Xiaomi

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 9

מאת
לשיאומי אין זמן. אם היא רוצה להתמיד במסורת להשיק מכשירי דגל בצרורות מדי שנה, עליה להתחיל את ההשקות מוקדם ככל האפשר. בהתאם לכך, את ה-Mi 9 מכשיר הדגל העיקרי שלה לשנת 2019 השיקה בסין כבר בפברואר, אפילו לפני ועידת הסלולר הגדולה בברצלונה, לפני סמסונג, לפני וואווי, לפני כולם כמעט. איכשהו, אלינו בישראל לקח לו יותר זמן להגיע. היה שווה לחכות?



Xiaomi Mi 9. קורא טביעות האצבעות בינוני כנהוג בז’אנר (צילום: גד גניר)
שיאומי Mi 9 הוא בין הסמארטפונים הראשונים בשוק להציע את ערכת השבבים Snapdragon 855 של קוואלקום. ערכת השבבים הזאת אמנם אינה תומכת ברשתות דור חמישי, אבל זה לא באמת אמור לשנות לכם כי אין רשת כזאת באופק הישראלי. מה כן אמור לשנות לכם? שזה מעבד חזק להפליא: ליבה אחת פועלת במהירות 2.84 גיגהרץ, שתיים נוספות במהירות 2.42 גיגהרץ, וארבע נוספות במהירות 1.8 גיגהרץ. מכשירי Galaxy S10 בארה”ב, מכשירי LG G8, מכשירי OnePlus החדשים ועוד מכשירי דגל רבים אחרים מצוידים בערכת השבבים הזאת. הגרסה שהגיעה אליי לבדיקה היא הגרסה הבסיסית ביותר שמצויידת בזכרון RAM בנפח 6 גיגה ואחסון בנפח 64 גיגה, אך ניתן להשיגו גם בגרסאות עם 8 ו-128 גיגה בהתאמה. סוגיית האחסון מהותית: לא ניתן להרחיב אותו, לכן אם אתם עומדים לקנות את המכשיר הזה, כדאי לחשוב היטב מהו נפח האחסון שתזדקקו לו בשנים הקרובות. לתוך החישוב הזה כדאי גם להכניס את העובדה שלמכשיר הזה יש חיישן ברזולוציה של 48 מגה פיקסל. החיישן הזה, יחד עם מצב הצילום הייעודי שעושה שימוש במלוא הרזולוציה הזאת, מייצרים תמונות שנפחן עומד על 12 מגה, במקום 4-5 המגה הסטנדרטיים, מה שיכול לאורך זמן להפוך את זכרון האחסון של המכשיר שלכם לצפוף במיוחד.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: 70mai Dash Cam Pro

מאת
כפי שכנראה כבר הבנתם (וכפי שהסברתי בקוים כללים בפוסט אודות Jimmy) העובדה שמוצר מסוים מוצג כמוצר של שיאומי, לא אומרת בהכרח שהוא באמת *של* שיאומי. עם זאת, להתהדר בשם החברה הסינית הפופולרית לא יכול להזיק, תשאלו את אנשי Xin An, החברה שעומדת מאחורי המותג 70mai. לפני כתשעה חודשים הם החלו בקמפיין מימון המונים באינדיגוגו, למצלמת רכב חכמה בשם Dash Cam Pro, אותה הם תיארו בין השאר כשייכת לאקוסיסטם של שיאומי. לתומכים בפרוייקט זה הספיק: היעד הראשוני של הקמפיין שעמד על כ-10,000 דולר הושג בתוך כחצי שעה. עד לסיום הקמפיין החברה הצליחה לגייס כ-398,576 דולרים ולאחר מספר חודשים המצלמה נשלחה למשקיעים. כעת, חצי שנה אח”כ, המצלמה נמכרת באתרי מכירות סיניים שונים, וכמובן מקודמת בקבוצות הדילים השונות בתור “מצלמת הרכב של שיאומי”.



70mai Dash Cam Pro (צילום: גד גניר)
מצלמת רכב זה בדר”כ חפיץ פשוט, עם ייעוד אחד: לצלם באופן קבוע בעודכם נוסעים כדי לתעד תאונות לא עלינו, עבירות תנועה של נהגים אחרים בכביש, או להוכיח שאתם לא ביצעתם כאלו. 70mai Dash Cam Pro היא המצלמה השנייה של המותג הזה, והמתקדמת ביותר מבין השתיים. היא מתיימרת לעשות עוד כמה דברים מלבד לצלם: להשמיע התראות קוליות תוך כדי נהיגה, ולהמשיך לצלם כשהרכב עומד בחניה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Mix 3

מאת
העיסוק המיותר, המייגע והבלתי נגמר בעניינה של המגרעת, אותו קטע שחור שהפך לפריט עיצובי כה פופולרי בסמארטפונים מודל 2018 ושנוא נפשם של כתבי ובלוגרי טכנולוגיה עם סף ריגוש גבוה, הביא את היצרניות בשוק לחפש פתרונות חדשים למיקום המצלמה הקדמית וכל מה שעד לפני שנתיים היה קל כל כך למקם במקטע שמעל למסך. נקודת הפתיחה של סדרת Mi Mix של שיאומי שונה: הראשון בסדרת מכשירי הפרמיום של שיאומי לא הציג מלכתחילה מגרעת, וכך גם אלו שאחריו, אבל כן התהדר ב”סנטר” שאליו הוגלו כל הרכיבים הנ”ל. כל עוד הקונספט של מכשיר עם מסגרות מסך מיקרוסקופיות לא עמד בשורה אחת עם פריצות דרך שמצפים להן בקוצר רוח כמו תרופה לסרטן, חיסול הרעב ושלום עולמי, שיאומי יכולה היתה להסתדר עם הסנטר הזה. לאחר שהמגרעת הוכרזה כאויבת מספר אחת של תעשיית הסלולר, והחלום הרטוב של מבקרי ומשתמשי מכשירים הפך להיות מכשיר עם חזית נטול מסגרות, נדרש מצידה פתרון הנדסי אחר כדי להמשיך להיות הכי קרובה להישג הזה. רגע לפני שמכשירי הדגל של שנת 2019 מתחילים לעשות את דרכם לישראל, נחת אצלי לפני מספר שבועות ה-Mi Mix 3, מכשיר דגל נוסף ששיאומי דחסה אל קטלוג מכשירי הדגל של שנת 2018. המכשיר הרביעי בסדרת Mi Mix אכן מוותר על הסנטר, לטובת קאמבק של תצורה שהיתה נפוצה בעיקר בעשור הקודם: סליידר.



Mi Mix 3 (צילום: גד גניר)

מבחינת מפרט, ה-Mi Mix 3 מציג את מה שמציגים כל כך הרבה דגמי מכשירים אחרים של שיאומי השנה: ערכת השבבים Snapdragon 845 (אותה אחת שתמצאו גם ב-Pocophone, Mi Mix 2s, Mi 8, Mi 8 Pro, ו-Black Shark, מכשיר הגיימינג של החברה) שהיא ערכת השבבים החזקה ביותר של חברת קוואלקום, ובין הנפוצות בדגמי מכשירי הדגל בשוק. הגרסה אותה אני קיבלתי לצורך הבדיקה מגיעה עם הקונפוגרציה הבסיסית ביותר איתה נמכר הדגם הזה: 6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון שאינו ניתן להרחבה. החומרה הזאת מריצה את MIUI 10, גרסתה של שיאומי למערכת ההפעלה אנדרואיד, שמבוססת כאן על גרסת Pie העדכנית. בניגוד ל-Mi 8 Pro, החוייה היתה זריזה וחלקה ב-100% מהזמן. המכשיר טס זריז, חזק ונראה שהגרסה הנוכחית של מערכת ההפעלה כאן יודעת איך לנצל היטב את החומרה שאלוהים והאנשים בשיאומי נתנו לו. האם סוף סוף מכשיר של שיאומי עם תוכנה נטול באגים? צר לי, אבל אנחנו עדיין לא שם. עדיין הדפדפן המובנה אגרסיבי מדי ומשתלט ביישומים מסוימים על ברירת המחדל (קישורים מאפליקציות כמו וואטסאפ נפתחים משום מה רק דרכו והאופציה לפתוח אותם כברירת מחדל דרך כרום אינה מופיעה בתפריט הרגיל). מעבר לזה, את הבאג המפתיע של שיאומי למכשיר זה פגשתי כאן בתפריט ה-Bluetooth: בכל פעם שרציתי להצמיד מכשיר חדש אל ה-Mi Mix 3, אופציית חיפוש המכשירים בסביבה סירבה לפעול. איתחול פתר תמיד את הבעיה אבל זה לא צריך להיות פתרון קבע. לא מתים מזה, ושיאומי אלופה בלהותיר במכשיריה תקלות שלא מתים מהן. ועדיין, ההמתנה למכשיר של שיאומי שהכל יעבוד בו חלק, נמשכת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 8 Pro

מאת
המושג החם ביותר בבורסת השמועות בשוק הסלולר בשנה שעברה היה סורק טביעות אצבע מתחת למסך. לאחר שכל היצרניות בשוק צמצמו את המסגרת התחתונה והעליונה במסכי הסמארטפונים שלהן, קורא טביעות האצבעות נאלץ לחפש מקום לנדוד אליו, או לגב המכשיר, או אל מתחת למסך עצמו. אנליסטים, בלוגרים וכתבי טכנולוגיה העריכו חודשים לפני השקת שה-Galaxy S8 וה-iPhone X יכללו קורא שכזה, אך בסופו של דבר התבדו: אפל החליטה להיפטר מקורא טביעות האצבע ולהסתמך על זיהוי פנים בלבד, וסמסונג בחרה להסתמך גם על זיהוי פנים וגם להזיז את הקורא אל גב המכשיר. שנת 2018 היא השנה בה סוף סוף הטכנולוגיה המדוברת הגיעה אל השוק ואומצה, בינתיים לפחות, בעיקר על ידי תעשיית הסלולר הסינית: Huawei Mate 20 Pro OnePlus 6T, Meizu 16th, כולם מחביאים סורק שכזה מתחת למסך, נחתו בישראל בחודשים האחרונים. כעת מגיע גם תורה של שיאומי, עם מכשיר הפרמיום שלה, Mi 8 Pro.



גב שקוף, Xiaomi Mi 8 Pro (צילום: גד גניר)
ה-Mi 8 Pro הוא למעשה גלגולו ה”בריטי” של ה-Mi 8 Explorer. האקספלורר הושק כמכשיר פרמיום יחד עם ה-Mi 8 הרגיל והיה בין הראשונים להתהדר בקורא טביעות אצבעות מתחת למסך. בדצמבר האחרון החלו מכשיריה של שיאומי להימכר באופן רשמי ע”י מפעילות סלולר באנגליה וכנראה מתוך רצון להתחיל את ההשקה עם מכשיר חדש, הוחלט לתת למכשיר הפרמיום של החברה שם חדש ולשווקו כך. באותה הזדמנות הגיע גם לישראל בתצורה החזקה ביותר שלו, עם ערכת השבבים Snapdragon 845, זכרון RAM בנפח 8 גיגה ואחסון בנפח 128 גיגה, שאינם ניתנים להרחבה. שיאומי היא ככל הנראה היצרנית שמציעה את מגוון הדגמים הרחב ביותר המבוססים על ערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום. עושים בה שימוש הפוקופון, המי מיקס 2 אס, Mi 8, ה-Black Shark (מכשיר הגיימינג של החברה) והמי מיקס 3. מעטים המכשירים בשוק שמציעים נפח זכרון RAM רחב כל כך ויש סיבה טובה מדוע זה כך: אין בכך צורך. מכשירי הפיקסל של גוגל מסתפקים בחצי מזה, ורוב השוק מציע כ-6 גיגה במכשירי דגל, שגם זה מעבר למה שרוב המשתמשים צריכים, נכון לתחילת שנת 2019. ייתכן שבעוד כמה שנים אפליקציות יהפכו לתובעניות יותר, אבל כיום היתרון ב-8 גיגה RAM מתבטא בעיקר ביכולת להגיד שיש לך בסמארטפון 8 גיגה RAM.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Pocophone F1

מאת
יצרניות אנדרואיד נורמליות משיקות בדר”כ שני מכשירי דגל בשנה. הנוהג הזה החל כשהיתה הפרדה ברורה בין סמארטפונים בגודל סטנדרטי לפאבלטים. היום, כאשר כמעט כל השקה כוללת דגמי סמארטפונים בגדלים שונים, שתי השקות נפרדות (אחת באיזור חודש מרץ-אפריל והשנייה באיזור ספטמבר-אוקטובר) נועדו בעיקר לבדל בין סדרות מיינסטרים של מכשירי דגל, לסדרות פרמיום. שיאומי אינה יצרנית נורמלית. מאז חודש מרץ היא השיקה לא פחות מ-4 מכשירי דגל שונים העושים שימוש בערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום. האחרון שבהם הוא ה-Pocophone F1, הניסיון הראשון של שיאומי לבנות לעצמה מותג משנה.
Pocophone F1 (צילום: גד גניר)

שיאומי היא לא הראשונה בשוק לבצע מהלך כזה, אבל בהחלט מפתיע לראות דווקא אותה הולכת לשם. קדמו לה OPPO עם תת המותג OnePlus, וואווי עם Honor, וגם לנובו שהתנסתה לתקופה קצרה עם מותג משנה משלה, ZUK. לרוב, מותג משנה הוא הדרך של יצרניות גדולות להציע אלטרנטיבה זולה למכשירי מותג הבית שלהן, וכך להשיג דריסת רגל בשווקים שונים מבלי לשחוק את מחירי המכשירים האחרים שלהן, או ליצור קניבליזציה בקטלוג. למה מפתיע לראות את שיאומי הולכת לשם? מאחר שבשנים האחרונות שיאומי מתעקשת לשמור על רמת מחיר נמוכה גם ככה ואפילו התחייבה על כך פומבית, זאת כאשר היא עושה שימוש ברכיבים זהים לאלו של יצרניות שדורשות לפעמים עשרות אחוזים יותר על מכשיריהן. ב-Pocophone נעשו מספר פשרות, בעיקר כאלו הנראות לעין. מצד שני ניתן למצוא בו כמה הפתעות לטובה, אפילו ביחס למכשירים יקרים יותר של שיאומי עצמה, כל זאת ברמת מחיר נמוכה מזו של מכשירי הדגל האחרים של החברה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Mix 2S

מאת
שנת 2018 בעולם הסלולר היא שנת המגרעת. דיונים אודות מפרט, ממשק, איכות מצלמה, סוללה ונושאים איזוטריים אחרים פינו את מקומם לשאלה ההו כה חשובה, האם גם המכשיר הבא של כל יצרנית אנדרואיד בתורה יכלול את המקטע השחור השנוא בראש מסגרת המכשיר. הדיוק ההיסטורי קובע שאפל לא היתה הראשונה שבחרה בפתרון של מגרעת כדי להשיג עוד כמה אחוזי נדל”ן של מסך בחזית המכשיר. הראשונה שעשתה זאת היתה Essential של אנדי רובין, אולם השימוש של אפל בפתרון העיצובי השנוי במחלוקת הזה ב-iPhone X, הפכה אותו לבחירה המועדפת על כמעט כל יצרנית סמארטפונים מבוססי אנדרואיד בשוק השנה.

מכשיר ללא מגרעת (צילום: גד גניר)
בין היצרניות שהציגו מכשירים עם מגרעת בחודשים האחרונים היתה גם שיאומי. העובדה שכבר התנסתה בשנים קודמות בעיצובים נטולי מגרעת, לא עצרה אותה מללכת על התצורה הפופולרית של 2018 (בקרב יצרניות) במכשיר הדגל הנוכחי שלה, Mi8. מצד שני, לפני השקת ה-Mi8, היא הספיקה להציג דור חדש, או יותר נכון, דור חצי חדש, לסדרת הפרמיום שלה, Mi Mix. את ה-Mi Mix 2 בדקתי בסמוך להשקת האייפון X בשנה שעברה. ה-Mi Mix 2S מציג עיצוב כמעט זהה, אבל מפרט טכני משודרג, זהה ברובו לזה של ה-Mi8. לאחר חויה פושרת למדי עם ה-Mi Mix 2, הגעתי למסקנה שאני חייב לתת צ’אנס לגרסה העדכנית של המכשיר מהסדרה הייחודית הזאת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi S2

מאת
בחודש מאי האחרון הכריזה שיאומי על משהו שהקטלוג שלה חיכה לו נואשות (לא באמת): סדרת סמארטפונים חדשה במשפחת Redmi. החברה שהקטלוג שלה כולל אינספור דגמים ותתי דגמים מצאה לנכון לייסד סדרה חדשה של מכשירים שישלבו בין מחיר זול, למצלמה קדמית מתקדמת. כאילו שהקטלוג שלה לא מבלבל גם ככה, בחרה שיאומי להתחיל את הסדרה מהספרה 2, או בשמה המלא Redmi S2. איפה ה-S1? מעולם לא היה כזה. הבלבול הזה, וקצב השקת המכשירים הם בעיקר כאב ראש למבקרי סמארטפונים כמוני. עבור הרוכשים עדיף כמובן קטלוג מגוון ככל האפשר שיאפשר בחירה בדגם המתאים ביותר. בינתיים אגב, האסטרטגיה הזאת עובדת לשיאומי לא רע בכלל, בייחוד בסגמנטים הזולים יותר: למרות המגוון והבלאגן, מכשיר האנדרואיד הנמכר ביותר בעולם ברבעון הראשון של 2018 היה ה-Redmi 5A נטול היומרות, ושיאומי עצמה ממוקמת כמעט כדרך קבע בין חמשת יצרניות הסמארטפונים הגדולות בעולם. אם להשיק סמארטפונים בקצב מסחרר הוביל אותה להצלחה כזאת, למה שתנסה להתחשב בלו”ז ובצורך של מבקרי סמארטפונים להסביר למה הם בודקים יותר מכשירי שיאומי מאשר של כל יצרן אחר?



Xiaomi Redmi S2 (צילום: גד גניר)
במפרט הטכני לא תמצאו הפתעות מרעישות: שיאומי בחרה לצייד את ה-Redmi S2 בערכת השבבים Snapdragon 625 בה השתמשה במגוון מכשירים כמו Redmi Note 4, Mi Max, Redmi 5 Plus, Mi A1 ועוד. זו ערכת שבבים בעלת 8 ליבות הפועלות במהירות 2 גיהרץ אשר בדר”כ יודעת לאזן היטב בין ביצועים לחסכון בחשמל. לגבי החסכון בחשמל אפרט בהמשך. לגבי הביצועים, ערכת השבבים היא חלק חשוב אבל לא היחיד בריבוע הקדוש שמורכב מערכת שבבים, נפח אחסון, זכרון RAM והתאמה של מערכת ההפעלה לכל שאר המרכיבים. אני קיבלתי לבדיקה את הגרסה עם ה-3 גיגה RAM ו-32 גיגה אחסון, כאשר קיימת גם גרסה עם 4 ו-64 בהתאמה שעולה כ-200 ש”ח יותר. האמינו לי, אתם רוצים להשקיע עוד 200 ש”ח בשביל הגיגות הנוספות. ייתכן והורגלתי לנשום אויר פסגות, אבל אני לא מאמין שבשנת 2018 3 גיגה RAM זה עדיין נפח זכרון עבודה לגיטימי למכשיר אנדרואיד. אפילו עם מערכת ההפעלה MIUI בגרסה 9.5 שנחשבת מהירה וקלילה יחסית, כאן היא מגמגמת מדי פעם, בעיקר במעבר בין אפליקציות. המכשיר לא נתקע ואפילו זמני הטעינה סבירים. הבעיה היא במעבר בין אפליקציות: עם 3 גיגה RAM, אפליקציות שרצות ברקע נסגרות מעצמן וכשחוזרים אליהן צריך להמתין שייפתחו מחדש. אפשר לחיות עם זה, אפשר להגיד לילדים שלכם תסתפקו בזה כי זה מה יש, אבל אם מהירות עבודה היא ערך מקודש עבורכם, תבחרו בגרסה עם ה-4 גיגה. אגב, זה בין המכשירים הבודדים בשוק שמגירת הסים שלו כוללת מקום לשני כרטיסי סים ובנוסף מקום נפרד עבור כרטיס הזכרון, כדי שאם תצטרכו להשתמש בפונקציית הסים הנוסף, לא תאלצו לוותר על אפשרות הרחבת הזכרון.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 5

מאת
ה-Redmi Note 4 היה ממכשירי הביניים הבולטים בישראל ובעולם בשנה שעברה, ובצדק. במחיר זול מאוד, הוא הציע את הדברים הבסיסיים שטלפון צריך להציע, בלי גימיקים מיותרים, בעיצוב אפרורי למדי, ובלי לפשל בשום תחום באופן מיוחד. עם נקודת פתיחה כזאת, המשימה המוטלת על ממשיך דרכו קלה למדי, רק לא להרוס.



Xiaomi Redmi Note 5 (צילום: גד גניר)

הבעיה היחידה היתה שמרוב מבחר של מכשירי ביניים בקטלוג של שיאומי, לא היה ברור מתי, אם בכלל, יוכרז הממשיך הישיר של ה-Redmi Note 4: בספטמבר הכריזה על ה-Mi A1 שחלק מפרט טכני זהה לגרסה החזקה של ה-Redmi Note 4 , רק עם גרסת אנדרואיד נקייה לחלוטין, ולפיכך לא יכול היה להחשב כדור הבא למכשיר הפופולרי. בנובמבר יצא לשוק ה-Redmi Y1, שזכה בשוק הגלובאלי לשם המוכר Redmi Note 5A, אך היה מדובר במכשיר נחות אפילו מה-Redmi Note 4. כל אותה עת, זלגו מדי כמה שבועות פרטים שאיששו את קיומו של הדור הבא באמת למכשיר הפופולרי של שיאומיֿ: תמונות של אבות טיפוס, תוצאות מבחנים במבחני ביצועים ועוד.  



בפברואר, שנה וחודש לאחר ההכרזה על ה-Redmi Note 4, שיאומי השיקה את מכשירי ה-Redmi 5 וה- Redmi 5 Plus, אך גם הם היו לא יותר מגרסאות מעט מעודכנות של המכשיר הפופולרי. הם חלקו מעבד זהה לזה של הגרסה החזקה ביותר של ה-Redmi Note 4, מצלמה מעט עדכנית יותר ועיצוב כמעט זהה, כאשר ההבדל המשמעותי היחיד הוא מסך גדול יותר, ביחס של 18:9 בהתאם לטרנד שהחל כבר ב-2017.  לצידם הוכרז בעולם ה-Redmi Note 5 Pro, מכשיר עם מערך צילום כפול וערכת שבבים חדשה, סוף סוף יורש אמיתי, אך היורש הזה לא הגיע לארץ. מכשירי ה-Redmi 5 וה-Redmi 5 Plus הגיעו לישראל זמן קצר לאחר ההכרזה עליהם בחו״ל. היורש האמיתי שכן הגיע בסופו של דבר לישראל הוא תת גרסה הנקראת Redmi Note 5 AI Dual Camera. הוא הוכרז רק בחודש מרץ, נחת בישראל ביבוא רשמי בשבועות האחרונים ובו עוסקת הביקורת הזאת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huami Amazfit Stratos

מאת

השם ״Huami״ עדיין לא אומר הרבה לקהל הישראלי, אבל נכון לאוגוסט 2017 זוהי יצרנית המחשוב הלביש הגדולה בעולם, השולטת על נתח של כ-17% מהשוק. איך ייתכן שלא שמעתם על החברה שהצליחה לעקוף את אפל ופיטביט? הסיבה פשוטה: ברוב המקומות שבו פורסמו הנתונים האלו, הראשונה בטבלה היתה שיאומי, עבורה הואמי מייצרת רכיבים למוצרי מחשוב לביש, ואף את צמידי ה-Mi Band הפופולריים. שיאומי מצידה היא אחת המשקיעות הגדולות בהואמי, ומשווקת את מוצריה. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מבלבל לא אחת את העוסקים בתחום, והכותרות על מוצרים חדשים של הואמי מציגות פעמים רבות את השעונים החכמים החדשים של החברה ככאלו של שיאומי, אם כי האמת היא ששיאומי לוקחת חסות על המוצרים האלו ומשווקת אותם, כפי שהיא עושה גם בתחומים אחרים, והסידור הזה עובד טוב עבור שתי החברות.
Amazfit Pace (עם הרצועה הכתומה), ו-Amazfit Stratos (צילום: גד גניר)

סדרת השעונים החכמים של הואמי נקראת Amazfit. הראשון בסדרה, ה-Pace, הגיע אל השוק האמריקאי כבר בשנת 2016, וצבר מאז קהילה מרשימה של משתמשים ואוהדים. לישראל הוא לא הגיע באופן רשמי, אבל רבים רכשו אותו דרך אתרי קניות סיניים, וגם כאן יש לא מעט שעובדים על פיתוח כלים, קושחות (רומים) אלטרנטיביים ועושים ימים כלילות כדי להתאים אותו טוב יותר לשוק הישראלי. דגם ההמשך שלו, ה-Amazfit Stratos הגיע אליי היישר ממטה החברה בארה״ב, באדיבות משווק רשמי חדש של מוצרי החברה בישראל, Wear Your Tech.

מבחוץ, ה-Stratos נראה מעולה: גוף השעון שחור, עם גימור Carbon Fiber ייחודי, ויחד עם מסגרת ניקל כהה מתקבל מראה אלגנטי – ספורטיבי, שלא היה מבייש יצרניות בעלות שם יותר מוכר. הדבר היחיד ששובר את הגוונים הכהים זה פס אדום דקיק המקיף את העליון מבין שלושה לחצנים פיזיים בצידו הימני של השעון. הוא לא רק יפה, הוא גם עמיד: ה-Stratos מתהדר בתקן 5 ATM מה שאומר שניתן לצלול איתו לעומק של עד כ-50 מטר. קודמו אגב, ה-Pace היה עמיד בעיקר בהתזות מים, ובאופן תיאורטי בטבילה במים בעומק של עד 1 מטר, מה שפסל אותו לשימוש בשחייה, אך ה-Stratos מזמין את משתמשיו לשחות לא רק בבריכה כי אם גם בים הפתוח. זאת גם הסיבה מדוע יש לשעון שלושה לחצנים פיזיים: בשעת שחיה בלתי אפשרי לתפעל מסך מגע. שלושת הלחצנים מאפשרים ניווט בין תפריטי השעון, כאשר כל אחד מהם עושה פעולות שונות בלחיצה קצרה או ארוכה. רצועות השעון הן ברוחב 22 מ״מ, ניתנות להסרה קלה באמצעות מנגנוני Quick Release ולהחלפה בכל רצועת שעון אחרת ברוחב הזה. למרות שהשעון עצמו די מאסיבי בגודלו, הוא לא כבד במיוחד ובהחלט לא מציק בשעת מאמץ.

להמשך קריאה

כזה יש לי: Xiaomi Notebook Air 13.3

מאת
בשבוע האחרון עלתה שיאומי לכותרות עם ההכרזה שמעתה והלאה היא מתחייבת לשמור על מרכיב רווח שלא עולה על 5% ממחיר המוצרים שהיא משווקת. במשך שנים שיאומי מכרה סמארטפונים, טאבלטים ומוצרי אלקטרוניקה אחרים עם מפרט נאה במחירים שוברי שוק, וההכרזה האחרונה היא הצהרת כוונות ייחודית ומעודדת מאוד, גם אם לא תחדש יותר מדי ספציפית אצל היצרנית הזאת. המחשבים הניידים של שיאומי שהראשונים שבהם הוצגו לפני כשנה וחצי, עומדים בקריטריונים שהציבו הסמארטפונים שלה: הם נראים טוב ובנויים כהלכה, מגיעים עם רכיבים איכותיים ונמכרים במחירים אטרקטיביים מאוד. מעבר לתמחור האטרקטיבי, דבר נוסף ששיאומי מתמידה בו הוא שפה עיצובית וממשקי משתמש שמזכירים מאוד את המוצרים של יצרנית אחרת, אמריקאית, אפל שמה. בעוד על הקונספט של מחשבים ניידים דקיקים עשויים מתכת קשה לאפל לטעון לבלעדיות, היצרנית הסינית החליטה הפעם כנראה לוודא שלאף אחד לא ישאר ספק מהיכן ספגה את ההשראה שלה, ובחרה בשם המוכר מדי לסדרת המחשבים הניידים שלה: “Xiaomi Notebook Air”.



Xiaomi Notebook Air 13.3. לא מחקתי את הלוגו, הוא באמת לא שם (צילום: גד גניר)
המחשבים של שיאומי מיועדים לשוק המקומי בסין, אך אתרי מכירות סיניים החלו בשנה האחרונה להציע את המחשבים לקונים מרחבי העולם. בחודש נובמבר האחרון החלטתי לנצל את ההנחות של ה-Black Friday כדי לרכוש לעצמי אחד כזה. בחרתי ב-Xiaomi Notebook Air 13, בגרסה עדכנית שהושקה בספטמבר האחרון במקביל לסדרה נפרדת של מחשבים ניידים (גם היא בעלת שם ועיצוב מוכרים, “Notebook Pro”) וסמארטפון הפרימיום שלה, Mi Mix 2.

להמשך קריאה