כזאת יש לי: מקלדת לנקסוס 7

הסיפור של המקלדת הזאת מתחיל מהיום בו בחרתי למכור את ה-Asus Transformer TF-101
הישן שלי, ולקנות במקומו טאבלט נקסוס 7. לטובת קוראינו שלא מצויים בעולם הטאבלטים
אספר בקצרה: ה-
Asus Transformer TF-101 היה מיוחד מכמה בחינות, הוא היה
מראשוני הטאבלטים שהריצו את גרסא 3 של אנדרואיד, גרסת אנדרואיד שהותאמה במיוחד לשימוש
על טאבלטים. היה לו מסך משובח, הוא היה בנוי מחומרים איכותיים אבל הייחוד העיקרי שלו
לעומת טאבלטים אחרים בשוק היתה ללא ספק תחנת העגינה שלו, שהיא למעשה מקלדת לכל
דבר, והאמת שגם נוחה למדי. מלבד השימוש כמקלדת, תחנת העגינה הטעינה את הסוללה של
הטאבלט והוסיפה לו שתי כניסות
USB.

ולמרות הנוחות בשימוש בטאבלט הזה כמו מחשב נייד קטן, כשהייתי שולף אותו מתחנת
העגינה, הייתי נשאר בידיי עם טאבלט גדול מדי לשימוש נוח (10.1 אינטש, אחד הגדלים
הסטנדרטיים לטאבלטים המריצים אנדרואיד) וגם כבד. בנוסף, התקופה הזאת הפסיק ה-
Asus
Transformer TF-101
לקבל
עדכונים למערכת ההפעלה, והתחיל לגמגם ולקרטע. הנקסוס 7 הוא טאבלט מבית אסוס אף
הוא, עם הבדל קטן ומשמעותי- הוא מיוצר עפ”י מפרט שגוגל קבעה, ומריץ גרסא
“נקייה” של אנדרואיד. מכשירי נקסוס מקבלים את עדכוני התוכנה שלהם ישירות
מגוגל, ולכן בכל השקה של גרסת אנדרואיד חדשה, הנקסוס 7 יקבל עדכון, בלי שיצטרך
לעבור תהליך התאמה לאפליקציות השונות שהיצרן התקין מראש.
 


אז מכרתי את ה-Asus Transformer TF-101, ויום לאחר מכן קניתי את הנקסוס
7. יומיים לאחר מכן התחלתי בטקס הקבוע שלי עם כל קנייה של חפיץ חדש: צלילה לעולם
האקססוריז שלו. איך עושים את זה? חיפוש פשוט של שם הדגם באיביי. בין שלל הקייסים
הדוחים, עטי הסטיילוס המיותרים, ומדבקות מסך באיכות נחותה, מצאתי גם מקלדת בלוטות’המותאמת לשימוש עם הנקסוס 7. כל טאבלט אנדרואיד יודע לתקשר עם כל מקלדת בלוטות’.
ברגע שתזווגו בין המקלדת לטאבלט תוכלו כבר לכתוב איתה באנגלית, ואם תתקינו את
האפליקציה הזאת, תוכלו גם לכתוב בעברית. 

להמשך קריאה

כזה רציתי: Asus PadFone 2

ראשית, היכרות קצרה: פדפון, סדרת טלפונים של אסוס אשר מגיעים כחלק מערכה הכוללת טלפון, ותחנת עגינה שהיא למעשה טאבלט, לתוכה מוכנס הטלפון. אסוס נותנת הזדמנות לנישה הזאת הזדמנות כבר כמעט שנתיים, והוציאה במסגרת הסדרה הזאת את הפדפון הראשון, השני, ושתי גרסאות חזקות יותר העונות לשם פדפון אינפיניטי. מרגע היווצרותו של הקונספט ועד היום, הוא לא הצליח לתפוס תאוצה משמעותית, לא בארץ ולא בעולם. רוב אתרי הטכנולוגיה היללו את המכשירים הללו, ציינו שהם לא נופלים ברמתם מספינות הדגל של סמסונג או HTC, אך התמחור שלהם לא הגיוני והופך אותם ליקרים יותר לרכישה, מטאבלט וטלפון בנפרד (אותם גם ניתן להפעיל בו זמנית, בניגוד לפדפון לדורותיו).

הפדפון 2 שהושק בעולם בדצמבר (ותקופה קצרה לאחר מכן גם בישראל), לא שונה מכל חבריו לסדרה. גם הוא זכה מצד אחד לשבחים על מפרט מכובד (מעבד מרובע ליבה, זכרון של 2 גיגה), עיצוב יפה, ביצועים מעולים ואפילו זמן סוללה לא רע בכלל. מצד שני, רוב הביקורות עליו ברשת דיברו על עלות מוגזמת של החבילה הכוללת את הטלפון ואת תחנת העגינה, עלות שודאי תשאיר אותו כמוצר נישה בלבד, ובמידה רבה גם במקרה שלו הם צדקו.

הפדפון 2 סיקרן אותי באופן אישי. היה לי קשה להתחבר למסקנה הסופית על עניין התמחור של המכשיר, כי בכל החישובים דובר על רכישת סמארטפון מתקדם, ובנוסף טאבלט רגיל. העניין הוא שאם באמת רוצים לעשות השוואה הוגנת, צריך לקחת בחשבון, שכאשר הטלפון עגון בתוך תחנת העגינה מדובר בטאבלט בעל קישורית סלולרית, מה שאמור להקפיץ באופן משמעותי את מחירו. כך או כך, סקרנות לחוד ומעשים לחוד. בתקופת ההשקה שלו הייתי רק חצי שנה עם ה-HTC One X כשהכל עדיין היה יפה ואופטימי.

להמשך קריאה