לא יודע אם סיפרתי לכם זאת בעבר, אבל אני לא גיימר. אני לא יכול להגיד שמעולם לא הייתי, ואני גם לא יכול להבטיח לכם שאני לא אתמכר למשחק כלשהו. כשהייתי תלמיד תיכון אהבתי בעיקר סימולטורים, ומשחקי אסטרטגיה. בשלב מסוים אחרי הצבא איבדתי את הסבלנות לשבת שעות מול המחשב ולשחק. זה לא מנע ממני להתמכר מדי פעם למשחקים, בעיקר בסמארטפון. זה קורה לעיתים רחוקות, אבל יש לי בעיית התמכרות קשה שהתפרצה אי שם באמצע העשור הקודם כשביליתי ימים כלילות ב-iCopter ב-Bejeweled ובעוד משחקי מובייל אחרים וזה קרה לי לפני שנה וחצי בערך עם 2048. למזלי, מ-Candy Crush ומ-Flappy Bird הצלחתי להתחמק. בגלל שאני מכיר את עצמי עוד מלידה, אני משתדל שלא להתעניין יותר מדי במשחקים שאנשים אחרים משחקים בהם, ונכנע רק כשאני כבר מרגיש שאני נותרתי לבד עם ההתעקשות הזאת.
| Sphero 2.0 בתוך עמדת הטעינה שלו (צילום: גד גניר) |
לפני חודש וחצי הייתי בין הראשונים לבדוק את ה-BB8, רובוט אשר נשלט ע”י אפליקציה ונבנה בצלמו ודמותו של הרובוט שכבש את המסך בסרט האחרון של מלחמת הכוכבים. את המשחק ב-BB-8 מיציתי בתוך שעתיים בערך. הוא חמוד, ללא ספק, ואם הייתי חובב נלהב יותר של סדרת סרטי מלחמת הכוכבים, סביר להניח שהייתי מתלהב ממנו יותר, בעיקר כפריט מרצ’נדייז מאוד מרשים. מצד שני, כצעצוע, כמשחק, הוא היה ההיפך מממכר. היתה לזה סיבה טובה: היתה רק אפליקציה אחת ששולטת בו, אפשרות להסיע אותו ממקום למקום, אפשרות לתת לו לסייר קצת לבד, וזהו בגדול. שום דבר שאמור לגרום לי לרצות להמשיך ולשחק איתו אחרי שהבנתי את הקטע.
Anonymous
מצויין!תודה,אביב
Anonymous
המיקרופון נקרא מדונה, לא בום
Anonymous
סקירה נפלאה!תודה,אביב