אנדרואיד

על כזה אני מוותר מראש: OnePlus One

מאת
לפני שאתם
ממשיכים לקרוא, הבהרה חשובה: זו אינה סקירה על ה-OnePlus
One. הוא לא הגיע אליי, לא הנחתי עליו את הידיים
שלי, ואפילו לא ראיתי אותו מרחוק.

באופן
מפתיע, אחת ההשקות המדוברות ביותר של טלפון סלולרי השנה, הגיעה מחברה צעירה
שמייצרת נכון להיום טלפון מדגם אחד בלבד. אני מדבר כמובן על ה-OnePlus
One, מכשיר המיוצר ע”י סטארטאפ אשר אנשיו
פרשו מחברת OPPO המוכרת לבקיאים בשוק הסלולר הסיני. מטרתם
המוצהרת היתה להוכיח כי ניתן לייצר טלפון סלולרי ברמה של ספינת דגל עדכנית, ובמחירסביר. בעצם איזה סביר, מחיר זול, זול מאוד, 299 דולר.

OnePlus One (צילום: אתר יצרן)

עפ”י
ביקורות מחו”ל ומהארץ, נראה כי יש הסכמה גורפת בנוגע לאיכות המכשיר הזה.
התגובות אליו נעות בין “קרוב למושלם” ל”נפלא”. זה לא מפתיע
כאשר מדובר במכשיר עם מפרט טכני חלומי שכזה, שבהחלט לא נופל מהמפרט של מכשירים כמו
ה-LG G3, Samsung GalaxyS5 או  ה-HTC One (M8):
מעבד Snapdragon 801 במהירות של 2.5 גיגהרץ, זכרון RAM
בנפח של 3 גיגה, מסך בגודל 5.5 אינטש וברזולוציית FHD,
מצלמה ברזולוציה של 13 מגה פיקסל, אפשרות צילום וידאו ברזולוציה של 2160p,
ועוד. כל החומרה הנפלא הזאת מריצה את אנדרואיד בגרסא 4.4.2, בשתי תצורות לבחירתכם:
או עם ממשק ייחודי של OnePlus One
הנקרא Color UI או הרום הקהילתי המוכר והפופלרי ביותר בקרב
משתמשי האנדרואיד המתקדמים: Cyanogenmod
בגרסא שפותחה והותאמה ספציפית למכשיר הזה. החברה מתהדרת בסלוגן Never
Settle. המפרט של המכשיר הזה מצדיק ללא ספק את
הסלוגן הזה.

תמונה שכאילו ממחישה טוב את המפרט הטכני של ה-OnePlusOne, אבל לא באמת (צילום: אתר יצרן)

אז למה
החלטתי שלא בא לי עליו? מדובר בתהליך איטי שהגיע אל שיאו בימים האחרונים. נתחיל מההתחלה:
המכשיר הזה הוכרז השנה בחודש אפריל. במשך חודשיים, עד להגעתו לשוק (“הגעתו”,
סוגיה שעוד מעט אגיע אליה), שמענו על כמה נפלא הוא, על המפרט המפלצתי שלו, על
העובדה שהוא יימכר במחיר זול באופן שערורייתי, ומה לא. בתוך מספר ימים נודע כי המכשיר
לא יהיה זמין לכל קונה, ועל מנת שתוכלו לקנות אותו, תצטרכו לקבל הזמנה לקנייה
מחברת OnePlus, טריק שיווקי שאפילו אפל (שנטען לגביה בעבר כי
היא מגבילה ייצור של מוצרים חדשים על מנת ליצור חוסרי מלאי ובכך להעלות ביקושים) לא
עשתה בו עדיין שימוש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC Desire 610

מאת
מטבע
הדברים, מכשירי High End
תופסים את כל הכותרות כאשר יצרניות סלולר מכריזות על ליין חדש של טלפונים סלולריים במקרה של
של סדרת מכשירי הדיזייר, סדרה שהיתה פעם סדרת ה-High End
של HTC והיום מצטיינת בעיקר בתור סדרת כל המכשירים שאינם שייכים לסדרת ה- Oneהיוקרתית, כל השקה היא השקה מינורית
וצנועה. כך גם היתה ההשקה של ה-Desire 610 וה-Desire 310,
שני מכשירים זולים יחסית לשאר הקטלוג של HTC,
וגם צנועים מבחינת מפרט טכני. ה-Desire 610 אותו קיבלתי לבדיקה הוא החזק יותר מבין השניים וגם מעט יקר יותר, אך למחיר עצמו נגיע אח”כ.

HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

מתחת למכסה המנוע תמצאו את ערכת השבבים Snapdragon 400 של קוואלקום, יחד עם מעבד בעל ארבע ליבות הפועלות במהירות 1.2 גיגהרץ.  את ערכת השבבים הזאת ניתן למצוא גם ב-Samsung Galaxy S4 Mini הותיק בשוק, וב-Motorola Moto G, אחת הבחירות הפופולריות בחו”ל למכשירי Value for Money.  זכרון ה-RAM צנוע ומגיע בנפח של 1 גיגה בלבד, וכך גם נפח האחסון הפנימי בנפח 8 גיגה (אך ניתן להרחיבו באמצעות כרטיס זכרון חיצוני). בתפעול יומיומי, הדיזייר 610 מתפקד מצוין. ייתכן והדבר קשור לכך שהוא מריץ גרסא מתקדמת יחסית של מערכת ההפעלה אנדרואיד, גרסא 4.4.2 קיט קאט, אשר אמורה להיתמך גם במכשירים בעלי נפח זכרון RAM של 512 מגה בייט בלבד. המקומות היחידים בהם המפרט הצנוע בכל זאת נותן את אותותיו הם במעבר בין אפליקציות פתוחות. ל-HTC יש טכניקה שבה בחזרה לאפליקציה מסויימת, המסך מציג תמונה מטושטשת של המסך האחרון שבו השארתם את האפליקציה, במקום מסך שחור לחלוטין. נתקלתי בעניין הזה עוד בימי ה-HTC One X שלי, וזה היה נראה כמו טריק בעיצוב ממשקי משתמש שנועד לגרום לך להרגיש שהמעבר לאפליקציה היה מהיר, אבל כל עוד היא לא עלתה, לא ניתן באמת להשתמש בה. חשוב להדגיש שזו תופעה שאורכת כחצי שנייה עד שנייה, אבל זה מורגש. למעט עניין זה, לא חשתי באיטיות כלשהי במכשיר, והוא תיפקד מעולה רוב הזמן. פרט חשוב שמתחיל להיות רלוונטי ממש בימים אלו: הדיזייר 610 תומך ברשת ה-LTE של פרטנר וככל הנראה רשתות דור רביעי של מפעילות אחרות, כולל המפעילות הוירטואליות המשויכות אליהן (אני ניסיתי זאת עם המפעילה 012)

לוגו רשת הדור הרביעי – HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Doogee DG2014

מאת
לפני מספר
שבועות סיפרתי לכם על ההתנסות שלי עם ה-Doogee DG800,
טלפון סלולרי סיני זול שהפתיע אותי לטובה. יחד איתו קיבלתי גם את ה-Doogee DG2014. ומאחר וידעתי שה-DG2014
עדיף מבחינה חומרתית על ה-DG800,
העדפתי לשמור אותו לאח”כ. לא מדובר במעבר לטלפון שמתקרב במפרט שלו לספינות
הדגל של סמסונג, LG או HTC
אך מדובר באחד המכשירים החזקים ביותר בקטלוג החברה הסינית, והחזק ביותר כרגע במבחר
המכשירים של Doogee
המיובאים באופן רשמי לישראל.

Doogee DG2014 (תמונה: doogeemobile.com)


בראש
ובראשונה, המקום בו ה-DG2014 מספק
חוויה טובה יותר הוא במסך. המסך בגודל המרשים של 5 אינטש, מציג רזולוציה של 1280 על
720 פיקסלים, רזולוציית HD (אך
לא FHD). קשה להשוות מסך שכזה למסכים של יצרניות
כמו סמסונג או LG, אך בהשוואה למכשיר ה-Doogee
הקודם שבדקתי, הוא נראה מעולה. התמונה על המסך גם אם מעט דהויה, נראית חדה ובהירה.
הרזולוציה מספיק גבוהה כדי לאפשר קריאה נוחה של טקסטים, המסך מגיב בזריזות למגע,
והתנועה עליו חלקה מאוד.

להמשך קריאה

כזה יש לי (עשרה חודשים אחרי) : Samsung Galaxy S4

מאת
מי שעוקב
אחר הבלוג הזה מתחילתו שם לב ודאי לשינוי מהותי שעבר עליו. בחודשים האחרונים, עיקר
ההתמקדות שלו הוא פחות בחפיצים שקניתי, ויותר בחפיצים שקיבלתי לנסות. כך נוצר מצב
שבשלושת החודשים האחרונים, החלפתי מספר רב מאוד של טלפונים סלולריים, ועם הטלפון האישי
שלי יצא לי לבלות מספר ימים בודדים בין לבין.
Samsung Galaxy S4 i9505 (צילום: גד גניר)

אני לא
מתלונן חלילה, להיפך. אחת המטרות של הבלוג הזה היתה לאפשר לי להניח את הידיים שלי
על הטלפונים הסלולריים החדשים והמתקדמים ביותר והמטרה הזאת  די הושגה. כשמדובר במעבר ממכשיר אנדרואיד אחד
לאחר, המעבר אינו מאוד מסובך או ארוך. כל שצריך לעשות הוא להעביר את התמונות, לבצע
העברה של ההודעות מהוואטסאפ, להתקין מחדש את האפליקציות שאני משתמש בהן באופן
קבוע, לעשות Log-In היכן
שצריך, וזהו פחות או יותר, תהליך של שעה בערך. לכן, התשובה שלי לשאלה הקבועה
“לא נמאס לך כל פעם להעביר הכל מטלפון לטלפון” היא שזה שווה את זה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG G3

מאת
אגלה לכם
סוד קטן על כל מי שעוסק בביקורות מוצרים: אנחנו בני אדם. יש לנו רגשות, ואנחנו
נוטים לפעמים להתרגש ממוצרים שרק שמענו עליהם לראשונה (ולפעמים גם לפסול אותם),
אפילו מבלי להתנסות בהם במציאות. מאחר ואנחנו חיים בישראל, ומאחר והבלוג הזה הוא
עדיין לא Engadget,
לוקח זמן מרגע שהמכשירים מוכרזים בחו”ל, ועד שהם מגיעים אליי לבדיקה. אז
נכון, את ה- LG G3 יצא לי למשש לפני קצת יותר משבועיים במסגרת מפגש מיוחד לכתבים
ובלוגרים, אבל קשה היה להתרשם ממנו לעומק מההתנסות בת החצי שעה הזאת. לכן, בפרק
הזמן שחלף מרגע ההכרזה (ואולי לפני זה מאז שהחלו השמועות על המכשיר הזה), הספקתי לקרוא עליו המון, ולגבש לגביו דיעה מוצקה (ומאוד חיובית, יש
להוסיף).
LG G3 (צילום: גד גניר)

ואז קיבלתי
אותו סוף סוף, באיחור מורט עצבים של יום אחד. בדר”כ אני משתדל לשמור על
פאסון, ולא לספר לאף אחד איזה מכשיר אמור להגיע אליי ומתי. ברוב המקרים זה לא
מצליח וכך זה היה גם עם ה-G3.
סיפרתי לאשתי, לאנשים בעבודה, לאמא שלי, למי לא, על כך שאני עומד לקבל לבדיקה את
ה-LG G3, המכשיר שריירתי עליו תקופה כה ארוכה. אין
דבר מביך יותר מלהסביר לאותם אנשים שממש הקשיבו לי והתעניינו במה שסיפרתי להם, על
כך שהמכשיר טרם הגיע. מצד שני, כאשר הגיע יום למחרת, החלטתי שטקס הפתיחה שלו לא
יתבצע במקום העבודה, כי אם בבית, באוירה רגועה ושלווה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Sony xperia Z1 Compact

מאת
אי שם, בימים
התמימים של פברואר 2011, הכריזה סמסונג על ה-Galaxy S2,
מכשיר הדגל שלה באותה תקופה. אחד היתרונות הגדולים שלו היה מסך “עצום”
בגודל של 4.3 אינטש (אייפון 4, מתחרהו הגדול, התגאה במסך בגודל 3.5 אינטש בלבד).
קצת יותר משלוש שנים חלפו מאז, ו-4.3 אינטש הוא כעת גודל מסך של מכשירי ביניים, או
אפילו מכשירי Low End
זולים ופשוטים. מכשירי ה-High End
של רוב היצרניות כיום מגיעים עם מסך בגודל של 5 אינטש ולמעלה מזה. חלק מהן מציעות
גרסאות מיני, קומפקטיות, לספינות הדגל שלהן, עם מסכים מעט קטנים יותר. ברוב המקרים
הגרסאות האלו שונות לא רק בגודל המסך, כי אם גם במפרט הטכני שלהן, וכך נוצר מצב
לדוגמא שמכשיר כמו ה-HTC One Mini 2 הוא
גרסא קטנה וחלשה משמעותית (מעבד חלש יותר, חצי מכמות זכרון ה-RAM,
מצלמה פחות איכותית ועוד) מה-HTC One M8
הרגיל.

סוני
החליטה לקרוא תיגר על התפיסה הזאת, והשיקה בינואר השנה את ה-Sony
xperia Z1 Compact. המכשיר הזה זהה כמעט לחלוטין ברמת המפרט ל-Sony xperia Z1 הרגיל שהיה במשך תקופה קצרה ספינת הדגל של
סוני השנה (סוני משיקה ספינת דגל כל חודשיים בערך, בינתיים הספיקו לצאת
לשוק Z1s, Z2
ולאחרונה אף הודלפו תמונות של ה-Z3), רק
עם מסך 4.3 אינטש. לכן, ניתן להגיד כמעט בוודאות כי בגודל המסך הזה, לא תמצאו כיום
מכשיר חזק יותר.

Sony xperia Z1 Compact (צילום: גד גניר)


אז מה זה
אומר מפרט טכני זהה לזה של ה-Z1?
מעבד בעל 4 ליבות במהירות של 2.2 גיגהרץ כל אחת, עם ערכת השבבים Snapdragon
800, זכרון RAM
בנפח מכובד של 2 גיגה, זכרון אחסון מובנה בנפח 16 גיגה (מתוכם זמינים עבורכם רק
כ-11.79 גיגה), כאמור, המפרט החזק ביותר שניתן להשיג לגודל מסך שכזה, לפחות
במכשירים מבוססי אנדרואיד. גרסת האנדרואיד איתה קיבלתי את ה-Sony xperia
Z1 Compact היא 4.4.2, אך במהלך שהותו של המכשיר אצלי
הוא התעדכן לגרסא 4.4.4, הגרסא העדכנית ביותר למכשירי אנדרואיד הקיימת כיום בשוק.
המכשיר טס. אפליקציות נפתחות בזריזות, הוא מגיב במהירות ובאופן חלק למגע, כצפוי
ממכשיר עם נתונים ברמה הזאת.

המסך של ה-Sony
xperia Z1 קומפקט מתהדר ברזולוציה של 720X1280
בלבד. זו מוגדרת כרזולוציית HD, אך
היא נמוכה מרזולוציית FHD. עד
כמה זה משפיע ביום יום? קשה לי להגיד. לא ראיתי מסכי Full HD
בגודל 4.3 אינטש, ואלא אם יצרניות אחרות ירגישו צורך להתחרות בסוני במגרש הזה,
בינתיים, זה גם המסך הכי חד שתראו בגודל הזה. רזולוציה שכזאת על 4.3 אינטש נותנת
לכם 342 PPI (פיקסלים באינטש), מה שאומר שלא תצליחו
באמצעות עין אנושית להבחין בפיקסלים. כמו במכשירים רבים אחרים, גם כאן חיישן
התאורה האוטומטי מכהה יתר על המידה את המסך, אך בתאורה מקסימלית הוא מציג בהירות
מספקת בהחלט.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Doogee DG800

מאת
שוק הסלולר
הישראלי נשלט בעיקר ע”י מכשירי High End
חדשים או מדורות קודמים. אם תסתכלו סביבכם, תוכלו לראות את רוב הישראלים מסתובבים עם מכשירים מסדרת ה-S
של סמסונג, אייפונים, נקסוס 4 ו-5, ועוד. טווחי המחירים למכשירים אלו נעים
בדר”כ בין 2500 ל-3500 ש”ח בתקופת ההשקה שלהם. היצרניות הגדולות מציעות
מכשירים גם לפלחי שוק עם תקציב נמוך יותר, אך המכשירים שהן מציעות בטווח ה-1000 ש”ח אינם מפתים במיוחד. בחיפוש אחר סמארטפונים במחירים זולים יותר,
פונים רבים אל שוק המכשירים הסיניים. בשוק הזה, Doogee
הוא מותג סיני פחות מוכר, לפחות בישראל. ה-DG800
הוא החדש ביותר מבין דגמי היצרן הסיני אשר עושים את דרכם כעת ארצה ולי ניתנה
ההזדמנות לבדוק אותו בשבועיים האחרונים.
Doogee DG800 (צילום: גד גניר)

אז בואו
נכיר את ה-DG800 קצת יותר לעומק: המכשיר, העונה גם לשם Valencia, מצויד בשני
חריצים לכרטיסי סים, מעבד MTK בעל
ארבע ליבות במהירות 1.3 גיגהרץ כל אחת בנפרד, זכרון RAM
בנפח 1 גיגה וזכרון אכסון בנפח 8 גיגה. גרסת מערכת ההפעלה אנדרואיד בטלפון זה היא
4.4.2 גרסא חדשה יחסית ונדירה מאוד במכשירים מבוססי מעבד MTK.
השידוך עם מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת קיט קאט (שהותאמה לעבודה עם
זכרון בנפח מינימלי של 512 מגהבייט), מספק חויית שימוש חלקה וזורמת. במאמץ ניכר
המכשיר נוטה להתחמם, אך לא באופן חריג או כזה שמפריע להמשיך להשתמש בו.

להמשך קריאה

על כזה הנחתי את הידיים: LG G3

מאת
ביום שלישי
האחרון הוזמנתי לאירוע מיוחד של נציגות LG
בישראל, במהלכו ניתנה לי ההזדמנות למשש את ספינת הדגל החדשה של היצרנית הקוריאנית,
ה-G3. לאור ההתלהבות שלי מה-G2,
הייתי סקרן מאוד לראות איך נראה ממשיך דרכו ואיך הוא מתפקד. אני יכול לספר לכם
שלפני המפגש עצמו, רף הציפיות שלי מהמכשיר היה בשמיים. האם זה הרושם שנשאר גם בסיום
המפגש? אם תשארו איתי עד הסוף, מבטיח שתדעו.
מבט כללי על ה-LG G3 (צילום: יח”צ)


בתקופה
האחרונה יצרניות הסלולר מתמודדות עם ביקורת בכל השקה של מכשיר חדש, על כך שהן לא
מציגות משהו חדשני או פורץ דרך באמת. LG
שהשיקה את ספינת הדגל שלה אחרי סמסונג, HTC
וסוני, בחרה לא להבליט את המפרט הטכני שלה המכשיר שלה (למרות שהוא לא נופל בשום
צורה מהאחרים, להיפך), ובמקום זאת בחרה להכריז כי החידוש האמיתי ב-G3
הוא למעשה פשטות ההפעלה והשימוש. אמנם לא מדובר בקו השיווקי המקורי ביותר (נסו
להיזכר למשל בהשקה של הסמסונג גלאקסי אס 4, המכשיר שהגיע עם הסלוגן Life
Companion), אך מדובר בהכרזה ששווה לבדוק את האמת
מאחוריה.

אז כיצד מפשטת
LG
את חויית השימוש במכשיר הדגל שלה?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון HTC One M8

מאת
לא תאמינו,
אבל על ה-HTC One M8, אחד
ממכשירי האנדרואיד המדוברים ביותר כיום, נאלצתי לוותר בפעם הראשונה שהציעו לי לקבל
אותו לבדיקה. מעבר לעובדה שההצעה באה יום-יומיים לפני שבתי השניה בקעה אל העולם,
נתקלתי איתו בבעיה לוגיסטית. מסתבר ש-HTC
החליטה להצטרף למועדון העילאי והמתנשא של היצרניות המעדיפות לעשות שימוש בנאנו
סים, מה שחייב אותי לרכוש כזה, יחד עם סט מתאמים למיקרו סים, שיאפשרו לי לחזור לאחר הפוסט הזה למכשיר הקבוע שלי. בנוסף, על העבר האפל
שלי עם HTC כבר סיפרתי לכם, כך שניתן להבין שנקודת
הפתיחה שלי עם ספינת הדגל הנוכחית של החברה הטייואנית לא היתה אופטימית במיוחד.
HTC One M8 (צילום, גד גניר)

ואז קיבלתי אותו אליי למשרד. אנסה לנסח זאת בצורה רצינית ושקולה, בניגוד לתגובה שלי בפועל כשפתחתי את האריזה (קולות דקים וגבוהים מאוד של התלהבות): זה הטלפון היפה ביותר שאי פעם יצא לי להניח עליו את ידיי, כולל כל דגמי
האייפון לדורותיהם. כמו קודמו, גם ה-One M8 עשוי
ממתכת (אך בשונה ממנו, הפעם היא בגימור מוברש) ונראה פשוט יפיפה. למעט אפל ו-HTC,
יצרניות אחרות לא אוהבות לעשות שימוש בחומרים מתכתיים במכשירים שלהן. סמסונג חוטפת
על כך את רוב הביקורת, אך גם סוני, LG ומוטורולה
משיקות בעיקר מכשירים העשוים סוגים שונים של פלסטיק. הסיבה לכך לא נעוצה אך ורק
במחיר, כי אם גם בבעיות שגוף מתכתי עלול ליצור, בעיקר בעיות קליטה, כפי שקרה לאפל
בהשקת האייפון 4.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Samsung Galaxy Grand 2

מאת
סדרת ה-Grand
של סמסונג מעולם לא נהנתה מאותו באזז ממנו נהנו סדרות ה-S
וה-Note של היצרנית הקוריאנית. מטרת הסדרה הזאת היא להציג בעיקר Value For
Money, עבור אלו המעוניינים במכשיר טוב, אך בוחרים שלא להתפרע עם התקציב אותו הם מוכנים להקדיש לקניית מכשיר חדש. ה-Samsung
Galaxy Grand 2 הוא הדגם הצעיר ביותר בסדרה הזאת, והוא חלק
מששת המכשירים החדשים מבית סמסונג שמושקים בימים אלו בישראל.
Samsung Galaxy Grand II (צילום: גד גניר)


אם הגלאקסי
גראנד 2 היה מגיח אל השוק עם המפרט הטכני הנוכחי שלו לפני כשנתיים, הוא היה ללא
ספק ספינת דגל. כיום, תמיכה ב-LTE (בדגם
שסמסונג משיקה בישראל), מעבד במהירות של 1.2 גיגהרץ עם 4 ליבות וזכרון RAM
בנפח 1.5 גיגה, מספיקים כדי להכניס אותו לשכבת הביינים של עולם הסמארטפונים.
הייתי רוצה לכתוב שזה מספיק, שהמפרט הזה מאפשר ל-Samsung
Galaxy Grand 2 לספק חויית שימוש מצויינת, אבל אני לא יכול.
שלא תבינו לא נכון, לא מדובר במכשיר שאי אפשר להשתמש בו. מצד שני, לעיתים ישנו לאג
מרגיז בפתיחת אפליקציות או בביצוע פעולות מסויימות במכשיר. הלאגים האלו בולטים
במיוחד כשנכנסים לאפליקציית אנשי הקשר (כמעט 2 שניות בכניסה הראשונה!), הזמן שעובר
מרגע הלחיצה על כפתור הבית או כפתור הנעילה ועד שהמסך נדלק (גם כמעט 2 שניות), אך
הכי מזעזע, כמעט 3 שניות עד שאפליקציית המצלמה הופכת לזמינה, בכל הפעלה שלה. על
הנייר זה לא נשמע הרבה, אך במציאות, כל שנייה כזאת היא נצח, במיוחד כאשר אתה צריך
להוציא שיחה באופן דחוף, או רוצה לתפוס באמצעות המצלמה רגע שכבר הספיק לחלוף. מערכת
ההפעלה אותה מריץ ה-Grand 2 היא
אנדרואיד כמובן, בגרסא 4.3, גרסא עדכנית יחסית אם כי לא החדשה ביותר.

להמשך קריאה