כזה ניסיתי: מחשב היברידי Asus Transformer Book T300

יש לי פינה חמה מאוד בלב לסדרת ה-Transformer של אסוס. אם טרם יצא לכם להכיר, זוהי סדרה של מחשבים
ניידים/טאבלטים היברידיים, אשר ברוב המקרים מורכבים מיחידת מסך ויחידת מקלדת הנראים
כמו מחשב נייד רגיל לכל דבר, אך ניתנים להפרדה. היה לי העונג להיות בעליו של ה-
Asus
Transfomer EEE
, הראשון, טאבלט אנדרואיד
שהגיע עם מקלדת. כיום, את רוב הפוסטים בבלוג אני כותב על
AsusTransformer Book T100, טאבלט Windows 8, המגיע עם מקלדת מתפרקת משלו. ה-T300 Asus Transformer Book בו אעסוק בעשרות השורות הבאות הוא יצור שונה לחלוטין
מה-
T100, ומבחינת מפרט, מדובר
במחשב לכל דבר (ואפילו די חזק), גם כאשר אינו מוצמד למקלדת.

Asus Transformer Book T300 (צילום: גד גניר)

אז מה המפרט שלו כולל? ובכן המחשב שקיבלתי כולל מעבד Core i7 מהדור הרביעי (Haswell), זכרון RAM בנפח
4
GB, ודיסק קשיח בטכנולוגיית
SSD בנפח של 256GB. הנתונים האלו אמורים לאפשר לו להתמודד עם כל אתגר שתעמידו בפניו,
ואכן, כצפוי, לאחר שהתקנתי את כל עדכוני המערכת עבור המחשב, הוא עבד נפלא, הגיב בזריזות
והתמודד בלי בעיה עם כל אתגר שהצבתי בפניו (סרטי
HD, עריכת תמונות, גלישה עם מספר רב מאוד של לשוניות פתוחות, קבצי EXCEL עמוסי נוסחאות, ועוד). מצד שני, גיימרים, זה כנראה לא
המחשב הבא שלכם. הכרטיס הגרפי המובנה שלו הוא סטנדרטי בלבד,
HD
Graphics 4400
, שיאפשר לכם להריץ בעיקר
את המשחקים שתוכלו להוריד מחנות האפליקציות הצנועה של מיקרוסופט.

כזה ניסיתי: טאבלט Asus VivoTab Note 8

טאבלטים
קומפקטיים (מסך 8 אינטש) המריצים
Windows 8 הם
עדיין מצרך נדיר במחוזותינו. בחודש מרץ האחרון סיפרתי לכם על ההתנסות שלי עם ה-
ToshibaEncore, התנסות שהוכיחה לי אישית שיש מקום לטאבלטים
בתצורה זו. כעת, אסוס הציעו לי באדיבותם לבדוק את ה-
VivoTab Note 8,
טאבלט אשר זהה לחלוטין ל-
Encore
מבחינת מפרט, אך מציע תוספת חשובה – סטיילוס, או כפי שיקראו לו חברי האקדמיה ללשון
עברית: עט חרט. למיטב ידיעתי מדובר בטאבלט
Windows 8
היחיד בשוק הישראלי נכון לכתיבת שורות אלו, המצויד בסטיילוס. לאור העובדה שמאז ה-
FonePad note 6, בתי בת ה-3 שואלת מדי יום אם “אפשר
לצייר על הטלפון שלך?”, הסכמתי להצעה בהתלהבות.
 

Asus VivoTab Note 8 (צילום: יח”צ)

כפי
שציינתי, ה-
VivoTab Note 8 הוא בעל מפרט טכני זהה לזה של ה-Encore:
מעבד
Intel Atom Z3740 מסדרת Bay Trail,
זכרון
RAM בנפח 2 גיגה, זכרון אכסון בנפח 32 גיגה
מובנה עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס זכרון מסוג
Micro SD,
מצלמה אחורית ברזולוציה של 5 מגה פיקסל, ומצלמת וידאו קדמית ברזולוציה של 1.2 מגה
פיקסל. כמו הטאבלט האישי שלי שעליו אני כותב שורות אלו (
Asus T100),
וכמו ה-
Encore המפרט
הזה מבטיח יכולת להריץ באופן חלק אפליקציות מחנות האפליקציות של
Windows.
מאחר וה-
VivoTab Note 8 מריץ את מערכת ההפעלה Windows
8.1
בגרסתה המלאה, ניתן להתקין עליו גם תוכנות
אחרות (בניגוד ל-
Windows RT
ההולכת ונכחדת). ביום יום הוא מתפקד נהדר, עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שמדובר ב-
Windows 8
לכל דבר, מדובר עדיין במפרט טכני של ספק טאבלט, ספק נטבוק, וניסיון לערוך מספר
תמונות במקביל בתוכנת ציור כגון
Paint.net,
יקפיץ לכם בשלב מסוים הודעת מצוקה מהמערכת, עם בקשה לסגור תוכניות המכבידות על
זכרון הטאבלט. גם הזכרון המובנה לאחסון מהווה בעיה, לאור העובדה שמתוך 32 גיגה
זכרון, נותרים לכם רק מעט יותר מ-11 גיגה פנויים. את כל השאר תופסת מערכת ההפעלה
וחבילת האופיס.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Asus FonePad Note 6

נכון להיום, אסוס אינה שחקן משמעותי בשוק הסמארטפונים. עם זאת לא ניתן לטעון כי היא שחקנית חדשה בתחום הזה. כבר בשנת 2005 הציגה אסוס מספר טלפונים פשוטים, ולאחר מכן התמקדה בסמארטפונים המבוססים על מערכת ההפעלה ווינדוס מובייל, שקדמה ל- Windows Phone 7 ו-8 של ימינו. בשלב מסוים החליטו באסוס להתמקד בשוק המחשבים הניידים, הנטבוקים, והטאבלטים. כל אותה תקופה בחרו שם להשאיר על אש קטנה את כל נושא הטלפונים הסלולריים, ולמעט הבלחות קצרות כמו משפחת הפדפונים למיניהם, או אפילו טאבלט ה-FonePad שכלל יכולת חיוג (בניגוד לטאבלטים אחרים עם קישורית 3G שיכולים רק להתחבר לרשת לצורך שימוש באינטרנט סלולרי), אסוס השאירה את הבמה עבור יצרניות אחרות גדולות.

ביוני 2013 הציגה אסוס את ה-FonePad Note 6. היא מגדירה אותו כטאבלט 6 אינטש בעל קישורית סלולרית וטלפון. זוהי ההגדרה הארוכה והמסורבלת ביותר ששמעתי אי פעם ל”פאבלט”. מצד שני, הגבולות האלו הולכים ומיטשטשים בימינו ומסך בגודל 4.3 אינטש שנחשב בימי ה-Galaxy S2 “עצום”, נחשב כיום כמו גודל לגיטימי למכשירים שבשמם תוכלו למצוא את המלה Mini. מעבר לכך, הבחירה בשם הסדרה FonePad מבהיר כיצד אסוס מתייחסת למכשיר הזה. מבחינתה, למרות שמשולבת בו האפשרות לבצע שיחות טלפון, מדובר כאן בראש ובראשונה בטאבלט, כמו מכשירי ה-FonePad שקדמו לו, גם אם המסך שלו קטן יותר באינטש אחד מכל קודמיו.
אז אחרי שדשתי בכל מה שאפשר להבין מהשם הלא ידידותי של המכשיר הזה, ניתן לגשת לתכלס. נתחיל מהמסך: מדובר במסך LCD בטכנולוגיית Super IPS+  בגודל 6 אינטש וברזולוציית FHD (1920×1080). הנקודה היחידה שניתן להגיד לרעתו היא צבעים מעט חלביים, אך כנראה גם זה בגלל שהתרגלתי לצבעים הפסיכודליים של מסכי ה-Super AMOLED של סמסונג. פרט לכך מדובר במסך נהדר: הוא חד מאוד (רזולוציית FHD נראית מצוין ובהחלט מספיקה על מסך בגודל 6 אינטש), ומתפקד נהדר גם בחוץ באור יום.
Asus FonePad Note 6 (צילום: יח”צ)

כזה ניסיתי: מחשב נייד Asus Transformer Book Trio

אחת
ההכרזות שעוררו את העניין הרב ביותר בכנס
CES 2014
היתה זו של ה-
Asus Transformer book Duet.
הדואט, מחשב נייד היברידי, אמור היה להריץ גם את אנדרואיד וגם את
Windows
8.1
במקביל, עם אפשרות למעבר מהיר בין השתיים.
כמיטב מסורת משפחת מכשירי הטרנספורמר, גם הדואט מסוגל היה להתפרק ליחידת טאבלט
וליחידת מקלדת, ומעבר לכך תוכנן להציע מפרט טכני מכובד שכלל מעבד
Core i7
של אינטל, דיסק קשיח בנפח של עד 1 טרה, זכרון 4 גיגה ועוד. המחשב הזה הוכרז ב-6
בינואר השנה, אך טרם הגיע לחנויות וככל הנראה, הוא גם כנראה גם לא יגיע לשם לעולם.
באמצע חודש מרץ נודע כי גם מיקרוסופט וגם גוגל הפעילו לחצים על אסוס לבטל את שיווקו
של המחשב הזה. מיקרוסופט הודיעה שלא תתמוך במחשבים בעלי אפשרות ל-
Dual Boot
וגוגל מצידה הכריזה כי אנדרואיד נועדה לטאבלטים וטלפונים ניידים, לא
למחשבים ניידים. הלחץ כנראה עשה את שלו וכמו שזה נראה כרגע, אסוס כנראה גנזה את
הדואט. מי שהצליח לחמוק בכל זאת מהמכ”מ של שתי ענקיות התוכנה הוא מחשב
היברידי אחר של אסוס שהושק מספר חודשים לפני כן, ה-
Transformer
Book Trio
.

Asus Transformer Book Trio (צילום: יח”צ)

בדומה
לדואט, גם ה-
Transformer Book Trio
מאפשר מעבר בין אנדרואיד ל-
Windows
בלחיצת כפתור, אולם הוא עושה זאת באופן שונה לחלוטין. בעוד בדואט, אותו מעבד מריץ
את שתי מערכות ההפעלה במקביל, ה-
Trio
מורכב למעשה ממחשב PC רגיל, וטאבלט אנדרואיד (בגרסא 4.2.2) המשמש כמסך עבור
המחשב כששניהם מחוברים. רוצים את זה עם מספרים? אין בעיה: ביחידת המקלדת פועם מעבד
Core i7,
זכרון
RAM בנפח של 4 גיגה, ודיסק קשיח בנפח לבחירה בין
500 גיגה לטרה. בנוסף לכך, ביחידת הטאבלט, המסך, אסוס שתלה מעבד אינטל
Atom,
2 גיגה זכרון
RAM ואפשרות בחירה בין נפח אחסון של 16 ל-64
גיגה. דילגתם על המספרים? לא נורא, אסכם זאת כך: יש פה מחשב וטאבלט חזקים מאוד. האם
זה בא לידי ביטוי? בהחלט, אבל רק לאחר עדכון ל-
Windows
8.1
, ולגרסת העדכון האחרונה. לפני סיום התקנת
העדכונים נתקלתי בהתנהגות סוררת מצד המחשב שכללה תקיעות, איטיות בפעולות מסוימות
ובאופן כללי התאכזבתי מאוד. לאחר סיום תהליך התקנת העדכונים הכל הסתדר, ומאחר ואני
לא מצליח לחשוב על סיבה כלשהי לקנות מחשב מהסוג הזה ולא להתקין את כל העדכונים, זו
לא באמת בעיה. הטאבלט עובד נפלא, כנראה גם הוא בגלל שילוב של מעבד חזק וזכרון
RAM
בנפח נדיב, המאפשרים עבודה חלקה וריבוי משימות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: אולטראבוק Asus ZenBook UX302

כפי שוודאי
שמתם לב, הבלוג הזה כמעט לא עוסק במחשבים ניידים. יש כאן אמנם טאבלטים מבוססי
ווינדוס 8 בשפע, אבל כמעט ולא יוצא לי להניח את על מחשב נייד בצורתו הקלאסית (ואני
מכליל במונח הזה גם אולטראבוקים). אז למה בעצם החלטתי לחרוג ממנהגי במקרה של ה-
Asus
Zenbook UX302
? טוב ששאלתם, כדי לענות על כך נחזור קודם כל כמה שנים טובות
אחורה.
 

Asus ZenBook UX302L (צילום: גד גניר)

ב-29
בינואר, 2008, לקראת סיומו
 של כנס Macworld
Conference
& Expo,
שולף סטיב ג’ובס את המקבוק אייר הראשון מתוך מעטפה, ומציב בכך סטנדרט חדש בעולם
המחשבים הניידים. כמו במקרה של האייפון, גם כאן אפל השאירה את המתחרים לא מוכנים.
לעולם ה-
PC לקח 3 שנים להציג את תשובתו להשקה הזאת,
בדמותו של ה-
UltraBook: תקן
חדש למחשבים ניידים שמחייב אותם לעמוד במספר קריטריונים. “דומה למקבוק
אייר” אינו אחד הקריטריונים, אבל פרט לכך, הדרישות של אינטל בנוגע לאופן שבו
אמורים להראות מחשבים ניידים כדי לקבל ממנה את האישור לקרוא למחשב
“אולטראבוק”, מכוונות בדיוק לשם: עובי של פחות מ-20 מ”מ, משקל –
פחות מ-1.4 ק”ג, משקל – פחות מ-1.4 ק”ג, חיי סוללה ארוכים, ללא כונן
אופטי, אמצעי אחסון מבוסס פלאש (עליו תותקן מערכת ההפעלה) ועוד. כל החבילה
האטרקטיבית הזאת צריכה להגיע במחיר מקסימלי של עד 1000 דולר – המחיר של הגרסא
הבסיסית של, ניחשתם נכון, מקבוק אייר.
וכך, החל
משנת 2011, יצרניות מחשבים  וביניהן אייסר, טושיבה ואסוס מציגות סדרות מחשבי
אולטראבוק אשר מתעדכנות מדי שנה לפי הנחיותיה של אינטל. סדרת האולטראבוקים של אסוס
קיבלה את השם
Zenbook, וה-UX302
שייך לדור החדש והנוכחי שלה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט (Nexus 7 (2013

נפתח במבזק
חדשות קצר: בשנת 2013, כבשה מערכת ההפעלה אנדרואיד נתח של כ-62 אחוזים משוק הטאבלטים, כך עפ”י חברת המחקר גרטנר, לעומת 36 אחוזים בהם שולטת עדיין אפל עם
משפחת האייפדים שלה. גרטנר מייחסים את ההצלחה של מערכת ההפעלה אנדרואיד השנה למבחר
רחב (וגם ביקושים גדולים) של טאבלטים קומפקטיים, בגודל מסך של 7 אינטש. עם חדשות
כאלו, מה יותר מתאים מלספר לכם על ההתנסות בת השבועיים שלי עם טאבלט הדגל הנוכחי
של גוגל, הנקסוס 7, מודל 2013?
Nexus 7 2013 (צילום: גד גניר)

לפני שניגש
לנקסוס 7 2013, בואו ניזכר רגע במשמעות המושג “נקסוס“. נקסוס הוא שם
כולל למשפחת חפיצים שיוצרה עפ”י דרישות ספציפיות של גוגל, ומעניקה חויית
שימוש “טהורה” של מערכת ההפעלה אנדרואיד, נטולת התוספות והשינויים
שיצרניות כמו סמסונג,
HTC, סוני ואחרות מבצעות במכשיריהן. חלק מהיתרון במכשירי נקסוס הוא
שהם מקבלים ראשונים כל עדכון למערכת ההפעלה אנדרואיד, ואף ממשיכים לקבל עדכונים
למערכת ההפעלה למשך תקופה ארוכה יותר מהנהוג במכשירים שאינם משתייכים למשפחת
ה”נקסוס”. עד שנת 2012, כשהייתם אומרים “נקסוס”, הייתם
מתייחסים אך ורק לטלפונים סלולריים. בשנת 2012 הציגה גוגל את הטאבלט הראשון שנכנס
לתכנית הנקסוס, הנקסוס 7.

כזה ניסיתי: טאבלט Asus MeMO Pad 10 FHD

קטלוג הטאבלטים
של אסוס לשנת 2013 כלל כמה טאבלטים די דומים זה לזה בצורה ובשם. לכן, כאשר אשת
הקשר שלי באסוס התקשרה וסיפרה לי שיש לה טאבלט שעשוי לעניין אותי בגודל 10.1
אינטש, היה לי קשה לנחש האם היא מתכוונת ל-
Asus MeMO Pad
Smart 10”
, Asus MeMO
Pad 10
, או הטאבלט שבסופו של דבר קיבלתי,
ה-
Asus MeMO Pad 10 FHD (הידוע גם בשם הדגם הקצר יותר ME302C).
אז מה דעתכם על רקע שחור לחפיצים? Asus MeMO Pad 10 FHD (צילום: גד גניר)
אז למה היא כל
כך רצתה שאבדוק אותו? שאלה טובה, שגם אני שאלתי את עצמי. עד שנברתי קצת במפרט שלו
והבנתי שלמרות שלא מדובר בחפיץ ייחודי כמו ה-
FonePad, או  ה- PadFone 2,  מדובר באחד הטאבלטים
החזקים שאסוס מייצרת. בראש ובראשונה וכפי שמרמז השם, יש לו מסך 10.1 אינטש ברזולוציית
FullHD (1920×1200) בטכנולוגיית LED. מתחת למכסה המנוע פועם מעבד אינטל Atom Z2560, בעל ליבה כפולה בלבד במהירות של 1.6 גיגה הרץ, אך בעל 2 גיגה
זכרון עבודה. ניתן להשיג אותו בשתי תצורות של נפח אכסון, 16 ו-32 גיגה, אך ניתן
להרחיב את הזכרון הזה באמצעות כרטיס
MicroSD ב-32 גיגה נוספים. אם זה לא מספיק לכם, תוכלו לקבל 5 גיגה נוספים
חינם בשירות האחסון בענן של אסוס לתמיד (ולא כמו ההצעות הנבזיות של דרופבוקס לקבל 50 גיגה לתקופה מוגבלת). מלבד זה כל השאר די סטנדרטי: מצלמה
קדמית ברזולוציה של 1.2 מגה פיקסל ומצלמה אחורית ברזולוציה של 5 מגה פיקסל המסוגלת
לצלם וידאו ב-רזולוציה של
1080p, זוג רמקולים סטריאופוניים ואם אתם רוצים לדעת עוד על המפרט שלו
אתם מוזמנים להכנס לכאן. רק אוסיף ואומר שגרסת האנדרואיד איתה הוא הגיע היא גרסת
אנדרואיד 4.2, אשר במהלך התקופה בה הוא שהה אצלי השתדרגה ל-4.3.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: מחשב נייד Asus N550J

קודם כל
הבהרה
: אין לי כוונה להתחיל לכתוב באופן קבוע על
לפטופים רגילים. עבורי לפטופ הוא בראש ובראשונה כלי עבודה. מאחר והעבודה מספקת לי
לפטופ, ונוכחתי לגלות שלא עוזר להתחנף לאיש ה-
IT
בארגון כדי להשפיע על סוג הלפטופ שאני מקבל, אין לי סיבה אמיתית להתחיל לבדוק כאן
מחשבים עסקיים. בבית כמו שסיפרתי לכם בעבר, אני כמעט ולא עושה שימוש בלפטופ, ככה
שגם סוגים “אזרחיים” יותר של לפטופים לא ממש מדברים אליי.
Asus N550J (צילום: אתר יצרן)

אז למה
בעצם לקחתי דווקא את ה-
Asus N550J
לבדיקה? ובכן, כי כמו המכשירים האחרים שמריצים את
Windows 8
שכתבתי עליהם כאן בשבועות האחרונים (
Toshiba U920t, Asus T100,
ו-
Toshiba WT310), גם ל-Asus N550J
יש ייחוד משלו: בכל מחשבי סדרת ה-
N,
סדרת מחשבי הבידור של אסוס, ניתן דגש מיוחד לנושא הסאונד. זה אומר בין
השאר שהמחשב הזה מגיע עם לא פחות מארבעה רמקולים מובנים, ואפילו סאב וופר
חיצוני. אסוס טוענת שזו תצורה ייחודית לה שמספקת חויית שמע היקפי יוצאת דופן, וזה
משהו שסיקרן אותי מאוד לראות, ויותר מזה, לשמוע.

Asus N550J (צילום: גד גניר)
מעבר
לסאונד, עליו ארחיב עוד מעט, מדובר במפלצת. מחשבים ניידים עם מסך בגודל 15.6 מעולם
לא משכו אותי יותר מדי ועצם הניסיון לקרוא להם “ניידים” מרגיש לי מוזר.
מדובר במחשב לא קטן, ולא קל, בעיקר ביחס למחשבים איתם התרגלתי לעבוד. בהשוואה
למחשבים אחרים בעלי מסך בגודל כזה המימדים שלו סבירים לחלוטין, אבל מאחר וזה הבלוג
האישי שלי, אני משתמש בפריווילגיה שיש לי לקבוע שעבורי, אישית, המחשב הזה קצת גדול
מדי. ובכל זאת, אני מוכרח להגיד שיש משהו כיפי במחשב עם מקלדת בגודל כזה, עם מספיק
מקום להניח עליו את פרקי הידיים, עם משטח עכבר נוח ומרווח, ועם מסך ענק.

להמשך קריאה

חייב כזה: Asus Transformer Book T100

אם אתם
עוקבים באופן קבוע אחרי הבלוג הזה, בטח שמתם לב למשהו חדש בכותרת. לאלו מכם שלא הבחינו,
הרשו לי להכיר לכם את “חייב כזה”, חפיצים שניסיתי ולא רק עניינו אותי,
אלא כאלו שאני מאמין ומקווה שאקנה יום אחד. אם תרצו, אתם יכולים לקרוא לזה בחירת
העורך, אם כי לדעתי “חייב כזה” (ואני אפילו שוקל לצרף לו כמה סימני
קריאה כאלו “!!!!!!!11”), משקף יותר את המסר שאני רוצה להעביר. לאור
ההקדמה הזאת, אני מניח שהבנתם כבר מה דעתי על ה-
Asus T100
אבל כדי שנוכל להמשיך כרגיל, נעמיד פנים שעדיין לא שמתם לב לספוילר הזה.

Asus Transformer Book T100 (צילום: אתר יצרן)


אסוס היתה
מאז ומעולם יצרנית פורצת דרך וחנכה תצורות חדשות של חפיצים שאומצו לאחר מכן גם ע”י
יצרניות אחרות. דוגמא טובה לכך היה ה-
Asus Eee PC
שהיווה סנונית ראשונה במתקפת מחשבי הנטבוק, סוג של מחשבים ניידים חלשים (רובם מבוססי מעבד ה-
Atom
של אינטל על דגמיו השונים) וקומפקטיים יחסית היודעים לגלוש באינטרנט (ולכן נקראים
Netbook)
ולא הרבה מעבר לכך. התצורה הזאת היתה הדבר החם ביותר בשוק המחשבים הניידים בין
השנים 2008-2010, וגוועה ב-2011 עם התגברות הפופולריות של האייפד וטאבלטים מבוססי
אנדרואיד. אסוס, שהיתה מזוהה יותר מכל עם נטבוקים, זיהתה בזמן את המגמה בשוק,
ופנתה לאפיקים אחרים: טאבלטים מבוססי אנדרואיד (ובתוכם גם סדרת הטרנספורמר) למי
שמעוניין בעיקר בגישה לרשת באמצעות מגע. מצד שני, בשלב מאוחר יותר, היתה אסוס אחת
החברות הראשונות להציג אולטראבוקים, למי שעדיין חייב את
Windows
כמערכת הפעלה, לא מוכן להתפשר על ניידות ומשך פעולת סוללה, ומוכן לשלם על זה קצת
יותר.

כזה ניסיתי: טאבלט Asus Memo Pad HD7

לפני שניגש לעיקר, הרשו לי להציג סוג חדש של פוסטים בבלוג הזה, פוסטים מסדרת “כזה ניסיתי”. כשמם כן הם, מוצרים שביקשתי לקבל לבדיקה כי הם עניינו אותי באופן אישי, ניסיתי אותם לתקופת זמן מסויימת ונאלצתי בלב כבד (או שלא) להחזירם. למי שתוהה, לא, אני לא מקבל תשלום עבור הבדיקות האלו, ולא, לצערי החפיצים האלו לא … להמשך קריאה