אנדרואיד

כזה ניסיתי: LG G3 Beat

מאת
ה-LG G3
היה אחד המכשירים שהכי חיכיתי לבדוק במהלך השנה האחרונה. מעבר למפרט טכני מכובד ביותר,
הוא הציג את הגרסא העדכנית ביותר לממשק ש-LG
בנתה סביב מערכת ההפעלה אנדרואיד, ובניגוד לחברות אחרות, נראה היה ש-LG
באמת השיקה מכשיר שנראה ומרגיש שונה מאוד ממכשיר הדגל שלה משנה שעברה, ה-G2.
בסופו של דבר, ה-G3 הצדיק חלק גדול מהציפיות שתליתי בו, אך
כמכשיר דגל, הוא מציג גם מחיר שלא שווה בהכרח לכל נפש.

LG G3 Beat – מסך הבית (צילום: גד גניר)




בדיוק
מהסיבה הזאת, השיקה LG את ה-G3 Beat,
גרסא קטנה יותר, חלשה יותר ומוזלת של ה-G3.
מדובר במכשירים שבקוויהם הכלליים נראים זהים, אך מתחת לפלסטיק מדובר במכשירים
שונים לחלוטין. יחד עם זאת, LG בחרה
להשאיר ב-G3 Beat מספר
תכונות ממכשיר הדגל שלה, אך לזה נגיע מאוחר יותר. המפרט הטכני של ה-LG G3
בניגוד לאחיו הגדול והמרשים, הוא מפרט של מכשיר ביניים קלאסי לשנת 2014: ראשית, הוא
בנוי סביב מעבד Snapdragon 400 של
קוואלקום בעל ארבע ליבות במהירות של 1.2 גיגהרץ כל אחת. מדובר במעבד שפגשתי בעבר
במכשירים כמו 
ה- HTC One Mini 2, ZTE Vec 4G,
AsusZenfone 5 LTE ואחרים. LG
בחרה להסתפק כאן בזכרון RAM בנפח צנוע יחסית, 1 גיגה
בלבד, וגם נפח האחסון קטן יחסית, 8 גיגה. המפרט הזה מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד
בגרסא 4.4.2, כשמעליה מולבש הממשק הייחודי של LG,
זהה כמעט לחלוטין לזה של ה-G3.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia Z3

מאת
כ-10
חודשים חלפו מאז קיבלתי לידיי את מכשיר הדגל הראשון של סוני שבדקתי במסגרת הבלוג
הזה. את ה-Xperia Z1
קיבלתי בסמוך להכרזה בעולם על ה-Xperia Z2, את
ה-Z2 קיבלתי לידיי מספר שבועות לפני השקת ה-Z3,
וכעת, ה-Z3 נוחת אצלי על רקע השמועות ההולכות ומתגבשות
על דמותו של ה-Z4 של סוני שיושק לפי חלק מההערכות בכנס CES.
בפרק הזמן הזה, יצרניות אחרות כמו LG, HTC
ואפילו סמסונג (אלא אם מחשיבים גם את ה-Galaxy S5
וגם את ה-Note 4
כמכשירי דגל) השיקו רק מכשיר דגל אחד.
 

Sony Xperia Z3 (צילום: גד גניר)


את הטענות
שלי על המדיניות של סוני להשיק לעיתים קרובות מדי מכשירי דגל כבר שטחתי בפוסט שלי
על ה-Z2. בגדול, אני עדיין לא מבין את הצורך של סוני
להכריז בזה אחר זה על מכשירים מאוד דומים זה לזה מבחינת מפרט ועיצוב, אבל לפחות
דבר חיובי אחד ניתן להגיד על סוני בהקשר הזה, היא לא שוכחת את הלקוחות שלה,
ולאחרונה נודע כי כל סדרת מכשירי ה-Z שלה
תקבל עדכון לגרסת האנדרואיד החדשה ביותר, Lollipop,
כך שלפחות בהיבט הזה, הלקוחות של סוני שרכשו את מכשיר הדגל שלה בשנה שעבר
(וכנ”ל גם כל מי שרכשו את המכשירים שבאו אחריו), יכולים להיות רגועים שלא
יישארו מאחור.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Zenfone 5 LTE

מאת
מאז
פברואר, החל מרגע הכרזת סדרת ה-Zenfone, אשת
הקשר שלי באסוס נאלצה לסבול הטרדות חוזרות ונשנות מצידי. זה לא שלא קיבלתי מוצרים
אחרים של אסוס בתקופה הזאת, להיפך, הם שלחו אליי טאבלטים, מחשבים ניידים, ואפילו
פאבלט אחד. ולמרות זאת, לפני כל מוצר שנשלח אליי הצקתי ושאלתי “מה יהיה אבל
עם הזנפונים!?!?”. ההצקות האלו נגמרו בשבוע שעבר, בהשקה החגיגית (והדי מאוחרת יש לציין) של סדרת הטלפונים של אסוס בישראל. בסוף ההשקה, פתחתי את השקית שמקבלים
עיתונאים ומצאתי בתוכה את הדגם היקר ביותר שהושק, ה-Asus
Zenfone 5 בגרסת ה- LTE(בהשאלה
כמובן, אני לא סלב וזה לא אייפון). היא אמנם טענה שזה במקרה, אבל אני די בטוח
שהדרך שלה להתנקם בי על כל ההטרדות היתה לתת לי את ה-Zenfone 5
בצבע סגול, הצבע היחיד במגוון הצבעים בהם מגיע המכשיר, שאותו לעולם לא הייתי בוחר
בעצמי.

Asus Zenfone 5 LTE בצבע סגול (צילום: גד גניר)
                                           
אל הצבעים
ואיך המכשיר הזה נראה עוד נגיע בהמשך. חשוב לי קודם להסביר מדוע המכשירים האלו סיקרנו
אותי כל כך. במהלך השנה וחצי האחרונות יצא לי לבדוק שני טלפונים סלולריים של אסוס
במסגרת הבלוג. האחד היה ה-Padfone 2,
טלפון המגיע יחד עם תחנת עגינה המשמשת כטאבלט, והשני כפי שציינתי קודם, היה הפאבלט
של אסוס, ה-Fonepad 6 Note.
שניהם הותירו בי רושם לא רע, אך שניהם מכשירי נישה שלא באמת פונים אל הקהל הרחב.
סדרת ה-Zenfone היא
ללא ספק הניסיון הרציני והמשמעותי ביותר של אסוס להכנס לשוק הטלפונים הסלולריים.
מעבר לכך, דגמי ה-Zenfone
השונים לא פונים אל רמת ה-High-End, כי
אם לשוק הרבה יותר תוסס ותחרותי בשנתיים האחרונות, שוק הביניים וה-Low-End של עולם הסמארטפונים. התסיסה בשוק הזה נובעת כמובן מהלגיטימיות ההולכת
ומתבססת של יצרניות סיניות, המציגות מכשירים איכותיים יותר ויותר, ובמחירים
אטרקטיביים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: ZTE Vec 4G

מאת
לצד מאות
מותגים לא ידועים ולא מוכרים בשוק הסמארטפונים הסיניים, פועלות בסין מספר יצרניות
סלולר גדולות וחזקות, שמכשיריהן זוכים להתעניינות גם מחוץ לסין. ברשימה הזאת ניתן
למצוא מותגים כמו Huawei, Meizu,
OPPO,
XIAOMI,
וגם את ZTE, אחד היצרנים הסיניים הותיקים בתחום. גם
בישראל המותג הזה פועל מספר שנים, עוד לפני שטלפונים סיניים הפכו לכה אופנתיים
ומיינסטרימיים. בעוד בחו”ל נמכרים כרגע מכשירי דגל של היצרן כמו ה-ZTE Nubia Z7,
אנחנו בישראל מקבלים נכון להיום את מכשירי הביניים של החברה, כמו המכשיר עליו אספר
לכם בפוסט הזה, ה-ZTE Vec 4G.
ZTE Vec 4G (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

על כאלו הנחתי את הידיים: מכשירי ה-Zenfone החדשים של אסוס

מאת
אתמול
בבוקר, במסגרת מסיבת עיתונאים בתל אביב חשפה אסוס את הניסיון הרציני והראשון שלה
להשיק סדרת טלפונים סלולריים “אמיתיים” בישראל. נכון, במהלך השנה
האחרונה סיפרתי לכם כאן על ה-PadFone 2, וגם
על ה-FonePad Note 6, אבל בשני המקרים היה מדובר ביצורים חריגים
בקטלוג המוצרים של אסוס, מוצרי נישה שפונים לאנשים עם צרכים ספציפיים מאוד. לא
נעים להודות, אבל סדרת ה-ZenFone
מגיעה לישראל כמעט שנה לאחר שהוכרזו בחו”ל ו- 8 חודשים לאחר שניתן היה כבר
לרכוש אותם, זמן שנחשב לנצח במונחי עולם הסלולר. מצד שני, בכלל לא בטוח שלאוכלוסיה
אליה מכוונים באסוס, שמונת החודשים האלו באמת ישנו משהו. למה? לזה נגיע אח”כ.
אם טרם יצא לכם להכיר את הסדרה הזאת לעומק, השורות הבאות מיועדות לכם. סדרת מכשירי
ה-Zenphone כוללת שלושה מכשירים בגדלים ובמפרטים טכניים
שונים:


מכשירי Asus Zenfone 4 (צילום: יח”צ)




Zenfone 4:
הקטן והבסיסי ביותר בשלישיה, כולל מסך בגודל של 4 אינטש (ברזולוציה של 480 על 800
פיקסלים), מעבד כפול ליבה של אינטל במהירות של 1.2 גיגהרץ, זכרון RAM
בנפח של 1 גיגה, אפשרות הרחבת נפח אחסון באמצעות כרטיס זכרון ומצלמת 5 מגה פיקסל.

ZenFone 5:
מכשיר המיינסטרים בהשקה, עם מסך בגודל 5 אינטש ורזולוציית HD
(720 על 1080 פיקסלים), מעבד אינטל כפול ליבה במהירות של 2 גיגהרץ, זכרון RAM
בנפח של 2 גיגה וכמו ה-Zenfone 4 גם כאן ניתן להרחיב את נפח
האחסון באמצעות כרטיס זכרון. המצלמה כאן היא מצלמת 8 מגה פיקסל והמצלמה הקדמית היא
ברזולוציית 2 מגה פיקסל.

Zenfone 6:
פאבלט עם מסך בגודל 6 אינטש. המפרט זהה לזה של ה-Zenfone 5,
למעט סוללה גדולה יותר, מצלמת 13 מגה פיקסל, וכאמור, גם מסך גדול יותר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: AMOI A920

מאת
את היצרן
הסיני AMOI, אני מודה, לא הכרתי לפני שפנו אליי עם
ההצעה לקבל מכשיר שלהם, ה- A920
לבדיקה. תתפלאו לשמוע, אך מדובר במותג שיש לו אתר יצרן בינלאומי מסודר (אמנם
מכוער, אבל היי, למה להיות קטנוניים), רשימת מוצרים ומידע שגורם לו לבלוט קצת מעל
שאר המותגים הסיניים הפחות מוכרים. לא מדובר במכשיר שיכול להתמודד עם מה שמציעות
יצרניות סיניות גדולות כמו Xiaomi, OPPO,
Huawei
או אפילו Meizu. מדובר במשהו שקרוב יותר למכשירי ה-Doogee
שבדקתי כאן לפני מספר חודשים. כמה קרוב? מסתבר שיותר ממה שחשבתי, אבל לזה נגיע
בהמשך.
AMOI A920 (צילום: גד גניר)

ה-A920
הוא המכשיר השני של AMOI שמיובא לישראל באופן רשמי והוא כולל מפרט
חזק יותר מקודמו: מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 1.3 גיגהרץ כל אחת (אין מידע על
איזה מעבד, כנראה של MediaTek),
זכרון אחסון בנפח 4 גיגה עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס MicroSD,
וזכרון RAM בנפח של 1 גיגה, די והותר בשביל גרסת
אנדרואיד 4.4.4 אותו מריץ המכשיר. ה-AMOI A920 הוא
מכשיר בעל שני חריצים לכרטיסי SIM,
ותומך ברשתות של דור 3.5 בלבד (לא, אין כאן LTE).
לא נתקלתי בקריסות או בחוסר יציבות, ואפילו ה-GPS
עבד נהדר. מצד שני, לא מדובר במכשיר מהיר במיוחד, וישנה השתהות קטנה לפני פתיחה של
אפליקציות או כניסה לאתרים בדפדפן. גם אנימציות המעבר, הגלילה בדפי הבית והתגובה
הכללית למגע, סבירים בלבד, ולא מפתיעים לטובה בשום צורה. אגב, משתמשים ב-NFC? רישתתם את הבית ומקום העבודה במדבקות חכמות המאפשרות לכם לבצע באמצעותן פעולות
בטלפון בנוחות ובקלות? אז תשכחו מזה. כמו טלפונים סיניים רבים אחרים, גם ל-AMOI
אין תמיכה בקישורית הזאת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu MX4

מאת
למרות
העובדה שמותגים סיניים בעולם הסלולר הולכים ותופסים תאוצה ומגדילים במהירות מרשימה
את נפח המכירות שלהם בעולם בשנים האחרונות, בישראל, החדירה שלהם לשוק עדיין די איטית. Meizu, אחת מ-10 יצרניות הסלולר המובילות בסין היא
בין היצרניות הסיניות הבודדות שמכשיריה מיובאים לישראל באופן מסודר ומקבלים כאן אחריות
ושירות. סדרת מכשירי ה-MX שלה
היא סדרת מכשירי הפרימיום של היצרנית מאז שנת 2012. ביום שישי שעבר הגיע הדור
הרביעי של מכשירי ה-MX לארץ
והחל להימכר במחיר די אטרקטיבי, אך למחיר נגיע כמו תמיד בסוף.

Meizu MX4 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה אני חייב: Samsung Galaxy Note 4

מאת
קצת יותר
פחות מחודשיים חלפו מאז אירוע ה-Unpacked של
סמסונג במסגרת IFA, במסגרתו השיקה את ה-Galaxy Note 4, ועד שהוא מצא את דרכו אליי. יש לי יחסי
אהבה שנאה עם הפאבלטים של סמסונג. מצד אחד, החברה שהמציאה את הקונספט מייצרת לטעמי
את הפאבלטים הטובים ביותר בשוק. מצד שני, למרות שאין לי כפות ידיים קטנות במיוחד,
אני דוגל בשימוש בכף יד אחד בטלפון, ומכשירים כדוגמת ה-Note 3
(שהיה אגב מכשיר הטלפון הסלולרי הראשון שקיבלתי לבדיקה במסגרת הבלוג), או ה-Note 3 Neo
לא נוחים במיוחד לשימוש באופן הזה.

Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

ולמרות
זאת, כל Note חדש שמוכרז, הופך מיידית למכשיר האנדרואיד
החזק ביותר בשוק, וה-Samsung Galaxy Note 4
בהחלט ממשיך את המגמה הזאת: הגרסה המיובאת לישראל באופן רשמי עושה שימוש במעבד Snapdragon
805 של חברת קוואלקום, המסוגל לתמוך בתדרי LTE – A,
המאפשרים חיבור לרשתות דור רביעי מתקדמות (מתקדמות יותר מאלו הפעילות בארץ כיום).
המעבד עצמו מכיל 4 ליבות עיבוד במהירות של 2.7 גיגההרץ כל אחת, מה שהופך אותו,
נכון לכתיבת שורות אלו למעבד המהיר והחזק ביותר שקיים בשוק. יחידת העיבוד הגרפי
כאן היא Adreno 420,
וזכרון ה-RAM מגיע בנפח נדיב של 3 גיגה.
קוראי הבלוג הקבועים יודעים שאינני מחסידי אפליקציות הבנצ’מרק השונות, בפרט לא כשמדובר
במכשירים של סמסונג, חברה שהואשמה בתמרון מבחני הביצועים האלו על מנת להשיג ציון
גבוה יותר. ובכל זאת, הייתי חייב לבדוק ומה שקיבלתי זה ציון של 42996 נקודות, כמעט
8000 נקודות יותר מהגלאקסי אס 5, ויותר מ-10000 נקודות יותר מהגרסה החזקה ביותר של
ה-LG G3.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC One Mini 2

מאת
שוק מכשירי המיני סבל מאז ומעולם
מתדמית בעייתית. יצרניות רבות נוהגות אמנם לכנות את המכשירים האלו בשמות הדגמים
המובילים כדי להרויח כמה לקוחות שיתרשמו מהייחוס המשפחתי שלהם, אולם
תוספת ה-mini, או ה-Lite,
או כל כינוי דיאטטי אחר נמצאים שם כדי לציין שמדובר בדגם חלש ומוקטן יותר של מכשיר
הדגל של אותה יצרנית. הנציג העדכני ביותר של HTC לסוג זה של מכשירים הוא ה-HTC One Mini 2 אשר החל ממש בשבועות האחרונים להימכר באופן רשמי בישראל.

HTC One Mini 2 (צילום: גד גניר)


מבחינת מפרט, ה-HTC One
Mini 2 מכיל מעבד חלש יחסית, Snapdragon
400 של קוואלקום, בעל ארבע ליבות במהירות 1.2
גיגהרץ, וזכרון RAM בנפח של 1 גיגהרץ בלבד. הקונפיגורציה הזאת
מציבה אותו בשורה אחת עם מכשירים לא מלהיבים במיוחד  נכון להיום כמו ה-Galaxy S3
Mini, Moto G,
ואפילו ה-Desire 610 אותו
בדקתי כאן לפני מספר חודשים, וגם מכשיר ה-HTC One Mini
הראשון. רוצים עוד קנה מידה? המעבד, Snapdragon 400 הוא
אותו מעבד הנמצא בתוך כמעט כל שעון חכם שהוכרז השנה ב-IFA
(וגם לפניה): ה-Asus Zenwatch, Samsung
Gear S, LG G Watch R,
LG G Watch
ו-Samsung Gear Live. האם נוח לכם לחשוב על כך שהמעבד בטלפון
החדש שקניתם הוא אותו מעבד הנמצא בשימוש בשעונים חכמים? ובכן, מההתנסות שהיתה לי עם ה-HTC One
Mini 2, אני יכול להרגיע אתכם. הוא עובד, ואפילו
מצוין. כמובן, יש פה ושם מקומות בהם הוא מגמגם, בעיקר באנימציות. הגלילה במסך
האפשרויות, ובאפליקציות כדוגמת פייסבוק אינה חלקה מספיק לטעמי, אם כי לא מדובר
במשהו שלא ניתן להתרגל אליו. שלא יהיו לכם אשליות. ה-HTC One
Mini 2 לא מספק את תחושת הזריזות של ה-One (M8),
אך הוא מאפשר שימוש נוח וזורם. מכשירי אנדרואיד עם זכרון RAM
בנפח של 1 גיגהבייט הם עולם הולך ונעלם. עם זאת, ה-HTC One
Mini 2 מנצל את נפח הזכרון הזה באופן יעיל, ולא
נתקלתי בקריסות או סגירות פתאומיות של אפליקציות שהשארתי פתוחות ברקע. ניתן לזקוף
זאת לטובת ממשק ה-Sense המעולה שהולך והופך לקליל ומהיר יותר ממכשיר
למכשיר ש-HTC משיקה, וניתן לזקוף זאת גם לזכותה של הגרסא
העדכנית יחסית של אנדרואיד שהמכשיר הזה מריץ, גרסא 4.4 קיטקאט, שעתידה ככל הנראה
גם להיות מוחלפת לגרסא 5 במכשיר זה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Alpha

מאת
הימים
שלפני השקת ה-Samsung Galaxy S5 בחודש פברואר האחרון לוו כצפוי
בשמועות רבות. השמועות העקשניות ביותר דיברו על השקה משולבת של שני מכשירים בעלי
מפרט דומה, אך בגימור שונה: האחד פלסטיקי לחלוטין, כמו קודמיו, והשני עשוי כולו או
חלקו ממתכת. ביום ההשקה התברר כי השמועה היתה נכונה חלקית: הגלאקסי אס 5 שהושק היה
כמיטב המסורת של סמסונג – עשוי פלסטיק בלבד. לאן נעלם דגם המתכת של האס 5? סביר
להניח שהוא כלל לא היה קיים, אך מספר חודשים לאחר מכן, חשפה סמסונג מכשיר חדש אשר
לא שייך לסדרת ה-S, ונקרא Galaxy
Alpha, מכשיר ראשון בסדרת מכשירי פרימיום חדשה של
סמסונג. למרות הדמיון החיצוני המסוים, מדובר במכשירים שונים מאוד, מבפנים ומבחוץ.
 

Samsung Galaxy Alpha (צילום: גד גניר)

במכשיר
שזועק “יוקרה!” לכל עבר, מן הראוי שאתייחס קודם כל לעיצוב. ובכן, עיצוב
היא נקודה כאובה אצל סמסונג. כשאני אומר כאובה, אני מתייחס בעיקר לביקורות על
מכשירי הדגל שלה שנקטלו פעם אחר פעם, שנה אחר שנה על כך שנבנו מפלסטיק בלבד, בעוד
יריבתה הגדולה אפל עושה שימוש במתכת בעיקר וזכוכית. גם ליד מכשירי אנדרואיד חזקים
אחרים, כמו ה-HTC One M8, או
ה-Sony Z2, נראה ה-S5,
פאר היצירה של סמסונג, קצת, איך לומר זאת בעדינות, זול. כל זה אגב, לא הפריע
לסמסונג למכור יותר מכשירים מכל חברה אחרת. עם זאת כדי לענות על גחמותיהם של
עיתונאי טכנולוגיה, ושאר האנשים שמייחסים חשיבות לחומרים מהם עשויים המכשירים
שלהם, החליטה סמסונג לחרוג ממנהגה, ולהשיק מכשיר ששולבה בו מתכת בפעם הראשונה, ה-Galaxy
Alpha.

מבט מקרוב על מסגרת המתכת של ה-Galaxy Alpha, כפתורי הווליום ושקע האוזניות (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה