אכן זריז יותר, יציב ובלי זכר ללאגים או השהיות כלשהן, תופעות שנתקלתי בהן ב-S8. בפראפרזה על הקלישאה הקבועה: Galaxy Note 8 הוא המכשיר המהיר והחזק ביותר של סמסונג עד כה, אבל בניגוד ל-S8 ולמכשירי דגל אחרים של סמסונג בעבר, החוזק הזה גם בא לידי ביטוי בשימוש היומיומי במכשיר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy J5 Pro

מאת
בין 2016 ל-2017 מכשירי סדרה J, סדרת הסמארטפונים של סמסונג לשוק הביניים ולשוק הנמוך עברה שינוי שמי קל: בחלק מהשווקים, במקום להוסיף את השנה לדגם המכשיר, נוספה לו המילה “Pro”. מה הופך את J5 Pro של 2017 ליותר Pro מה-J5 של שנת 2016? לא ברור. כנראה שהתחרות הלא פשוטה עם מכשירי הביניים הזולים יותר של יצרניות סיניות כמו Xiaomi, Huawei ו-Meizu מחייבת את סמסונג לשכנע את הצרכנים שבכל זאת יש למכשירים החדשים שלה בשוק הזה ערך מוסף כלשהו. האם הפיכת ה-J5 ל”מקצוען” מביאה איתה את הערך המוסף הזה?


Samsung Galaxy J5 Pro  (צילום: גד גניר)




הערך המוסף הזה לא מגיע מכיוון המפרט: ערכת השבבים שודרגה אמנם מ-Snapdragon 410 החלש (4 ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ) של קוואלקום, ל-Exynos 7870 של סמסונג עצמה (8 ליבות במהירות 1.6 גיגהרץ), אולם זכרון ה-RAM נשאר בנפח שהיה לגיטימי בקטגוריה הזאת אולי לפני שנתיים: 2 גיגה בלבד. השילוב של זכרון RAM בנפח צנוע, ומעבד לא מאוד חזק, תורמים לסגירה די אגרסיבית של אפליקציות שרצות ברקע, זמן המתנה לפתיחה שלהן מחדש, וכפועל יוצא מכך, חויית שימוש איטית משהו. המכשיר לא נתקע, לא קורס, ושמיש לחלוטין, אולם  ביחס למפרט ולחויית השימוש במכשירים סיניים במחירים דומים, אין ספק שהמכשיר הזה נמצא בנחיתות. גם נפח האחסון, 16 גיגה צפוף מדי. אמנם ניתן להרחיבו באמצעות כרטיס זכרון לנפח של עד כ-256 גיגה נוספים, אולם השטח הנוסף הזה לא יכול לשמש אפליקציות כמו וואטסאפ, וכאן הבעיה האישית שלי עם Smasung J5 Pro: כמו בכל פעם שאני בודק מכשיר, גם הפעם העברתי אליו את ספריית הוואטסאפ שלי, ספריה המכילה תמונות, סרטונים ושיחות מאז הפעם האחרונה שההעברה הזאת נכשלה, אי שם בשנת 2014. מיד עם סיום התקנת כל האפליקציות והעברת הספריה, בטרם הספקתי לבצע איזושהי פעולה במכשיר, כבר קפצה לי הודעה ששטח האחסון במכשיר עומד להגמר. אני משתמש סביר לדעתי בוואטסאפ, וזו לא אשמתי שהגננת של הבת שלי טורחת בכל פעילות בגן לשלוח 30 תמונות כמספר הילדים, רק כדי לא לקפח אף אחד. אני יכול לשבת ולמחוק כל תמונה שאינה מעניינת אותי, אבל אף אחד לא משלם לי משכורת על הפעילות הסיזיפית הזאת, ולכן אני מבקש על במה זאת מכל יצרניות הסלולר: הפסיקו לייצר מכשירים עם נפח אחסון של 16 גיגה. זה לא עובד.

להמשך קריאה

כזה הוכרז אתמול: Samsung Galaxy Note 8

מאת
לפני עשרה חודשים היה קשה לראות את הרגע הזה מגיע: באוקטובר 2016 הכריזה סמסונג על ה-Recall השני של מכשירי Galaxy Note 7, הכרזה שלא רק קברה באופן מעשי את המשך שיווקו של המכשיר, אלא איימה על המשך קיומה של סדרת הפאבלטים שהביאה לעולם את המונח פאבלט. והנה, פחות משנה לאחר מכן מוכרז ה-Galaxy Note 8. סמסונג הציגה אמש סקרים שערכה, שהראו נאמנות גבוהה של לקוחותיה למותג Note, ומהיכרות אישית שלי עם בעלי מכשירי Note, אכן קשה להם לראות את עצמם עם מכשיר אחר.


Galaxy Note 8 (צילום: יח”צ)




העניין הוא שסמסונג היא תאגיד ענק והסנטימנט העיקרי שיש לה הוא לכסף. אם סמסונג היתה מעריכה שהמותג Note עשוי שלא להצדיק את המשך ההשקעה הכספית בו, היא היתה מבטלת אותו בלי יותר מדי התלבטויות. מכירות ה-Galaxy S8 (לפי דיווחה של סמסונג) הוכיחו שהציבור סלח לסמסונג, וסמסונג ראתה במכירות שלה הוכחה לכך שהיא יכולה לתת צ’אנס נוסף גם לסדרת הפאבלטים שלה.

להמשך קריאה

כזה פספסנו: Moto Z Play

מאת
ישנם פרמטרים מאוד ברורים והגיוניים לפיהם מבקרי חפיצים בוחרים מה הם רוצים לבדוק ועל מה הם יעדיפו לוותר: קודם כל, החפיץ הזה צריך לעניין אותי ושאאמין שיעניין גם אתכם, הקוראים. בנוסף הוא צריך להיות רלוונטי וזמין לקנייה לקהל הישראלי, והוא גם צריך להיות עדכני. מאחר שאנחנו גרים בישראל, כל נושא הרלוונטיות והזמינות לקנייה בארץ יוצרים מצב שעל הדרך אנחנו מפספסים המון סמארטפונים אטרקטיביים. סדרת Moto Z שהוכרזה לפני קצת יותר משנה לא הגיעה באופן רשמי לישראל. קיים אמנם יבואן רשמי למותג מוטורולה, אך זה בחר מסיבותיו שלא לייבא את מכשירי הסדרה לארץ הקודש. גם יבואנים פרלליים נמנעו מלייבא אותו, והאופציה היחידה שנותרה בפני מי שזכר חסד נעורים ל-StarTAC, RAZR ו-Milstone היא לייבא אותו באופן עצמאי. הבעיה עם האופציה הזאת היתה שהמכשירים האלו היו יקרים מדי ביחס למפרט שלהם גם ככה, ולמחיר הזה היה צורך להוסיף כ-34% אחוז מס קנייה ומע”מ, מה שהפך את כל העסק ללא כדאי.


Moto Z Play (צילום: גד גניר)




אז איך Moto Z Play, מצא את דרכו אליי ולמה אני טורח לבדוק מכשיר שדגם ההמשך שלו כבר הושק בחו”ל? ובכן, קודם כל כי זה הבלוג שלי ומותר לי לעשות בו מה שבא לי. ועדיין, מה שבא לי זה שיהיה לכם מעניין להגיע לכאן. ה-Moto Z Play הוא מכשיר מעניין, חיצונית, פנימית וקונספטואלית, והוא זכה להמון ביקורות מאוד אוהדות מצד אתרי טכנולוגיה בחו”ל במהלך השנה החולפת. מעבר לכך, בתקופה האחרונה אתרי מכירות סיניים פופולריים החלו להציע אותו לקנייה במחירים אטרקטיביים מבעבר, גם עבור הקהל הישראלי. האם העובדה שהמכשיר הזה נמצא בשוק למעלה משנה צריכה לפסול אותו מראש? כנראה שלא, אבל במכשיר הספציפי שבדקתי יש כוכבית ענקית שכדאי לשים לב אליה. לפני שאגיע לכוכבית, אתחיל מהמכשיר עצמו.

להמשך קריאה

על כזה אני רוצה להניח את הידיים: נוקיה 8

מאת
במובן מסוים, אפשר להגיד שאתמול בלילה נוקיה חזרה למגרש של הגדולים, לפחות ברמה ההצהרתית. HMD Global, החברה שהוקמה רק לפני שמונה חודשים ורכשה את זכויות השימוש במותג נוקיה, הציגה כבר ב-MWC שלושה דגמי מכשירים, כולם מכשירי ביניים לכל היותר. עם כל הכבוד, ההערכה והנוסטלגיה שיש למותג ששלט בעולם הסלולר עד לפני עשר שנים, מקדמי המכירות הטובים ביותר של מותגים בעולם הסלולר הם מכשירי דגל, ולנוקיה, עד אמש, לא היה כזה בקטלוג שלה.


נוקיה 8 (צילום: אתר יצרן)




אתמול בערב הוכרז נוקיה 8. מכשיר שעל הנייר מיישר קו עם המפרט של הגרסה האמריקאית של Galaxy S8: ערכת השבבים Snapdragon 835 של קוואלקום, יחד עם 4 גיגה RAM, ואחסון בנפח של 64 גיגה, הניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון. העובדה שבנוקיה יישרו קו עם סמסונג, לא אומרת שזהו המכשיר החזק בשוק: Xiaomi Mi6 למשל, מגיע עם מעבד זהה, אך עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה. וואנפלוס שכבר בשנה שעברה הציגה מכשיר עם 6 גיגה RAM, מציעה השנה גרסה חזקה יותר של מכשיר הדגל שלה, עם 8 גיגה RAM.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm 4+64

מאת
שיאומי ידועה כבר שנים כחברה המקבלת השראה חזקה במיוחד (שלא לומר, מעתיקה ללא בושה) חלקים נרחבים בעיצוב המכשירים והממשקים שלה מ-Apple. במקום אחד היא דווקא עובדת הפוך לחלוטין מהחברה האמריקאית: בעוד אפל מחזיקה קטלוג קטן יחסית של דגמי מכשירים עם מספר גרסאות הנבדלות זו מזו בעיקר בצבע ובנפח, היצרנית הסינית משחררת לשוק מדי כמה חודשים את אותם מכשירים, שנבדלים זה מזה לא רק בנפח ובצבע, כי אם גם במעבדים וגם בנפח זכרון ה-RAM. תכפילו את זה במספר גדול יחסית של סדרות מכשירים ששיאומי מחזיקה בשוק ותקבלו בלאגן לא קטן, שמקשה על הרוכשים הפוטנציאלים להבין מה המכשיר שהם צריכים לקנות. את Redmi Note 4, אחד המכשירים הפופולריים בשוק כבר בדקתי לפני יותר מחצי שנה, אך לאחרונה החל היבואן הרשמי בישראל לשווק גרסה שדומה מאוד מבחוץ לגרסה החדשה, אבל מתחת למתכת ולפלסטיק מדובר במכשיר שונה לחלוטין.



Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm (צילום: גד גניר)





ה-Redmi Note 4 Qualcomm, הנמכר בישראל הוא הגרסה החזקה ביותר של Redmi Note 4 שקיימת בשוק. ערכת השבבים, כפי שהשם מציין, היא של קוואלקום, מדגם Snapdragon 625. סדרה 6XX של קוואלקום היא סדרה המיועדת למכשירי רמת ביניים ומנפיקה כבר מספר שנים ערכות שבבים נהדרות. ה-625 (ערכת השבבים שפגשתי והתרשמתי ממנה כבר ב-Xiaomi Mi Max) בהחלט ממשיכה את המסורת הזאת ומשלבת בין ביצועים גבוהים בפעולות יומיומיות וחסכון בסוללה. יחד עם 4 גיגה זכרון RAM ו-64 גיגה אחסון, המכשיר הזה יודע לפתוח אפליקציות במהירות שלא נופלת מזו של מכשירי דגל, ולתפקד מצוין באופן כללי. המקום היחיד שבו מורגש שלא מדובר במכשיר דגל הוא בהרצת משחקים. קצב הפריימים פחות גבוה, התנועה פחות חלקה, אבל פרט לדברים האלו, בשימוש יומיומי, ההבדל בתחושה בין מכשיר כזה לבין מכשיר כמו Huawei P10 לא מורגש בכלל.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Pad 3

מאת
השנים 2010-2012 היו תור הזהב של הטאבלטים. בשנים האלו, טאבלטים היו הדבר הכי חדשני והמוצר שכולם חייבים שיהיה גם להם. טאבלטים הפכו לחלק בלתי נפרד מקטלוג המוצרים של יצרניות הטכנולוגיה הגדולות, וההשקות שלהם היו אירועים בעלי חשיבות שייצרו עניין רב. במידה מסויימת, היה בזה היגיון מסוים: סמארטפון ממוצע בשנים האלו הגיע מצויד במסך בגודל של 4 עד 4.5 אינטש. טאבלט, מעבר להיותו משהו חדשני ומלהיב, סיפק חויית שימוש משלימה לסמארטפון, ואיפשר צריכת מדיה, גלישה ושימוש באפליקציות על מסך גדול ומרווח יותר, ועדיין בצורה פחות מחייבת ומסורבלת משימוש במחשב נייד. מגמת הגדילה של מסכי סמארטפונים, והעובדה שטאבלטים הם מוצר שדורש שדרוג בקצב נמוך בהרבה מסמארטפונים הביאו לצניחה צפויה במכירות ולצמצום מימדי הקטגוריה.


Xiaomi Mi Pad 3 (צילום: גד גניר)




שיאומי, יצרנית סינית שיורה ביום יום לכל הכיוונים, דווקא התמהמה עם הכניסה שלה לשוק הטאבלטים, והציגה את Mi Pad, הטאבלט הראשון שלה רק ביוני 2014, כשמכירות הטאבלטים בעולם כבר היו הרחק משיאן. כל זה לא הפריע לה להמשיך ולתחזק את סדרת הטאבלטים שלה. העדכני ביותר בסדרה, ה-Mi Pad 3 הגיע אליי לבדיקה בשבועות האחרונים. מאחר שביום יום טאבלטים בביתנו משמשים בעיקר את הבנות שלנו, עניין אותי לבדוק לא רק איך ה-Mi Pad 3 מתפקד, עניין אותי לדעת אם יש לאדם בוגר בשנת 2017 מה לעשות איתו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia XZ Premium

מאת
את מכשיר הדגל של סוני לשנת 2017, Xperia XZ Premium זכיתי לפגוש כבר בברצלונה ב- MWC 2017. האמת ש”לפגוש” זו הגדרה מרחיקת לכת. בניגוד נניח ל-LG או ל-Huawei, בסוני לא היו מעוניינים באמת לאפשר למבקרים בתערוכה, לרבות עיתונאים ובלוגרים למשש את מכשיר הדגל החדש שלהם. לא מדובר ברכושנות או בחשש מיצר הרע של אורחי המתחם. לפי ההערכות, המכשיר החדש שהחל להמכר בחנויות בחו”ל רק בחודש יוני, הגיע לברצלונה ארבעה חודשים לפני כן בגרסה לא סופית. לפיכך, אנשי סוני שהעדיפו שלא למצוא את עצמם במצבים מביכים, החליטו לתת למבקרים להתרשם ממנו מרחוק ולא יותר מכך.  


Sony Xperia XZ Premium (צילום: גד גניר)




כך יצא שאת Xperia XZ Premium זכיתי לראות או בתיבות זכוכית נעולות במתחם של סוני בתערוכה או בידיהם של נציגי החברה ששמחו להדגים את הפיצ’ר החדש והמסעיר שמביא איתו המכשיר החדש, עליו ארחיב בשלב מאוחר יותר. כל ההתנהלות הזאת לא הפריעה למארגני הכנס להכריז על XZ Premium כעל המכשיר הטוב ביותר בתערוכה. לא ברור מה הקריטריונים של צוות השופטים המכובד, אבל בחירה במכשיר שרק הוכרז, שטרם נמכרה יחידה בודדת ממנו, ושאסור לגעת בו, כמכשיר הטוב ביותר לשנת 2017 לא מעידה כלום על המכשיר עצמו, אם כבר, על כמה שווה הפרס הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Mate 9 Pro

מאת
כל עוד וואווי היתה סתם עוד אחת מאסופת היצרניות הסיניות האלמוניות עבור הקהל הישראלי, לאף אחד לא היה באמת אכפת איזה דגם מקטלוג החברה מגיע לארץ ביבוא רשמי וכמה זמן זה לוקח. רצף של קמפיינים אגרסיביים והשקעה ניכרת של היבואנית בהגברת המודעות למותג בישראל, יצרה קהל אוהדים בארץ שממתינים להגעתו של כל דגם חדש בציפיה דרוכה. ההחלטה על היבוא הרשמי של הפאבלטים של וואווי שהוכרזו  עוד בנובמבר, Mate 9 ו-Mate 9 Pro, התקבלה באיחור של כמה חודשים, והם הושקו בארץ רק באפריל כשהיבואנית הבינה שקיים ביקוש רב למכשירים היקרים יחסית.


Mate 9 Pro מקווה שאתם מעריכים אותי על השעות בהן אני עובד על הבלוג הזה (צילום: גד גניר)




הדגם שהגיע לידיי לבדיקה הוא דגם ה-Pro, שמתהדר במפרט טכני שעדיין, חצי שנה לאחר ההכרזה, נחשב לאחד החזקים בשוק. ערכת השבבים Kirin 960, זהה לזו של P10, מכשיר הדגל הנוכחי של החברה, וכוללת 4 ליבות הפועלות במהירות 2.4 גיגהרץ, ועוד ארבע הפועלות במהירות 1.8 גיגהרץ. האחסון במכשיר אמנם אינו ניתן להרחבה, אבל הנפח המובנה נדיב ועומד על 128 גיגה. זכרון ה-RAM כאן הוא בנפח 6 גיגה, וזו אחת הנקודות היותר מעניינות במפרט המכשיר: בשנה שעברה החלו להופיע בשוק מכשירים עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה, אך מדובר היה בבודדים, ורוב היצרניות הגדולות בשוק המשיכו להשאר עם נפח של 4 גיגה בלבד. מעבר לכך, בחודש מרץ, מספר חודשים לאחר ההכרזה על  ה-Mate 9 Pro, טען אחד מבכירי וואווי שזכרון RAM בנפח 4 גיגה מספק את האיזון המושלם בין תמורה בביצועים, למחיר הרכיבים, ושלמעשה 4 גיגה זה יותר ממה שצריך. איך זה מסתדר ביחד? ובכן מדובר במכשיר פרימיום, שכלל לא מכוון לאיזורים שוואווי כיוונה אליהם בשנים האחרונות. מכשיר מהסוג הזה הוא הפגנת כוח, כבר לא אלטרנטיבה זולה, אפילו לא אלטרנטיבה משתלמת. מכשיר פרימיום שלא חסכו בו בדבר, על חשבונכם כמובן.

להמשך קריאה