אנדרואיד

כזה ניסיתי: Redmi Note 11

מאת

דברים עונתיים שמסונכרנים פחות או יותר עם לוח השנה: חגים, סיבוב כדור הארץ סביב השמש, הבשלת פרי הגויאבה. דברים שפחות מסונכרנים: הופעתם של מכשירי Redmi Note. המכשיר הראשון בסדרה הפציע בשנת 2014. איך קורה שאנחנו בשנת 2022 ואנחנו כבר ב-Redmi Note 11? לשיאומי הפתרונים. אחרי שהוכרז בסין כבר באוקטובר, מגיע תור הגרסה הגלובאלית שהוכרזה בחמישי האחרון וכבר זמינה לרכישה בישראל.

Redmi Note 11 (צילום: גד גניר)

לא כל ה-Redmi Note 11 נולדו שוים. בעוד שהגרסה שהושקה בסין מתבססת על ערכת שבבים של מדיהטק הטיוואנית, השוק העולמי מקבל את המכשיר עם ערכת השבבים Snapdragon 680 של קוואלקום. במכשיר שאני קיבלתי, ערכת השבבים משודכת לזכרון RAM של 6 גיגה ו-128 גיגה אחסון פנימי שניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון, לצד שני מקומות עבור כרטיסי SIM, כך שמי שעושה שימוש בשני קוים, לא נדרש לוותר על הרחבת הזכרון. איך החומרה הזאת עובדת? בסדר, כרגיל במכשירים מהסדרה. התפקוד השוטף רוב הזמן חלק, אין קריסות או תקלות וזמני הטעינה של אפליקציות מתקבלים על הדעת, אבל קשה להגדיר אותו כזריז. החולשה של המכשיר באה לידי ביטוי בצורה החריפה ביותר בעיבוד התמונה: צילמתם עם המכשיר ואתם מעוניינים לעבור לגלריה לצפות בה? האזרו בסבלנות. אם תעברו מהר מדי ייתכן שהמכשיר סתם לא יגיב, או שהתמונה תוצג רק באופן חלקי. לעיתים גם היתה איטיות מסוימת בהעלאת גיפים כתגובות להודעות וואטסאפ. אין פה תקלות עקביות, זה לא שאי אפשר לעבוד ככה עם המכשיר, וייתכן גם שהמצב ישתפר עם עדכוני הגרסה הבאים, אבל חשוב להיות מודעים לכך שלא מדובר במכשיר מהיר במיוחד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S21 FE

מאת

ה-Galaxy S20 FE שהושק בספטמבר 2020 הציג תפיסה חדשה אצל סמסונג: מכשיר דגל מוזל. לא מכשיר ביניים משודרג, לא “Upper Mid”, לא מכשיר דגל לייט. הפעם מדובר במכשיר “לאוהדים”, עם פשרות רק במקומות הנכונים ומחיר אטרקטיבי ביחס למכשיר דגל. מי שהגה בסמסונג את הרעיון להשיק את המכשיר הזה יכול להרגיש מרוצה: ה-S20 FE התקבל באופן חיובי מאוד אצל מבקרי טכנולוגיה וגם קהל הצרכנים הצביע בכרטיסי האשראי: כ-10 מיליון יחידות של גרסאות ה-5G וה-LTE של המכשיר נמכרו מאז הושק ברבעון האחרון של שנת 2020, הישג  מרשים כשמשווים את המספרים האלו ל-13.5 היחידות של משפחת מכשירי Galaxy S21 שנמכרו מאז השקתם בתחילת 2021. לא פלא אפוא, שרמת העניין בממשיך דרכו היתה גבוהה בצורה יוצאת דופן.

Samsung Galaxy S21 FE (צילום: גד גניר)


משבר השבבים העולמי, הקורונה ולוחות זמנים בעייתיים הביאו להערכות בשוק כי למרות ההצלחה הנאה, סמסונג עשויה לוותר על ממשיך דרכו. לפני שבועיים שמה סמסונג קץ לספקולציות והשיקה סוף סוף את ה-Galaxy S21 FE שמנסה לשמר את הנוסחה המנצחת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Realme GT Master Edition

מאת

באוגוסט האחרון חגגה Relame, יצרנית הסמארטפונים הסינית, את מכירת הסמארטפון המאה מיליון שלה מאז הקמתה. סמסונג, אפל ושיאומי מכרו אולי יותר סמארטפונים, אבל כשלוקחים בחשבון שרילמי החלה את עסקי הסמארטפונים שלה רק ב-2018, מקבלים הישג נאה שמזכה אותה במקום הראשון בטבלת היצרניות הצומחות ביותר בתקופה הזאת. איך חוגגים את ציון הדרך? איך לא, ע”י השקה של סמארטפון חדש: Realme GT Master Edition.

Realme GT Master Edition (צילום: גד גניר)


השם מבלבל מעט. זו כביכול מהדורה מיוחדת של Realme GT, והשימוש ב-“Master” בשמו עשוי היה לרמז שמדובר במכשיר אולי חזק יותר או משודרג ביחס לזה שהושק ארבעה חודשים לפניו, אבל למעשה זה בדיוק להיפך: GT Master Edition מגיע עם ערכת שבבים פחות חזקה מזו של דגם ה-GT הרגיל, Qualcomm Snapdragon 778G 5G. מעבר לעובדה שסדרה 7XX ממותגת כסדרת ערכות שבבים למכשירי Upper-Mid, מהירות הליבות טיפה נמוכה יותר, וערכת השבבים של GT Master Edition מבוססת על ארכיטקטורת 6 ננו מטר, בעוד Snapdragon 888 מבוססת על ארכיטקטורת 5 ננו מטר יעילה ומתקדמת יותר. איך ההבדלים האלו באים לידי ביטוי ביום יום? הם לא באים לידי ביטוי, לפחות לא בסעיף הביצועים. המכשיר זריז, מתפקד מצוין, ואפילו מספק חויית גיימינג טובה. המכשיר שקיבלתי לבדיקה ונמכר כרגע ברשת באג מגיע עם זכרון RAM בנפח מכובד של 8 גיגה ואחסון בנפח מכובד של 256 גיגה שאינו ניתן להרחבה. זכרון ה-RAM אגב דווקא כן ניתן להרחבה, על חשבון שטח האחסון של המכשיר, כשניתן להרחיב אותו בנפח מקסימלי של 5 גיגה נוספים, מה שמאפשר את השארתן של אפליקציות רבות יותר פתוחות ברקע ומעבר זריז יותר ביניהן. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד בגרסה 11, כשמעליה ממשק Realme UI בגרסה 2, אשר נראה זהה כמעט לחלוטין לזה של מכשירי Oppo, ומכיל כמות מזערית של אפליקציות Bloatware, וחויית משתמש נקייה יחסית מקשקושים.

כזה ניסיתי: Poco M4 Pro 5G

מאת

סדרת M של Poco, מותג המשנה של שיאומי, נולדה לפני קצת יותר משנה עם ה-M2, שיועד לשוק ההודי. חודשיים לאחר מכן כבר הציגה את ה-M3 מכשיר שהפך במהרה לפופולרי בקבוצות הדילים השונות, ונתן מענה בעיקר להורים שמעוניינים לצייד את ילדיהם בסמארטפון ראשון זול. במאי היא כבר הציגה את M3 Pro 5G, גרסת משופרת התומכת בדור 5, וכעת מגיע תורו של ה-M4 Pro 5G. מה הוא מציע בנוסף לפיצ’ר החשוב של הסדרה “לא יכאב בכיס יותר מדי אם ילך לאיבוד”?

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)


בגזרת המפרט הטכני דווקא לא הלכו על המינימום. ה-M4 Pro מבוסס על  Dimensity 810, ערכת שבבים של מכשירי ביניים התומכת בדור 5 ומקבילה על הנייר בביצועיה לערכות השבבים הבסיסיות יותר מסדרה 7XX של קוואלקום. Dimensity 810 מגיעה עם 2 ליבות הפועלות במהירות 2.4 גיגהרץ ועוד שש ליבות במהירות 2 גיגהרץ. המכשיר מגיע בגרסאות של 4 או 6 גיגה RAM. מערכת ההפעלה מאפשרת הרחבה של זכרון ה-RAM על חשבון נפח האחסון, והמכשיר מגיע כשהאפשרות הזאת מופעלת כברירת מחדל. את גרסת ה-4 גיגה ניתן להרחיב ל-5 גיגה, וגרסת ה-6 גיגה ל-8 גיגה. לשימוש יומיומי זה בהחלט מספיק ו-Poco M4 Pro מעניק חויית שימוש זריזה ויציבה, באופן שאינו שונה מהותית מחויית השימוש במכשירים יקרים משמעותית ממנו. מה לגבי גיימינג? כצפוי, המכשיר מתמודד יפה עם משחקים פשוטים, אך זמני הטעינה של משחקים כבדים יותר ארוכים יחסית. מפתחות משחקים נוטות להתאים טוב יותר את המשחקים שלהן למכשירים המבוססים על מעבדי קוואלקום אבל ספק אם תחושו במציאות בהבדל משמעותי, ובכל מקרה אף אחד לא משווק את המכשיר הזה כמכונת גיימינג שרירית. נפח האחסון של המכשיר עומד על 64 גיגה לגרסת ההבסיסית יותר ו-128 גיגה לגרסה עם ה-6 גיגה RAM, כאשר בשתי הגרסאות ניתן להרחיב את נפח האחסון באמצעות כרטיס זכרון עד לנפח מקסימלי של 1 טרה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samaung Galaxy Z Fold 3

מאת

אי שם באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, שנה-שנתיים לפני עידן האייפון, סמארטפונים היו עדיין נישתיים מאוד, קטגוריה של מכשירים לא שגרתיים, עם מסך מגע עצום של 3-4 אינטש, לעיתים עם מקלדות נשלפות או מובנות, מסכי ענק ועטים שבאמצעותם ניתן לתפעל אותם. המכשירים האלו קסמו בעיקר לאנשי עסקים. אף אחד לא חשב לשווק אותם לקהל הרחב, וספק אם במחירים שבהם נמכרו מישהו בקהל הרחב היה בכלל מוצא בהם עניין. שני מכשירי ה-Fold הראשונים החיו את הקונספט הזה: מכשירים עם מסך גדול, עדינים, יקרים להחריד, ונמכרים בעיקר למאמצים מוקדמים. כידוע, השנה סמסונג החליטה שהגיע הזמן לנרמל את המתקפלים. האם גם בכיר הקטלוג שלה, Galaxy Z Fold 3, מוכן להמונים?

Samaung Galaxy Z Fold 3 (צילום: גד גניר)


בניגוד לסדרת Flip שעושה שימוש במסך מתקפל כדי לקדש את ערך הקומפקטיות, סדרת Fold באה להציע למשתמשים אפשרות קלה ומהירה לעבור מסמארטפון במימדים ששואפים לנסבלים, לשימוש במסך ענק (במונחי סמארטפון). ההבדל בגדלים בין ה-Fold 2 ל-Fold 3 זניח, וכך גם ההבדל במשקל. ה-Galaxy Z Fold 3 הוא עדיין מכשיר מאוד כבד (71 גרם), מאוד עבה (כשהוא מקופל, 14.6-16 מ”מ), וצר מאוד (67.1 מ”מ). במילים אחרות, כדי להנות מהמסך הגדול במצב פרוס, תצטרכו להסתובב רוב הזמן עם מכשיר כבד ומגושם בכיס.

כזה ניסיתי: Xiaomi 11T

מאת

לא רבים יודעים זאת, אבל בכל פעם ששיאומי מפגינה עקביות באחת מסדרות הסמארטפונים שלה, מלאך בגן עדן מקבל כנפיים. החברה הסינית פיתחה הרגל מגונה להתחיל סדרות חדשות של מכשירים ואז לשכוח מהן רק כדי לחזור אליהן כעבור כמה שנים ולשנות את יעודן. לסדרה T, כך נראה כרגע, צפוי גורל שונה. ב-2019 הציגה את מכשירי Mi 9T ו-Mi 9T Pro, שהיו הראשונים בסדרת מכשירים חדשה, שמגיעה עם בשורה חדשה-ישנה: מכשירי דגל מוזלים. עם הגעת רשתות הדור חמש, משבר השבבים העולמי והקורונה, מכשירי הדגל התייקרו, והסדרה הזאת הפכה לרלוונטית יותר. כך, מכשירי ה-Mi 10T, Mi 10T Pro, ו-Mi 10T Lite של שנה שעברה היו ללהיטי מכירות ונוצרה ציפיה לראות האם הסדרה הזאת תמשיך להתקיים גם השנה. בשבוע שעבר הגיעה התשובה בהכרזתו של הדור הבא בסדרה. הפעם עם שם מקוצר, ללא ה-“Mi”, אבל באותו קונספט בדיוק: 11T Pro, 11T Lite, והמכשיר שהגיע אליי לבדיקה, ה-11T.

Xiaomi 11T (צילום: גד גניר)


כמו יצרניות אחרות השנה, גם שיאומי החליטה לשבור את הבלעדיות הכמעט מוחלטת שנתנה בשנים האחרונות לקוואלקום, והחליטה לבסס את 11T על ערכת שבבים של מדיהטק. מדובר בערכת השבבים החזקה ביותר של החברה, Dimensity 1200 5G שמציגה על הנייר נתונים דומים ל-Snapdragon 888 של היצרנית האמריקאית אם כי מבחני ביצועים מצביעים על פער של כ-25% בביצועים לטובת זו של קוואלקום. בשימוש יומיומי, קשה לי להאמין שתרגישו חולשה כלשהי: 11T הוא מהמכשירים הזריזים שיצא לי להתנסות בהם השנה. מהירות התגובה שלו יוצאת דופן, באמת. נתקלתי בשנים האחרונות במעט מאוד מכשירים שאני יכול להגדירם כ”לא מהירים” אבל פה ושם ישנם מכשירים שבולטים לטובה מבחינת מהירות ו-11T הוא בהחלט אחד כזה. מעבר לכך, הוא יציב ולא מתחמם יתר על המידה. היחידה שהגיעה אליי לבדיקה מצוידת ב-8 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון (שאינו ניתן להרחבה), וניתן להשיג את המכשיר גם עם 256 גיגה אם 128 זה צפוף לכם מדי. המכשיר תומך ברשתות דור 5 ואכן הצלחתי להתחבר איתו לרשתות כאלו ולהנות ממהירויות גלישה של 200 מגה ויותר, אם כי עדיין ברוב המקומות בישראל, נכון לכתיבת שורות אלו, יש בעיקר קליטת רשתות LTE.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Oppo Reno 6 5G

מאת

סוף הרבעון הראשון של 2021 היווה ציון דרך עבור יצרנית הסמארטפונים הסינית Oppo: לראשונה בתולדותיה הצליחה להעפיל למקום הראשון ברשימת המותגים הנמכרים ביותר בשוק הסיני. את הפרחים Oppo יכולה לשלוח למחלקת המדינה האמריקאית שהחליטה להצר את צעדיה של מובילת השוק הסיני (וכמעט העולמי) עד לפני זמן לא רב, Huawei. לאחר שנסגרו בפניה הדלתות לערכות שבבים חדשות, ובייחוד כאלו התומכות בדור חמש, נאלצה Huawei לתעדף מכשירי דגל, וכך יצא שויתרה למעשה על שוק מכשירי הביניים תומכי דור 5 לטובת יצרניות אחרות. מי שכאמור מינפה את המצב הזה בצורה האפקטיבית ביותר בתחילת 2021 היתה Oppo. כעת, מגיע לישראל הדור החדש ביותר של מכשירי הביניים שלה, Oppo Reno 6 5G.

Oppo Reno 6 5G (צילום: גד גניר)


כמו יצרניות רבות בשנתיים האחרונות, גם Oppo בחרה במדיהטק הטיוואנית שתספק לה את ערכת השבבים שעליה יתבסס ה-Reno 6 5G. ערכת השבבים היא Dimensity 900 5G, אשר תומכת, כצפוי, ברשתות דור 5. היא בעלת 8 ליבות: שתי ליבות במהירות 2.4 גיגה הרץ ועוד שש במהירות 2.0 גיגהרץ והיא בנויה בארכיטקטורת 6 ננו מטר. בשימוש יומיומי לא הבחנתי בשוני כלשהו במהירות בין המכשיר הזה לבין ה-OnePlus Nord 2 המצויד בערכת השבבים החזקה ביותר של מדיהטק, ה-Dimensity 1200. ה-Reno 6 Pro זריז, יציב, לא מתחמם בצורה יוצאת דופן ומתפקד נהדר באופן כללי. המקום היחיד בו ניתן היה לחוש הבדל מסוים היה בביצועי הגיימינג, ביכולת לתמוך בקצבי רענון גבוהים ובזמני הטעינה של משחקים. חשוב לי להדגיש: המכשיר הזה לא רע לגיימינג, להיפך, אפילו בהיבט הזה הוא עושה את העבודה ומאפשר חויית משחק טובה מאוד, פשוט יש בשוק כאלו שמעט עדיפים עליו מהבחינה הספציפית הזאת. המכשיר הגיע אליי בגרסתו הבסיסית הכוללת 128 גיגה אחסון ו-8 גיגה RAM. עד לפני זמן לא רב, אפשרות הרחבת הזכרון היחידה שניתן היה להעלות על הדעת היתה הרחבת נפח האחסון. בשנים האחרונות היצרניות לאט לאט מפסיקות לתמוך באפשרות הזאת, אבל מכשירי Oppo מציעים אפשרות הרחבה דווקא לזכרון ה-RAM. מערכת ההפעלה של המכשיר, ColorOS 11.3 המבוססת על אנדרואיד 11 מציעה את האפשרות להסב חלק מנפח האחסון לטובת הרחבת נפח זכרון ה-RAM של המכשיר. לא נתקלתי בשום מצב שבו חשתי צורך בהרחבת הזכרון המרווח גם ככה, ואם לומר את האמת גם כשהרחבתי בשביל הכיף את הזכרון לא חשתי בהבדל כלשהו בביצועים, אבל נחמד לדעת שיש אופציה כזאת. ColorOS הוא מהממשקים הנוחים והמהנים ביותר לשימוש של אנדרואיד. הוא כולל לא מעט אפשרויות התאמה אישית, אך מסודר בצורה הגיונית ולא מעמיס על המשתמש בנוטיפיקציות מיותרות או ביותר מדי אפליקציות צד ג’. למקרה שתהיתם, יש כאן מקליט שיחות מובנה במערכת. יש לזכור להפעיל אותו ידנית בתחילת השיחה והשיחות נשמרות על אחסון המכשיר.

כזה ניסיתי: OnePlus Nord 2 5G

מאת

לאחר שנים בהן הדירה את עצמה משוק מכשירי הביניים, פס הייצור של OnePlus פולט בשנה האחרונה מכשירים מסדרת Nord, סדרת הביניים של החברה, בקצב מרשים. לאחר ארבעה מכשירי Nord שונים ברמות מחיר שונות, ה-Nord 2 5G הוא הדור הבא של המכשיר שהחל את הסדרה, והוא מייצג שני ציוני דרך משמעותיים בדרכו של המותג הסיני: זהו המכשיר הראשון שיוצא לשוק לאחר האיחוד עם חטיבות  של המותג  Oppo (גם הוא מבית BBK), וזהו המכשיר הראשון אי פעם של החברה שמגיע עם ערכת שבבים של היצרנית הטיוואנית MediaTek.

OnePlus Nord 2 (צילום: גד גניר)


הבחירה במדיהטק מגיעה על רקע המחסור העולמי בשבבים. מדיהטק הצליחה לנהל את הזמנותיה מקבלני משנה באופן יעיל ונפגעה פחות מיצרניות אחרות, מה שהפך אותה, אחרי שנים בהן השוק נשלט ע”י קוואלקום האמריקאית, לאלטרנטיבה שיותר ויותר יצרניות בוחרות בה, במיוחד כשמדובר בערכות שבבים עבור מכשירי דור חמש. יותר מכך: היא הצליחה להפוך באפריל השנה לספקית ערכות השבבים לסמארטפונים הגדולה בעולם. ערכת השבבים שנבחרה עבור Nord 2 5G היא Dimensity 1200, ערכת שבבים תומכת דור 5 שמציגה מספרים דומים מאוד לאלו של ערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום,  Snapdragon 888. ערכת השבבים של מדיהטק למכשירי הדגל היא בעלת 8 ליבות: ליבה אחת הפועלת במהירות 3 גיגה הרץ, שלוש ליבות נוספות של 2.6 גיגהרץ ועוד ארבע במהירות של 2 גיגהרץ. המספרים האלו גבוהים ביחס לאלו של ערכת השבבים למכשירי הדגל של קוואלקום, אבל היא עדיין נחשבת לעדיפה על זה של מדיהטק הודות לארכיטקטורה מעט מתקדמת יותר (5 ננו מטר לעומת 6) יחד עם זכרון RAM בנפח 8 גיגה, המכשיר מתנהג באמת כמו מכשיר דגל לכל דבר: מגיב מהר, יציב הכל עובד חלק, וחויית הגיימינג במכשיר, לפחות מבחינת הביצועים, זהה פחות או יותר לזו שתקבלו במכשירים המצוידים במעבדים החזקים של קוואלקום. בינינו, קשה להבחין בהבדל כלשהו בהתנהגות שלו ביחס ל-OnePlus 9, אחד משני מכשירי הדגל של החברה. אחסון המכשיר העומד על 128 גיגה, לא ניתן להרחבה, כרגיל אצל OnePlus.

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip 3

מאת

את כל מה שסמסונג עשתה עד היום עם סמארטפונים בעלי מסך מתקפל, ניתן במידה רבה להגדיר כניסוי. זה לא שהיה מדובר בחפיצים שלא ניתן עקרונית לקנות, אבל סמסונג גם לא התאמצה במיוחד לדחוף אנשים לקנות אותם: הקמפיינים למכירת ה-Flip וה-Fold היו מאוד מצומצמים (בטח בהשוואה לאלו של מכשירי ה-Note 20 וה-S21), ההפצה שלהם היתה מוגבלת לפחות נקודות מכירה, וגם המחירים היו רחוקים מלהיות נגישים. קשה שלא להבין אותה. אחרי עשור וחצי שנשלט כמעט לחלוטין ע”י מכשירים ללא חלקים נעים, סמסונג כנראה הרגישה שהמכשירים שלה אולי עדיין לא בשלים מספיק כדי להגיע לכיס האחורי בג’ינס של בנות נוער, או לכיס הקדמי של מפעיל דחפור. כל זה משתנה בימים אלו: סמסונג הזיזה הצידה את סדרת ה-Note וכעת מנסה לנרמל את המכשירים המתקפלים שלה ע”י שדרוג העמידות שלהם ותמחור יותר שפוי. ה-Galaxy Z Flip 3 שהגיע אליי לאחרונה הוא זה שיותר פונה להמונים מבין השניים. האם אכן הגיע הזמן שההמונים יאמצו אותו?

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)


תזכורת: סדרת מכשירי ה-Z Flip לוקחים את המסך המתקפל למקום הקומפקטי. בניגוד למכשירי ה-Fold שמציעים (כשהם פתוחים) מסך בגודל שמתקרב לזה של טאבלטים קטנים, הרי שבמכשירי ה-Flip גודל המסך הפתוח דומה לזה של סמארטפון ממוצע. קיפולו של המכשיר הופך אותו למתאים יותר לכיסים קטנים, לכל מי שיש לו ערגה נוסטלגית למכשירי הצדפה מהתקופה הפרה-סמארטפונית, למי שרוצה לשדר ייחודיות ועדכניות באמצעות הסמארטפון שלו או שילוב של הצרכים האלו.

כזה ניסיתי: Realme GT 5G

מאת

שוק מכשירי האנדרואיד מבוסס ברובו על חומרה דומה: רוב היצרניות עושות שימוש בערכות שבבים זהות עם שילובים פחות או יותר קבועים של זכרון RAM ונפח אחסון. כשמדובר במכשירי דגל, הגיוון המועט הזה אפילו פוחת: היצרניות משתמשות בדר”כ בערכת השבבים החזקה ביותר על המדף, ולמעשה היחידות שאיכשהו יש להן את הפוטנציאל הפתיע עם ביצועים יוצאי דופן הן אלו שמייצרות בעצמן את ערכות השבבים שלהן כמו אפל, וסמסונג (ועד לא מזמן גם וואווי). למי שמתבסס על ערכות השבבים של קוואלקום, נותר רק לנסות להשיג יתרון זניח על פני האחרות באמצעות קירור טוב יותר או אופטימיזציה של מערכת ההפעלה. 

Realme GT 5G (צילום: גד גניר)


זאת הסיבה שהמיתוג של מכשיר הדגל החדש של רילמי, ה- Realme GT 5G שהחל להימכר לאחרונה ע”י היבואנית הרשמית רשת באג, קצת יומרני בעיני: המותג הסיני מנסה להציג את המכשיר שלו כמפלצת ביצועים, מכונית מירוץ. נכון, כל מותג טוען שמכשירי הדגל שלו הכי חזקים בשוק, אבל כאן שמו את העוצמה של המכשיר בתור המאפיין העיקרי שלו. בפועל, במקרה הטוב הוא יצליח לנצח אולי בנקודות בודדות, במבחני ביצועים, מכשירים אחרים. זה לא יהיה הרפתקני מדי להמר שבחיים עצמם, לפחות ביחס למכשירים אחרים שמגיעים עם Snapdragon 888, המשתמשים כלל לא יחושו בהבדל הזה. ולמרות כל זאת, ה-Realme GT 5G מצליח לקבוע שיא מאוד משמעותי: זה המכשיר הזול ביותר בשוק כיום שמגיע עם ערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום.

להמשך קריאה