בלוטות’

כזה ניסיתי: House Of Marley Chant Sport

מאת
בניגוד לאמנים אחרים המשתמשים בשמם כדי לקדם את מותגי האודיו שלהם, במקרה של House Of Marley מדובר באמן שאינו בין החיים. אם להיות
אפילו יותר קטנוניים, בוב מארלי החזיר את נשמתו לבורא למעלה מעשור לפני שהוקמה החברה שמתפארת בשמו ובמורשתו.
ובכל זאת, ההצדקה לשימוש בשם נובעת מכך שמקים החברה הוא לא אחר מאשר בנו של בוב מארלי,
רוהאן מארלי. עם כל הכבוד לייחוס המשפחתי של רואהן, הוא מעולם לא עסק במוזיקה. כיום,
עיסוקו העיקרי הוא  בתחום היזמות, כשמאחוריו
קריירת פוטבול מכובדת בארה”ב, ומותג קפה שמתהדר אף הוא בשם המשפחה המחייב מארלי.
את House Of Marley הוא הקים
לפני קצת יותר מ-4 שנים, והציג לראשונה קו של אזניות ששולבו בהן חומרים ממוחזרים, בכנס
CES באותה
שנה. מאז, התרחבה החברה למוצרי אודיו נוספים כמו רמקולים ביתיים ורמקולים ניידים, ביניהם
גם ה-Chant Sport שהגיע
אליי לבדיקה לפני מספר שבועות.
House Of Marley Chant Sport (צילום: גד גניר)


ב-House Of Marley טוענים
שה-Chant Sport הוא דגם
עדכני של רמקול Bluetooth אחר של
החברה, ה-Chant BT. הדגם החדש מציע עמידות במים שהדגם הקודם
לא התהדר בה ועוצמת שמע חזקה יותר. מערך הרמקולים של ה- House Of
Marley Chant כולל
שני דרייברים בקוטר 1.75 אינטש ובהספק של 4.5 וואט. בנוסף, הוא כולל שני רדיאטורים
פאסיביים (הסברתי על הרכיב הזה בפוסט שלי על ה-B&O H2
הנהדר) שאמורים לסייע בייצור באסים עמוקים יותר. זה כמובן לא עובד. הרמקולים
האלו מציעים באסים מאוד מאוד עדינים, בטח בהשוואה לרמקולים האחרונים שבדקתי כמו ה–H2,
ה-MEGABOOM, ואפילו
ה-BOOM2 שגם שם
הבאסים לא הרשימו במיוחד. עם זאת, בגודל הזה, וברמת המחיר הזאת, לא תקבלו באסים מרשימים
הרבה יותר אצל המתחרים. זה לא אומר שהשמע שה-Chant
Sport מייצר אינו איכותי. טווח הצלילים
הגבוה מדויק מאוד, מפורט והצליל באופן כללי פתוח ומדגיש טוב גם את טווח המיד. עוצמת
השמע המקסימלית גבוהה ובהחלט מרשימה ביחס לגודל הכללי שלו. 

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Sport Coach

מאת
אזניות
הספורט הטובות ביותר שבדקתי עד כה הן ללא ספק ה-Jabra Pulse. מעבר לעובדה שהן כללו מד דופק מובנה, הן התאפיינו
בסאונד מצוין, עמידות גבוהה ועיצוב שמאפשר להן להשאר בתוך האוזן ביציבות ובנוחות.
כל הטוב הזה הגיע עם מחיר לא נגיש במיוחד, 1000 ש”ח. לפני קצת יותר מחודשיים
החליטה יבואנית ג’אברה בישראל להעלות ארצה דגם זול יותר בשם Jabra Sport Coach. הדגם הזה שומר על דמיון רב לדגם הפרימיום, למעט
סט צבעים שונה, אך חשוב מכך מד הדופק הוחלף בחיישן תנועה אשר יודע לתקשר עם
אפליקציית הכושר של החברה.

Jabra Sport Coach (צילום: גד גניר)
נבירה
בנתונים הטכניים של ה-Jabra Sport Coach מעלה
כי בכל מה שקשור לסאונד, ג’אברה לא שינתה דבר. יש כאן עדיין דרייברים בקוטר 6
מילימטר, שמייצרים טווח צלילים שנע בין 20 מגהרץ ל-20 קילוהרץ, והתנגדות של 16
אוהם. כתוצאה מכך, הסאונד נשאר כשהיה, נהדר. ה-Coach
יודעות לטפל בצורה מצויינת בצלילים הגבוהים, משהו שבא לידי ביטוי היטב לדוגמא בשיר
Trancending
של Red Hot Chili Peppers, בנקישות העדינות
שמלוות את השיר, ובפריטה על המיתרים בתחילת השיר. בערך בשניה העשירית של השיר
מצטרפים כל שאר כלי הנגינה וכאן כבר ניתן לשמוע איך טווח המיד עובד טוב וישנה
הפרדה מצויינת בין צלילי כלי הנגינה השונים. בניגוד לרוב אזניות הספורט האחרות
שיצא לי לבדוק, הבאסים כאן לא חזקים בצורה מוגזמת. לטעמי הן מספקות צליל מאוזן,
נכון ואיכותי מאוד. מצד שני, אם אתם רוצים אזניות שתוקפות יותר את האוזן בכל מה
שקשור לבאסים, ייתכן שתעדיפו אזניות אחרות, אם כי שוב, לטעמי הן נשמעות מעולה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: B&O Play A2

מאת
מספר
חודשים לפני השחרור שלי מהצבא, אחד המפקדים בבסיס החל לרמוז לי ולעוד כמה חיילים
ששירתו במוצב של חיל הים ברצועה, על אפשרות לעבוד באופן אזרחי לאחר השחרור באבטחה
של אחת מאסדות הגז בים התיכון. מה שבעיקר הלהיב אותי באותה תקופה היו המספרים
שנזרקו באויר לגבי המשכורת הצפויה במשרה הזאת, משהו שנע באותם ימים בין 10,000
ל-12,000 ש”ח. היו אלו מספרים אסטרונומיים עבור חייל כמוני שקיבל באותם ימים
משכורת של כמה מאות שקלים שהועברו באופן כמעט מיידי במלואם לחברת הסלולר שבה הייתי
מנוי, כשעוד היה נהוג לשלם סכומים כאלו. התחלתי לתכנן כבר מה אקנה במשכורת
הראשונה. היתה לי רשימה מסודרת, וחגגתי ברשימה הזאת. תכננתי לקנות לעצמי קודם כל מחשב חדש, כסא חדש
לחדר שלי, ונגן MP3 חדש, אחד מנגני ה-Jukebox
הראשונים של Cretive, שהתהדר
בנפח מטורף של 4 גיגה. לאחר יצירת הרשימה, התברר שנותר לי כסף מהמשכורת הראשונה
שעדיין לא קיבלתי ואף אחד לא הבטיח לי בוודאות, אז חזרתי שוב לכל אחד מהסעיפים,
ובחרתי את המוצרים הכי יקרים שיכולים היו להתאים לצרכים שלי.

B&O Play A2 (צילום: גד גניר)
חלפו
הימים, השתחררתי מצה”ל וישבתי וחיכיתי לטלפון מהאסדה. זה כמובן לא קרה. באופן
מפתיע ולא צפוי לחלוטין, המפקד בצבא דיבר באויר, ונותרתי עם אוברדראפט מעיק, משרה
של טלמרקטינג ממנה התפטרתי כעבור שבועיים, ורשימת קניות ב-Favorites
שלי בדפדפן שהיתה רחוקה מאוד מלהתגשם. עברו כמה חודשים, השגתי
עבודה במוקד שירות לקוחות, והתחלתי לאט לאט לקנות לעצמי דברים מרשימת קניות
מעודכנת יותר, כשהפעם התקציב מהווה גורם שיש להתחשב בו.
למה אני
מספר לכם את כל זה? כי הרמקול האלחוטי שקיבלתי מיבואנית B&O, ה-A2, הזכיר לי את התקופה שבה היה לי (בדמיוני) המון
כסף, וההגבלה על קניית גאדג’טים יקרים היתה אך ורק זמנית, בהתאם למה שאצליח לקנות
מהמשכורת הראשונה או השנייה שבסופו של דבר לא קיבלתי. על Bang and Olufsen כבר דיברתי בעבר בבלוג הזה כשבדקתי את ה-H3, אזניות In Ear
משובחות של היצרן הדני. את ה-B&O Play A2 פגשתי לראשונה בהצגת קו המוצרים Play של החברה בישראל. ההדגמה של הרמקול הזה היתה מאלפת. ישבנו כמה עשרות עיתונאים באודיטוריום,
ומנכ”ל החברה הפעיל את הרמקול שהציג עוצמה מרשימה ביותר לצד איכות נהדרת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: UE MEGABOOM

מאת
למצוא שם
לחפיץ זו לא משימה פשוטה. הוא צריך לשדר את ערכי המותג, לרמוז על האיכויות
הייחודיות של המוצר הזה, על התכונות שלו, וליצור עניין. ב-UE
התהליך הזה מסתיים לרוב בשמות אידיוטיים. שנה שעברה זה היה ה-BOOM,
והשנה ממשיך דרכו הוא ה-BOOM2. ואיך קוראים לרמקול האלחוטי החדש, היקר והגדול
ביותר של החברה? “MEGABOOM“.
אז נכון, החברה הזאת לא ממש מצטיינת בשמות, אבל רמקולים היא בהחלט יודעת לעשות.

UE MEGABOOM (צילום: גד גניר)


חיצונית,
ה-MEGABOOM חולק עיצוב זהה לחלוטין לזה של ה-Boom 2,
רק שה-MEGABOOM גדול הרבה יותר ממנו: קוטר של 8.3 ס”מ
וגובה של 22.6 ס”מ. חוץ מההפרש בגדלים, גם מבחר הצבעים שבו הוא מגיע שונה מעט: סגול,
אדום, כחול או שחור כמו זה המופיע כאן בתמונות. כל מה שסיפרתי לכם על העמידות של
ה-BOOM2 תקף גם כאן: ה-UE
MEGABOOM נושא את תקן IPX7,
ורק מחכה שתרטיבו אותו, תפילו אותו לבריכה, ואם לשפוט לפי ההדגמה החיה של נציג UE
שהגיע לאירוע ההכרזה, ניתן גם לעמוד עליו, אם כי אני לא ממש רואה מה הטעם בכך.
במהלך שהותו אצלי הרמקול הזה בילה רוב הזמן בחדר האמבטיה וסיפק מוזיקת רקע למקלחות
של הבנות. הבת הקטנה שלי, בת השנה וחצי פיתחה חיבה אליו, והוא מצידו לא ממש התרגש
מהנטייה שלה להפיל אותו על הרצפה או לרייר עליו. כשמדובר ברמקול אלחוטי שאתם רוצים
להציב במקום כלשהו ולשכוח ממנו, לעמידות הזאת יש יתרון עצום, ויצרניות רמקולים
אלחוטיים מתחילות להפנים זאת לאחרונה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Soul Run Free Pro

מאת
האתגר
הגדול ביותר הניצב בפניהם של מתכנני אזניות ספורט, ובייחוד בתצורת In Ear
הוא איך למנוע מהאזניות האלו לעוף מהאזניים בשעת פעילות גופנית. ב-Soul
Electronics בטוחים שב-Soul Run
Free Pro, אזניות הבלוטות’ החדשות שלהם, הם הצליחו לפתור את
הבעיה הזאת.
Soul Run Free Pro (צילום: גד גניר)


רואים את
הבליטה הכחולה? היא זו שאמורה לקבע את ה-Soul Run
Free Pro בתוך האוזן שלכם. Soul
אף מתגאים שמדובר בפטנט ייחודי שלהם. על הצורה כנראה שאכן יש להם פטנט, אבל על
הקונספט עצמו ממש לא. ברוב אזניות הספורט שאני מכיר, הקיבוע לאוזן מתבצע בשני
מקומות עיקריים: בכרית הגומי הנכנסת לתוך תעלת האוזן, ובבליטה או תוספת
פלסטיק/גומי, אשר מבטיחה קיבוע נוסף. כך זה היה ב-SMS Audio Sync In Ear Wireless Sport וכך זה היה
גם ב-Jabra Sport Pulse Wireless, באזניות שציינתי גם כריות האוזן וגם
תוספות הפלסטיק (יקראו מעתה והלאה בשם היותר אטרקטיבי: “כנפיים”) מגיעים
במספר גדלים, וכך זה גם ב-Soul Run Free Pro. מאחר
והאוזן האנושית היא איבר המגיע בשלל צורות וגדלים, מומלץ לנסות כל אחד ואחד
מהצירופים עד שתגיעו לאטימה טובה וקיבוע טוב בתוך האוזן. חייב להודות, האזניים שלי
אהבו יותר את הארגונומיה שלב-Jabra Sport Pulse Wireless, אם כי ה-Soul Run
Free Pro עושות עבודה לא רעה בהיבט הזה וצריך להשתולל
איתן באופן קיצוני כדי שייפלו. לצורה הכללית של ה-Soul Run
Free Pro ואזניות דומות לה קוראים
“טורפדו”. ה-SMS Audio Sync In Ear Wireless Sport וה-Plantronics BackBeat Go 2 שבדקתי גם מגיעות בצורה הזאת. למה הן נקראות כך? כי הן ארוכות יחסית, ובולטות החוצה
מהאוזן. פירטתי בעבר מדוע אני לא אוהב אזניות טורפדו: הן יכולות לשמש לריצה בלבד
ומאוד לא מומלץ להניח את הראש על הצד כשהן בתוך האזניים שלהן, אלא אם יש לכם רצון
בלתי מוסבר להרגיש טורפדו נכנס לתוך האוזן שלכם.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Plantronics Backbeat Pro

מאת
בקטלוגים
של היצרניות הגדולות, זהו לרוב סוג האזניות היקר ביותר: אזניות בלוטות’
סטריאופוניות המשלבות מנגנון אקטיבי לביטול רעשים. גם לפלנטרוניקס יש אזניות
בסגמנט הזה, ה-BackBeat Pro,
והיה לי קשה לפספס את ההזדמנות לנסות אותן. זו לא הפעם הראשונה שאני בודק אזניות
מהסוג הזה. הקודמות היו ה-Parrot Zik 2.0, וה-Beats Studio Wireless, שתיהן עולות 1800 ש”ח וצפונה. כמה
הפלנטרוניקס עולות? הרבה פחות, אך אל המחיר אגיע בסוף.
Plantronics Backbeat Pro (צילום: גד גניר)
אז קודם כל
הכירו, ה-BackBeat Pro,
אזניות בתצורת Over The Ear,
כאלו שמכסות לחלוטין את האזניים (כמו האזניות שציינתי קודם, וגם ה-Philips
SHB7000, וה-Superlux HD330).
מאוד רציתי לכתוב כאן רצף של מספרים ונתונים טכניים כמו טווח תדרים, רגישות או
אפילו קוטר דרייברים, אבל מסתבר שהם לא מופיעים לא באתר היצרן, ואפילו לא על
הקופסא של האזניות. איזה נתונים טכניים בכל זאת הצלחתי לדלות? בעיקר דברים שקשורים
לבלוטות’: ה-Backbeat Pro
 הן אזניות Bluetooth בתקן
4.0, עם EDR (מנגנון ניקוי רעשים ושיפור הסאונד),
התומכות בפרופיל A2DP (סטריאו בבלוטות’) ו-AVRCP
(שליטה בניגון המוזיקה דרך האזניות). הן תומכות בחיבור לשני מכשירים במקביל,
ותיאורטית אמורות לאפשר האזנה בטווח של עד 100 מטר. כראוי לאזניות ברמת המחיר
הזאת, גם הן כוללות קישורית NFC
להצמדה פשוטה ומהירה למכשירים אחרים. המכשיר שלכם לא תומך ב-NFC?
לא נורא, תמיד תוכלו להצמיד אותן אליו באופן ידני. ה-Backbeat
Pro אף תומכות ב-APTX
פרופיל שמע מתקדם שאמור לשפר את איכות השמע ב-Bluetooth
ע”י הגדלת כמות המידע המוזרם מהמכשיר לאזניות, אך גם כאן הדבר תלוי בתמיכת
המכשיר אליו חיברתם אותן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: JBL GO

מאת
בוקר יום
הבחירות, השעה 10:30 בערך, הערבים בדיוק מתחילים לנהור באוטובוסים לקלפיות.
בינתיים, אני ואשתי סיימנו להצביע, ולקחנו את שתי הבנות לפיקניק, פיקניק שייזכר
מעתה ועד עולם כפיקניק המושלם. למה מושלם? מאחר ויצאנו אליו כשאנחנו מצוידים בכל
מה שצריך, ולא היה חסר לנו שם דבר. מעבר לסנדביצ’ים המושקעים, בקבוק מיץ התפוזים
הסחוט טרי, המאפים הטריים, הקפה החם בתרמוס, והמחצלת הנוחה, לקחתי איתי את ה-UE Boom,
הרמקול האלחוטי שבדקתי במסגרת הבלוג באותה תקופה. ישבנו כולנו על המחצלת, אכלנו,
שתינו, נהנינו ממוזיקה טובה ולא הפסקנו להתלהב מכמה הכל מושלם.
JBL GO (צילום: גד גניר)
נגמר
הפיקניק ונגמר יום השבתון. איכשהו, מאז, לא נוצרה סיטואציה שבה אנחנו זקוקים
לרמקול אלחוטי נייד. הדבר היחיד שהשתנה הוא שרמקול אלחוטי נכנס לרשימת הקניות העתידית
שלנו, כחפיץ לגיטימי לכל דבר, בתנאי שיגיע במחיר המתאים לחפיץ שנעשה בו שימוש פעם
בכמה חודשים במקרה הטוב. רמקול בלוטות’ שעל הנייר נראה מתאים מאוד לנישה הספציפית
הזאת הוא המיקרו רמקול של JBL, ה-GO
שהוכרז השנה ב-CES והגיע לאחרונה לישראל.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Plantronics BackBeat Go 2

מאת
בשנת 1961
הגיעו בחברת התעופה האמריקאית יונייטד איירליינס למסקנה כי האזניות המשמשות את הטייסים וטייסי המשנה הן
ענקיות, מסורבלות וכבדות. הם עודדו טייסים לשלוח להם עיצובים חדשים של אזניות,
ושני טייסים בשם קורטני גרהאם וקית’ לארקין הציגו אזניות שבסופו של נבחרו ע”י
החברה כאזניות בהן יעשה שימוש בכל המטוסים שלה. בשלב זה הם הקימו יחד
את פלנטרוניקס, ועד לאמצע שנות ה-60 פלנטרוניקס כבר הספיקה להיבחר ע”י ה-FAA
כספקית הבלעדית של אזניות עבור פקחי טיסה, וחברת הטלפונים בל בחרה בפלנטרוניקס
כיצרנית האזניות של המרכזניות שלה. בסוף שנות ה-60, כשניל ארמסטרונג נחת על הירח
ודקלם את “זה צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות”, היה זה דרך אזניות של
פלנטרוניקס, פחות מעשור לאחר שהוקמה. כבוד.
 

Plantronics BackBeat 2 Pro (צילום: גד גניר)

האזניות
הראשונות של פלנטרוניקס שיוצא לי לבדוק במסגרת הבלוג הזה הן ה-BackBeat
Go 2, אזניות Bluetooth
סטריאופוניות בתצורת In-Ear עם
חוט המקשר ביניהן, תצורה זהה לזו של ה-Jabra Pulse
וה-Jabra Rox וגם ה-SMS AudioSync In Ear Wireless Sport.
 

Plantronics BackBeat 2 Pro (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Sport Pulse Wireless

מאת
שני זוגות
אזניות ספורט בדקתי כאן לאחרונה: ה-SMS Audio BioSport,
וה-SMS Audio Sync In Ear Wireless Sport.
הראשונות הן אזניות חוטיות בעלות חיישן ביומטרי המודד דופק, והשניות הן אזניות Bluetooth.
מהסוג השני קיים מבחר לא קטן, אך אזניות המסוגלות למדוד דופק הן עדיין יחסית
נדירות. אזניות כמו ה-Jabra Sport Pulse Wireless (בהן
אעסוק בפוסט זה) הן למיטב ידיעתי האזניות האלחוטיות היחידות בשוק המסוגלות למדוד
דופק. האם מדובר בשילוב שישאיר את חותמו בהיסטוריה כמו טלויזיות משולבות וידאו,
ומצלמות עם נגן MP3 מובנה או שאולי ג’אברה עלתה כאן על פורמט
מנצח? מבטיח לכם תשובה ברורה בסוף הפוסט.
Jabra Sport Pulse Wireless (צילום: גד גניר)
ראשית כל,
היכרות קצרה. כאמור, ה- Jabra Sport Pulse Wireless הן
אזניות בלוטות’ סטריאופוניות (בפרוטוקול A2DP)
מסוג In Ear, בתצורה דומה לזו של ה-SMS Audio
Sync In Ear Wireless Sport וה-ROX
של ג’אברה שבדקתי כאן לפני מספר חודשים: האזניות מקושרות זו לזו בחוט המונח מאחורי
הצוואר, כשעל החוט עצמו ממוקם שלט. בפוסט שלי על ה-Jabra ROX
גוללתי בפניכם את הויה דולורוזה שנאלצתי לעבור בתהליך פתיחת האריזה וההתאמה שלהן
לאוזן. עם ה-Jabra Pulse זה
היה סיפור שונה לחלוטין: ג’אברה חסה על לקוחותיה והשתמשה בפחות גומיות וניירות דבק
בכדי לייצב את האזניות בתוך האריזה, וההתאמה שלהן לאוזן נמשכה שניות ספורות. בעוד
ההוצאה שלהן מהאריזה הוא לא באמת עניין שמשפיע על השאלה אם לקנות אותן או לא, שאלת
ההתאמה מאוד משמעותית, בעיקר באזניות ספורט. הצורה שלהן כוללת חלק גומי שחור בעל
בליטה בחלק התחתון (באזנייה אחת היא מאכלסת את שקע הטעינה, בשנייה את חיישן
הדופק), ובחלק העליון תוספת המייצבת אותן במקומן. החלק שנכנס לאוזן הוא ראש גומי
צהוב (איך לא, אזניות ספורט). שני החלקים האלו מגיעים בשלושה גדלים שונים כדי
שתוכלו להתאים אותן לאיזה אוזן שתרצו.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: SMS Audio Sync In Ear Wireless Sport

מאת
אחד
הפוסטים הראשונים בבלוג הזה עסק באזניות Bluetooth
של סוני, ה-MW600, מוצר המורכב ממקלט בלוטות’ אליו מחוברות
זוג אזניות In Ear.
הפוסט הזה פורסם בתקופה בה נהגתי ללכת מספר פעמים בשבוע בערב בשכונה כפעילות
גופנית, ולמרות אי ההתאמה שלהן למשימה הזאת, לא היה לי רצון להשקיע סכומי כסף
בקניית זוג אזניות בלוטות’ נוספות המותאמות יותר לספורט. ההתעקשות שלי להשתמש
באזניות האלו לא הוכיחה את עצמה כהחלטה נבונה במיוחד. לאחר 5-6 הליכות בהן החזקתי
את המשדר בכף היד המיוזעת שלי, האזניות החלו להראות סימני גסיסה ונאלצתי לחזור לעולם
המדכא של אזניות חוטיות.
SMS Audio Sync In Ear Wireless Sport (צילום: גד גניר)

אזניות בלוטות’ הן אידיאליות עבור ספורטאים. מעבר להעדרם של חוטים המקשרים בין האזניות
לטלפון הסלולרי שלכם (שעלולים להתפס בענפים וכו’), אזניות בלוטות’ מאפשרות שליטה
על עוצמת השמע ועל העברת/עצירת שירים, מבלי שיהיה צורך להתחיל להתעסק עם הטלפון
הסלולרי עצמו על רצועת היד. הצורה האופטימלית לאזניות שכאלו היא זוג אזניות In Ear
או EarBuds, המחוברות זו אל זו בחוט קצר (שעליו שלט
ומיקרופון) אשר מונח מסביב לעורף. ה-Jabra Rox
שבדקתי בזמנו היו אזניות בתצורה הזאת אך לא ממש הוגדרו כספורטיביות, וכעת מגיע
תורן של האזניות בעלות השם הארוך והגנרי להפליא, ה-SMS Audio
Sync In Ear Wireless Sport.




אז מה הופך
אזניות בלוטות’ רגילות לאזניות ספורטיביות? שלושה דברים עיקריים:

להמשך קריאה