כזה ניסיתי

כאלו ניסיתי: Philips Fidelio M1BT

מאת
עד כה
התנסיתי בשני זוגות אזניות של פיליפס, ה-SBH9001
וה-SHB7000. היו אלו אזניות בלוטות’ זולות יחסית
(מחירים הנעים בין 300 ל-400 ש”ח בהתאם לדגם והיכן קונים אותו), ושני הזוגות
הללו השאירו עליי רושם מצוין בעיקר ביחס למחירן. עבור מי שיש לו תקציב גבוה יותר
(ודרישות הקרובות יותר לספקטרום האודיופילי) פיליפס מייעדת סדרת מוצרי יוקרה העונה
לשם Fidelio, על שם האופרה היחידה שכתב בטהובן. הסדרה
מקיפה מגוון רחב של רמקולים, תחנות עגינה ואזניות. כצפוי, האזניות שהכי עניינו
אותי בסדרה הזאת היו אזניות הבלוטות’ של החברה, ה-M1BT,
אזניות On The Ear.
קיבלתי אותן לבדיקה ואילצתי אותן בשבועות האחרונים להזרים את הטעם השנוי במחלוקת
שלי במוזיקה היישר אל האזניים הביקורתיות שלי.

Philips Fidelio M1BT (צילום: גד גניר)
לפני שאגש
לאיך הן נשמעות, נעשה היכרות קצרה: כאמור, ה-Philips
Fidelio M1BT הן אזניות אלחוטיות סטריאופוניות
בטכנולוגיית Bluetooth
בפרופיל A2DP. התצורה שלהן היא כאמור On The Ear,
והן אזניות סגורות. יש להן מיקרופון המשמש לשיחות, ושבב NFC
להתאמה מהירה למכשירים התומכים בטכנולוגיה הזאת. בנוסף, יש להן חיבור 3.5 מ”מ
סטנדרטי, להאזנה באמצעות כבל במקרים בהם לא רוצים או לא יכולים לעשות שימוש
ביכולות האלחוטיות שלהן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu M1 Note

מאת
בניגוד
לשנים קודמות, בהן מחיריהם של מכשירי דגל נשמרו פחות או יותר באותה רמה, נראה כי
השנה רוב היצרניות הגדולות החליטו להעלות מחירים. בינתיים, בזירת המכשירים הזולים
יותר, התחרות מתחילה להתחמם, הודות להתבססות של יותר ויותר של יצרניות סיניות
בשוק, ולשיפור המתמיד באיכותם. בחודש נובמבר סיפרתי לכם כאן על ה-MX4,
הדור הרביעי של מכשירי הדגל של Meizu
שהגיע לישראל עם מחיר סביר של 1600 ש”ח והיה לאחד המכשירים שזכו להכי
הרבה עניין מצד הגולשים בבלוג שלי. חלפו חמישה חודשים ובאג מציגה כעת את ה-Meizu M1
Note, מכשיר עם מפרט מצוין הממוקם בקצה הנמוך של
סקאלת הפאבלטים (גודל מסך של 5.5 אינטש) ומתומחר באופן אגרסיבי במיוחד: 999
ש”ח בלבד.

Meizu M1 Note (צילום: גד גניר)
אז איזה
מפרט טכני ניתן לקבל עבור 999 ש”ח בשליש השני של שנת 2015? ובכן, לא מעט, אם
תשאלו את Meizu: מעבד MT6752
של היצרנית הסינית מדיה טק בעל 8 ליבות במהירות 1.7 גיגהרץ כל אחת, אשר תומך
בטכנולוגיית 64 ביט וברשתות דור רביעי. אם לא אמרתי זאת בעבר, נכון להיום, אין
באמת צורך בטכנולוגיית 64 ביט עצמה, מאחר והמכשירים אינם מגיעים עם זכרון RAM
שבה הטכנולוגיה הזאת באה לידי ביטוי. יחד עם זאת, הארכיטקטורה שבה בנויים המעבדים
התומכים ב-64 ביט היא יעילה מאוד, משהו שנחשפתי אליו כשבדקתי את ה-HTC Desire 820, מכשיר עם מעבד Snapdragon
615 שגם הוא תומך ב-64 ביט, ומציג יופי של
ביצועים. Meizu ציידה את ה-M1 Note
בזכרון RAM בנפח נדיב (ביחס לרמת המחיר של המכשיר) של 2
גיגה. מצד שני, זכרון האחסון של המכשיר צנוע מאוד ועומד על 16 גיגה, ללא אפשרות
הרחבה. כמו מכשירים סיניים רבים אחרים, גם ה-Meizu M1
Note הוא מכשיר Dual Sim.
החומרה הזאת מריצה נכון להיום את אנדרואיד בגרסא 4.4.2 ועתידה להתעדכן בזמן הקרוב
מאוד לגרסה 5 Lollipop.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Tidal

מאת
במסגרת המעבר התכוף שלי בין טלפונים סלולריים שאני בודק
בבלוג, ישנו שלב אחד שהייתי שמח לוותר עליו. את התמונות אני מגבה באופן אוטומטי
לענן (לשירות OneDrive אם אתם ממש מתעניינים), העברת תיקיית
הוואטסאפ לא לוקחת זמן רב מדי, ואת ה-SMSים ויומן השיחות אני מגבה ומשחזר גם כן מהענן. השלב
שמכפיל ואף משלש את פרק הזמן של המעבר בין המכשירים הוא השלב שבו אני מעביר את
ספריית השירים שלי מהמכשיר שזה עתה סיימתי איתו, אל זה שאני מתחיל לבדוק. כן כן,
אני מהמיושנים, אלו שמחזיקים אוסף מוזיקה פרטי של בערך 10 גיגה, ומעבירים אותו ממקום
למקום.
בשלב מסוים העולם התקדם ואני נשארתי במקום. אנשים סביבי
משתמשים בשירותים כמו Spotify,
Jango, פנדורה
ושירותי רדיו אינטרנטי אחרים. חלק משתמשים פשוט ברשימות השמעה שהכינו מראש ב-Youtube, או אפילו
ב-Google Music. באחרון אגב, עשיתי שימוש בעצמי: העליתי
אליו בזמנו את כל אוסף המוזיקה שלי, אך בסופו של דבר לא עשיתי בו שימוש קבוע מכמה
סיבות: גוגל מגבילה את כמות המכשירים איתם ניתן להתחבר לחשבון אחד, ואיכות הזרמת
התוכן עצמה לא מדהימה: לוקח זמן עד ששיר נטען, לוקח זמן עד שהשיר חוזר להתנגן אם
ניסיתי לקפוץ כמה שניות קדימה בשיר, בקיצור, לא מדהים.
Tidal (צילום: יח”צ)
לפני כשבוע קיבלתי גישה לשירות המוזיקה Tidal, שירות
הזרמת מוזיקה שוודי שנרכש ע”י לא אחר מאשר Jay Z מתוך כוונה
להשיק אותו מחדש. ב-30 במרץ השנה, עמדו יחד עם Jay Z על הבמה 16
אמנים מהשורה הראשונה כמו מדונה, קנייה ווסט, ניקי מינאג’ (ההגדרה המרחיבה של שורה
ראשונה), ביונסה, ריאנה ועוד, והכריזו יחד על מה שלדעתם יהיה המהפכה הבאה בעולם
המוזיקה. ההשקה בחו”ל לוותה בלא מעט רעש שלא ממש מתייחס לאיכות השירות, אלא
יותר למודל הכלכלי שלו, כלפי הלקוחות וכלפי האמנים אבל לזה נגיע אח”כ.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S6

מאת
עונת
מכשירי הדגל נפתחה רשמית. בעולם היא החלה רשמית ב-MWC 2015,
אך אלינו היא הגיעה רק בשבועות האחרונים. כמו בשנה שעברה, ישנן ארבע יצרניות
אנדרואיד גדולות שהשוק המקומי מחכה בעיקר להן. LG
אמורה להציג רשמית את ה-G4 ב-28/4, סוני הציגה את מכשיר הדגל
שלה ה-xperia z4 רק עבור השוק היפני, ו-HTC
תשיק מחר בישראל את ה-One M9. מי
שהקדימה את כולן היא יצרנית מכשירי האנדרואיד הגדולה בעולם, סמסונג, שהציגה את ה-Galaxy S6
וה-Galaxy S6 edge שלה בישראל כבר לפני שבועיים.
Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)
זה לא סוד
שעברה על סמסונג שנה לא קלה. ההשקה של ה-Galaxy S5
לוותה בתגובות צוננות למדי (למרות שאני אישית התלהבתי מה-S5,
גם בהשוואה אל מול מה שהיה ליצרניות האחרות להציע). גם על הציבור הרחב מסתבר,
המכשיר עשה פחות רושם. נתוני המכירות לא עמדו בציפיות של סמסונג, ובשלב מסוים אפל
אף נטלה שוב את ההובלה בטבלת המכירות העולמית. כדי למנוע את המשך הסחף השלילי הזה,
סמסונג נדרשה לקחת צעדים דראסטיים. בסופו של דבר, בחרה סמסונג להשיק יחד שתי גרסאות
שונות, דומות במפרט הטכני שלהן, אך שונות מאוד זו מזו בעיצובן, ה-Galaxy S6,
וה-Galaxy S6 edge. אני קיבלתי לבדיקה את הגרסה היותר
קונבנציונלית, הגלאקסי אס 6, אך יצא לי למשש מעט גם את גרסת ה-edge
.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xtreamer Wonder

מאת
המותג
הסיני Xtreamer הוא מותג מוכר ודי פופולרי בשוק הסטרימרים
הישראלי. זה לא מפתיע כשמדובר במותג שהסלוגן שלו הוא Why Pay
More, ואכן החברה מייצרת ברוב הזמן מוצרים זולים
ואיכותיים יחסית. ב-Xtreamer
מתמקדים בעיקר בסטרימרים למרות שלפני שנתיים בערך עשו גיחה קצרה גם לעולם המובייל
והציגו מספר סמארטפונים מבוססי אנדרואיד. כעת מגיע תורו של ה-Xtreamer
Wonder, סטרימר מבוסס אנדרואיד שאף זכה לדמות
מצויירת בסרטון פרסומת לבזק, פרי ידם של ניר וגלי. קצת מוזר שדווקא בזק, בעלת
השליטה ביס, בוחרת למכור ללקוחותיה סטרימר המכוון לצריכת תכנים היישר מהרשת ומייתר
במובן מסוים את הטלויזיה בלויין. מצד שני, שוק הטלויזיה הישראלי נמצא כיום על סף
מהפכה דומה לזו של מהפכת הסלולר. סלקום TV
היא זו שביצעה את הניסיון הראשון לשבור את הדואופול ורק אתמול התבשרנו על כניסתה
של Take, שחקנית נוספת בתחום, עם סטרימר מבוסס
אנדרואיד ומשולב מקלט עידן+. האם ה-Wonder יהיה
זה שיגרום לכם לוותר על המנוי שלכם ביס או בהוט? התשובה קצת מורכבת, אבל נגיע לזה
אח”כ.
Xtreamer Wonder (צילום: גד גניר)


מאחר וה-Xtreamer
Wonder הוא סטרימר מבוסס אנדרואיד, הוא מגיע עם
מפרט שנושא דמיון מסוים למפרטים טכניים של טלפונים סלולריים או טאבלטים: מעבד בעל
ארבע ליבות במהירות מקסימלית של 2 גיגהרץ כל אחת, 2 גיגה זכרון RAM
ועוד 16 גיגה זכרון אחסון ומעבד גרפי בעל 8 ליבות. גרסת האנדרואיד שמריצה את
החומרה הזאת היא אנדרואיד 4.4.4. פעם, לפני מספר שנים, סרטי HD
היו אתגר שמכשירי אנדרואיד מתקשים להתמודד איתו אך מאז המצב הספיק להשתנות וכיום
המפרט הזה הוא מעל ומעבר למה שנחוץ כדי להתמודד עם האתגר של הצגת סרטים מכונן קשיח
המחובר ב-USB למכשיר. עם זאת, ישנם מצבים בהם ה-Wonder
לא מצליח להזרים באופן רציף קבצים ברשת המקומית דרך XBMC,
בייחוד כשמדובר בסרטים ברזולוציית Full HD
וחבל.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: BLU Studio Energy

מאת
אחת
ההכרזות שהכי משכו את תשומת ליבי ב-CES 2015 היתה
של ה-BLU Studio Energy, טלפון עם מפרט צנוע למדי עם נתון אחד ויחיד
שהופך אותו למסקרן במיוחד: סוללה של לא פחות מ-5000 מילי אמפר. אם טרם יצא לכם
להכיר, BLU היא יצרנית טלפונים סלולריים אמריקאית
(משרדי החברה ממוקמים במיאמי) המייצרת את מכשיריה בסין, ומוכרת אותם בעיקר בדרום
אמריקה. בשנה שעברה החלה החברה למכור את מכשיריה גם בישראל, ובימים האחרונים גם ה-Energy
עשה עלייה.
BLU Studio Energy (צילום: גד גניר)


אז מה יש
לו חוץ מסוללה עצומה? אל תפתחו ציפיות גבוהות מדי: שני חריצי סים, מעבד בעל ארבע ליבות במהירות
1.3 גיגהרץ כל אחת, זכרון RAM בנפח
של 1 גיגה (נתון שעוד הצליח להרשים מישהו אי שם בתחילת 2013) ונפח אחסון של 8 גיגה. החומרה
הבינונית הזאת מריצה את אנדרואיד בגרסא 4.4.2, עליה מולבש ממשק מקורי של BLU.
חויית השימוש במכשיר מפתיעה לטובה ביחס למפרט הצנוע. המכשיר עובד לא רע, ורוב
האפליקציות נפתחות בו כשנייה עד שנייה וחצי לאחר הלחיצה. זה לא מדהים, זה לא מהיר
בטירוף, אבל זה עושה את העבודה ולא מרגיש איטי במיוחד. אם אני צריך להשוות אותו
למכשיר אחר עם מפרט דומה, אז אני יכול להגיד שהוא מזכיר מאוד בביצועיו את ה-Amoi A920
שבדקתי כאן לפני מספר חודשים. זה אולי לא יספק חובבי משחקים ואפליקציות כבדות, אבל
בשביל הדברים הבסיסיים, שיחות טלפון, ניווט (עובד כאן בלי בעיות) רשתות חברתיות,
וואטסאפ וכו’ זה מספיק בהחלט. 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG G Flex 2

מאת
אשתי לא
שותפה להתלהבות שלי מכל חפיץ שאני בודק במסגרת הבלוג הזה. ברוב המקרים היא כבר לא ממש
שמה לב באיזה מכשיר אני משתמש, וקצת קשה להאשים אותה. מאז שנה שעברה ביליתי בממוצע כשבועיים וחצי עם כל מכשיר שבדקתי, כך שקשה לי לצפות ממנה להתלהב כמוני בכל פעם מחדש. יש מעט מאוד מכשירים שהוציאו
אותה מאדישותה וה-G-Flex 2 החדש
של LG הוא אחד מהם. חזרתי הביתה מהעבודה, שלפתי
אותו מהכיס בדרמטיות, והצגתי אותו במלוא תפארת עקמומיותו מולה. במבט אחוז אימה
שאלה אותי “מה קרה לטלפון שלך?!?” וידעתי שלפחות הפעם, הצלחתי לנצח את האדישות
שלה.
LG G Flex 2 (צילום: גד גניר)

ה-LG G-Flex
2 הוא המכשיר הקעור השני של LG.
קדם לו ה-LG G-Flex
הראשון, אותו בדקתי כאן במסגרת הבלוג לפני כשנה. ה-G-Flex 2
הוכרז בתערוכת CES 2015
ונכון להיום (ועד להכרזה הרשמית על ה-LG G4) הוא
ממלא באופן זמני ולא רשמי את המשבצת המחייבת של מכשיר הדגל של החברה. עבורי,
המכשיר הזה מסמן מספר נקודות ציון חשובות: זהו מכשיר הטלפון הראשון שהוכרז בשנת 2015 שיוצא לי לבדוק כאן בבלוג. זהו גם מכשיר האנדרואיד הראשון שאני בודק ומריץ את מערכת ההפעלה
אנדרואיד 5 (Lollipop).
בנוסף, זה גם המכשיר הראשון שיוצא לי לבדוק המגיע עם המעבד המדובר של קוואלקום, ה-Snapdragon
810, המעבד החזק ביותר בקטלוג יצרנית המעבדים.
בסוף 2014 נפוצו שמועות על בעיית התחממות של המעבד הזה, ושמועות נוספות גרסו כי
סמסונג בחרה לוותר על ה-810 ב-Galaxy S6 שלה,
בגלל בעיה זו. בסופו של דבר, גם LG וגם HTC
(עם ה-One M9 שלה) בחרו לעשות שימוש במעבד של קוואלקום.
מההתרשמות שלי, המכשיר אכן נוטה להתחמם, בעיקר באיזור המצלמה, אם כי לא באופן חריג
או יוצא דופן ממכשירים אחרים בשימוש אינטנסיבי.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: RHA T10i

מאת
אחת
הטעויות הגדולות ביותר שניתן לבצע בהזמנת מוצר מהאינטרנט, היא לבצע את ההזמנה שלו
בסמוך לחג כלשהו, אצלנו בישראל או בארץ המוצא של ההזמנה. לרוב, במוצרים שאני בודק
במסגרת הבלוג אין את הבעיה הזאת היות והם מגיעים אליי דרך נציגויות הישראליות של
המותגים השונים. במקרה של יצרן האזניות הבריטי RHA
זה היה שונה. מאחר ואין להם ככל הידוע לי נציגות רשמית בארץ, יצרתי קשר ישירות עם
היצרן בחו”ל ולאחר היכרות קצרה במייל הם ניאותו לשלוח אליי זוג אזניות
לבדיקה. האזניות שנבחרו הן האזניות היקרות והמתקדמות ביותר בקטלוג החברה, ה-T10i.
אם ברוב המקרים למשלוח רגיל מבריטניה לוקח כשבוע-שבוע וחצי להגיע לארץ, הפעם
המשלוח התעכב. בחלוף שבועיים בהם מספר המעקב אחר החבילה לא זוהה ע”י דואר
ישראל, נתקפתי חרדה, והייתי בטוח כי בעודי מרפרש את מסך אפליקציית הדואר, אי שם בנתב”ג
הולך לו אחד מעובדי הדואר עם אזניות חדשות ואיכותיות שבחר להשאיר לעצמו. כמעט
שלושה שבועות לאחר שהמשלוח יצא אליי מבריטניה, מספר העקיבה זוהה לפתע באפליקציה,
דווקא בסוף השבוע, וחייב אותי להמתין עוד יומיים עד שאקבל לידיי סוף סוף את ה-T10i.
 

RHA T10i (צילום: גד גניר)


עד לרגע זה
בדקתי במסגרת הבלוג 108 מוצרים. חלקם הגיעו אליי לאחר שכבר עברו התעללות של
עיתונאים/בלוגרים אחרים, חלקם הגיעו כלל בלי אריזה, וחלקם נשלחו אליי חדשים
לחלוטין, עדיין עם הצלופן מעל האריזה. אגלה לכם סוד, גם אחרי כמות כזאת של מוצרים
שנחתה אצלי במשך קצת יותר משנה, אני עדיין מתרגש בכל פעם מפתיחה של מוצר חדש. עם
ה-RHA T10i זה היה קיצוני. במשך שעתיים לא הצלחתי להביא
את עצמי למצב בו אני מסוגל להוציא את האזניות מהאריזה. יש מצב שאני נשמע משונה,
אבל אתם צריכים לראות את האריזה הזאת. מעולם לא ראיתי אזניות המגיעות בערכה כה
מאובזרת ונדיבה, וכל אחד מהחלקים בערכה מונח כה יפה במקומו, מי אני שאפתח אותן
ואבלגן את הסדר המופתי הזה??
 

אריזת ה-RHA T10i (צילום: גד גניר)

אריזת ה-T10i עם החלון השקוף שבה (צילום: גד גניר)
תיעוד הקושי שלי לפתוח את האריזה עם קבלת האזניות, מתוך דף הפייסבוק של חפיצים (צילום: גד גניר) 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus ZenBook UX305

מאת
לפני כחודש נחשפו מחשבי ה-MacBook החדשים של אפל. דקים מתמיד, קלים מתמיד ועם מסך ברזולוציית רטינה בגודל חדש ולא שגרתי של 12 אינטש. מגזין פורבס הוציא מספר ימים לאחר מכן טור דעה הגורס כי השקת המקבוק החדש מועילה דווקא לאסוס, עם מחשב ה-UX305 שלה. לאסוס עצמה יש הסטוריה של נסיונות להציק לאפל, כמו מודעות פרסומת שהציגה בסמוך למועד השקת האייפון 6, בהן היא מתגאה כי בניגוד לאייפון, הזנפונים שלה לא נוטים להתכופף. הפעם פורבס היו מי שיזמו את ההשוואה ביניהם, מה שיצר אצלי מספיק עניין במחשב הנייד הזה כדי לבקש אותו לבדיקה, למרות שאין בו שום חלק שניתן לנתק או לסובב.



Asus ZenBook UX305 (צילום: גד גניר)



להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: SMS Audio BioSport

מאת
בשנת 2008
הוצגו האזניות הראשונות ממותג האזניות המוכר ביותר בעולם כיום, Beats byDr. Dre. כ-3  שנים לאחר מכן, הבין קרטיס
ג’קסון (50 סנט) כי הכסף הגדול נמצא שם והחליט שגם הוא מעוניין ליצור מותג אזניות
משלו. לשם כך הוא ייסד במרץ 2011 את SMS Audio
(ראשי תיבות של “Studio Mastered Sound“)
בעיר דלוור, וחיפש יצרנית אזניות קטנה אותה יוכל לקנות ולמתג אותה מחדש תחת שמו.
כחמישה חודשים לאחר מכן איתר את “קונו אודיו” מפלורידה ורכש אותה בסכום
שלא פורסם עד היום. בסוף שנת 2011 הוצגו דגמי האזניות הראשונים של החברה וזכו
לביקורות חיוביות.  מאוחר יותר, DJ Pauly D
הודיע כי הוא מתחיל בשיתוף פעולה עם SMS Audio
לייצור ליין חדש של אזניות, ושמות מוכרים נוספים כמו Timbaland, והכדורסלן כרמלו
אנטוני נוספו לרשימת המשקיעים בחברה.
SMS BioSport (צילום: גד גניר)


באוגוסט
2014 הכריזה SMS Audio על
שיתוף פעולה עם אינטל בייצור אזניות עבור ספורטאים בשם BioSport,
האזניות לשמן התכנסנו כאן היום. האזניות מצוידות בחיישן ביומטרי המאפשר להן למדוד
דופק וזאת מבלי שיהיה צורך לטעון אותן. את כל החשמל שהן זקוקות לו, הן מקבלות משקע
האזניות עצמו. את האזניות האלו קיבלתי לבדיקה לפני קצת יותר משבועיים במסגרת
ההכרזה המשותפת של היבואנית הרשמית בארץ ומועדון הכדורסל מכבי תל אביב, כי האזניות
האלו יהיו האזניות הרשמיות של שחקני הקבוצה, מה שאומר ככל הנראה שהם מחויבים חוזית
להשתמש בהן ורק בהן.

להמשך קריאה