כזה ניסיתי

כזה ניסיתי: Huawei Mate 10 Pro

מאת
הכל היה מוכן לרגע הגדול של וואווי. אירוע ההכרזה שלה על תחילת מכירת הסמארטפונים שלה אצל מפעילת הסלולר האמריקאית AT&T, אמור היה להערך במהלך כנס CES בלאס וגאס לפני שבועיים. ההזמנות נשלחו  כבר לכתבים, המקום כבר הוזמן הכרזות כיסו את אולמות הכנס והקישים כנראה כבר חוממו. ואז, AT&T התחרטה ברגע האחרון, מבלי לספק סיבה רשמית. מדובר במכה לא פשוטה עבור יצרנית הסלולר שהתנדנדה השנה בין המקום השני לשלישי במכירות ברחבי העולם, כאשר המאבק על המקום שאחרי סמסונג הוא עם לא אחרת מאשר אפל.

Huawei Mate 10 Pro (צילום: גד גניר)
ההערכות מדברות על גורמים בממשל האמריקאי שהפעילו לחץ על בכירי AT&T לבטל את העסקה בטענה שאין לסייע לוואווי בגלל קשרים שהיא מנהלת לכאורה עם חיזבאללה ואיראן. הערכות אחרות מדברות על הביטול הפתאומי כחלק ממלחמת הסחר שמתנהלת בין ארה”ב וסין. כך או כך, זה לא מפריע למפעילות סלולר ברחבי העולם להסתמך על רכיבים של וואווי בתוך תשתיות הסלולר שלהן. מעבר לכך, מדינת ישראל, מעצמת הסייבר, המדינה שמעכבת סטרימרים בנתב”ג בגלל צורך בשליחת פקס אישור על שימוש ראוי בתדרי WiFi, טרם ראתה לנכון להגביל את מכירתם של מכשירי Huawei בישראל, כך שאם מישהו אומר לכם שהוא לא קונה וואווי בגלל חשש מריגול, הוא גם כנראה לא קונה במקדולנדס בגלל תרומתה הענפה לאינתיפאדת אל אקצא. אין צורך לדאוג לא לוואווי ולא לצרכנים האמריקאים: ה-Mate 10 Pro ומכשירי וואווי אחרים ימשיכו להימכר בארה”ב כרגיל, דרך רשתות קימונעיות ודרך האינטרנט. עם זאת, שאיפותיה של וואווי לתקוע יתד עבה יותר בשוק האמריקאי, שרובו נשלט עדיין ע”י מפעילות הסלולר, תאלצנה להמתין עוד קצת. אל ישראל, הגיעו במסגרת ההשקה הזאת שני מכשירים: ה-Mate 10 Lite, וה-Mate 10 Pro, הגרסה החזקה ביותר בסדרת הפאבלטים החדשה של וואווי, והמכשיר שהגיע אליי לבדיקה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: נוקיה 8

מאת
במשך שנים פינטזו אנליסטים וכתבי טכנולוגיה על הרגע שבו מכשיר הנושא את שם המותג נוקיה, יריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד. השמועות על החיבור בין יצרנית הסלולר שהיתה פעם הגדולה בעולם, למערכת ההפעלה הנפוצה ביותר לסמארטפונים צצו לא הרבה אחרי השקת האייפון החדש, השקה  שסימנה את תחילת שקיעתה של הענקית הפינית. השמועות האלו נמשכו אפילו אחרי המעבר של נוקיה לסמארטפונים מבוססי Windows Phone והרכישה של חטיבת הסלולר של נוקיה ע”י מיקרוסופט ב-2013. שנה לאחר מכן נוקיה הגשימה לרגע קצר את הפנטזיה הזאת בדמותו של Nokia X, מכשיר קטן, נחות וחלש שאמנם הריץ מערכת הפעלה של נוקיה מבוססת אנדרואיד, אבל כזה שנוצר מלכתחילה ללא יומרות כלשהן לאיים על מעמדה של מערכת ההפעלה של מיקרוסופט. המכשיר הזה זכה ליחסי ציבור מעולים, אבל לא הפך להצלחה מסחררת. מכאן, הדרך למטה הפכה לתלולה יותר. מכשירי לומיה (שהתחילו כ”נוקיה לומיה” ובשלב מסוים, אולי מתוך מחשבה שזה איכשהו יעזור ויתרו על ה”נוקיה” ונשארו רק “לומיה”) נמכרו פחות ופחות, ובמאי 2016 חברה פינית בשם HMD Global (שהוקמה בין היתר ע”י יוצאי נוקיה) רכשה ממיקרוסופט את הזכויות לשימוש בשם המותג בעל הערך ההיסטורי והנוסטלגי. ב-MWC 2017 הוצגו ראשוני המכשירים של נוקיה בגלגולה החדש, מכשירי ביניים ומכשירי בסיסיים וזולים, כולם מיוצרים במפעלי Foxconn הסינית (כן, אותה Foxconn המייצרת את מכשירי האייפון). באוגוסט 2017 הכריזה על כניסה לזירה התובענית של קטגוריית מכשירי הדגל, עם השקתו של נוקיה 8.



נוקיה 8 (צילום: גד גניר)
בתוך שנה, הצליחה HMD גלובל להתברג עם מכשירי הנוקיה שלה במקום ה-16 בעולם במכירות סמארטפונים, ולצד מספר מרשים של 13.5 מיליון טלפונים סלולריים טיפשים (כדוגמת הנוקיה 3310), מכרה ברבעון השלישי של שנת 2017 כ-2.8 מיליון סמארטפונים. הישג נאה למותג ששנה קודם לכן היה במצב של תרדמת. הנתונים האלו מן הסתם לא כוללים את המכירות של נוקיה 8. האם יש למכשיר החזק ביותר כיום, הנושא את המותג נוקיה, את מה שצריך כדי לאפשר לה להתברג במקום מכובד גם בקטגוריית מכשירי הדגל?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סלקום סופר WiFi

מאת

בימים אלו ממש מציינים אדריכלים בישראל את יום הולדתו ה-27 של האויב מספר אחת של רשתות אלחוטיות בבתים פרטיים: הממ”ד. הוא נולד כחלק מלקחי מלחמת המפרץ והוא המקום בו ה-WiFi שלכם נוצר, ושם הוא גם מאבד את מרבית עוצמתו. איך קרה שכל כך הרבה ישראלים שמים את הראוטר שלהם במקום הכי לא נכון בבית? מאחר שיש שם נקודת טלפון מתוך ההנחה שתצטרכו לשמור על קשר עם העולם בעוד מסביבכם מתעופפים סקאדים עיראקיים, מאחר שממ”ד הוא מיקום מועדף למקם בו חדרי עבודה ומחשבים בעתות שלום ואז יש בכך הגיון מסוים, ומאחר שחלק מהאנשים מעדיפים למקם את הראוטר, הקופסה הלבנה עם הנורות המהבהבות והחן של חדר שרתים במקום פחות גלוי בבית. התוצאה היא כאמור קליטת WiFi חלשה, מהירות אינטרנט נמוכה, וצקצוקי “אוח, האינטרנט בישראל הוא כזה עולב”.



סלקום Super WiFi (צילום: גד גניר)

בעיות אינטרנט הן כמובן לא רק נחלתם של ממקמי הראוטרים בממ”דים. גם בעלי בתים עם יותר ממפלס אחד מכירים את המציאות הזאת. מעבר לכך, קל לשכוח שככל שהזמן עובר, יותר ויותר מוצרים בבית מסתמכים על ה-WiFi, ובשל כך נדרש ניהול חכם יותר של הרשת שאמורה לתמוך במספר סמארטפונים, טאבלטים, מחשבים ניידים, סטרימר או טלויזיה חכמה, שירות טלויזיה אינטרנטי, דוד חשמלי נשלט דרך אפליקציה, שואב רובוטי ועוד. בשנים הקרובות (אם זה לא קרה כבר קודם) עתידים להצטרף אליהם המקרר שלכם, המזגן, הנורות בבית, וגם המייבש ומכונת הכביסה, ברגע שמישהו ימצא תשובה טובה לשאלה למה צריך לחבר גם אותם לאינטרנט.

בינתיים, האפשרות הפופולרית ביותר היא להתקשר אל התמיכה הטכנית של ספקית האינטרנט שלכם ולנסות להבין מדוע עם חיבור של 40 מגה, אתם מקבלים מהירות של 10-5 מגה בטאבלט שלכם. בסלקום הבינו ככל הנראה ששיחות מהסוג הזה יהפכו ליותר ויותר נפוצות, וזיהו הזדמנות עסקית: סופר WiFi הוא שמו של מוצר חדש של החברה שאמור לתת ל-WiFi שלכם סטרואידים, ולהשאיר את בעיות האינטרנט בעבר. סופר WiFi מיועד ללקוחות כל ספקיות האינטרנט, אך אם אתם לקוחות האינטרנט של סלקום, כל העסק יהיה קצת זול יותר, אבל לזה אגיע אח”כ.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird RUN

מאת
אל ההשקה של ה-Jaybird Freedom בשנה שעברה, הגעתי שבוע לאחר שקיבלתי את IconX של סמסונג לבדיקה. הבעיה הגדולה בתחום ביקורות הגאדג’טים היא שלקונספטים לוקח מעט מאוד זמן להתיישן, ואחרי שכבר נחשפתי לבשורה של אזניות Truly Wireless נטולות החוטים, אזניות בלוטות’ סטנדרטיות עם כבל ביניהן נראו פתאום מיושנות קצת. החבר’ה בג’ייבירד כמובן לא נרדמו, פשוט החליטו להמתין קצת עד שיהיה להם מוצר בשל מספיק בקטגוריה החדשה ואז יוכלו להוציא אותו לשוק. שנה חלפה וה-Jaybird RUN שהוכרזו בחודש ספטמבר בעולם, הגיעו אליי זמן קצר לאחר מכן לבדיקה.



Jaybird RUN (צילום: גד גניר)
אני לא אדם פעיל ספורטיבית מטבעי, אבל בחודשים האחרונים הגיעו אליי מספר מוצרים בו זמנית שגם גרמו לי לנקיפות מצפון (המשקל של שיאומי), וגם כאלו שלא ניתן לבדוק אותם בצורה מקיפה ומלאה מבלי לזוז ולהזיע איתם, מוצרים כמו ה-Vi, כמו ה-Apple Watch, וכמו, איך לא, האזניות החדשות של Jaybird ששם הדגם שלהן, RUN, לא משאיר המון ספקות בנוגע לאופי השימוש הרצוי בהן. כך קרה שללו”ז השבועי שלי נוספה הליכה קבועה בשכונה, פעילות שאנשים נורמליים עושים כדי לרדת במשקל, לנהל אורח חיים בריא יותר ועוד סיבות שפחות מדברות אליי בשגרה. אצלי הסיבה העיקרית לצאת להליכות הללו היתה כדי לבדוק גאדג’טים. בלוגר טכנולוגיה חייב לעשות מה שבלוגר טכנולוגיה חייב לעשות, גם אם זה יגרום לי לשרוף כמה קלוריות בדרך.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Mix 2

מאת
מעצבי החומרה והתוכנה בשיאומי ספגו במהלך השנים לא מעט ביקורת על חוסר המקוריות שלהם, בצדק רוב הזמן. החברה מייצרת מכשירים לא רעים, אבל מה לעשות, מקבלת השראה חזקה מדי מהמתחרים, בעיקר מאפל. לפני קצת יותר משנה הדהימה את העולם והכריזה על מכשיר בעיצוב חדשני וייחודי בשיתוף עם המעצב הנודע פיליפ סטארק: Xiaomi Mi Mix, פאבלט חזק עם מסגרות מסך דקיקות. העובדה שגם העבודה המשותפת עם פיליפ סטארק הניבה סמארטפון שחולק קוי דמיון רבים עם סמארטפון אחר (במקרה הזה, מכשיר של שארפ משנת 2014, ה-Aquos Crystal) לא הטרידה אף אחד בתעשיה, מלמדת שכמו בחיים, גם בסמארטפונים צריך לדעת ממי להעתיק. ולמרות זאת, אי אפשר לקחת מ-Xiaomi את העובדה שהיא היתה הראשונה להתחיל את הטרנד שסחף את כל תעשיית הסלולר בשנה החולפת. היא עשתה זאת לפני LG (שהשיקה את ה-G6 רק בחודש מרץ ב-MWC 2017), לפני סמסונג עם Galaxy S8 (שעשתה זאת חודש וחצי אחריה), והרבה לפני אפל עם ה-iPhone X.

Xiaomi Mi Mix 2 (צילום: גד גניר)


בחודש ספטמבר האחרון הוכרז בסין ה- Mi Mix 2, דור ההמשך ל-Mi Mix הראשון. בגדול, המפרט הטכני של פאבלט הפרמיום העדכני של שיאומי דומה לזה של הגרסה האמריקאית של Galaxy Note 8: ערכת השבבים Snapdragon 835 של קוואלקום יחד עם 6 גיגה זכרון RAM. שיאומי לא ממש אוהבת לתת למשתמשיה את האפשרות להרחיב את נפח האחסון במכשירי הדגל שלה. לכן, בניגוד לפאבלט של סמסונג , ה-Mi Mix 2 מגיע ב-3 גרסאות הנבדלות זו מזו בנפח האחסון המובנה: 64 גיגה בגרסה הבסיסית, 128 גיגה או 256 בגרסאות היקרות יותר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: STING TV

מאת
בסוף החודש הנוכחי ימלאו שלוש שנים להשקת שירות הטלויזיה סלקום TV. בשלוש השנים האחרונות צבר השירות כ-154,000 מנויים, בעוד בפרטנר TV שהצטרפה לשוק הזה במהלך השנה האחרונה דיווחו בשבועות האחרונים על כ-40,000 מנויים. בין אם מדובר בלקוחות נוטשים של yes ו-HOT, ובין אם מדובר בלקוחות חדשים שפשוט החליטו לבחור באלטרנטיבות החדשות על פני שתי הותיקות, מדובר בנתונים מדאיגים עבור מי שעד כה שלטו בשוק הטלויזיה הרב ערוצית בישראל. ב-yes לא נותרו אדישים לסחף הזה והחליטו לפתח אלטרנטיבה משלהם שתוכל לתת מעונה לשירותי הטלויזיה החדשים. בסוף חודש אוקטובר האחרון הוכרזה האלטרנטיבה הזאת, שירות טלויזיה אינטרנטי המתבסס על התכנים של yes ועונה לשם STING TV.


הסטרימר של STING TV (צילום: גד גניר)
השירות מבוסס נכון להיום על אפליקציות ל-iOS ולאנדרואיד בטאבלטים ובסמארטפונים, יחד עם סטרימר מבוסס Android TV המתחבר לטלויזיה. כמו פרטנר, גם STING TV בחרה להתבסס על סטרימר של חברת Tecncolor, והוא חולק איתו מפרט טכני זהה ברוב הנתונים: ערכת השבבים Marvell Armada 1500 Ultra BG4CT בעלת 8 ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ כל אחת, זכרון RAM בנפח 2GB ונפח אחסון של 8 גיגה. בניגוד לפרטנר, כאן מדובר בסטרימר המבוסס על דגם קיים (“Skipper“) שכבר נמצא בשימוש אצל מספר שירותי טלויזיה אינטרנטיים אחרים בלטביה, איטליה וספרד. לא מדובר ביצירת מופת טכנולוגית, והוא לא ממש עומד בכבוד במשימת הרצת משחקים בעלי גרפיקה בינונית ומעלה. עם זאת, למען ההגינות יש לציין ש-yes לא מזכירה לרגע בפרסומיה אפשרות כזאת, כך שקצת קשה לבוא אליה בתלונות בהיבט הזה. בסטרימר של STING TV אתם אמורים לצפות ב-STING TV ולא הרבה מעבר לכך. יש לכם אפשרות להתקין עליו אפליקציות (אפילו קודי, אם היינו בשנת 2016 לפני שהחבר’ה של זיר”ה השמידו את סצינת התוספים הישראלית) ולהשתמש ב-youtube, או אפילו להשתמש בו כ-Chromecast לכל דבר ולהזרים אליו תכנים באמצעות הסמארטפון שלכם. ועדיין, את נטפליקס לדוגמה, לא תוכלו משום מה להתקין עליו מחנות האפליקציות של גוגל, ולמרות ההבטחות של אנשי STING TV בהשקה על כך שהסוגיה בקרוב תטופל, בחודשיים האחרונים זה לא קרה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Bragi the Headphone

מאת
הרבה לפני שחברות כמו אפל וסמסונג החליטו להכנס לשוק הזה, אזניות Truly Wireless כיכבו בעיקר בפרוייקטים של מימון המונים. אחד מהפרוייקטים הללו הוא של חברה בשם בראגי, סטארטאפ גרמני שהוקם בשנת 2013 מתוך כוונה להציג לעולם את הדור הבא של מחשוב לביש, בצורת אזניות חכמות עם מעקב פעילות וסייען אישי. היזמים שהקימו את בראגי הם ראש אגף העיצוב של ענקית האודיו הרמן, שני מעצבים נוספים (אחד מהם שימש כמעצב טכני ב-AKG) ומנהל פיתוח תוכנה. שנה לאחר מכן הצוות הזה גדל ל-20 איש, ובפברואר 2014 החלו בקמפיין באתר קיקסטארטר. הפרוייקט שמטרתו הראשונית היתה לגייס כ-260,000$ הצליחו בתוך קצת פחות מחודשיים לזכות באמונם של 15998 תומכים שהשקיעו סכום כולל של כ-3.3 מיליון דולר. התוצר של הפרוייקט הזה היה “The Dash”, אזניות ספורט מתקדמות עם סייען קולי, שליטה באמצעות מגע ותנועות ראש, חיישנים כמו מד תאוצה ומד דופק, ואפילו יכולת לתפקד באופן אוטונומי, ללא סמארטפון. עוד לפני שהיחידות הראשונות הגיעו אל התומכים שהשקיעו בהן, זכתה החברה בינואר 2015 בפרס החדשנות בכנס CES של אותה שנה.

Bragi The Headphone (צילום: גד גניר)



בספטמבר 2016, יומיים בלבד לפני השקת ה-Air Pods של אפל, הכריזה בראגי על The Headphone, גרסה פשוטה יותר של The Dash, שאמנם לא כוללת רבים מהפינוקים שכולל הדגם הראשון של החברה, אבל מתבססת על הניסיון שצברה בתחום אזניות ה-Truly Wireless, ומתהדרת במחיר נגיש משמעותית וזמן סוללה ארוך במיוחד. את העלייה הרשמית שלהן לארץ עשו The Headphones (יחד עם דגם ההמשך של ה-Dash, ה-Dash Pro) לפני כחודשיים, דרך רשת באג שגם העבירה אותן אליי לבדיקה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple iPhone X

מאת

אין עוררין על כך שהאייפון הראשון, בייחוד בכל הקשור לממשק משתמש, שינה באופן קיצוני את האופן שבו משתמשים בטלפון סלולרי: מכשיר עם מסך מגע שמופעל באצבעות בלבד, אך מגיב בצורה מדוייקת ומהירה יותר מכל מכשיר אחר מסוגו, מקלדת וירטואלית שמישה, אנימציות חלקות שמלוות כל פעולה, ממשק משתמש חדשני שהופך פעולה כמו כתיבת מייל היישר מהסמארטפון לנוחה בהרבה, ועוד. הוא לא היה יותר טוב באופן אבסולוטי מכל מכשיר אחר בשוק. היו חסרים בו GPS, תמיכה ברשת דור שלישי, והמצלמה שלו היתה איומה. כל אלו לא שינו את העובדה שהוא היה שונה ומהפכני ומרגע שהוצג, כל מכשיר אחר נראה לידו  מיושן וארכאי. למתחרות לקח שנים להדביק את הפער בחויית המשתמש ורובן, אם לא כולן, חייבות לאפל חלק לא מבוטל מרווחיהן בזכות ההשראה שסיפקה להן. ועדיין, משלב מסוים, נראה שלמרות הסופרלטיבים שטים קוק, פיל שילר ואחרים באפל הרעיפו על כל דור חדש של אייפון שיצא, ולמרות שהקהל לא הפסיק לרכוש אייפונים חדשים, מהפכה בסגנון ה-iPhone הראשון לא חזרה על עצמה.



iPhone X, שימו לב לאייקון המנעול הקטן (צילום: גד גניר)

עשור לאחר מכן, אפל לא צריכה לשחזר את הצלחת המכירות של האייפון הראשון. אלו שבאו אחריו נמכרו בכמויות גדולות בהרבה. אפל זקוקה ליותר מזה, היא זקוקה לסנסציה, והאייפון X עוצב, תוכנן והונדס בעיקר כדי לייצר את הסנסציה הזאת. זה מתחיל מהתפאורה: כדי לבדל בינו לבין שאר המכשירים וכדי לוודא שהמסר שמדובר ביצור שונה לחלוטין ממה שראינו עד כה, אפל מציעה בהתחלה את החוליה הבאה באבולוציה: מכשירי iPhone 8 ו-iPhone 8 Plus, מכשירים מצוינים, האייפונים הטובים ביותר עד כה, שלרוע מזלם משמשים כקדימון בלבד למכשיר העיקרי שכולם דיברו עליו: סמארטפון עם שוליים דקיקים, נטול כפתור בית וקורא טביעות אצבעות, עם מצלמה קדמית מתקדמת וחדשנית יותר מכל מצלמה של סמארטפון אחר, ומחיר מזעזע של 1000$. תורי הענק והדיווחים הראשוניים על היקפי מכירות ששברו את התחזיות הראשוניות לגבי מכשיר הדגל של אפל מוכיחים שההימור שלה על כך שפרמיום זה המיינסטרים החדש, אכן השתלם לה. עדיין לא קניתם אייפון X? כנראה שחיכיתם למשהו מעבר לזה שיצדיק את הקפיצה במחיר, אך האם יש ב-iPhone X משהו כזה?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: +LG V30

מאת
אי אפשר להאשים את LG שהיא לא מנסה. היצרניות הקוריאנית מציגה כמעט בכל השקת סמארטפון חדש שלה משהו ייחודי: ב-G2 זה היה סידור כפתורים בגב המכשיר, ב-G3 היא היתה הראשונה לעשות שימוש במסך QHD, ב-G4 היא הוסיפה קימור עדין למסך (אחרי שהתנסתה בתצורה הזאת ב-Flex וב-Flex 2), וב-G5 ניסתה את מזלה (לא בהצלחה יתרה) עם תוספים מודולריים. שני מכשירי ה-V הראשונים הביאו איתם מסך משני עליון קטן. ומה הבשורה שמציג ה-V30? בעיקר מסך מסוג שטרם נראה בסמארטפונים אחרים, לפחות לא עד השקת ה-Pixel 2 XL. האם המסך זה מסוגל לתת לו איזשהו יתרון בהתמודדות מול ענקים כמו Samsung Galaxy Note 8, או iPhone X? מה עוד מציע פאבלט הדגל של LG, וחשוב מכל איך הוא מתפקד ביום יום? בדקתי בשבועות האחרונים את +V30, גרסת הפרמיום של מכשיר הדגל החדש של LG, זו שהיבוא שלה לישראל מתחיל היום.



LG +V30 (צילום: גד גניר)




מתחת למסך, אליו אגיע אוטוטו, LG דחסה את ערכת השבבים Snapdragon 835 של קוואלקום, אותה אחת שניתן למצוא ב-Xiaomi Mi 6, ב-OnePlus 5, בגרסה האמריקאית של Galaxy Note 8 ובעוד מכשירים אחרים, כולם מכשירי דגל למהדרין. בשונה מהמכשירים שציינתי, ובדומה למכשירים כמו Huawei P10, Galaxy S8, ואפילו שני מכשירי הפיקסל החדשים, שידכה LG את ערכת השבבים הזאת יחד עם זכרון RAM בנפח של 4 גיגה “בלבד” ולא 6 גיגה. הדיון סביב הצורך ביותר מ-4 גיגה RAM הוא ויכוח שקרוב לודאי יוכרע במהלך שנה הבאה כשכל היצרניות יישרו קו עם נפח של 6 גיגה, אבל עד אז, העובדה שגוגל בחרה בנפח של 4 גיגה במכשירים החדשים שלה אומרת לא מעט על הצורך של מערכת ההפעלה אנדרואיד בנפח כזה ולא מעבר לכך. בבדיקה של מהירות מעבר בין אפליקציות פתוחות לאורך זמן, ה-V30 אמנם לא מנצח, אבל נותן פייט נאה למכשירים עם נפח RAM גדול יותר. ביום יום, בינינו, זה פחות מורגש והמכשיר זריז מאוד ורספונסיבי מאוד. אם אתם ממילא משדרגים מכשיר פעם בשנתיים שלוש, כנראה שזה לא קריטי עבורכם. אם אתם מתכננים מערכת יחסים ארוכה מזו עם המכשיר הבא שלכם, ייתכן שההבדל בזכרון יהיה מהותי יותר. כמו סמסונג, LG לא מוותרת על אפשרות הרחבת נפח האחסון. האחסון הפנימי של +V30 הוא בנפח מאוד נדיב של 128 גיגה, ובאמצעות כרטיס זכרון תוכלו להרחיב אותו בנפח מקסימלי של 256 גיגה נוספים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi A1

מאת

הכרזת מכשירי הפיקסל הראשונים בשנה שעברה היתה אקורד הסיום של סדרת מכשירי הנקסוס של גוגל. מלבד שינוי שם הסדרה והעמקת המעורבות של גוגל בייצור המכשירים, הפיקסלים החדשים סימנו שינוי במגמת התמחור של גוגל למכשיריה. נקסוס 4 ו-5 נמכרו בזמנם בחו”ל דרך החנות של גוגל במחירים אטרקטיביים מאוד (349 דולר לגרסאות הבסיסיות). נקסוס 6, הפאבלט של מוטרולה שבר את הרצף הזה, אבל בהשקה הכפולה והאחרונה של מכשירי נקסוס בשנת 2015, הציעה גוגל לצד ה-Nexus 6P גם מעין גרסת המשך ל-Nexus 5 הפופולרי, נקסוס 5X, שהיה המכשיר האחרון שהציע עדכוני תוכנה מהירים, היישר מגוגל ועשה זאת מהחלק התחתון של קו ה-400 דולר. המחיר ההתחלתי של מכשירי פיקסל עמד על 649 דולר, מה שהפך את השאיפה להיות הכי מעודכן שאפשר במונחי אנדרואיד, ליקרה מתמיד.


Xiaomi Mi A1 (צילום: גד גניר)






בספטמבר האחרון הוכרז ה-Mi A1. מכשיר ראשון של שיאומי במסגרת תכנית Android One. בבסיסה של תכנית זו עמדה יוזמה של גוגל לחבור ליצרניות סלולר בשווקים מתפתחים, ולהציע מכשירים זולים עם גרסה נקייה של אנדדרואיד שתזכה לעדכונים תכופים, כמו הנקסוסים, ישירות מגוגל. באופן הזה, גוגל יכולה לספק מענה חלקי לסוגיית הפרגמנטציה של גרסאות מערכת ההפעלה שלה, ולהגדיל את נתח מכשירי האנדרואיד המריצים את גרסת מערכת ההפעלה העדכנית ביותר, מאחר שהאחריות על עדכון התוכנה כבר אינה על היצרנית עצמה כי אם על גוגל. זה היה צעד די מפתיע מבחינתה של שיאומי. שיאומי, בניגוד ליצרניות כמו Karbonn או Micromax ההודיות, אינה זקוקה לשיתוף פעולה הזה של גוגל. מעבר לעובדה שהיא מתחזקת גרסה משלה לאנדרואיד, MIUI, היא מצליחה יפה מאוד בשוק ההודי עם מכשירים שאין בהם שום שותפות עם גוגל.

להמשך קריאה