אנדרואיד

כזאת ניסיתי: Android N

מאת
אז נכון,
אמנם הכרזתי על ה-Note 5 כפאבלט הטוב ביותר בשוק, אולם אני אישית קניתי לעצמי את ה-Nexus 6P מסיבה מאוד ספציפית, עדכוני גרסה. הייתי מוכן לוותר קצת בכל מיני פרמטרים אחרים:
איכות מסך, מצלמה (לא שזו של ה-Nexus 6P לא
מצויינת, פשוט זו של ה-Note 5
נהדרת), סטיילוס (שאני לא באמת צריך) ואפילו הפרשים של שברירי שניות במהירות
התגובה של המכשיר. כל הויתורים האלו כדי לקבל את היתרון העיקרי של מכשירי נקסוס:
האפשרות לקבל עדכוני גרסאות אנדרואיד ברגע שהם מוכרזים, מבלי לחכות חודשים ארוכים
עד שהיצרניות יואילו בטובן לסיים את ההתאמה של גרסאות התוכנה במכשירים שלהם
לגרסאות החדשות של גוגל. עם זאת, בגלל שה-Nexus 6P
הוא המכשיר האישי שלי, לא תכננתי להכניס אותו לתהליך הקצת מרתיע של צריבת גרסאות
מפתחים של המכשיר, כמו זאת ששוחררה אתמול  בגרסה ראשונה ע”י גוגל, ה-Android N.
Nexus 6P והרגע לו מחכה כל חובב אנדרואיד (צילום: גד גניר)


ואז גוגל
החליטה לשנות קצת את המדיניות שלה ולחסוך למשתמשים את הצורך לחבר את המכשיר למחשב,
להריץ פקודות ולהסתכן בפעולות שעלולות להשאיר אתכם עם משקולת נייר יפיפיה. במקביל
לשחרור הגרסאות להורדה ולהתקנה ידנית, בחרו בגוגל לאפשר לכל מי שיירשם לתכנית הבטא שלהם, לקבל את Android N
היישר למכשיר כמו עדכון גרסה רשמי לכל דבר. התהליך עצמו קליל: נכנסים לאתר תכנית
הבטא של גוגל, בוחרים את מכשיר הנקסוס שלכם (אם הוא חלק מרשימת המכשירים הנתמכים),
קוראים את תנאי השימוש (כן בטח), מאשרים אותם, מוכרים את נשמתכם לשטן ובתוך דקות
מקבלים נוטיפיקציה על עדכון גרסה כבד ועסיסי היישר לטלפון/טאבלט שלכם. בנקודה זו
יש לציין, זו לא הגרסה שאתם רוצים על הטלפון שבו אתם עושים שימוש יומיומי. לשמחתי
אני בודק כרגע טלפון אחר, כך שאני יכול “להקריב” את ה-Nexus 6P
שלי למטרה זו, ולהתקין עליו גרסה לא יציבה שכרגע ניתן לכל היותר להגדירה לכל היותר כגרסת
בטא. מעבר לכך, כל התהליך הפיך. היה ואתחרט על שעבוד הטלפון האישי שלי לטובת פוסט
אחד בבלוג, תמיד ניתן לצאת מתכנית הבטא, ולקבל שוב עדכון גרסה לטלפון, הפעם כזה
שמחזיר אותו לגרסת המרשמלו היציבה והמותאמת לשימוש יומיומי. 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: BlackBerry PRIV

מאת
בשבועות האחרונים זה נשמר בסוד, אך עכשיו כבר
מותר לגלות: לאחר העדרות של מספר שנים, BlackBerry חוזרת לשוק הישראלי. היא עושה זאת
עם התותח הכבד ביותר שלה, זה שעליו היא סומכת שיחלץ אותה מהמצב הקשה אליו
נקלעה בשנים האחרונות בשוק העולמי: ה-PRIV, מכשיר האנדרואיד הראשון של היצרנית הקנדית RIM. האם המעבר לאנדרואיד יחזיר אל-BlackBerry את הקהל שאיבדה לטובת מכשירים מבית אפל, סמסונג ויצרניות אחרות? האם
ה-PRIV הוא המכשיר שיהפוך אותה לאופציה ראויה
ואטרקטיבית גם עבור אנשים שבעבר לא התחברו למותג הארגוני-עסקי הזה? התשובה
לשאלות האלו מאוד פשוטה וברורה, אך לפני שאגיע אליה, בואו נכיר קצת את ה-PRIV.

BlackBerry PRIV (צילום: גד גניר)
כמו
יצרניות רבות אחרות, המעבר הגורף של השוק לסמארטפונים מבוססי מסך מגע אי שם בשלהי
העשור הקודם (או במילים אחרות, ההכרזה על האייפון), היה טראומטי מבחינתה של RIM. בניגוד ליצרניות אחרות, הקהל שלה אמנם נשאר נאמן לאורך תקופה ארוכה יותר אך
בסופו של דבר נטש אותה לטובת אלטרנטיבות אחרות כמו אנדרואיד ומכשירי האייפון. אותו קהל כבר לא
חזר אליה למרות ההשקעה המאסיבית שעשתה בהתאמת מערכת ההפעלה שלה למציאות החדשה.
הפלרטוט עם מערכת ההפעלה אנדרואיד לא החל עם ה-PRIV.
בשלב מסוים BlackBerry סיפקה למשתמשיה כלי המאפשר המרת אפליקציות אנדרואיד לכאלו
המתאימות עבור מערכת ההפעלה BB10, אך
כעת מדובר במעבר מלא למערכת ההפעלה הנפוצה ביותר בעולם.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: ZUK Z1

מאת
הוא חולק
מפרט דומה מאוד לזה של ה-OnePlus One, כמוהו, הוא
גם מגיע ממותג משנה של יצרן גדול, נמכר במחיר מאוד הוגן, והצליח בחודשים האחרונים
לייצר רמת עניין מרשימה ביותר בפורומים וקבוצות פייסבוק העוסקות במכשירים סיניים:
הכירו, ה-Z1 של ZUK
מותג מבית לנובו שעשה עליה ארצה לפני מספר שבועות ונחת אצלי לאחרונה. מה זה מותג
משנה? במקרה של ה-ZUK זוהי חברה שלנובו בחרה להשקיע בה, ובמסגרת
שיתוף הפעולה הזאת, מטילה לנובו את חסותה על המכשיר הזה, הלוגו שלה אפילו מופיע
באריזה, אך היא מקפידה שלא להזדהות כיצרנית שלו.

Zuk Z1 (צילום: גד גניר)
כאמור,
המפרט הטכני של ה-ZUK Z1 זהה
לזה של גרסת ה-64 גיגה של ה-OnePlus One. זהו מפרט
שאמנם לא מאפשר להגדיר אותו בתחילת שנת 2016 כמכשיר דגל, אולם עדיין מדובר במפרט
חזק עבור מכשיר ביניים. המעבד של ה-ZUK Z1 הוא
ה-Snapdragon 801, אותו מעבד שניתן היה למצוא ברוב מכשירי הדגל של שנת 2014. נפח זכרון ה-RAM עומד
על 3 גיגה, וזכרון האחסון שאינו ניתן להרחבה עומד על נפח מכובד של 64 גיגה. לרוב,
לא נהוג לעשות שימוש במעבד מדור קודם במכשירי ביניים. היצרניות שרוצות לקלוע לטווח
מחיר מסוים מעדיפות לקחת מעבד מסדרה נמוכה יותר אבל עדכנית יותר של הדור הנוכחי של
אותו יצרן מעבדים. רוב מכשירי רמת הבינים של הדור הנוכחי עושים שימוש במעבדים
העדכניים ביותר מסדרה 600 של קוואלקום (למעט ה-OnePlus X
שמכיל גם הוא את המעבד הזה). האם כמשתמשים, זה אמור לשנות לנו משהו? לא ממש, לפחות
לא בשנה-שנתיים הקרובות. ה-801 הוא מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 2.5 גיגהרץ כל אחת
וגם שנתיים לאחר הגעתו לשוק, עדיין מדובר במעבד מצוין שלפחות במקרה של ה-ZUK Z1
קשה להבחין בהבדל ניכר בתפקוד בינו לבין מעבדים חדשים יותר וחזקים יותר על הנייר.
כל החומרה המצויינת הזאת מריצה את Cyanogenmod, מערכת
הפעלה מבוססת אנדרואיד בגרסה 12.1, אשר מקבילה לגרסה 5.1.1 הרשמית של מערכת ההפעלה
של גוגל.

להמשך קריאה

כאלו הוכרזו שלשום: Samsung Galaxy S7 ו-LG G5

מאת
את שתי
ההכרזות החשובות ביותר של MWC 2016
קיבלנו כבר ביומו הראשון של הכנס: LG
 עם ה-G5 ושלל אביזריו ותוספיו, וסמסונג עם הדור
השביעי של מכשירי הדגל שלה, ה-S7 וה-S7 Edge. בשנים
האחרונות נהוג לראות בהשקות האלו כהצלחה או כאכזבה, בהתאם
למידת החדשנות שמפגינים המוצרים המוצגים בהן. אחרי אתמול, נראה לי שהגיע הזמן
לרענן קצת את ההגדרות האלו. סמסונג הציגה שדרוג מינורי אבל מתבקש של מכשיריה משנה
שעברה, לעומת LG שהגיעה עם קונספט חדש, ייחודי, מלהיב ומרגיז
מאוד.
Samsung Galaxy S7 Edge (צילום: יח”צ)

ה-Galaxy S6
הציג לפני שנה מספר שינויים שהיו בגדר הימור מבחינתה של סמסונג. במעבר מה-S5 ל-S6 היא ויתרה על העמידות במים, אפשרות הרחבת
הזכרון והחלפת הסוללה. בערך בחודש יולי הבינו בסמסונג כי התחזיות שלהם היו
אופטימיות מדי, ולמרות שה-S6 וה-S6 Edge
היו מכשירים מצוינים, נראה שהיצרנית הקוריאנית הצליחה לאכזב משתמשים רבים ששמרו לה
אמונים בין היתר בגלל התכונות האלו. ה-S7
וה-S7 Edge שהוכרזו אתמול מציגים עיצוב כמעט זהה לדור
הקודם, אך מתחת למתכת ולזכוכית סמסונג בחרה לבצע כמה שינויים שאמנם לא מביאים
חידושים או מהפכות גדולות, אבל בהחלט יכולים לשפר את חויית השימוש הבסיסית במכשיר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu PRO 5

מאת
זהות
המשתתפים בפרוייקט השוואת מכשירי הפרימיום שפורסמה כאן לפני קצת יותר משבוע, עברה
לא מעט שינויים. בדרך לבחירה ברביעיית הסמארטפונים שבסופו של דבר הופיעה בפוסט ההוא,
התלבטתי אם לשלב בהשוואה הזאת שלושה מכשירים אחרים שבדקתי באותה תקופת זמן: ה-Huawei Mate S, ה-HTC One M9 Plus,
ואפילו בשלב מסוים ה-Z5, כשלא הייתי בטוח אם גרסת הפרימיום שלו אכן
תגיע אליי בזמן. לצערי, דווקא את ה-PRO 5,
הפאבלט החדש של Meizu כבר לא יכולתי להכניס לפוסט הזה משיקולי
לו”ז ולוגיסטיקה למרות שהוא התאים להשוואה הזאת הרבה יותר מהמכשירים האחרים שנפסלו. הוא אמנם זול יותר מכולם, אך מסתכלים על המפרט שלו, זה נראה
מוצדק לכלול אותו בליגה של מכשירים כמו ה-LG V10, ה-Samsung Galaxy Note 5 ואחרים. כך הוא גם נבחן, ללא הנחות.

Meizu PRO 5 (צילום: גד גניר)
מייזו מיישרת קו עם יצרניות האנדרואיד הגדולות, ומשיקה שני מכשירי דגל במהלך שנה קלנדרית, מכשיר מיינסטרים ופאבלט. היא התחילה בנוהל הזה כבר לפני שנה,
כאשר השיקה את ה-MX4, ומספר חודשים לאחר מכן את הפאבלט בעל המפרט
המשודרג, ה-MX4 Pro.
השנה, במקביל להשקות של מכשירים זולים כמו ה-M1 Note,
וה-M2 Note, היא השיקה שוב שני מכשירי פרימיום בהפרש של
כמה חודשים, ה-MX5, ולאחר מכן את ה-PRO 5,
ממשיך דרכו של ה-MX4 Pro.

להמשך קריאה

כאלו השוויתי: Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P

מאת
עד השנה,
נשמר פחות או יותר סדר  ברור וקבוע בכל מה שקשור לתזמון השקות של מכשירים חדשים. יצרניות האנדרואיד היו
משיקות את מכשירי הדגל העיקריים שלהן באיזור פברואר-מרץ-אפריל, בסמוך או במהלך כנס
MWC
בברצלונה. במקביל, בשנים האחרונות החל להיווצר “גל שני”. זה התחיל עם
מכשיר ה-Note  הראשון של סמסונג, שמיצב את הגל הזה
ככזה המורכב ממכשירי פאבלט, נישתיים יותר. משנה לשנה, המכשירים המושקים בגל הזה הפכו
לחשובים יותר ומעוררי עניין. השנה, הגל השני הזה כלל בנוסף לסמסונג עם הנוט 5 שלה,
גם את LG עם ה-V10 ואת סוני,
שחיכתה עם סדרת ה-Z5 שלה (ועם ה-Z5 Premium, המסקרן ביותר בסדרה הזאת) עד לכנס IFA
בברלין בסמוך לחודש ספטמבר. באוקטובר הוכרזו גם מכשירי ה-Nexus
החדשים, וביניהם ה-Nexus 6P של Huawei. כך נוצרה
רביעיית מכשירי פרימיום סופר אטרקטיבית ומסקרנת ששווה פרוייקט השוואה מיוחד.

Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P (צילום: גד גניר)


בערך
בתקופה הזאת הבנתי שאני זקוק לסמארטפון חדש. הכרזתי על כך בפוסט מיוחד שבו גם הסברתי מהם הקוים שינחו אותי בבחירת הסמארטפון החדש שלי. אם עקבתם אחר הבלוג
בחודשים האחרונים, ודאי שמתם לב שלא טרחתי לחכות לסיום הפרוייקט הזה, והזמנתי
לעצמי את ה-Nexus 6P, לאחר שכבר
הכרזתי שזהו המכשיר הבא שלי. איזה ערך אובייקטיבי יכול להיות להשוואה בין ארבעה
מכשירים שאחד מהם רכשתי בעצמי? ובכן, את ה-Nexus 6P
שלי רכשתי בחו”ל, במחיר זול יותר מזה הנמכר בישראל, ובנפח שכלל אינו נמכר
בארץ. כפי שתראו בהמשך, רוב הזמן, הפערים בין המכשירים די מינוריים. לפיכך ברגע
שיכולתי לקנות אחד מהם (ולא אכחיש, אחד שהיתה לי העדפה ברורה כלפיו) במחיר טוב,
עשיתי זאת. עם זאת, כאשר אני בא לבחון את המכשירים זה מול זה, ושואל את השאלה איזה
מהם הוא המכשיר הטוב ביותר ושהייתי ממליץ על קנייה שלו בישראל, התחרות נפתחת מחדש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Gear S2

מאת
לפני מספר
ימים פרסמה ebay (למי שלא ביקר
עדיין בדף האודות בבלוג, הנה גילוי נאות: ebay
היא גם מקום העבודה שלי) את סיכום הרכישות שעשו ישראלים בשנת 2015. אחד הנתונים
הבולטים בסיכום הזה היה הצמיחה שעשתה קטגוריית השעונים החכמים: צמיחה של 40%, לא
פחות מ-21,000 שעונים חכמים נקנו השנה ע”י לקוחות ישראלים, רק ב-ebay. אמנם רוב
השעונים החכמים שנרכשו היו שעונים סיניים נטולי מותג ידוע ומוכר, אך גם LG
וסמסונג מכרו אלפי יחידות השנה. סמסונג היא אחד השחקנים הותיקים בשוק הזה, וה-Gear S2
שהגיע אליי לפני מספר שבועות לבדיקה הוא הדור הרביעי של שעונים חכמים מבית היצרנית
הקוריאנית. ה-Gear הראשון הושק יחד עם ה-Note 3, ובהתחלה אף
הריץ גרסה מותאמת של אנדרואיד. הדור השני של שעוני Gear (ה-Gear 2, ה-Gear 2 Neo וה-Gear Fit) שהוכרזו בסמוך ל-Galaxy S5
הגיעו כבר עם TIZEN, מערכת ההפעלה של
סמסונג, והדור השלישי, ה-Gear S היה
השעון הראשון של סמסונג שידע לשמש כטלפון בפני עצמו. ומה החידוש הגדול ב-Gear S2? ובכן,
לראשונה אחרי שלושה דורות של שעונים חכמים, סמסונג הפנימה שהגיע העת לעצב אותם
בצורה שתזכיר שעון רגיל לכל דבר.
Samsung Gear S2 עם Watch Face שהורדתי מחנות האפליקציות של סמסונג (צילום: גד גניר)


ה-Gear S2
הוא שעון יפה. הוא מגיע בשתי גרסאות: Sport ו-Classic. לשמחתי
ניתנה לי האפשרות לבחור איזו גרסה אני מעדיף לקבל, ובלי הרבה התלבטויות הלכתי על
ה-Classic, זאת שמגיעה עם רצועת עור וגימור
מתכתי, ועולה גם קצת יותר. למרות שמדובר במתכת, הוא לא שוקל הרבה. ה-Gear S
הראשון שקל 67 גרם. 
ה-Huawei Watch שוקל
61 גרם, ועם רצועת מתכת הוא שוקל 92 גרם. ה-Gear S2
לעומתם שוקל רק 42 גרם, וביום יום זה מורגש מאוד. למרבה השמחה, בסמסונג בחרו לקבל
השראה מהשעונים החדשים של  Motorola ו-Huwaei
ובחרו לראשונה בסדרת הגיר במסך עגול. המימדים הכלליים של השעון דומים מאוד לאלו של
ה-Huawei Watch אך ההרגשה היא שמדובר בשעון קטן יותר בגלל
שהמסך שלו קטן יותר וכל המסגרת מעוצבת באופן יותר מעוגל ועדין.

להמשך קריאה

כזה יש לי: Nexus 6P

מאת
בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב, בלוגר טכנולוגיה
נהנה ממספר מועט יחסית של הטבות שמגיעות כחלק מהתחביב הזה. הטבה אחת מאוד משמעותית נובעת
ממהות הבלוג שלי: היכולת להתנסות בכל סמארטפון שיש לי התלבטות האם לקנות אותו, התנסות ארוכה מספיק כדי לגבש לגביו דיעה, לטוב ולרע. במקרה של ה-Nexus 6P,
מכשיר הפרימיום החדש של Huawei ו-Google,
החלטתי שזה המכשיר הבא שלי כבר על סמך המידע שדלף לגביו טרם ההשקה, ובאופן מאוד אימפולסיבי פשוט
ויתרתי על ההטבה הזאת. בעזרתו האדיבה של חבר טוב שחי בארה”ב, הזמנתי את
המכשיר לפני שאפילו נקבע עבורו תאריך השקה רשמי בישראל. לזכותי ייאמר שהתאפקתי קצת
ולא הזמנתי אותו באותו יום בו הפך זמין לרכישה. מיד לאחר ההשקה באוקטובר, התחלתי
לחפש בגוגל לפחות פעמיים ביום את הצירוף “Nexus 6P
Review“. בחו”ל, כמו בארץ, כשמדובר בהשקה
חשובה, המכשירים נשלחים אל מערכות האתרים החשובים והגדולים ביותר בו זמנית.
כשמדובר במכשירים ממש חשובים, הסקירות גם מתפרסמות כמעט בו זמנית בכל האתרים האלו.
במקרה של ה-Nexus 6P, רוב
האתרים פרסמו סקירות ראשוניות כבר ב-20 באוקטובר, אבל זה לא היה מספיק כדי שאוכל
להזמין אותו בראש שקט. עבר עוד שבוע עד שהסקירות האלו התעדכנו עם נתונים על משך
זמן הסוללה וביצועי המצלמה, שני פרמטרים שחייבים להיבדק לאורך זמן. לאחר שכל
האתרים פרסמו סקירות נלהבות ומהללות עליו (חלקם אף הכתירו אותו בתואר “מכשיר
האנדרואיד הטוב ביותר בשוק”), נותר לי רק לבצע את ההזמנה ולהמתין בסבלנות שיגיע
אליי.
Nexus 6P (צילום: גד גניר)


לטובת מי שלא טרח לקרוא את הפוסט שכתבתי בסמוך
להכרזה על ה-Nexus 6P,
הנה תקציר: בניגוד לשנים קודמות, בהם השיקה גוגל בכל פעם מכשיר נקסוס אחד, הפעם
היא בחרה באסטרטגיה שונה והכריזה על שני מכשירים: ה-Nexus 5X
של LG הקטן והעממי יותר, וה-Nexus 6P
של Huawei, הפאבלט המתכתי היוקרתי. לפי ההשערות, חלק
מתנאי המכרז לייצור מכשירי הנקסוס נגעו לחומרה הספציפית אותה אמורים לכלול
המכשירים. במקרה של Huawei
מדובר בחתיכת פשרה: ככל הנראה, כדי לעמוד בתנאי המכרז, היא ויתרה על שילוב מעבד ה-Kirin
שלה ב-Nexus 6P לטובת ה-Snapdragon
810 של קוואלקום האמריקאית. נכון להיום עדיין
מדובר באחד המעבדים החזקים ביותר בשוק והדבר ניכר היטב בתפקוד המכשיר: הוא זריז,
יציב ומגיב היטב, בדיוק כפי שהייתי מצפה ממכשיר ממשפחת הנקסוס. Huawei
וגוגל ציידו את ה-Nexus 6P
בזכרון RAM בנפח 3GB. קיימים בשוק כבר לא מעט מכשירים עם נפח של 4GB, מכשירים
כמו ה-One Plus Two, ה-Asus Zenfone 2 וכמובן ה-Note 5
וה-+S6 Edge של סמסונג. כמו במכשירים
אחרים עם נפח כזה “צנוע” של זכרון RAM
גם כאן אין הבדל מהותי בתפקוד המכשיר ביחס למכשירים עם 4GB. מעבר לכך,
העובדה כי מדובר במכשיר נקסוס שעתיד לקבל עדכונים למשך תקופה ארוכה מאששת את
ההשערה שככל הנראה לא יהיה צורך ביותר מ-3GB
גם בגרסאות עתידיות של מערכת ההפעלה. כמו כל מכשיר אחר שעושה שימוש במעבד הזה, גם
ה-Nexus 6P נוטה להתחמם. עם זאת, פיזור החום נעשה כראוי
ואין בו איזורים לוהטים. גם כאשר עושים בו שימוש אינטסיבי, ההתחממות בהחלט נסבלת
וסבירה. נפח האחסון אגב, כמו בכל מכשירי הנקסוס מאז ה-Nexus S, אינו ניתן להרחבה. בישראל צפויה להימכר רק גרסת ה-32 גיגה בשלב זה. אני קניתי את גרסת ה-64 גיגה, וקיימת גם גרסה בעלת נפח של 128 גיגה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia Z5 Premium

מאת
המפרט
הדרוש למכשיר דגל של שנת 2015 נקבע בחודש מרץ השנה, עם השקת ה-Galaxy S6
וה- HTC One M9. כל המכשירים שבאו אחריהם הציעו מפרט
דומה פחות או יותר: מעבדים בעלי 8 (או 6) ליבות, זכרון RAM
שנע בין 3 ל-4 גיגה, מצלמה ברזולוציה של למעלה מ-13 מגה פיקסל, מנגנון מיקוד
בלייזר, מייצב תמונה ומסך בגדלים שבין 5.2 ל-5.5 אינטש, עם רזולוציית 1080p
או 2K. גל ההשקות השני של השנה, שכלל מכשירים כמו ה-Note 5 ,LG V10 ואחרים, כלל שדרוגים קלים וקיבוע הסטנדרט
בקצה העליון, כמו רזולוציית 2K. קורא
טביעות אצבעות בכל מכשיר ו- 4 גיגה זכרון RAM. 
 Sony Xperia Z5 Premium (צילום: גד גניר)


סוני, אשר
לא התייצבה לכנס MWC בברצלונה עם מכשיר משמעותי, הגיעה אל IFA
עם שלושה מכשירים חדשים בסדרת ה-Z5: ה-Compact, ה-Z5 הרגיל, אותו בדקתי לפני כשבועיים, והמכשיר היקר, והמסקרן מכולם, ה-Sony Xperia Z5 Premium אשר מתהדר בנתון אחד במפרט שטרם נראה בשוק
הסמארטפונים: מסך המציג רזולוציה חסרת תקדים בעולם הסמארטפונים: 4K.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Mate S

מאת
בעקבות
החלטתה של סמסונג להכריז השנה על מכשיר ה-Note
החדש שלה מוקדם מהרגיל (על מנת להקדים את השקת ה-iPhone 6S
וה-iPhone 6S Plus) שתי ההכרזות המשמעותיות ביותר בכנס IFA 2015
בתחום הסלולר הגיעו מכיוונן של שתי חברות גדולות: סוני, עם סדרת ה-Z5
החדשה שלה, ו-Huawei, היצרנית השלישית
בגודלה בעולם שהכריזה על מכשיר הדגל החדש שלה, ה-Mate S.
Huawei Mate S (צילום: גד גניר)


משום מה,
למרות גודלו וחשיבותו של השוק הסיני בתחום הזה, אנשים עדיין מופתעים לשמוע שיצרנית
סינית תופסת את המקום השלישי בטבלת המכירות העולמיות, פלח שוק של 7 אחוזים כשמעליה רק אפל (עם 10.9 אחוזים) וסמסונג (עם 20.5 אחוזים). היא מכרה
ברבעון השני של 2015 לא פחות מ-30.6 מיליון סמארטפונים ברחבי העולם, יותר מחברות
כמו LG, HTC ואפילו סוני. העובדה שעדיין מדובר ביצרנית שעבור
חלקים גדולים מהעולם המערבי נחשבת עדיין אלמונית (מאחר ורוב מכירותיה הן עדיין בשוק הסיני), אומרת שעליה להשקיע לא מעט כדי
לבסס את מעמדה. היא עושה זאת ע”י השקה של מכשירים חדשים וחזקים בפרקי זמן
קצרים יחסית. זו דרך מצויינת להשאר בכותרות. לא בטוח שזו דרך טובה לשמור על לקוחות
לאורך זמן, אבל בינתיים מה שהיא עושה עובד לה לא רע. מעבר לכך, ההשקות האלו של Huawei
בחו”ל הן אירועים בסדר גודל דומה לזה של יצרניות גדולות ומוכרות יותר, עם
בונוס מאוד גדול למשתתפים: עיתונאים שמגיעים לשם מקבלים את המכשירים במתנה.
בלוגרים שרואים כמוני את ההשקה הזאת ב-Youtube
לא נהנים מהפריוילגיה הזאת, אך קיבלתי את המכשיר בהשאלה (כמו תמיד, למי שתוהה)
מהיבואן בישראל.
היבואן
בישראל, אלפא טלקום השקיע מתחילת השנה תקציבי שיווק גדולים מתמיד כדי להגביר את
המודעות למותג, וההשקעה הזאת אכן השתלמה. בתוך שנה קפצה Huawei
מנתח שוק של 0.8 אחוז בלבד, ל-4%, (לפי נתוני IDC
ישראל שהתפרסמו בגלובס). בתחילת הקיץ הושק כאן ה-P8, ולפני חודש
הושק בישראל גם ה-Mate S, יחד עם ה-Huawei Watch.

להמשך קריאה