כזה ניסיתי: LG V20

ברבעון האחרון של שנה שעברה הציגה LG מכשיר מסדרה חדשה, ה-V10. הסדרה הזאת היתה למעשה גלגולה החדש של סדרת הפאבלטים הקודמת של החברה, סדרת G Pro. מעבר למפרט טכני משובח, בתכנון המכשיר הושם דגש על עמידות (בעיקר בנפילות, לא במים או אבק), על איכות שמע, ועל אפשרויות צילום חדשות. ים של שיפורים קטנים שאמורים היו לנסות ולגנוב חלק מהלקוחות שתכננו לקנות בזמנו את ה-Note 5. ממשיך דרכו של ה-V10, ה-V20 אותו קיבלתי לבדיקה לאחרונה, תוכנן ועוצב כדי להציג אלטרנטיבה ל-Note 7. כשהוכרז ה-V20 לראשונה, עתידו של ה-Note 7 כבר היה אפוף בעשן וערפל, וכאשר הגיע ה-V20 לנקודות המכירה, הפאבלט של סמסונג כבר היה היסטוריה. כך נוצר מצב שאם אין לכם תקציב לקנות iPhone 7 Plus, וחשקה נפשכם בפאבלט אנדרואיד חזק, המכשיר של LG, נכון להיום, הוא האופציה היחידה שזמינה עבורכם בשוק הישראלי לפחות עד שיתחיל היבוא הרשמי של ה- Pixel XL של גוגל, וה-Mate 9 של Huawei שהוכרז לפני כשבועיים.
מערך הצילום הכפול, וקורא טביעות האצבע ב-LG V20 (צילום: גד גניר)
כמו קודמו, ה-V20 מגיע עם מפרט נאה: מעבד Snapdragon 820 (זהה לזה שקיים גם ב-LG G5) בעל 4 ליבות, 2 במהירות של 2.15 גיגהרץ ושתיים נוספות במהירות של 1.6 גיגהרץ, זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, ואחסון מובנה נדיב בנפח 64 גיגה, אשר ניתן להרחבה נוספת באמצעות כרכטיס זכרון עד לנפח תיאורטי של 2 טרה, תיאורטי כי עדיין לא קיימים כרטיסי זכרון בנפח כזה, אבל, שיהיה. לא היה מפתיע בכלל לגלות שה-V20 הוא מכשיר מאוד מהיר, שיודע לנצל יפה את המפרט החזק שלו, ומספק חויית שימוש מהירה, חלקה ויציבה. אפילו קורא טביעות האצבעות זריז ומדויק, ומאפשר פתיחה מהירה ביותר של המכשיר, מהר יותר מכל מכשיר LG אחר שבדקתי.

כאלו השויתי: מכשירי הדגל של 2016

הם יקרים מדי, סמארטפון ב-500 ש”ח מסוגל לעשות פחות או יותר את כל מה שהם עושים, ובתוך חצי שנה הם כנראה יהיו איטיים הרבה יותר מהיום, הסוללה שלהם תחזיק פחות זמן, וסדקי פז”מ יעטרו את המסך ואת הזכוכית בגב שלהם. זה לא משנה את העובדה שמכשירי האנדרואיד המעניינים ביותר בשוק הם מכשירי הדגל, המכשירים הטובים והחזקים ביותר שיש ליצרניות להציע. רגע לפני הגל השני של השקות בישראל, אספתי את ששת מכשירי האנדרואיד החזקים ביותר הזמינים לקנייה כיום בארץ כדי להחליט מי מהם הוא הטוב מכולם.






ששת מכשירי הדגל (צילום: גד גניר)





“הטוב מכולם” זוהי כמובן קביעה סובייקטיבית, כפי שכל ביקורת היא עניין סובייקטיבי. רוב המכשירים בהשוואה מגיעים עם מפרט טכני דומה. אמנם יש פרמטרים בהשוואה שהם מדידים ואבסולוטיים, אבל בסופו של דבר, חלק מהם לא באמת מורגשים בפועל (אם יש בקוראים אנשים שהפרש של 0.05 שניות במהירות פתיחת אפליקציה מפריע לו, אני מתנצל מראש), וחלק מהם סובייקטיביים לחלוטין, כמו עיצוב המכשיר ונוחות האחיזה בו.


לפני שתשאלו, פניתי אל כל היבואנים של כל המותגים הרשמיים. שישה מתוכם ניאותו להעביר אליי לבדיקה את מכשירי הדגל שלהם: ה-Samsung Galaxy S7, ה-LG G5, ה-Huawei P9, ה-Sony Xperia X Performance, ה-OnePlus 3 וה-Xiaomi Mi5. כמו בפעמים קודמות, את כולם בדקתי באופן פרטני, ולאחר מכן ביקשתי לקבלם שוב, והפעם את כולם בו זמנית לצורך ההשוואה.


להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG Stylus 2

עד שנת 2007, סטיילוס (עט חרט) היה חלק בלתי נפרד ממכשירי סמארטפון. באותם ימים, בהם סמארטפונים נחשבו בעיקר ככלי עבודה עבור אנשי עסקים אמידים או פריקים של גאדג’טים, פשוט לא היתה דרך אחרת להפעיל אותם, וכך גם תוכנן הממשק שלהם. מסכי מגע רזיסטיביים, כאלו שיודעים להגיב אך ורק ללחץ ע”י עט שלטו בשוק הזה, עד לרגע שבו סטיב ג’ובס החליט לשלב מסך מגע קפאסטיבי במכשיר האייפון הראשון. ליצרניות האחרות לקח בערך שנה להיפרד מהעטים ולעבור למסך מגע שיודע לזהות אצבעות. 4 שנים לאחר מכן, סמסונג החזירה את הסטיילוס לחיים, כחלק מהמפרט הקבוע של מכשיר ה-Note של החברה. מאז ועד היום, מספר יצרניות ניסו את מזלן, לא בהצלחה יתרה, להכנס לנישה החדשה-ישנה הזאת, של סמארטפון עם סטיילוס, אבל לא נחלו הצלחה מסחררת. מכשיר ה-LG Stylus 2 שקיבלתי לבדיקה הוא הדור השני לניסיון של LG להציע אלטרנטיבה משלה בשוק הזה. אין כאן ניסיון להתחרות ב-Note. ברמת המפרט (וכתוצאה מכך ברמת המחיר), מדובר למעשה בשני מכשירים שונים לחלוטין. בעוד ה-Noteים של סמסונג הם מכשירי דגל לכל דבר, מכשירי ה-Stylus הם מכשירים עם מפרט צנוע ונטול יומרות.

LG Stylus 2, התפריט שנפתח עם שליפת העט (צילום: גד גניר)


מה זה אומר צנוע ונטול יומרות? זה מתחיל במעבד, Snapdragon 410 בעל ארבע ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ (אותו מעבד שהיה גם ב-Zenfone Max), זכרון RAM בנפח 2 גיגה (יש גם גרסה בעלת זכרון RAM של 1.5 גיגה בלבד, אבל ב-LG ישראל עשו איתנו חסד ובחרו להביא לארץ את הגרסה הטיפה נדיבה יותר ב-RAM וטוב שכך), ונפח אחסון של 16 גיגה פנימי, עם אפשרות הרחבה של עד 256 גיגה נוספים באמצעות כרטיס זכרון. החומרה הזאת מריצה את אנדרואיד בגרסא 6, Marshmallow, כשעליה הממשק של LG. הייתי די סקפטי לגבי המכשיר הזה: מעבד חלש יחסית שלא הרשים במיוחד ב-Zenfone Max, יחד עם הממשק הייחודי של LG שגם מכשירים חזקים יותר נוטים לגמגם איתו לפעמים, לא עוררו אצלי ציפיות גדולות. האמת? הופתעתי לטובה. אל תצפו למכשיר מהיר מאוד, אבל הוא בהחלט שמיש, יציב ולא נתקלתי בלאגים בלתי נסבלים. למעשה, עד כה זה המכשיר שמצליח להוציא את הביצועים הטובים ביותר שראיתי מהמעבד הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG G5

השבוע פרסם מכון המחקר IDC את נתוני המכירות של יצרניות הסלולר הגדולות בעולם, נכון לרבעון הראשון של שנת 2016. סמסונג ואפל עדיין מובילות את נתוני המכירות (למרות ירידה של 3% בנתח השוק של אפל ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה). OPPO ו-VIVO הסיניות נכנסו לחמישיה הראשונה על חשבון Xiaomi ו-Lenovo. והיכן LG בכל הנתונים האלו? במיקום הרבה יותר נמוך ברשימה. זה לא משהו חדש אגב, גם בשנים קודמות היא לא הצליחה להתברג לרשימה הזאת. זה לא משנה את העובדה שבשוק הישראלי, היא תופסת את המקום השלישי במכירות (אחרי אפל וסמסונג), ואם להאמין לדברי היבואנית, מכירות ה-G4 בישראל אף עלו על אלו של מכשירי ה-Samsung Galaxy S6, אך LG לא תפסה את המקום השני במכירות רק בגלל שסמסונג מכרה יותר בסגמנטים אחרים בשוק הסלולר.


LG G5 (צילום: גד גניר)




אין לי הסבר לפער הזה בין ההצלחה של LG בשוק הישראלי לבין הדשדוש שלה בשוק העולמי. לקהל הישראלי יש לעיתים טעם קצת שונה משאר העולם, תשאלו את יבואני מאזדה לפני כמה שנים. עם זאת, גם בישראל וגם בחו”ל, מכשירי הדגל של היצרנית הקוריאנית מייצרים המון עניין וציפיה. אם עליי לבחון זאת רק דרך הפריזמה של איכות המוצרים שלה, LG אכן מציעה בשנים האחרונות מכשירי דגל המהווים אלטרנטיבה ראויה למה שיש לסמסונג להציע. בשנתיים האחרונות היא גם עשתה זאת במחיר מעט זול יותר מזה של סמסונג. השנה, ההפרש במחיר לטובתה של LG הוא סמלי בלבד ועומד באופן רשמי על 50 ש”ח בלבד. ב-LG מאמינים מאוד ב-G5 אך ליתר בטחון צ’יפרו את הרוכשים הראשונים של המכשיר בצ’ופרים יקרי ערך. בניגוד לחברות אחרות, ב-LG מיתגו את האביזרים הנלווים למכשיר הדגל החדש שלהם כ”חברים” והצליחו לשכנע חלק גדול מבאי MWC 2016 שמדובר במכשיר מודלארי מהפכני.

כאלו הוכרזו שלשום: Samsung Galaxy S7 ו-LG G5

את שתי
ההכרזות החשובות ביותר של
MWC 2016
קיבלנו כבר ביומו הראשון של הכנס:
LG
 עם ה-
G5 ושלל אביזריו ותוספיו, וסמסונג עם הדור
השביעי של מכשירי הדגל שלה, ה-
S7 וה-S7 Edge. בשנים
האחרונות נהוג לראות בהשקות האלו כהצלחה או כאכזבה, בהתאם
למידת החדשנות שמפגינים המוצרים המוצגים בהן. אחרי אתמול, נראה לי שהגיע הזמן
לרענן קצת את ההגדרות האלו. סמסונג הציגה שדרוג מינורי אבל מתבקש של מכשיריה משנה
שעברה, לעומת
LG שהגיעה עם קונספט חדש, ייחודי, מלהיב ומרגיז
מאוד.
Samsung Galaxy S7 Edge (צילום: יח”צ)

ה-Galaxy S6
הציג לפני שנה מספר שינויים שהיו בגדר הימור מבחינתה של סמסונג. במעבר מה-
S5 ל-S6 היא ויתרה על העמידות במים, אפשרות הרחבת
הזכרון והחלפת הסוללה. בערך בחודש יולי הבינו בסמסונג כי התחזיות שלהם היו
אופטימיות מדי, ולמרות שה-
S6 וה-S6 Edge
היו מכשירים מצוינים, נראה שהיצרנית הקוריאנית הצליחה לאכזב משתמשים רבים ששמרו לה
אמונים בין היתר בגלל התכונות האלו. ה-
S7
וה-
S7 Edge שהוכרזו אתמול מציגים עיצוב כמעט זהה לדור
הקודם, אך מתחת למתכת ולזכוכית סמסונג בחרה לבצע כמה שינויים שאמנם לא מביאים
חידושים או מהפכות גדולות, אבל בהחלט יכולים לשפר את חויית השימוש הבסיסית במכשיר.

להמשך קריאה

כאלו השוויתי: Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P

עד השנה,
נשמר פחות או יותר סדר  ברור וקבוע בכל מה שקשור לתזמון השקות של מכשירים חדשים. יצרניות האנדרואיד היו
משיקות את מכשירי הדגל העיקריים שלהן באיזור פברואר-מרץ-אפריל, בסמוך או במהלך כנס
MWC
בברצלונה. במקביל, בשנים האחרונות החל להיווצר “גל שני”. זה התחיל עם
מכשיר ה-
Note  הראשון של סמסונג, שמיצב את הגל הזה
ככזה המורכב ממכשירי פאבלט, נישתיים יותר. משנה לשנה, המכשירים המושקים בגל הזה הפכו
לחשובים יותר ומעוררי עניין. השנה, הגל השני הזה כלל בנוסף לסמסונג עם הנוט 5 שלה,
גם את
LG עם ה-V10 ואת סוני,
שחיכתה עם סדרת ה-Z5 שלה (
ועם ה-Z5 Premium, המסקרן ביותר בסדרה הזאת) עד לכנס IFA
בברלין בסמוך לחודש ספטמבר. באוקטובר הוכרזו גם מכשירי ה-
Nexus
החדשים
, וביניהם ה-
Nexus 6P של Huaweiכך נוצרה
רביעיית מכשירי פרימיום סופר אטרקטיבית ומסקרנת ששווה פרוייקט השוואה מיוחד.

Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P (צילום: גד גניר)


בערך
בתקופה הזאת הבנתי שאני זקוק לסמארטפון חדש. הכרזתי על כך בפוסט מיוחד שבו גם הסברתי מהם הקוים שינחו אותי בבחירת הסמארטפון החדש שלי. אם עקבתם אחר הבלוג
בחודשים האחרונים, ודאי שמתם לב שלא טרחתי לחכות לסיום הפרוייקט הזה, והזמנתי
לעצמי את ה-Nexus 6P, 
לאחר שכבר
הכרזתי שזהו המכשיר הבא שלי. איזה ערך אובייקטיבי יכול להיות להשוואה בין ארבעה
מכשירים שאחד מהם רכשתי בעצמי? ובכן, את ה-
Nexus 6P
שלי רכשתי בחו”ל, במחיר זול יותר מזה הנמכר בישראל, ובנפח שכלל אינו נמכר
בארץ. כפי שתראו בהמשך, רוב הזמן, הפערים בין המכשירים די מינוריים. לפיכך ברגע
שיכולתי לקנות אחד מהם (ולא אכחיש, אחד שהיתה לי העדפה ברורה כלפיו) במחיר טוב,
עשיתי זאת. עם זאת, כאשר אני בא לבחון את המכשירים זה מול זה, ושואל את השאלה איזה
מהם הוא המכשיר הטוב ביותר ושהייתי ממליץ על קנייה שלו בישראל, התחרות נפתחת מחדש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG V10

בסוף חודש
אוגוסט האחרון עלה קמפיין נרחב של סמסונג, אשר קידם את השקת ה-
Galaxy Note 5 בישראל. לאחר מספר שבועות בהם היה בלתי
אפשרי להימלט מהסלוגן “
Take a Note“,
צומצם הקמפיין כפי שקורה בדר”כ בהשקות מכשירים כאלו. בשלושת השבועות האחרונים
הקמפיין הזה קם לתחייה, ואם לא הייתי יודע אחרת, היה קל לטעות ולחשוב שהמכשיר הזה
הושק זה עתה. בעולם החפיצים זו תופעה נדירה יחסית. מוצר מוכרז, זוכה ליח”צ
ההולם אותו, ומשרד הפרסום שאותו יבואן בחר יורה בכל התותחים הכבדים כדי להגדיל ככל
הניתן את המכירות הראשוניות של המוצר. מה גרם לסמסונג להחיות קמפיין למכשיר שנמצא
בשוק שלושה חודשים? ייתכן ומדובר בסוף השנה, נותרו תקציבי שיווק והחלט לשרוף אותם
על מכשיר הפרימיום של החברה, ייתכן שמדובר באסטרטגיה מודעת כדי לווסת את כמות המכירות
של המכשירים, ייתכן שהמכירות לא היו מוצלחות כפי שציפו בסמסונג, וייתכן שמדובר
בשילוב של כמה מהסיבות האלו או כולן. לגורמים האפשריים האלו יש להוסיף את ההשקה של
ה-
V10 בישראל, הפאבלט החדש של LG.

LG V10 (צילום: גד גניר)
כפי שכבר
ציינתי בפוסט על ה-
LG G4, לישראלים יש חיבה מיוחדת ל-LG,
והדבר ניכר בהבדלים בנתחי השוק של
LG
בעולם לעומת השוק השוק הישראלי. החל מהשקת ה-
G2,
נתח השוק של
LG בישראל הולך ותופח, בין השאר על חשבונה של
סמסונג. נתח השוק הזה העומד כיום על 23 אחוז ל-
LG,
הולך ומתקרב לזה של סמסונג (העומד על 30%, חצי אחוז פחות מזה של אפל). תוסיפו לכך
את העובדה שבשלוש השנים האחרונות
LG כלל
לא החזיקה נוכחות בסגמנט הפאבלטים (אלא אם אתם מתעקשים לקרוא למכשירים עם מסך
בגודל 5.5 אינטש פאבלטים, הדיעות על כך חלוקות), סגמנט שהומצא למעשה ע”י
סמסונג, ותורם לה לא מעט למכירות. במצב כזה, סביר להניח שמישהו בסמסונג ישראל
החליט להקדים תרופה למכה, לפני ש-
LG
תצבור תאוצה גם בתחום המכשירים עם המסכים הגדולים.

כזה ניסיתי: LG G4

לא מעט
דברים השתבשו ל-
LG טרם ההכרזה על מכשיר הדגל הנוכחי שלה, ה-G4.
המעבד עליו אמור היה להתבסס, ה-
Qualcomm Snapdragon 810
התגלה כבעל בעיית התחממות. מעבד אחר נבחר בסופו של דבר, אך לפי השמועות השקת
המכשיר נדחתה בשל כך, מה שהשאיר את הבמה ב-
MWC
לסמסונג עם ה-
Galaxy S6 שלה,
וה-
HTC One M9. מעבר לכך, כל פרטי המכשיר החדש, כולל
תמונות יח”צ דלפו לתקשורת מספר ימים טרם ההכרזה הרשמית בחודש אפריל.
LG G4 (צילום: גד גניר)

ה-LG G4
הגיע הגיע לישראל באופן רשמי רק בשבוע שעבר. ישראל היא אמנם שוק קטן מבחינת
LG,
אך היצרנית הקוריאנית זוכה כאן להצלחה יוצאת דופן. בעוד
LG
שולטת על 4.6% בלבד משוק הסמארטפונים העולמי, בישראל היא הצליחה לתפוס כ-20%, או
במילים אחרות, אחד מכל חמישה סמארטפונים שנמכר בישראל יצא ממפעלי
LG.
הנתון הזה מרשים אפילו יותר כשלוקחים בחשבון כי לפני כשלוש שנים מצבה של
LG
בישראל היה שונה לחלוטין, אך השקות של מכשירים מצוינים כמו הנקסוס 4 ו-5, ובעיקר
ה-
G2 וה-G3
ביססו את מעמדה כאן. האם ה-
G4
ימשיך את המגמה? האם מדובר במכשיר שמסוגל לתת פייט אמיתי בתחרות מול מכשירים כמו
האייפון 6 או ה-
Galaxy S6?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG G Flex 2

אשתי לא
שותפה להתלהבות שלי מכל חפיץ שאני בודק במסגרת הבלוג הזה. ברוב המקרים היא כבר לא ממש
שמה לב באיזה מכשיר אני משתמש, וקצת קשה להאשים אותה. מאז שנה שעברה ביליתי בממוצע כשבועיים וחצי עם כל מכשיר שבדקתי, כך שקשה לי לצפות ממנה להתלהב כמוני בכל פעם מחדש. יש מעט מאוד מכשירים שהוציאו
אותה מאדישותה וה-
G-Flex 2 החדש
של
LG הוא אחד מהם. חזרתי הביתה מהעבודה, שלפתי
אותו מהכיס בדרמטיות, והצגתי אותו במלוא תפארת עקמומיותו מולה. במבט אחוז אימה
שאלה אותי “מה קרה לטלפון שלך?!?” וידעתי שלפחות הפעם, הצלחתי לנצח את האדישות
שלה.
LG G Flex 2 (צילום: גד גניר)

ה-LG G-Flex
2
הוא המכשיר הקעור השני של LG.
קדם לו ה-
LG G-Flex
הראשון, אותו בדקתי כאן במסגרת הבלוג לפני כשנה. ה-
G-Flex 2
הוכרז בתערוכת
CES 2015
ונכון להיום (ועד להכרזה הרשמית על ה-
LG G4) הוא
ממלא באופן זמני ולא רשמי את המשבצת המחייבת של מכשיר הדגל של החברה. עבורי,
המכשיר הזה מסמן מספר נקודות ציון חשובות: זהו מכשיר הטלפון הראשון שהוכרז בשנת 2015 שיוצא לי לבדוק כאן בבלוג. זהו גם מכשיר האנדרואיד הראשון שאני בודק ומריץ את מערכת ההפעלה
אנדרואיד 5 (
Lollipop).
בנוסף, זה גם המכשיר הראשון שיוצא לי לבדוק המגיע עם המעבד המדובר של קוואלקום, ה-
Snapdragon
810
, המעבד החזק ביותר בקטלוג יצרנית המעבדים.
בסוף 2014 נפוצו שמועות על בעיית התחממות של המעבד הזה, ושמועות נוספות גרסו כי
סמסונג בחרה לוותר על ה-810 ב-
Galaxy S6 שלה,
בגלל בעיה זו. בסופו של דבר, גם
LG וגם HTC
(עם ה-
One M9 שלה) בחרו לעשות שימוש במעבד של קוואלקום.
מההתרשמות שלי, המכשיר אכן נוטה להתחמם, בעיקר באיזור המצלמה, אם כי לא באופן חריג
או יוצא דופן ממכשירים אחרים בשימוש אינטנסיבי.

להמשך קריאה

CES 2015: ההשקות הבולטות

LG G-Flex
2
אחת
ההכרזות החשובות ביותר ב-
CES 2015
הגיעה כבר ביום הראשון של הכנס, עם השקתו של ה-
G Flex 2,
ממשיך דרכו של ה-
G Flex של LG,
המכשיר בעל המסך הקעור הראשון בייצור סדרתי. מדוע זו השקה כה חשובה? בראש ובראשונה
מדובר במכשיר חזק מאוד, אולי מכשיר האנדרואיד החזק ביותר שנחשף עד כה לציבור. גולת
הכותרת של מפרט המכשיר הזה כוללת את מעבד ה-
Snapdragon
810
, בעל 8 ליבות (4
במהירות של 2 גיגהרץ ועוד 4 במהירות של 1.5 גיגהרץ) וכמו ה-
G3
ניתן להשיגו בשתי וריאציות: האחת עם 3 גיגה זכרון
RAM
יחד עם 32 גיגה אחסון פנימי, או לחילופין 2 גיגה
RAM
ו-16 גיגה בלבד נפח אחסון פנימי. כמו ב-
G- Flex,
לא ניתן לשלוף את הסוללה מהמכשיר, אך
LG
התחשבה במשתמשי המכשיר הקטינה את המסך לגודל טיפה שפוי יותר (5.5 אינטש) הגדילה את
הרזולוציה שלו ל-
  1080p,
ואף הוסיפה אפשרות להרחבת זכרון באמצעות כרטיס
MicroSD.
האם זה יסייע לו להפוך ליותר ממכשיר נישה? תלוי איך ייראה ה-
G4,
אך בינתיים, מדובר במכשיר החזק ביותר שיש ל-
LG
להציע.
LG G-Flex 2 (צילום: יח”צ)

להמשך קריאה