כזה ניסיתי: Sphero 2.0

לא יודע אם סיפרתי לכם זאת בעבר, אבל אני לא גיימר. אני לא יכול להגיד שמעולם לא הייתי, ואני גם לא יכול להבטיח לכם שאני לא אתמכר למשחק כלשהו. כשהייתי תלמיד תיכון אהבתי בעיקר סימולטורים, ומשחקי אסטרטגיה. בשלב מסוים אחרי הצבא איבדתי את הסבלנות לשבת שעות מול המחשב ולשחק. זה לא מנע ממני להתמכר מדי פעם למשחקים, בעיקר בסמארטפון. זה קורה לעיתים רחוקות, אבל יש לי בעיית התמכרות קשה שהתפרצה אי שם באמצע העשור הקודם כשביליתי ימים כלילות ב-iCopter ב-Bejeweled ובעוד משחקי מובייל אחרים וזה קרה לי לפני שנה וחצי בערך עם 2048. למזלי, מ-Candy Crush ומ-Flappy Bird הצלחתי להתחמק. בגלל שאני מכיר את עצמי עוד מלידה, אני משתדל שלא להתעניין יותר מדי במשחקים שאנשים אחרים משחקים בהם, ונכנע רק כשאני כבר מרגיש שאני נותרתי לבד עם ההתעקשות הזאת.



Sphero 2.0 בתוך עמדת הטעינה שלו (צילום: גד גניר)





לפני חודש וחצי הייתי בין הראשונים לבדוק את ה-BB8, רובוט אשר נשלט ע”י אפליקציה ונבנה בצלמו ודמותו של הרובוט שכבש את המסך בסרט האחרון של מלחמת הכוכבים. את המשחק ב-BB-8 מיציתי בתוך שעתיים בערך. הוא חמוד, ללא ספק, ואם הייתי חובב נלהב יותר של סדרת סרטי מלחמת הכוכבים, סביר להניח שהייתי מתלהב ממנו יותר, בעיקר כפריט מרצ’נדייז מאוד מרשים. מצד שני, כצעצוע, כמשחק, הוא היה ההיפך מממכר. היתה לזה סיבה טובה: היתה רק אפליקציה אחת ששולטת בו, אפשרות להסיע אותו ממקום למקום, אפשרות לתת לו לסייר קצת לבד, וזהו בגדול. שום דבר שאמור לגרום לי לרצות להמשיך ולשחק איתו אחרי שהבנתי את הקטע.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: JBL Flip III

לא בטוח אם ציינתי זאת בעבר, אבל אני מקפיד לקרוא את רוב הטוקבקים שנכתבים על כתבות שלי שמתפרסמות בהארץ. לפני כמה חודשים, כשהתפרסמה שם הביקורת שלי על ה-A2 של B&O, תפס את תשומת ליבי טוקבק אחד ספציפי:



הטוקבק של אמיר (צילום מסך מתוך אתר הארץ)



למה דווקא התגובה הזאת? שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שהטוקבק כתב ע”י “אמיר”. בהרבה כתבות אחרות שלי מגיב לי טוקבקיסט בשם “אמיר”. אין לי דרך לדעת אם זה אותו אמיר בכל הפעמים, אבל אם אני מניח שזה אותו אדם, מגיע לו שאקדיש לו פוסט אחד לפחות, לא? הסיבה השנייה היא שאמיר פשוט צודק. יותר מעניין ויותר מועיל לנסות רמקולים שפונים לציבור רחב יותר. לפיכך אמיר, קיבלתי את המלצתך, ולקחתי לבדיקה את ה-JBL Flip III, רמקול בלוטות’ שעולה רבע ממה שעלה ה-A2.



JBL Flip III (צילום: גד גניר)





מעטות היצרניות שמחזיקות קטלוג כה עשיר בדגמים וסדרות של רמקולים אלחוטיים כמו JBL. סדרת ה- Flip,  היא סדרת רמקולים לא יקרים במיוחד, קומפקטיים יחסית ואיכותיים. שני הדורות הקודמים בסדרה קיבלו שבחים רבים באתרי סקירות בחו”ל, וכעת מגיע אליי הדור השלישי, ה-Flip III הראשון בסדרה הזאת שתוכלו להשפריץ עליו מים בלי חשש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG Stylus 2

עד שנת 2007, סטיילוס (עט חרט) היה חלק בלתי נפרד ממכשירי סמארטפון. באותם ימים, בהם סמארטפונים נחשבו בעיקר ככלי עבודה עבור אנשי עסקים אמידים או פריקים של גאדג’טים, פשוט לא היתה דרך אחרת להפעיל אותם, וכך גם תוכנן הממשק שלהם. מסכי מגע רזיסטיביים, כאלו שיודעים להגיב אך ורק ללחץ ע”י עט שלטו בשוק הזה, עד לרגע שבו סטיב ג’ובס החליט לשלב מסך מגע קפאסטיבי במכשיר האייפון הראשון. ליצרניות האחרות לקח בערך שנה להיפרד מהעטים ולעבור למסך מגע שיודע לזהות אצבעות. 4 שנים לאחר מכן, סמסונג החזירה את הסטיילוס לחיים, כחלק מהמפרט הקבוע של מכשיר ה-Note של החברה. מאז ועד היום, מספר יצרניות ניסו את מזלן, לא בהצלחה יתרה, להכנס לנישה החדשה-ישנה הזאת, של סמארטפון עם סטיילוס, אבל לא נחלו הצלחה מסחררת. מכשיר ה-LG Stylus 2 שקיבלתי לבדיקה הוא הדור השני לניסיון של LG להציע אלטרנטיבה משלה בשוק הזה. אין כאן ניסיון להתחרות ב-Note. ברמת המפרט (וכתוצאה מכך ברמת המחיר), מדובר למעשה בשני מכשירים שונים לחלוטין. בעוד ה-Noteים של סמסונג הם מכשירי דגל לכל דבר, מכשירי ה-Stylus הם מכשירים עם מפרט צנוע ונטול יומרות.

LG Stylus 2, התפריט שנפתח עם שליפת העט (צילום: גד גניר)


מה זה אומר צנוע ונטול יומרות? זה מתחיל במעבד, Snapdragon 410 בעל ארבע ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ (אותו מעבד שהיה גם ב-Zenfone Max), זכרון RAM בנפח 2 גיגה (יש גם גרסה בעלת זכרון RAM של 1.5 גיגה בלבד, אבל ב-LG ישראל עשו איתנו חסד ובחרו להביא לארץ את הגרסה הטיפה נדיבה יותר ב-RAM וטוב שכך), ונפח אחסון של 16 גיגה פנימי, עם אפשרות הרחבה של עד 256 גיגה נוספים באמצעות כרטיס זכרון. החומרה הזאת מריצה את אנדרואיד בגרסא 6, Marshmallow, כשעליה הממשק של LG. הייתי די סקפטי לגבי המכשיר הזה: מעבד חלש יחסית שלא הרשים במיוחד ב-Zenfone Max, יחד עם הממשק הייחודי של LG שגם מכשירים חזקים יותר נוטים לגמגם איתו לפעמים, לא עוררו אצלי ציפיות גדולות. האמת? הופתעתי לטובה. אל תצפו למכשיר מהיר מאוד, אבל הוא בהחלט שמיש, יציב ולא נתקלתי בלאגים בלתי נסבלים. למעשה, עד כה זה המכשיר שמצליח להוציא את הביצועים הטובים ביותר שראיתי מהמעבד הזה.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Yeelight Bed Lamp

בחודש ספטמבר האחרון הכנסתי אתכם אל חדר השינה שלי ושל אשתי במסגרת פוסט על Hue, ליין מוצרי תאורה חכמה של פיליפס. קצת יותר מתשעה חודשים לאחר מכן, חסידת הדואר הניחה על מפתן דלתי מנורה חכמה. באופן מפתיע המנורה הזאת היא דווקא סינית, מבית שיאומי. אני מוכרח להודות שעד שהוצע לי לבחון את המנורה, לא ידעתי על קיומה. כבר מזמן הפסקתי לעקוב אחר תחומי המוצרים אליהם נכנסה החברה הזאת, שבמקביל לסמארטפונים, טאבלטים ואזניות, מוכרת גם מטהרי אויר, מפצלי חשמל, מצלמות אבטחה ועוד שלל מוצרים לבית.






Yeelight Bed Lamp (צילום: גד גניר)





על רקע המוצרים האלו, ה-Yeelight מנורת הלילה החכמה נראית כמו תוספת טבעית מאוד למגוון של שיאומי. עם זאת, כמו במוצרים כדוגמת ה-Yi Action Camera, או ה-Yi Home Camera, קשה למצוא על אריזת המנורה אזכור כלשהו ליצרנית הסינית כמו לוגו או כיתוב מפורש של השם שלה, למרות שעיצוב האריזה נראה בהחלט זהה למוצרים אחרים של החברה. הניחוש שלי הוא שגם כאן שיאומי משמשת כמעין חברת אם שפורשת את חסותה על יצרנית אחרת, משקיעה בה, ומשווקת את מוצריה.




להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple iPhone SE

ההמלצות שאני הכי שונא שמבקשים ממני לתת, הן ההמלצות על סמארטפונים עם מסך קטן. השוק מציע מבחר מצומצם מאוד של מכשירים עם מסך בגודל 4 אינטש. מכשירים עם מפרט חזק ומסך בגודל כזה, הם כבר מצרך שפשוט לא היה קיים בשוק, לפחות עד לחודש מרץ האחרון. לאחר שנים של ספקולציות ושמועות על דגם אייפון מוזל, “מיני אייפון”, הכריזה אפל על דגם חדש: ה-iPhone SE: מכשיר iPhone 6S בגוף של iPhone 5S.


Apple iPhone SE (צילום: גד גניר)





מה זה אומר? זה אומר שמבפנים אין הבדל מהותי בין ה-iPhone SE לבין המכשיר החזק ביותר כיום של אפל, ה-iPhone 6S. אותו מעבד A9 בעל ליבה כפולה במהירות של 1.84 גיגהרץ, אותם 2 גיגה RAM, אותו מעבד גרפי, בקיצור, הבנתם את הקטע. ההבדל היחיד מהבחינה הזאת הוא שה-6S מגיע גם בגרסת 128 גיגה זכרון אחסון, בעוד ה-SE מגיע רק בגרסאות של 64 גיגה, והגרסה אותה קיבלתי לבדיקה, גרסת ה-16 גיגה. במונחי אנדרואיד מדובר במפרט טכני של מכשיר בדרג ביניים לכל היותר, אבל המספרים כאן משקרים
. אפל היא הדוגמה הטובה ביותר לכך שכאשר התוכנה מותאמת היטב לחומרה, אין צורך במעבדים עם 8 ליבות או זכרון RAM בנפחים של 6 גיגה. ה-iPhone SE הוא מכשיר מהיר מאוד, שמתנהג בצורה זהה לזו של מכשיר הדגל של החברה: אפליקציות נטענות בין רגע, האנימציות חלקות ומהירות, המכשיר יציב, לא נתקע ולא עושה בושות.


להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Transformer Book T100HA

בדצמבר 2013 זמן לא רב לאחר שהבלוג הזה עלה לאויר, הגיע אליי לבדיקה ה-Transformer Book T100, נטבוק בתצורת 2 ב-1 של אסוס שעלה קצת יותר מ-2000 ש”ח.  באותם ימים הוא היה נראה כמו דיל שקשה להשאר אדיש אליו: טאבלט אשר מריץ את Windows בגרסתה המלאה (זאת בניגוד לגרסה המוגבלת של Windows 8 שעדיין היתה קיימת בשוק, גרסת Windows RT) ויכול לשמש גם כטאבלט וגם כמחשב לכל דבר. איך בכל זאת הגיעו למחיר זול כל כך? חסכו בכל מקום אפשרי: מעבד מסדרת Atom, זכרון RAM בנפח מאוד צנוע של 2 גיגה בלבד, זכרון אחסון EMMC בנפח של 32 גיגה בלבד (או 64, בתוספת של כמה מאות שקלים), ויתרו על מצלמה, וכל מעטפת המחשב היתה עשויה פלסטיק שלא מותיר רושם יוקרתי במיוחד.


Asus Transformer Book T100HA מדגמן 2 ב-1 (צילום: גד גניר)




למרות החסרונות, אני התאהבתי במחשב הזה, וקניתי כזה לעצמי בערך שלושה חודשים לאחר כתיבת אותו פוסט. הוא לא היה מהיר במיוחד, אך כשרוב הפעילות שלך במחשב מסתכמת בשימוש באופיס/גלישה באינטרנט, אין צורך ביותר מזה. מעבר לכך, המעבד היה חסכוני מאוד בחשמל, ואיפשר שימוש של כמעט 11 שעות במחשב בלי טעינה, הישג נדיר במחשבים באותה תקופה ומכובד גם כיום. הוא היה רחוק מלהיות מושלם: זכרון ה-RAM הצנוע גרם לי לקבל פעמים רבות הודעות על כך שהמחשב “נחנק” ודורש שאסגור אפליקציות. מעבר לכך, גם נפח האחסון היה חתיכת צוואר בקבוק, ולמרות אפשרות ההרחבה באמצעות כרטיס זכרון, מצאתי את עצמי עם מרווח תמרון של בערך 10 גיגה לאחר התקנה של מערכת ההפעלה וחבילת אופיס בסיסית. לפני כמעט שנה הגיעה אליי לבדיקה ה-T100 Chi, גרסה מפוארת יותר של ה-T100, שכללה ששדרוג בעיקר בתחום העיצוב והמסך, אך לא טיפלה בבעיה המרכזית של המחשב הזה, הזכרון.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: JBL Everest Elite 700

לקראת סוף שנת 2015 הכריזה JBL על ליין אזניות חדש: Everest. זוהי סדרת הכוללת 5 סוגי אזניות בתצורות שונות. דגמי האזניות האלו הגיעו לאחרונה לארץ וכשניתנה לי האפשרות לבחור אילו אבדוק, בחרתי בדגם המתקדם ביותר מבין כולם, ה-JBL Everest Elite 700. אלו הן אזניות Bluetooth בתצורת Over The Ear, עם מנגנון אקטיבי לביטול רעשים המגיעות בשלל צבעים בתנאי שמדובר בצבעים שחור או לבן.

JBL Everest Elite 700 (צילום: גד גניר)



זהו סוג האזניות שאני הכי אוהב לבדוק. בניגוד נניח לאזניות ספורט שמחייבות אותי לרוץ רחמנא ליצלן, אזניות Over The Ear אלחוטיות הן האזניות האידיאליות שאני יכול לקחת ולבדוק ב-Open Space במקום העבודה שלי. מעבר לעובדה שהן חוסמות רעשים באופן אקטיבי ופאסיבי, העדרו של הכבל המעיק שמחייב אותי לשבת במרחק קבוע מהשולחן הוא פינוק יקר, אבל בהחלט משדרג את החויה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei P9

שנת 2015 היתה שנה מצויינת עבור Huawei. לא רק שהיא ביצרה את מעמדה במקום השלישי בטבלת מכירות הסמארטפונים בעולם, היא נכנסה למועדון האקסלוסיבי של יצרניות מכשירי נקסוס. יצרניות רבות שזכו לכבוד הזה בעבר, מינפו את שיתוף הפעולה הזה עם גוגל כדי להשיק מכשירי דגל מעולים משלהן: HTC השיקה את ה-Desire, אחד מהמכשירים החשובים ביותר בהיסטוריה שלה מיד אחרי ה-Nexus One. סמסונג הציגה את ה-Galaxy S2 מספר חודשים אחרי ההכרזה על ה-Galaxy Nexus, וגם הNexus 5 של LG, הושק בסמוך ל-G2, מכשיר שלפחות בישראל שידרג את מעמדה בשוק. ה-P9 מכשיר הדגל הנוכחי של Huawei הוכרז חודשים בודדים אחרי ה-Nexus 6P, ולפחות על הנייר נראה כמו מכשיר שיכול להמשיך את המגמה הזאת. השנה, נראה ש-Huawei החליטה לשים את הדגש על תחום הצילום, וגייסה את מותג העל בתחום הזה, Leica, כדי להראות עד כמה היא רצינית בכוונותיה.



Huawei P9, שיתוף פעולה עם Leica (צילום: גד גניר)







בניגוד ל-Nexus 6P, בו נדרשה Huawei ע”י גוגל לשלב מעבד מבית קוואלקום, במקרה של ה-P9 חזרה החברה הסינית אל סדרת המעבדים שהיא מייצרת בעצמה, ובנתה את מכשיר הדגל שלה סביב המעבד החזק ביותר שלה, ה-Kirin 955. זהו מעבד בעל 8 ליבות: 4 במהירות 1.8 גיגהרץ, וארבע במהירות 2.5 גיגהרץ. זכרון ה-RAM בגרסה שהגיעה אליי לבדיקה עומד על 3 גיגה, וזכרון האחסון בנפח 32 גיגה ניתן להרחבה באמצעות כרטיס בנפח של עד 128 גיגה. קיימת גם גרסה עם 4 גיגה זכרון RAM, ו-64 גיגה זכרון אחסון, אם כי לא נראה כרגע שהיא תגיע לישראל. כיאה למכשיר דגל שהוכרז במהלך 2016, גרסת האנדרואיד אותה הוא מריץ היא Marshmallow (גרסה 6.0), עטופה בממשק EMUI של Huawei בגרסה 4.1. ה-P9 מכשיר זריז מאוד, יציב, ואינו נוטה להתחמם בעבודה סטנדרטית. האם הוא מהיר כמו ה-LG G5 וה-S7? לפי התחושה האישית שלי לא, אבל גם לא רחוק מזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: BB-8 By Sphero

ב-28 לנובמבר 2014 עלה לרשת הטריילר הראשון לסרט השביעי בסאגת מלחמת הכוכבים, The Force Awakens. הופעה של 3.5 שניות בטריילר הזה הספיקה לסמן את אחד הכוכבים הבלתי מעורערים של הסרט, רובוט עגלגל בשם BB8. בסרט, ל-BB-8 יש תפקיד משמעותי: הוא נושא בזכרונו את המפה המובילה אל מקום מחבואו של לוק סקייווקר ועליו להעביר אותה אל המורדים. בדרך אל המורדים הוא בורח משלל טיפוסים לא סימפטיים, מתגלגל בצורה חמודה להפליא, משמיע קולות וצפצופים רובוטיים שובי לב, וכמובן מייצר אתנתחא קומית ברוב ההופעות שלו על המסך.






התגובות ל-BB-8 בעולם היו כמובן חיוביות. עזבו חיוביות, היסטריות: עוד לפני שהסרט בכלל הגיע אל האקרנים, המגזין Entertainment Weekly הכריז כבר בחודש נובמבר 2015 עליו כעל דמות אשר עשתה את פריצת השנה. באותה תקופה דווח במגזין Time כי מעריצי Star Wars הספיקו לקעקע את דמותו של הרובוט הזה על גופם, שוב, לפני שהסרט בכלל הוצג לראשונה בקולנוע. ההשוואה ל-R2D2, הרובוט שליווה את ששת הסרטים הקודמים בסדרה היתה בלתי נמנעת, ומן הסתם לא החמיאה לרובוט הוותיק. למעשה, הוא תואר באחד האתרים כמעין שילוב מושלם בין R2D2 ל-Wall E, רובוט אחר שהצליח לפני כמה שנים להמיס לבבות רבים. סוד קדמו של BB-8 טמון בעובדה שדמותו עוצבה כנראה כדי לשוות לו אופי של גור, גור רובוטים (עד כמה שזה נשמע מטומטם), ומההתרשמות הסובייקטיבית שלי זה אכן הצליח להם. עם תגובות כאלו, הקהל היה מוכן בהחלט להשקת המרצ’נדייז של הסרט, לפני שהסרט הוקרן בפעם הראשונה בקולנוע. ב-4 בספטמבר 2015, נחשף ה-BB-8 של Sphero ,אשר הגיע אליי לפני מספר שבועות.

BB-8 By Sphero


להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Parrot Bebop

חייו של הורה רצופים דאגות וחששות. אחד מרגעי האימה הגדולים ביותר חוזר מדי שנה, לקראת סיום סדר פסח. איכשהו, הדת היהודית ייצרה מנהג שהוא כולו באג אחד גדול במטריקס. לתת לילדים לגנוב חצי מצה, להתחנן לקבל אותה בחזרה כי אחרת “לא ניתן לסיים את הסדר”, ואז הכשל הנורא: לשאול אותם מה הם רוצים בתמורה. בשלב הזה אם לא בוצע תיאום ציפיות כראוי, זה יכול להסתיים בנזק נפשי לכל אחד מהצדדים, או לחילופין, נזק כלכלי אם הילד ממוקד מטרה וידע לנקוב בשם דגם של רחפן מקצועי ורציני. בשבועות האחרונים יצא לי לבדוק אחד כזה, ה-Bibop של Parrot.



Parrot Bebop (צילום: גד גניר)





Parrot היא מיצרניות הרחפנים הותיקות בשוק הצעיר הזה. ההיסטוריה שלה בתחום מתחילה כשהיא מציגה ב-CES 2010 את הרחפן הראשון מתוצרתה, ה-AR. Drone. בניגוד לצעצועים מרחפים אחרים באותה תקופה, ה-AR.Drone נשלט ע”י הסמארטפון או הטאבלט שלכם באמצעות אפליקציה. ה-Bebop הוא הדור השלישי של ה-AR. Drone והוא הוכרז כבר בשנת 2014. בינתיים יצאה כבר גרסה מתקדמת יותר שלו, ה-Bebop 2, אך מאחר ורחפנים עושים שימוש בתדרי אלחוט, תהליך הייבוא הרשמי שלהם לארץ הופך למייגע ואיטי מהרגיל, וכך יוצא שמי שמעוניין ברחפן מתקדם ועדכני, נאלץ להמתין תקופה לא קצרה. יחד עם ה-Bebop הראשון הוכרז גם ה-Sky Controller, יחידת שליטה המתחברת אל הסמארטפון שלכם והופכת את מלאכת ההטסה לנוחה הרבה יותר, אבל אליה אגיע אח”כ.



להמשך קריאה