Asus

כזה ניסיתי: Asus Transformer Book T100 Chi

מאת
בדצמבר
2013 הגיח אל חיי כלי העבודה באמצעותו נוצרו רוב הפוסטים בבלוג הזה, ה-Asus Transformer Book T100. אם איכשהו לא יצא לכם להיתקל בפוסט המאוהב
הזה, אקצר לכם: ה-T100 היה אחד מהמוצרים שקיוויתי לקבל לידיי
לבדיקה מרגע שהמחשבה על להקים בלוג סקירות מוצרים עברה בראשי, ואכן הוא הגיע אליי
מהר יחסית. לאחר שפרסמתי את הפוסט הנלהב, נאלצתי כמו תמיד להחזיר אותו, אך לאחר
כשלושה וחצי חודשים קניתי לעצמי T100
משלי. מה כל כך נפלא ב-T100? איך שאני רואה זאת, הוא סוג של חיפושית,
חיפושית של פולקסווגן, הדור הראשון שלה. מחשב נתיק 2 ב-1 שאמנם לא מתהדר במפרט
מרשים במיוחד, אבל קומפקטי, בעל זמן סוללה מרשים וחשוב מכל: זול.
ה-Asus Transformer Book T100 Chi מדגים את המונח 2 ב-1 (צילום: גד גניר)


ואז אסוס
הוציאה את סדרת ה-Chi. אם אתם תוהים לעצמכם על מה חשבו אנשי
השיווק של אסוס, אז Chi (נכתב גם כ-Qi,
המוכר לכם מתקן הטעינה האלחוטית) הוא אנרגיית החיים, או אם תרצו ביותר דרמטי,
הנשמה עצמה. שני המחשבים שהושקו לאחרונה בישראל, ה-Transformer
Book T100 Chi (בו יעסוק הפוסט הזה) וה-T300 Chi
משווקים כשדרוג של הדגמים שנמכרו בארץ עד כה (T100
ו-T300). ברוב המובנים הם אכן נראים ומשדרים תחושה
של שדרוג הדגמים הקיימים, אך כוח החיים של ה-Transformer
Book T100 Chi דהיינו המעבד, מציג דווקא שדרוג מינורי על
פני קודמו: את מעבד ה-intel Atom Z3740
החליף דגם Z3775. ההבדל ביניהם הוא כמובן לטובת הדגם החדש
יותר, אבל מדובר בהבדל זניח שאינו מורגש בעבודה היומיומית. האמת שביום שקיבלתי
לבדיקה את ה-Transformer Book T100 Chi,
ההבדל בביצועים בינו לבין ה-T100 שלי
נראה משמעותי מאוד, אך לאחר פירמוט, הטאבלט בן השנה וקצת שלי תפקד פחות או יותר
כמו הגרסא העדכנית שלו.  מהירות השעון של המעבד עלתה מ-1.33 ל-1.47 גיגהרץ
(או מ-1.86 ל-2.39 גיגהרץ במצב טורבו). זכרון ה-RAM
נשאר צנוע כפי שהיה קודם ועומד על 2 גיגה. זכרון האחסון מגיע בשני נפחים 32 גיגה
או 64 גיגה. בסופו של דבר, ה-Transformer Book T100 Chi
לא ביצע קפיצת מדרגה בכל הקשור לביצועים, ועדיין נשאר במחוזות ה-Netbook.
מה זה אומר? שהמחשב הזה דומה בביצועים שלו למה שאפשר לצפות מטאבלט מאשר ממחשב.
תשכחו מקבצי אקסל מורכבים, תשכחו ממשחקים (עם משחקים מחנות האפליקציות של
מיקרוסופט דווקא אין בעיה), אל תתפרעו עם כרום והזהרו לא להיסחף עם עריכת תמונות.
אחד מצווארי הבקבוק כאן הוא הזכרון, הן זכרון האחסון והן זכרון ה-RAM.
אין מה לעשות, 2 גיגהבייט מגבילים את ריבוי המשימות, והעובדה שאחרי התקנת כל
העדכונים למערכת ההפעלה, אופיס ו-Paint.net על
המחשב, נותרים בערך 8 גיגה לתמרן איתם (אם קניתם את גרסת ה-32 גיגה. אם קניתם את
גרסת ה-64, המצב פחות נורא), שזה כלום.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus ZenBook UX305

מאת
לפני כחודש נחשפו מחשבי ה-MacBook החדשים של אפל. דקים מתמיד, קלים מתמיד ועם מסך ברזולוציית רטינה בגודל חדש ולא שגרתי של 12 אינטש. מגזין פורבס הוציא מספר ימים לאחר מכן טור דעה הגורס כי השקת המקבוק החדש מועילה דווקא לאסוס, עם מחשב ה-UX305 שלה. לאסוס עצמה יש הסטוריה של נסיונות להציק לאפל, כמו מודעות פרסומת שהציגה בסמוך למועד השקת האייפון 6, בהן היא מתגאה כי בניגוד לאייפון, הזנפונים שלה לא נוטים להתכופף. הפעם פורבס היו מי שיזמו את ההשוואה ביניהם, מה שיצר אצלי מספיק עניין במחשב הנייד הזה כדי לבקש אותו לבדיקה, למרות שאין בו שום חלק שניתן לנתק או לסובב.



Asus ZenBook UX305 (צילום: גד גניר)



להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Zenfone 6

מאת
אם אתם
נמנים על הקוראים הקבועים של הבלוג הזה, ודאי הבחנתם בעבר ברשימת הפוסטים
הפופולריים ביותר, המופיעה בצד שמאל. נכון לכתיבת שורות אלו, במקום השלישי ברשימה
המכובדת הזאת מופיע הפוסט אודות ה-Asus Zenfone 5 LTE.
הסמארטפון הטיוואני הושק בישראל רק לפני חודש וחצי בלבד (למרות שחלפה כבר שנה מאז
ההכרזה הרשמית עליהם ב-CES 2014),
ובפרק הזמן הקצר הזה הספיק ליצור עניין רב בקרב הקהל הישראלי (כאלו שקוראים את
הבלוג הזה וגם כאלו שלא) בעיקר בשל החיבור בין מותג מוכר יחסית, למחיר זול באופן
מפתיע. יחד איתו הושקו בישראל עוד שני מכשירים מסקרנים, האחד, זנפון 4, הזול
והבסיסי מבין המכשירים, והשני הוא פאבלט, Zenfone 6,
 המגיע עם מספר שינויים קטנים במפרט (מלבד המסך הגדול יותר), שינויים שהופכים
אותו למכשיר ששווה להתעכב עליו בנפרד.
Asus Zenfone 6 (צילום: גד גניר)

אז מי אתה
זנפון 6? אם ה-Zenfone 5 LTE
שבדקתי כאן היה סוג של בן חורג במשפחת הזנפונים בשל מעבד Qualcomm
Snapdragon 400, אז ה-Zenfone 6
הוא בן משפחה לגיטימי לחלוטין, מכשיר המגיע עם מעבד מבית אינטל, כמו כל שאר מכשירי
הסדרה. אסוס ישראל בחרה להביא לישראל את תת הדגם החזק יותר של המכשיר, A600CG
הכולל את מעבד Atom Z2580,
מעבד בעל שתי ליבות בלבד, אך כל אחת מהן במהירות גבוהה יחסית לנהוג ברמת המחיר
הזאת, 2 גיגהרץ. זכרון ה-RAM של
ה-Zenfone מגיע בנפח מספק של 2 גיגה, 8 גיגה זכרון
אחסון פנימי, ואפשרות הרחבת זכרון האחסון באמצעות כרטיס זכרון מסוג Micro SD.
היה לי חשוב לקבל את הזנפון 6 לבדיקה, מאחר ורציתי להתנסות בחויית השימוש במעבד
אינטל בטלפון. כזכור, אינטל עושה מאמצים רבים לתפוס לעצמה נתח שוק גדול ביותר בשוק
מעבדי המובייל על חשבון חברות המייצרות SoC,
ערכות שבבים שלמות הכוללות בתוכן רכיבים כמו יחידות עיבוד, מעבדים גרפיים, מקלט GPS
(כמו Qualcomm ו-MTK),
וגם להכנס חזק יותר לשוק יחידות העיבוד למובייל, שם שולטת ביד רמה חברת ARM.
במקרה של אסוס, אינטל סיבסדה את מחירי החומרה שלה, על מנת לאפשר לאסוס להציג מחיר
אטרקטיבי במיוחד ללקוחותיה, ובכך לאפשר להם להחשף למעבדי החברה. מההתנסות האישית
שלי אני יכול לספר לכם שהמעבד, זכרון ה-RAM
וממשק ה-ZenUI עליו הרחבתי בעבר, פועלים יחד בהרמוניה
ומספקים חויית שימוש מאוד יציבה, זריזה ופשוט כיפית לשימוש.

להמשך קריאה

CES 2015: ההשקות הבולטות

מאת
LG G-Flex
2
אחת
ההכרזות החשובות ביותר ב-CES 2015
הגיעה כבר ביום הראשון של הכנס, עם השקתו של ה-G Flex 2,
ממשיך דרכו של ה-G Flex של LG,
המכשיר בעל המסך הקעור הראשון בייצור סדרתי. מדוע זו השקה כה חשובה? בראש ובראשונה
מדובר במכשיר חזק מאוד, אולי מכשיר האנדרואיד החזק ביותר שנחשף עד כה לציבור. גולת
הכותרת של מפרט המכשיר הזה כוללת את מעבד ה-Snapdragon
810, בעל 8 ליבות (4
במהירות של 2 גיגהרץ ועוד 4 במהירות של 1.5 גיגהרץ) וכמו ה-G3
ניתן להשיגו בשתי וריאציות: האחת עם 3 גיגה זכרון RAM
יחד עם 32 גיגה אחסון פנימי, או לחילופין 2 גיגה RAM
ו-16 גיגה בלבד נפח אחסון פנימי. כמו ב-G- Flex,
לא ניתן לשלוף את הסוללה מהמכשיר, אך LG
התחשבה במשתמשי המכשיר הקטינה את המסך לגודל טיפה שפוי יותר (5.5 אינטש) הגדילה את
הרזולוציה שלו ל-  1080p,
ואף הוסיפה אפשרות להרחבת זכרון באמצעות כרטיס MicroSD.
האם זה יסייע לו להפוך ליותר ממכשיר נישה? תלוי איך ייראה ה-G4,
אך בינתיים, מדובר במכשיר החזק ביותר שיש ל-LG
להציע.
LG G-Flex 2 (צילום: יח”צ)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus AsusPro Essentials PU301L

מאת
לרוב אני
לא נוטה לקבל לבדיקה מחשבים ניידים. בטח לא כשמדובר במחשבים עסקיים. מחשבים עסקיים
אם אתם לא סגורים על ההגדרה המדוייקת, אלו מחשבים המיועדים לעבודה, ונרכשים ברוב המקרים
ע”י מנהל ה-IT בארגון. אלו מחשבים שנדיר לראות אותם
בחנויות. היצרניות מעדיפות לדחוף לתצוגה מחשבים אטרקטיביים יותר, עם מסכים מבריקים
ועיצוב שמושך יותר תשומת לב. מחשבים עסקיים הם כמעט תמיד מחשבים סולידיים, מרובעים
ונראים, איך לומר זאת בעדינות, משעממים. ככה זה כשמדובר במחשבים שאנשים מקבלים
מהעבודה ומיועדים בעיקר לעבודה. השחקניות הגדולות ביותר בשוק הזה הן לנובו, עם
סדרת ה-ThinkPad
המהוללת שלה (סדרת מחשבים שנקנתה מ-IBM לפני
כמה שנים) ו-Dell. זה לא מפריע ליצרניות אחרות לנסות להיכנס
לשוק הזה, וכעת אסוס משיקה בישראל את סדרת המחשבים העסקיים שלה, סדרת Asus Pro.
 

Asus AsusPro Essentials PU301L (צילום:גד גניר)


דגם המחשב
הספציפי שקיבלתי הוא PU301L,
מסדרת AsusPro Essentials, סדרה המתאפיינת במחיר זול יחסית. כמו
מחשבים עסקיים רבים אחרים גם ה-PU301L ניתן
להתאמה אישית. המעבד ביחידה הספציפית שקיבלתי הוא מעבד Intel Core
i5 מדגם  4210U
(בעל ארבע ליבות במהירות 1.7 גיגהרץ), כאשר קיימות גם גרסאות של המחשב הזה עם
מעבדי Core i3 או Core i7.
זכרון ה-RAM המותקן במחשב הזה הוא בנפח 4 גיגה וניתן
להרחיבו עד 8 גיגה. למחשב כרטיס גרפי מובנה מבית אינטל, HD4400,
ונפח האחסון שלו עומד על 500 גיגה. על פניו מדובר במפרט ממוצע, והמהירות הכללית של
המחשב הזה היא בהתאם. חשוב להדגיש, ממש לא מדובר במחשב איטי, אבל יחסית
לאולטראבוקים שבדקתי כאן עד כה, אלו המצוידים בכונן SSD,
המחשב הזה נראה כאילו הוא קצת מתאמץ יותר. זה בא לידי ביטוי בעיקר בעליה ממצב
שניה, כאשר מסך הפתיחה אמנם מופיע בתוך שניה, אך לא ניתן לשחרר את המחשב מנעילה
אלא לאחר מספר שניות. חשוב לציין כי הדגם אותו בדקתי מגיע עם דיסק קשיח בעל מהירות
של 7200RPM, ואם בכוונתכם לרכוש את המחשב הזה, הייתי
ממליץ שלא להסתפק בכוננים הקשיחים במהירות 5400RPM.
בעבודה שוטפת על המחשב, הוא מתפקד מעולה, בין אם במהירות הכללית, ובין אם בעבודה
בריבוי משימות. לא הייתי טורח להתקין עליו משחקים אבל לצרכי עבודה יומיומית, המחשב
הזה מתפקד מצוין. המחשב הגיע אליי כאשר מותקנת עליו מערכת ההפעלה Windows 8 בגרסת PRO וניתן לקבלו גם עם Windows 7,
אם הארגון שלכם בחר להשאר לעת עתה עם מערכת הפעלה זו.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: החפיצים שעשו לי את 2014

מאת
אי שם לפני
שנתיים בערך, תקופה ארוכה לאחר שהפסקתי לעסוק בסקירת מוצרים במסגרת העבודה, הבנתי
שהעניין הזה חסר לי. ברגע שמתרגלים להניח את הידיים על הטלפונים הכי מתקדמים בשוק,
על המחשבים הניידים הכי חזקים, ועל הטאבלטים הכי מסקרנים, קשה להתנתק מהעניין
ולהסתפק במישוש אקראי של אזניות בתצוגה של חנות אלקטרוניקה. ההחלטה להקים את הבלוג
הזה הגיעה מספר חודשים לאחר מכן, אך ההתחלה היתה צנועה. תכננתי להתמקד בשטויות
שאני מזמין מאיביי (התכוונתי בהתחלה לספר לכם על כבלי USB
שהזמנתי, והאמת שבהתחלה סיפרתי לכם גם על מראה למסך, ומתאם עם ווליום לאזניות), אך
לאחר שהבלוג הזה החל לתפוס תאוצה, נוצרה הזדמנות לקבל מוצרים לבדיקה מיבואנים
בארץ. מאחר ועשיתי לעצמי כלל להתמקד במוצרים שמעניינים אותי אישית, מעטים המוצרים
שבאמת קטלתי. חלק מהחפיצים שהגיעו אליי במהלך השנה האחרונה הלהיבו אותי יותר
מאחרים, ולמען האמת היה לי קשה להיפרד מהם. סוף השנה היא הזדמנות מצויינת לחזור
אליהם ולראות מיהם החפיצים שעשו לי את שנת 2014:

הענק
Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

 לא ניתן
לסכם את שנת 2014 ללא התייחסות למכשיר החזק ביותר כיום בשוק מכשירי האנדרואיד, ה-SamsungGalaxy Note 4. החברה שהמציאה את קונספט הפאבלט השיקה השנה
את הדור הרביעי שלו שמספק חויית שימוש מלוטשת מתמיד, והופך אפילו מבחינתי, סולד
מסורתי מפאבלטים, למעריץ נלהב. במכשיר הענק שהושק ב-IFA2014
נמצא המסך האיכותי ביותר שנתקלתי בו עד כה בטלפון סלולרי (מסך Super
AMOLED ברזולוציית QHD)
המעבד החזק ביותר בשוק, זכרון RAM בנפח
של 3 גיגה, וכמובן הסטיילוס הכמעט בלעדי לפאבלטים של סמסונג, אשר מוסיף להם
פונקציונליות שאין כמעט באף פאבלט אחר בשוק. כל אלו מסייעים ל-Note 4
להיות מכשיר שתענוג להשתמש בו, והפכו את הפרידה ממנו בסיום הבדיקה לקשה במיוחד.
סמסונג הקשיבה לביקורת שנמתחה לגבי עיצוב המכשירים שלה, ושילבה במכשיר היקר ביותר
שלה את מסגרת המתכת שאפיינה גם את ה-Galaxy Alpha. האם
זה גורם לו להראות טוב? זה כבר עניין של טעם אישי. אותי זה קנה.
שלט החוצות שכנראה פספסתם (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Zenfone 5 LTE

מאת
מאז
פברואר, החל מרגע הכרזת סדרת ה-Zenfone, אשת
הקשר שלי באסוס נאלצה לסבול הטרדות חוזרות ונשנות מצידי. זה לא שלא קיבלתי מוצרים
אחרים של אסוס בתקופה הזאת, להיפך, הם שלחו אליי טאבלטים, מחשבים ניידים, ואפילו
פאבלט אחד. ולמרות זאת, לפני כל מוצר שנשלח אליי הצקתי ושאלתי “מה יהיה אבל
עם הזנפונים!?!?”. ההצקות האלו נגמרו בשבוע שעבר, בהשקה החגיגית (והדי מאוחרת יש לציין) של סדרת הטלפונים של אסוס בישראל. בסוף ההשקה, פתחתי את השקית שמקבלים
עיתונאים ומצאתי בתוכה את הדגם היקר ביותר שהושק, ה-Asus
Zenfone 5 בגרסת ה- LTE(בהשאלה
כמובן, אני לא סלב וזה לא אייפון). היא אמנם טענה שזה במקרה, אבל אני די בטוח
שהדרך שלה להתנקם בי על כל ההטרדות היתה לתת לי את ה-Zenfone 5
בצבע סגול, הצבע היחיד במגוון הצבעים בהם מגיע המכשיר, שאותו לעולם לא הייתי בוחר
בעצמי.

Asus Zenfone 5 LTE בצבע סגול (צילום: גד גניר)
                                           
אל הצבעים
ואיך המכשיר הזה נראה עוד נגיע בהמשך. חשוב לי קודם להסביר מדוע המכשירים האלו סיקרנו
אותי כל כך. במהלך השנה וחצי האחרונות יצא לי לבדוק שני טלפונים סלולריים של אסוס
במסגרת הבלוג. האחד היה ה-Padfone 2,
טלפון המגיע יחד עם תחנת עגינה המשמשת כטאבלט, והשני כפי שציינתי קודם, היה הפאבלט
של אסוס, ה-Fonepad 6 Note.
שניהם הותירו בי רושם לא רע, אך שניהם מכשירי נישה שלא באמת פונים אל הקהל הרחב.
סדרת ה-Zenfone היא
ללא ספק הניסיון הרציני והמשמעותי ביותר של אסוס להכנס לשוק הטלפונים הסלולריים.
מעבר לכך, דגמי ה-Zenfone
השונים לא פונים אל רמת ה-High-End, כי
אם לשוק הרבה יותר תוסס ותחרותי בשנתיים האחרונות, שוק הביניים וה-Low-End של עולם הסמארטפונים. התסיסה בשוק הזה נובעת כמובן מהלגיטימיות ההולכת
ומתבססת של יצרניות סיניות, המציגות מכשירים איכותיים יותר ויותר, ובמחירים
אטרקטיביים.

להמשך קריאה

על כאלו הנחתי את הידיים: מכשירי ה-Zenfone החדשים של אסוס

מאת
אתמול
בבוקר, במסגרת מסיבת עיתונאים בתל אביב חשפה אסוס את הניסיון הרציני והראשון שלה
להשיק סדרת טלפונים סלולריים “אמיתיים” בישראל. נכון, במהלך השנה
האחרונה סיפרתי לכם כאן על ה-PadFone 2, וגם
על ה-FonePad Note 6, אבל בשני המקרים היה מדובר ביצורים חריגים
בקטלוג המוצרים של אסוס, מוצרי נישה שפונים לאנשים עם צרכים ספציפיים מאוד. לא
נעים להודות, אבל סדרת ה-ZenFone
מגיעה לישראל כמעט שנה לאחר שהוכרזו בחו”ל ו- 8 חודשים לאחר שניתן היה כבר
לרכוש אותם, זמן שנחשב לנצח במונחי עולם הסלולר. מצד שני, בכלל לא בטוח שלאוכלוסיה
אליה מכוונים באסוס, שמונת החודשים האלו באמת ישנו משהו. למה? לזה נגיע אח”כ.
אם טרם יצא לכם להכיר את הסדרה הזאת לעומק, השורות הבאות מיועדות לכם. סדרת מכשירי
ה-Zenphone כוללת שלושה מכשירים בגדלים ובמפרטים טכניים
שונים:


מכשירי Asus Zenfone 4 (צילום: יח”צ)




Zenfone 4:
הקטן והבסיסי ביותר בשלישיה, כולל מסך בגודל של 4 אינטש (ברזולוציה של 480 על 800
פיקסלים), מעבד כפול ליבה של אינטל במהירות של 1.2 גיגהרץ, זכרון RAM
בנפח של 1 גיגה, אפשרות הרחבת נפח אחסון באמצעות כרטיס זכרון ומצלמת 5 מגה פיקסל.

ZenFone 5:
מכשיר המיינסטרים בהשקה, עם מסך בגודל 5 אינטש ורזולוציית HD
(720 על 1080 פיקסלים), מעבד אינטל כפול ליבה במהירות של 2 גיגהרץ, זכרון RAM
בנפח של 2 גיגה וכמו ה-Zenfone 4 גם כאן ניתן להרחיב את נפח
האחסון באמצעות כרטיס זכרון. המצלמה כאן היא מצלמת 8 מגה פיקסל והמצלמה הקדמית היא
ברזולוציית 2 מגה פיקסל.

Zenfone 6:
פאבלט עם מסך בגודל 6 אינטש. המפרט זהה לזה של ה-Zenfone 5,
למעט סוללה גדולה יותר, מצלמת 13 מגה פיקסל, וכאמור, גם מסך גדול יותר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Memo Pad 8 ME181C

מאת
עד לפני
שנה וחצי, אם חשקתם בטאבלט אנדרואיד, יכולתם להשיג אותו בכל גודל שתרצו, בתנאי
שיהיה לו מסך בגדלים של 10.1 או 7 אינטש. כניסתו לשוק של הנקסוס 7 הראשון (בשנת
2012), והפופולריות הרבה לה זכה, הביאה את אפל להשיק את האייפד מיני, טאבלט בעל
מסך בגודל 7.9 אינטש. צעד זה דחף יצרניות אנדרואיד רבות להשיק לראשונה טאבלטים
בגודל מסך של 8 אינטש, וביניהן גם אסוס. ה-Memo Pad 8
ME181C הוא למעשה טאבלט ה-8 אינטש השני של אסוס.
הוא מחליף את ה-Memo Pad ME180A,
שהוא בעצם אחיו התאום (ובעל מסך ה-8 אינטש) של טאבלט שכבר בדקתי כאן לפני כמעט
שנה, ה-Memo Pad HD7.

Asus Memo Pad 8 (צילום: יח”צ)

אם לא יצא
לכם להכיר עדיין, בסדרת ה-Memo של
אסוס, תוכלו למצוא בעיקר טאבלטים בעלי מפרט לא רע (אם כי גם לא מרגש), המתומחרים
בצורה הוגנת למדי. מה זה אומר מפרט לא רע? ערכת שבבים של אינטל מסדרת Atom
הכוללת מעבד בעל 4 ליבות במהירות של 1.33 גיגהרץ, יחד עם זכרון RAM
בנפח של 1 גיגהבייט. נשמע לכם מוכר? נכון, זו אותה קונפיגורציה בדיוק כמו ב-AsusTransformer Pad עליו סיפרתי לכם לפני מספר שבועות. חויית
השימוש דומה גם היא, באופן לא מפתיע. מדובר בטאבלט זריז מאוד שמספק חויית שימוש
חלקה, זורמת ואמינה. משך כל ימי הבדיקה לא נתקלתי בקריסות של אפליקציות, איטיות,
לאגים למיניהם או כל תופעה שלילית אחרת. כמו ב-TF103C,
גם כאן סוגיית הנפח הצנוע של זכרון ה-RAM נשמעה
מדאיגה על הנייר, והפסיקה להדאיג ברגע שהשתמשתי בטאבלט. ניתן לזקוף זאת לזכותה של
אסוס בניהול נכון של הממשק שלה (ZenUI,
עליו ארחיב בהמשך) וניתן גם לזקוף זאת לגרסת האנדרואיד החדשה יחסית שהוא מריץ, KitKat
4.4.2, אשר אמורה לדעת לנהל מכשירי אנדרואיד בעלי
זכרון של 512 מגהבייט ומעלה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Transformer Pad TF103C

מאת
אסוס היא
מהיצרניות ההרפתקניות ביותר הקיימות בשוק. מעטות היצרניות אשר מעיזות כמוה בכל
הקשור לתצורות חדשות למוצרים קיימים, ובאימוץ מערכות הפעלה חדשות. ה-Transformer
Pad TF103C עליו אספר לכם בפוסט זה, הוא למעשה הנכד של
ה-TF101, טאבלט האנדרואיד הראשון של אסוס, זה שהחל
את סדרת ה-Transformer
הכוללת כיום גם טאבלטים מבוססי Windows 8.1 (כמו
ה-Asus TransformerBook T100,
עליו נכתב הפוסט הזה) וגם מחשבים ניידים של ממש (כמו ה-TransformerBookT300).

Asus Transformer Pad TF103C (צילום: גד גניר)

לפני שנגיע
אל ה-Transformer Pad TF103C,
נחזור כמעט חמש שנים אחורה, לשנת 2010. כמו לאחר השקת האייפון, גם לאחר השקת
האייפד, יצרניות הטכנולוגיה התעכבו בהצגת מענה הולם לטאבלט החדש והמצוין של אפל.
הניסיון הרציני הראשון הגיעה מכיוונה של סמסונג, עם הגלאקסי טאב שהריץ את אנדרואיד
בגרסא 2.2 (Froyo), שהותאמה באופן מאולתר למדי לשימוש בטאבלט.
בתחילת שנת 2011 (שנה בדיוק לאחר ההכרזה על האייפד הראשון) הוכרזו הטאבלטים
הראשונים מבוססי גרסת Honeycomb של
אנדרואיד, גרסא בעלת ממשק המותאם לשימוש נוח יותר בטאבלטים. שני הטאבלטים הראשונים
שהריצו את מערכת ההפעלה הזאת היו ה-Motorola Xoom, וה-Asus
Transformer TF101. ה-Transformer
הראשון (שגם היה הטאבלט הראשון שקניתי לעצמי) היה טאבלט לכל דבר, שניתן היה לרכוש
אותו עם מקלדת תואמת, הניתנת לחיבור ולפירוק. המקלדת הזאת כללה גם סוללה מובנית המטעינה
את הטאבלט כאשר הוא מחובר אליה, קורא כרטיסי SD ושני שקעי USB
סטנדרטיים, מצרך נדיר בטאבלטים.

להמשך קריאה