מסך מתקפל

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Fold7

מאת

השנה היא 2006, האייפון עדיין רק מתבשל בקופרטינו ובינתיים בקטלוגים של חברות הסלולר ישנה הפרדה ברורה מאוד בין טיפשפונים לקהל הרחב, לסמארטפונים עבור אנשי עסקים. כל אחד ידע באותה תקופה שטיפשפונים הם פרקטיים יותר, והבחירה בהם היתה גם קלה יותר: היו להם מצלמות טובות יותר, ממשק אינטואיטיבי חלק ומהיר יותר, הם היו נכנסים יותר בקלות … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Blackview Hero 10

מאת

שנת 2024 מסתמנת כשנת המפנה של שוק הסמארטפונים עם המסכים המתקפלים בישראל. אחרי ארבע שנים בהן סמסונג היתה, באופן רשמי, השחקנית היחידה בסגמנט הזה בשוק המקומי, בתוך חודש וחצי התבשרנו על הגעתם של שני סמארטפונים עם מסך מתקפל משתי יצרניות שונות: Mix Flip של שיאומי ו-Hero 10 של Blackview. בעוד הראשון מתומחר גבוה יותר אפילו … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip6

מאת

עונת המכשירים המתקפלים של סמסונג, הידועה גם בשם “קיץ”, הגיעה, והביאה איתה השנה את הדור החמישי של מכשירי ה-Flip של היצרנית הקוריאנית. סדרת Flip, למי שהספיק לשכוח,מנסה לפנות לקהל רחב יותר מזה של סדרת Fold היקרה והגדולה יותר של החברה, עם מחיר מעט נגיש יותר (ביחס למכשיר מתקפל) ותצורה Samsung Galaxy Z Flip6 (צילום: גד … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Lenovo ThinkPad X1 Fold 16

מאת

בספטמבר 2020 הציגה לנובו את המחשב הראשון שלה עם מסך מתקפל. העובדה שהשתייך לסדרת Thinkpad X1 המוערכת לא חסכה ממנו מחלות ילדות ובעיות קונספטואליות שמאפיינות דור ראשון של מוצרים מסוג חדש: הוא היה מחשב חלש, עם זמן סוללה קצר להפליא, אבל הבעיה העיקרית היתה ש-X1 Fold היה מחשב קטן מדי. במצב פתוח אמנם קיבלתם 13.3 … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip5

מאת

אי שם בסוף 2020, כשסקרתי את ה-Galaxy Z Flip הראשון הייתי בטוח שנהיה היום במקום אחר מבחינת מכשירים עם מסכים מתקפלים. אף אחד לא מגדיר אותם כרגע ככישלון חלילה, חלק מהיצרניות הספיקו להציג בחו”ל  כבר כמה דורות של מכשירים מתקפלים והן משקיעות הון תועפות בשיווק שלהם. זו קטגוריית הסמארטפונים עם קצב הצמיחה הגבוה ביותר: נכון ל-2023 כ-8% מהמכשירים החדשים שנמכרים בעולם הם בעלי מסך מתקפל ורואים יותר ויותר אנשים עם מכשירים כאלו ברחוב. מצד שני, זה עדיין לא זה. בימים הגדולים של מכשירי הצדפה (האבות הרוחניים של מכשירי ה-Flip הנוכחיים של סמסונג), נתח השוק שלהם היה משמעותי הרבה יותר, ובתוך זמן קצר הם הפכו לאלטרנטיבה לגיטימית לחלוטין למכשירי ה-“Bar” הקונבנציונליים, מה שלא ניתן להגיד על מכשירי הצדפה עם המסך המתקפל של ימינו. 3 שנים אחרי, הם מעט פחות סקסיים וחדשניים, אבל עדיין מגיעים עם שק פשרות ביחס לסמארטפונים עם מסך שאינו מתקפל, ומחיר של מכשירי דגל.

Samsung Galaxy Z Flip5 (צילום: גד גניר)



ה-Samsung Galaxy Z Flip5 שהגיע אליי לפני מספר שבועות לבדיקה לא יהיה זה שיאיץ ככל הנראה את קצב האימוץ של מכשירים מסוגו, אבל הוא מביא איתו שני שינויים ויזואליים רציניים שיש להם פוטנציאל לשנות משמעותית את חויית השימוש במכשירים האלו.

כזה ניסיתי: Asus Zenbook 17 Fold

מאת

מרגע שהגיעו ראשוני הסמארטפונים עם המסכים המתקפלים לשוק, זה היה עניין של זמן עד שהמסכים האלו יגיעו גם לעולם המחשבים הניידים. אסוס, יצרנית שמעולם לא חששה להתנסות בתצורות הרפתקניות במחשביה, לקחה הפעם קצת את הזמן כדי ללטש את הקונספט והשיקה את המחשב הראשון שלה עם מסך מתקפל, ZenBook 17 Fold, בספטמבר האחרון. לאחרונה הוא נחת אצלי לבדיקה, עם כל כובד משקלו, מחירו ומגניבותו. האם אסוס מצאה את הנוסחה שתכניס מחשבים ניידים עם מסך מתקפל למיינסטרים? עדיין לא, אבל היא גם לא מאוד רחוקה משם.

Asus Zenbook 17 Fold (צילום: גד גניר)

ל-Asus Zenbook 17 Fold הוא למעשה טאבלט ענק עם ציר קיפול במרכזו שמגיע עם מקלדת אלחוטית. ניתן לעבוד עליו במצב פתוח, כלומר, כשהמסך פרוס והמקלדת לפניו, או לחילופין, אם אין לכם משטח גדול דיו להניח עליו את המחשב במצב הזה, ניתן לעבוד עליו במצב קומפקטי: כאשר המקלדת מכסה את החצי התחתון של המסך, ובאופן הזה הוא נראה כמו מחשב נייד כמעט סטנדרטי לכל דבר. כשהוא סגור לחלוטין, ישנו מרווח בין שני צידי המסך, ובמרווח הזה מאוחסנת המקלדת האלחוטית כשרוצים לקחת את המחשב ממקום למקום. כל העסק הזה עובד נהדר, בגדול: המעבר בין המצבים חלק והמסך משנה לבד את האוריינטציה שלו כמעט באופן מיידי בהתאם לסיטואציה. באסוס יודעים לספר על עוד מצבי העבודה, למשל כשהמסך פתוח חלקית עדי לקבל משטח עבודה מלבני מאונך ומוארך (ראיתי אנשי קוד שמעדיפים לעבוד באופן הזה), סתם כטאבלט על הרגליים ואפילו במאוזן בכיפוף קל כך שיעמוד ללא סיוע הרגלית האחורית. כל קיפול או פריסה של המסך פותחת ממשק המאפשר לבחור את תצורת פריסת החלונות על המסך וסה”כ נראה שאסוס כיסתה את כל מה שאפשר לעשות עם המסך המתקפל שלה על מחשב נייד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip4

מאת

כשהושק ה-StarTAC של מוטורולה בשנת 1996, הבדיחה השחוקה היתה שהמכשיר היקר, הקטן והדיסקרטי נדון לכישלון, בתקופה שבה להראות עם טלפונים סלולריים היה סמל סטטוס. ההיסטוריה הוכיחה כמובן אחרת: ה-StarTAC נחל הצלחה מסחרית מרשימה ועבר אבולוציה זריזה ממכשיר עסקי ויוקרתי למכשיר להמונים. מעבר לכך, תצורת ה”צדפה” לטלפונים סלולריים אומצה ע”י יצרניות סלולר אחרות והפכה לפופולרית מאוד, לפחות עד שהחל עידן הסמארטפונים. סמסונג מנסה מזה שלוש שנים לייצר לעצמה סיפור הצלחה דומה עם מכשירי ה-Flip שלה. האם ל-Galaxy Z Flip4 יש את מה שדרוש כדי לבצע את הפריצה המשמעותית הראשונה אל הקהל הרחב?

Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר)

כמו קודמיו, העובדה שהוא מתקפל היא מה שמגדיר את המכשיר הזה. זו הסיבה היחידה להעדיף אותו על פני מכשירי דגל אחרים. נכון ל-2022, מכשיר מתקפל מביא איתו פשרות ביחס למכשירי דגל שאינם מתקפלים, חלקן קשורות לקשיים הנדסיים וחלקן קשורות לרצון לשמור את רמת המכשיר הזאת קרובה לזו של מכשירים סטנדרטיים. בניגוד ל-Galaxy Z Fold4, כאן שם המשחק הוא קומפקטיות: במצב פתוח המכשיר מציג גודל מסך דומה לזה של סמארטפונים רגילים, אבל במצב סגור הוא תופס נפח של משהו שמזכיר במימדיו קופסת סיגריות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Fold4

מאת

אין עוררין על כך שסמסונג שולטת כיום בנישה של סמארטפונים מתקפלים. לדברי נשיא חטיבת הסלולר של החברה, 70% מהמכשירים המתקפלים שנמכרו השנה התהדרו בלוגו של סמסונג, קרוב ל-10 מיליון מכשירים בסה”כ וגידול של 300% ביחס לשנה שעברה. זה נשמע הרבה, אבל בסופו של דבר זה חלק זניח מתוך שוק שבאותו פרק זמן נמכרים בו כ-1.38 מיליארד סמארטפונים. הדור הקודם היה הראשון בו סמסונג ניסתה ברצינות לפתוח את הנישה הזאת לקהל הרחב בין אם בשיווק נרחב יותר, בין אם ברמת מחיר נמוכה יותר ובין אם בניסיון להבאת המכשירים עצמם לדרגת בשלות שאכן מתאימה למשתמש הממוצע. אחרי שבשנה שעברה לא הייתי שותף לתחושה של סמסונג שהגיעה העת שיותר אנשים יעברו למכשירים מתקפלים, ואחרי שטוקבקיסט האשים אותי שאני רובוט חסר רגשות בעקבות הביקורת ההיא, לקחתי בלב פתוח ובנפש חפצה את Galaxy Z Fold4 לביקורת כדי לראות אם השינויים, המינוריים, יגרמו לי לשנות הפעם את דעתי.

Samsung Galaxy Z Fold4 (צילום: גד גניר)

השינוי הדראסטי ביותר הוא בערכת השבבים. לו”ז ההשקה איפשר לסמסונג לשלב ב-Galaxy Z Fold4 את Snapdragon 8+ Gen 1, גרסה מעט משודרגת של Snapdragon 8 Gen 1, ערכת השבבים של רוב מכשירי הדגל של השנה, ביניהם Galaxy S 22 Ultra ו-Honor Magic 4 Pro. זכרון ה-RAM הוא בנפח 12 גיגה והאחסון, שאינו ניתן להרחבה מגיע בנפח של 256 או 512 גיגה. ביצועים לא היתה הבעיה של Galaxy Z Fold3 ועם ערכת שבבים חזקה יותר לא מפתיע לגלות שגם כאן אין בעיה כזאת: התפקוד השוטף מעולה, המכשיר מהיר ורספונסיבי מאוד וגם המעברים בין מצב מסך חיצוני למסך הגדול הפנימי הם זריזים וחלקים. מערכת ההפעלה כאן היא Android 12L, גרסה שנבנתה במיוחד עבור טאבלטים ומכשירים בעלי מסך מתקפל ומותאמת לניצול טוב יותר של מסכים גדולים ולריבוי משימות אינטואיטיבי יותר. מעליה סמסונג מורחת את הציפוי העשיר מדי שלה, One UI, אם כי למרות העומס הויזואלי לא מורגשת בגללו האטה כלשהי בביצועים. התוספת המשמעותית ביותר ב-UI של המכשיר היא שורת קיצורי דרך  הקבועה בתחתית המסך הפנימי הגדול שמאפשרת מעבר מהיר בין אפליקציות. מלבד זה הרוב נשאר די זהה למה שכבר ראינו בשנה שעברה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samaung Galaxy Z Fold 3

מאת

אי שם באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, שנה-שנתיים לפני עידן האייפון, סמארטפונים היו עדיין נישתיים מאוד, קטגוריה של מכשירים לא שגרתיים, עם מסך מגע עצום של 3-4 אינטש, לעיתים עם מקלדות נשלפות או מובנות, מסכי ענק ועטים שבאמצעותם ניתן לתפעל אותם. המכשירים האלו קסמו בעיקר לאנשי עסקים. אף אחד לא חשב לשווק אותם לקהל הרחב, וספק אם במחירים שבהם נמכרו מישהו בקהל הרחב היה בכלל מוצא בהם עניין. שני מכשירי ה-Fold הראשונים החיו את הקונספט הזה: מכשירים עם מסך גדול, עדינים, יקרים להחריד, ונמכרים בעיקר למאמצים מוקדמים. כידוע, השנה סמסונג החליטה שהגיע הזמן לנרמל את המתקפלים. האם גם בכיר הקטלוג שלה, Galaxy Z Fold 3, מוכן להמונים?

Samaung Galaxy Z Fold 3 (צילום: גד גניר)


בניגוד לסדרת Flip שעושה שימוש במסך מתקפל כדי לקדש את ערך הקומפקטיות, סדרת Fold באה להציע למשתמשים אפשרות קלה ומהירה לעבור מסמארטפון במימדים ששואפים לנסבלים, לשימוש במסך ענק (במונחי סמארטפון). ההבדל בגדלים בין ה-Fold 2 ל-Fold 3 זניח, וכך גם ההבדל במשקל. ה-Galaxy Z Fold 3 הוא עדיין מכשיר מאוד כבד (71 גרם), מאוד עבה (כשהוא מקופל, 14.6-16 מ”מ), וצר מאוד (67.1 מ”מ). במילים אחרות, כדי להנות מהמסך הגדול במצב פרוס, תצטרכו להסתובב רוב הזמן עם מכשיר כבד ומגושם בכיס.

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip 3

מאת

את כל מה שסמסונג עשתה עד היום עם סמארטפונים בעלי מסך מתקפל, ניתן במידה רבה להגדיר כניסוי. זה לא שהיה מדובר בחפיצים שלא ניתן עקרונית לקנות, אבל סמסונג גם לא התאמצה במיוחד לדחוף אנשים לקנות אותם: הקמפיינים למכירת ה-Flip וה-Fold היו מאוד מצומצמים (בטח בהשוואה לאלו של מכשירי ה-Note 20 וה-S21), ההפצה שלהם היתה מוגבלת לפחות נקודות מכירה, וגם המחירים היו רחוקים מלהיות נגישים. קשה שלא להבין אותה. אחרי עשור וחצי שנשלט כמעט לחלוטין ע”י מכשירים ללא חלקים נעים, סמסונג כנראה הרגישה שהמכשירים שלה אולי עדיין לא בשלים מספיק כדי להגיע לכיס האחורי בג’ינס של בנות נוער, או לכיס הקדמי של מפעיל דחפור. כל זה משתנה בימים אלו: סמסונג הזיזה הצידה את סדרת ה-Note וכעת מנסה לנרמל את המכשירים המתקפלים שלה ע”י שדרוג העמידות שלהם ותמחור יותר שפוי. ה-Galaxy Z Flip 3 שהגיע אליי לאחרונה הוא זה שיותר פונה להמונים מבין השניים. האם אכן הגיע הזמן שההמונים יאמצו אותו?

Samsung Galaxy Z Flip 3 (צילום: גד גניר)


תזכורת: סדרת מכשירי ה-Z Flip לוקחים את המסך המתקפל למקום הקומפקטי. בניגוד למכשירי ה-Fold שמציעים (כשהם פתוחים) מסך בגודל שמתקרב לזה של טאבלטים קטנים, הרי שבמכשירי ה-Flip גודל המסך הפתוח דומה לזה של סמארטפון ממוצע. קיפולו של המכשיר הופך אותו למתאים יותר לכיסים קטנים, לכל מי שיש לו ערגה נוסטלגית למכשירי הצדפה מהתקופה הפרה-סמארטפונית, למי שרוצה לשדר ייחודיות ועדכניות באמצעות הסמארטפון שלו או שילוב של הצרכים האלו.