אנדרואיד

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 11 Lite 5G

מאת

במקביל לקטלוג נרחב של מכשירי ביניים דרך שני מותגי משנה (Redmi ו-Poco), מחזיקה שיאומי תת סדרה של מכשירי דגל “Lite”. כמעט בכל פעם שהיא משיקה מכשירי דגל, היא דואגת להשיק לצידם, באותה משפחה (לפחות ברמה השיווקית) גרסאות דיאטטיות יותר שלרוב מגיעות אמנם עם תג מחיר גובה יותר מזה של מכשירי הביניים של החברה, אבל בתמורה לכך מקבלים פינוקים כמו גימור ועיצוב נאים יותר ומסך איכותי על בסיס פלטפורמה יותר זולה ברמת המעבד והמפרט הטכני. מה מציע מכשיר הדגל המדולל החדש ביותר של שיאומי,  Mi 11 Lite 5G?

Mi 11 Lite 5G (צילום: גד גניר)


בחו”ל, המכשיר נמכר בגרסת  5G ובגרסת LTE. הגרסה שהגיעה לישראל היא גרסת ה-5G המבוססת על ערכת השבבים Snapdragon 780G. ההבדל בין המכשיר עם ערכת השבבים הזאת לבין זה שתומך ב-LTE  בלבד בא לידי ביטוי בכמה מובנים ולא רק בתמיכה או באי תמיכה ברשתות דור 5, אז למעשה מי שקונה את המכשיר בארץ או ספציפית את הגרסה הזאת אולי משלם יותר, אבל מקבל גם מכשיר עם ערכת שבבים מתקדמת יותר. נפח האחסון של המכשיר עומד על 128 גיגה שאינם ניתנים להרחבה אם תהיתם, כפי שזה במכשירי הדגל האחרים של החברה. יחד עם זכרון RAM בנפח נדיב של 8 גיגה, החומרה הזאת מריצה את MIUI 12.5, הגרסה העדכנית ביותר של מערכת ההפעלה של שיאומי (המבוססת על אנדרואיד 11) בצורה חלקה וזריזה להפליא, כאילו מדובר במכשיר דגל לכל דבר. MIUI 12.5 אמורה להיות קלילה וזריזה יותר מגרסאות קודמות של מערכת ההפעלה. העדכון לגרסה הזאת הגיע אל המכשיר בעודו אצלי, אבל לא חשתי באיזשהו הבדל בביצועים. לצערי MIUI 12.5 לא הביאה איתה שינוי להגדרת ברירת המחדל של אפליקציות במצב כהה, סוגיה מעיקה שגורמת לכך שאם תבחרו במצב כהה בהגדרות התצוגה, חלק מהאפליקציות יוצג באופן לא תקין, עם פקדים שנבלעים ברקע ותמונות שהופכות לתשליל. ניתן כמובן להתגבר על כך ע”י כניסה להגדרות וביטול המצב הכהה באופן פרטני לכל אפליקציה ואפליקציה, אבל למה שהמשתמש ששם את מיטב כספו על המכשיר הזה, יצטרך לבצע את הפעולה המייגעת הזאת?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus Nord CE 5G

מאת

עד שנה שעברה, נוכחותה של OnePlus בקטגוריית מכשירי הביניים הסתכמה בהרפתקה חד פעמית בשנת 2015 עם מכשיר בשם OnePlus X. ביולי 2020 חזרה OnePlus בסערה לקטגוריה, והשיקה את סדרת מכשירי Nord, סדרה בת שישה דגמים (האחרון, Nord 2, הושק במהלך הסופש) הפונים לרמות מחירים שונות, ונראה כאילו הפעם היא הגיעה לכאן כדי להשאר. נכון לכתיבת שורות אלו, הדגם החדש ביותר שהגיע ביבוא רשמי לישראל הוא ה-Nord CE 5G. משמעות ה-CE בשם הדגם היא Core Edition, כשהכוונה, לפי OnePlus היתה לקחת את ה-Nord המקורי וליצור גרסה דיאטטית שלו, תוך כדי הקפדה שלא לפגוע בצרכים הבסיסיים של המשתמשים במכשיר.

OnePlus Nord CE 5G (צילום: גד גניר)


הדיאטה הזאת כוללת בין השאר שימוש בערכת שבבים מעט צנועה יותר, Snapdragon 750G, במקום 765G ב-Nord המקורי. למרות שה-765G מבוססת על ארכיטקטורת 7 ננו-מטר, וה-750 בארכיטקטורת 8 ננו מטר, ההבדל בין ערכות השבבים זניח: שתיהן מציגות על הנייר נתונים די דומים, ושתיהן יודעות לעבוד עם רשתות דור 5. המכשיר נמכר בישראל בשתי קונפיגורציות שונות: הגרסה הבסיסית עם 8 גיגה RAM ו-128 גיגה נפח אחסון, והגרסה החזקה יותר עם 12 גיגה RAM ו-256 גיגה אחסון. בשתי הגרסאות לא ניתן להרחיב את נפח האחסון באמצעות כרטיס זכרון, יכולת סטנדרטית דווקא במכשירי ביניים. ברמת הביצועים הכל עבד חלק וזריז ב-99% מהזמן. העניין המעיק היחיד בהקשר הזה הוא הנטייה המשונה של המכשיר, מאז עדכון התוכנה האחרון שקיבל, לאתחל את עצמו ספונטנית בערך פעם ביום-יומיים כשאינו בשימוש. זה קורה אמנם רק כשהמכשיר אינו בשימוש פעיל, וסביר להניח שזה יפתר בעדכון הבא, אבל אין דרך אחרת להגדיר את זה אלא כפאדיחה רצינית שלא אמורה לקרות במכשיר בשנת 2021, גם לא באופן זמני בלבד. מערכת ההפעלה כאן היא אנדרואיד 11, בזיגוג Oxygen, הממשק המעולה של OnePlus שמוסיף שלל אפשרויות התאמה אישית על פני הממשק הנקי של אנדרואיד, ללא Bloatware או מטרדים אחרים.

כזה ניסיתי: Lenovo Tab P11 Pro

מאת

שוק הטאבלטים אמנם רחוק מימי תהילתו ורוב השחקניות הקטנות שניסו את מזלן כשהקטגוריה הזאת נחשבה ללוהטת, ברחו ממנו כשהמכירות הפסיקו לנסוק. זה לא מפריע ליצרניות הגדולות להמשיך להשיק דגמים חדשים. בעוד משתמשי אפל ממשיכים לקבל מדי שנה-שנתיים דגמי אייפדים חדשים, שוק הטאבלטים מבוססי האנדרואיד הצטמצם פחות או יותר לשתי יצרניות: סמסונג ולנובו (אני מוציא את וואווי ואת אמזון מהקבוצה הזאת משום שהן לא מאפשרות גישה לחנות האפליקציות של גוגל). ה-Tab P11 Pro שקיבלתי לבדיקה הוא הדגם המתקדם והמאובזר ביותר בקטלוג הטבאלטים של לנובו והוא מנסה, כמו הדגמים המתקדמים בקטלוגים של אפל וסמסונג, לשנות את התפיסה הרווחת לגבי תפקידם של טאבלטים בעולם. אם בעבר היה ניתן בקלות לשכנע צרכנים להוציא אלפי שקלים על מכשיר שכל תפקידו הוא צריכת תוכן, הרי שכיום, כדי להביא אותם להוציא סכומים דומים, צריך לספר לצרכנים סיפור אחר: הטאבלטים המתקדמים של שנת 2021 מאפשרים לא רק לצרוך תוכן כי אם לייצר אותו. זה אמנם כבר לא התחזיות היומרניות של ימי האייפד הראשונים עם הדיבור על עידן ה-Post PC, אבל המטרה היא לאפשר למשתמשים לקחת איתם לדרכים, או אפילו מחוץ לחדר העבודה, מכשיר קומפקטי יותר ומחייב פחות, שעדיין יאפשר להם להמשיך להיות פרודוקטיביים. 

Lenovo Tab P11 Pro (צילום: גד גניר)


מה הופך את הטאבלט שהגיע אליי ל-Productivity Device? בעיקר מקלדת נתיקה וסטיילוס שכלולים באריזה, וגם מספר התאמות בתוכנה שאמורות לשדרג את חויית השימוש בטאבלט עם התוספות האלו. האם לנובו פיצחה ב-Tab P11 Pro את הנוסחה שתאפשר לטאבלטים להפוך לכלי עבודה רציניים יותר? באופן לא מפתיע, התשובה לשאלה הזאת מורכבת, ותלויה לא מעט במשתמשים עצמם.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Poco M3 Pro

מאת

בתחילת יוני השנה השיקה המילטון, יבואנית שיאומי בישראל את Poco M3 Pro עם כישרון ייחודי: זהו מכשיר דור 5 הזול ביותר בישראל. שווה להתעכב לרגע על הבשורה הזאת: מדובר בסנסציה עבור חיתוך מאוד ספציפי  באוכלוסיה בין אנשים שמחפשים מכשיר שגם עולה פחות מ-1000 ש”ח לבין כאלו המחפשים מכשיר שמתחבר לרשתות דור 5. מכירים כאלו? אני אישית לא, אבל עדיין מעניין לראות מה יש למותג המשנה של שיאומי להציע בטווח המחיר הזה.

Poco M3 Pro (צילום: גד גניר)


ערכת השבבים של Poco M3 Pro היא Dimensity 700 של מדיהטק הטיוואנית, כשהמכשיר מגיע בשתי קונפיגורציות חומרה שונות: הזולה יותר עם 4 גיגה RAM ו-64 גיגה זכרון אחסון פנימי, והיחידה אותה אני קיבלתי לבדיקה שמתהדרת ב-6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון, כשאת האחסון בשתי הקונפיגורציות ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון. ההתחלה לא בישרה טובות עם המכשיר: מסיבה לא ברורה, כל עוד שחזור המדיה של וואטסאפ לא השלים את מלאכתו, אפליקציית טוויטר קרטעה באופן בלתי נסבל. מרגע שהחלק המייגע הזה הסתיים, פתאום הכל החל לעבוד חלק ויציב: אפליקציות רבות נשארו פתוחות ברקע, וכאלו שלא, נפתחו בזריזות משביעת רצון. לא הייתי אומר שהוא זריז כמו מכשיר הדגל שבדקתי לפניו (ועולה קצת יותר מפי 4 מה-M3 Pro), אבל מרגע שהכל הסתדר, חויית השימוש במכשיר היתה מהנה מאוד ביחס למה שאפשר לצפות ממכשיר ברמת המחיר הזאת. כמובטח, המכשיר תומך באופן פעיל ברשתות דור 5 באיזורים בהם יש פריסת אנטנות וכמנוי לרשת פרטנר קיבלתי באיזורים האלו מהירויות שהגיעו לעיתים עד 300MB. למרבה השמחה, ובניגוד למכשירים רבים אחרים בטווח המחיר הזה, Poco M3 Pro מצויד בשבב NFC, פיסת חומרה חשובה אם אתם מעוניינים לעשות שימוש בשירותי תשלום באמצעות הסלולרי. מכשירי Poco חולקים את אותה מערכת הפעלה עם מכשירי שיאומי, MIUI 12 המבוססת על אנדרואיד בגרסה 11. מערכת ההפעלה אמנם אינה דומה ויזואלית לאנדרואיד בגרסתה הנקייה, אבל עושה שימוש נרחב באפליקציות של גוגל כמו החייגן, אנשי הקשר ואפליקציית ה-SMS, ואפילו אפליקציית מסך הבית כוללת את מסך עדכוני החדשות של גוגל, ה-Google Discover. הבעיה הקבועה שלי עם MIUI טרם טופלה: המצב הכהה בממשק, לוקח יוזמה לא מבורכת ומכהה בעצמו אפליקציות כברירת מחדל. התוצאה היא פגיעה בשימושיות: באפליקציות שמגיעות כהות מלכתחילה כמו ספטיפיי נעלמים לפעמים פקדים, ולעיתים בפייסבוק ובטוויטר, תמונות הפרופיל של נעקבים מוצגות בנגטיב. זו לא גזירת שמיים, וניתן להכנס להגדרות ולהחליט היכן רוצים שמערכת ההפעלה לא תבצע את הפעולה הזאת, אבל חבל שזו ברירת המחדל.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Oppo Find X3 Pro

מאת

שוק מכשירי הדגל בישראל משווע לזריקת מרץ: הסתלקותן של Huawei, LG ו-HTC בשנים האחרונות ממפת הסלולר העולמית השאירה מעט מאוד אופציות לצרכן הישראלי שמעוניין במכשיר אנדרואיד חזק: Samsung, שיאומי ו-OnePlus. מותגים אחרים כמו Realme ונוקיה לא מתחרות נכון לכתיבת שורות אלו בקטגוריה הזאת, ו-Oppo, המותג החדש שנכנס לפני כחמישה חודשים לישראל החל את דרכו דווקא עם מכשיר ביניים.

Oppo Find X3 Pro (צילום: גד גניר)

בסוף אפריל המצב הזה השתנה: רונלייט, היבואן הרשמי של Oppo בישראל הכריז על תחילת שיווקו של המכשיר החזק ביותר בקטלוג היצרנית הסינית: Find X3 Pro. זוכרים את הימים היפים שמותגים סיניים נחשבו לאלטרנטיבה משתלמת יותר כלכלית למותגים היותר ותיקים בשוק? תשכחו מזה. ה-Find X3 Pro מכוון גבוה. כמה גבוה? אם תבחרו לרכוש אותו, תצטרכו לשלם סכום דומה לזה שהייתם משלמים על Galaxy S21 Ultra. האם יש בו משהו שבאמת מצדיק את התמחור הזה?


להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 9

מאת

באפריל האחרון ציינה OnePlus שבע שנים להכרזתו של המכשיר הראשון שלה, One. החברה זכתה להערכה רבה ולקהילת מעריצים פנאטיים, הודות לביצועים מעולים בדר”כ, לצד ממשק מהטובים בשוק. צילום מעולם לא היה המרכיב העיקרי שמשך אנשים לקנות מכשירי OnePlus. זה לא שהיא לא ניסתה, וזה לא שהמצלמות במכשירי OnePlus היו גרועות. חלק מהמצלמות היו לא רעות בכלל, אבל ברוב הזמן היה קשה למותג הסיני לשכנע אנשים שהמכשירים שלו יכולים להתחרות מבחינת צילום על אותו מגרש עם מותגים כמו סמסונג, אפל ואפילו Huawei ושיתוף הפעולה שלה עם Leica. ב-OnePlus 9 ובגרסת ה-Pro שלו החברה החליטה לנסות שוב, הפעם בסיוע מותג המצלמות השוודי הותיק Hasselblad. האם החברה שייצרה את המצלמות בהן השתמשו האסטרונאוטים על הירח, תצליח להפוך את המכשירים של OnePlus סוף סוף למכשירים נחשקים עבור חובבי צילום?

OnePlus 9. המסך מתהדר בשם Liquid AMOLED (צילום: גד גניר)


המכשיר שהגיע אליי לבדיקה באדיבות היבואן הרשמי סל נאו הוא ה-OnePlus 9. מבחינת מפרט טכני הוא מציע ברוב הסעיפים את אותה חומרה משובחת שמציע גם דגם ה-Pro ובראש הרשימה ערכת השבבים Snapdragon 888 5G, החזקה ביותר כרגע בקטלוג של קוואלקום, וזו שתמצאו גם ברוב מכשירי הדגל בשוק של שיאומי, Oppo ומכשיריה של סמסונג בארה”ב. לגבי דור 5, נכון לכתיבת שורות אלו, המכשיר תומך ברשתות האלו בישראל רק באופן תיאורטי. עדכון גרסה שצפוי להגיע אל המכשיר במהלך החודש הקרוב יוסיף את התמיכה הזאת, אם יש לכם סים וחבילת גלישה מתאימה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Oppo A93

מאת

שלושת המקומות הראשונים בטבלת מכירות הסמארטפונים העולמית לא יפתיעו אף אחד: סמסונג ראשונה כבר שנים, אפל שנייה ושיאומי שלישית. המשך הרשימה קצת יותר מרענן: המקום הרביעי נכבש ברבעון הראשון של 2021 ע”י יצרנית פחות מוכרת לצרכן הישראלי, Oppo, מותג סמארטפונים סיני אמנם, אך ותיק וכזה שזוכה להערכה רבה. אם השם נשמע לכם בכל זאת נשמע לכם מוכר, זה כנראה בגלל בני המשפחה שלו: המותג הזה יחד עם OnePlus, Realme ו-Vivo (מותג שלא נמכר רשמית בישראל) הם בבעלות תאגיד BBK הסיני שנכון לכתיבת שורות אלו חולש באמצעותם על כרבע משוק הסלולר העולמי, יותר אפילו מנתח השוק של סמסונג.

Oppo A93 (צילום: גד גניר)


לרונלייט, היבואנית הרשמית של המותג לישראל חשוב להדגיש, בצדק, שלא מדובר באיזשהו מותג סיני זול שמתחרה במותגים “תקציביים” סיניים אחרים. Oppo היא יצרנית עם מכשירים מתקדמים, שכבר שנים מציגה מכשירי דגל מרשימים ואיכותיים, ומתנסה בטכנולוגיות ובתצורות חדשניות של סמארטפונים. המכשיר הראשון שלה בשוק הישראלי, A93, מכוון דווקא פחות גבוה: מדובר במכשיר ביניים שנכנס לקטגוריה אגרסיבית שפועלים בה כרגע מכשירים מסדרה A של סמסונג, מכשירי רדמי של שיאומי, מכשירי נוקיה, וגם אויבים מבית (המגיעים לארץ באמצעות יבואנים אחרים), המכשירים של רילמי ומכשירי הנורד של OnePlus.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A72

מאת

בחודש שעבר קיימה סמסונג אירוע השקה עם הכותרת המחייבת “Awesome”, בו הציגה את הגלגול השביעי של מכשירי סדרה A שלה: שלושה דגמי מכשירים חדשים בסדרה שאמורה להציע אלטרנטיבה משתלמת יותר למכשירי הדגל של החברה, עם מינימום ויתורים בגזרת המפרט הטכני והגימור החיצוני, או במילים אחרות, סדרת מכשירי ביניים. הדגם שהגיע אליי לבדיקה הוא ה-A72, המכשיר הגדול בשלישיה. האם הוא מצדיק את הסופרלטיב המאתגר?

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)


ערכת השבבים של המכשיר הזה היא בהחלט לא החלק ה-Awesome שלו. אולי זה המחסור העולמי בשבבים, אולי זה חלק מהניסיון לקצץ בעלויות: Galaxy A72 עושה שימוש בערכת השבבים Snapdragon 720G של קוואלקום, ערכת שבבים שהוכרזה כבר בינואר 2020 ושימשה את מכשירי הביניים של שנה שעברה של יצרניות אחרות, מכשירים כמו Xiaomi Redmi Note 9 Pro ו-Realme 7 Pro. מה זה אומר בשימוש יומיומי? המשתמש הממוצע לא יחוש בחולשה כלשהי. יחד עם זכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה RAM, מקבלים פה חויית שימוש טובה בסה”כ, ללא איטיות, באגים או קריסות. זה לא המכשיר המהיר ביותר בשוק, גם לא מול מכשירים אחרים ברמת המחיר שלו או אפילו מכשירים אחרים עם ערכת שבבים זהה, אבל מצד שני אין תחושה של פשרה בכל הקשור לביצועים. האחסון כאן הוא בנפח 128 גיגה, וכפי שזה בדר”כ במכשירי ביניים, ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 10

מאת

זירות הקרב בין יצרניות הסמארטפונים בשוק מכשירי הדגל ושוק מכשירי הביניים שונות בתכלית: בעוד במכשירי הדגל היצרניות מנסות להציג פיתוחים חדשניים (שבחלק ניכר מהפעמים מתגלים כלא בשלים, כגימיקים סתמיים או סתם כלהטוטים טכנו-שיווקיים) ולעזאזל המחיר, בזירת מכשירי הביניים הרצון הוא ליצור תערובת עשירה של תכונות ככל האפשר בסכום כסף מקסימלי נתון. אחת המצטיינות במלאכה הזאת היא לא אחרת מאשר שיאומי, בסדרת מכשירי ה-Redmi Note שלה. בכל שנה היא משיקה אמנם שלל סדרות וגרסאות של מכשירים חדשים, אבל איכשהו הסדרה הספציפית הזאת מצליחה לשרוד מאז שנת 2014. העשירי בסדרה הושק לאחרונה בעולם והגיע במהרה גם לישראל: מה רכיב הפרמיום שהצליחה שיאומי להכניס לקדרה שבה בושל ה-Redmi Note 10 ועל מה ויתרו כדי להצליח להציג תג מחיר אטרקטיבי?

Xiaomi Redmi Note 10 (צילום: גד גניר)


הויתור הראשון, אם אפשר לקרוא לו ככה, הוא על חיבור לרשתות דור חמישי. ערכת השבבים של המכשיר היא Snapdragon 678 שאינה כוללת תמיכה ברשתות הללו. מעבר לעובדה שברוב העולם הרשתות הללו עדיין אינן מציעות כיסוי נרחב, קצת קשה כרגע לראות את התועלת בחיבור אינטרנט מהיר במיוחד במכשיר ביניים מסוגו של ה-Redmi Note 10, מלבד אולי בשימוש כנקודת גישה אלחוטית. המכשיר הזה פונה אל אנשים שמחירו של המכשיר נמצא אצלם במקום נמוך יותר בפירמידת הצרכים, אנשים שסביר להניח שממילא לא ישלמו את הסכום החודשי הנוסף הדרוש כרגע לחבילת דור חמש. מה שכן חסר לי זה שבב NFC: לא מעט חברות בישראל הודיעו לאחרונה על כניסתן לעולם התשלומים באמצעות הסמארטפון, אך בהעדר NFC, אין באמת אפשרות לשלם איתו. להגנתו של Redmi Note 10 יאמר שלרוב, מכשירים חדשים ברמת המחיר שלו לא מגיעים עם שבב כזה.

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S21 Ultra

מאת

בשנים האחרונות פורחת תת קטגוריה חדשה בשוק הסמארטפונים, מכשירי פרימיום. מה מוגדר כמכשיר פרימיום? מכשיר שמוכרז לצד מכשירי הדגל הרגילים של אותה יצרנית, גונב את ההצגה ומושך את כל הכותרות. כיאה למכשירי פרימיום, הם גם מתומחרים משמעותית יותר ממכשירי הדגל הרגילים וברוב המקרים הם לא הופכים לדגם הנמכר ביותר של אותה יצרנית, אבל מייצרים את הבאז הדרוש כדי לגרום לקונים לבוא ולרכוש מכשירים שמתאימים יותר לתקציבם. בשנה שעברה, אפל השיקה את iPhone 11 Pro, ו-Pro Max, שהביאו איתם חידושים מסעירים בעיקר בתחום הצילום. הקהל האמריקאי והאירופי הריעו בהתלהבות, נהרו בהמוניהם לחנויות ורכשו את ה-iPhone 11 הסטנדרטי, שהפך לדגם הסמארטפון הנמכר ביותר בעולם במהלך 2020. דגמי ה-Pro התברגו למקום השלישי בדירוג הזה בשוק האמריקאי בלבד. סקרנים מי היה במקום השני? iPhone SE 2020, המכשיר המוזל של אפל.

Samsung Galaxy S21 Ultra (צילום: גד גניר)


אם צריך לשים את הנקודה על הרגע שבו מכשירי פרימיום הגיחו אל חיינו, הרי שזה היה עם השקת ה-iPhone X, לצד מכשירי ה-iPhone 8. יצרניות מכשירי האנדרואיד קיבלו את ההשראה לה היו זקוקות, ובזו אחר זו השיקו מכשירי פרימיום משלהן לצד מכשירי הדגל: שיאומי, וואנפלוס, וגם סמסונג, ששנה שעברה הציגה את

ה-Galaxy S20 Ultra. בניגוד למכשירים של אפל, הוא לא הצליח להתברג לחמישיה הראשונה של הדגמים הנמכרים ביותר, אבל זה לא מנע מסמסונג להציג את ממשיך דרכו השנה: Galaxy S21 Ultra.