אנדרואיד

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 12 Pro 5G

מאת

במשך שנים מתחזקת שיאומי, בעיקר בסדרות מכשירי הביניים שלה, תדמית של יצרנית סמארטפונים לא רעים עם יחס עלות תועלת גבוה. המכשירים אמנם במגמת שיפור מתמדת, אבל הרוכשים יודעים שהם מגיעים אל מעמד הקנייה מתוך עקרון שקובע שהסמארטפון לא מגדיר אותם כבני אדם. זו רכישה מושכלת שאמורה לתת את המקסימום עבור סכום סביר, וגם אם יש פה ושם באגים או דברים מציקים, אפשר לחיות איתם בשלום. הנוסחה הזאת עבדה גם בשבילי בדר”כ וההתרשמות שלי עד כה ממכשירי שיאומי ו-Poco היתה בסופו של דבר חיובית. עם Redmi Note 12 Pro 5G החדש משהו השתבש.

 Xiaomi Redmi Note 12 Pro 5G (צילום: גד גניר)

לפני שארחיב על מה שהשתבש במכשיר שבדקתי, בואו נדבר על מה שהשתבש בקטלוג של שיאומי: בתחילת דרכה, בסדרה היו שני מכשירים בלבד: Redmi ו-Redmi Note. עם השנים נוספו גם Redmi Note Pro ועוד גרסאות שונות ומשונות שמסתעפות מתוכן. בסדרת Redmi Note 12 יש כרגע לא פחות מ-9 מכשירים (!). מדובר רק במכשירי Note. אני לא כולל בתוך התשעה האלו מכשירי Redmi 12 שאינם Note, מכשירי Poco שמגיעים עם מפרט דומה אבל עם מיתוג אחר, וגם לא מתייחס לקונפיגורציות שונות של נפח אחסון וזכרון RAM. אני מדבר רק על מכשירים שיש בשמם את הצירוף “Redmi Note 12”. לישראל מיובאות באופן רשמי “רק” ארבע מתוך תשעת הגרסאות: Redmi Note 12 הבסיסית ביותר, Redmi Note 12 Pro Plus המתקדמת ביותר, Redmi Note 12 Pro בגרסת LTE (ללא דור 5), והגרסה אותה אני בדקתי, Redmi Note 12 Pro 5G, גרסה סימפטית שעל הנייר ממוקמת באיזור טוב באמצע, אולי טיפה מעל אפילו, בקטלוג מכשירי הביניים של החברה. מה זה אומר במספרים? ערכת השבבים עליה מבוסס המכשיר היא Dimensity 1080 של מדיהטק הטיוואנית (אותה אחת שיש גם בגרסה היותר משודרגת שנמכרת בארץ, Redmi Note 12 Pro Plus), זכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה, ואחסון מובנה (שאינו ניתן להרחבה) בנפח מכובד של 256 גיגה. המכשיר הוכרז בעולם כבר בנובמבר 22 והושק עם אנדרואיד 13 (העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלו) ומעליה הממשק הייחודי של שיאומי MIUI 13 שהספיק כבר להתעדכן לגרסה החדשה יותר, MIUI 14.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi 13 Pro

מאת

מבט על נתוני המכירות של יצרניות הסמארטפונים בשנת 2022 לא מותיר מקום לספק: השוק נמצא באחת מנקודות השפל הגדולות שלו בשנים האחרונות, עם ירידה של לא פחות מ-12 אחוז במכירות הכלליות ביחס לשנה שעברה. המקום היחיד בו לא חלה התרסקות ואף הציג עלייה, מינורית אמנם, הוא הסגמנט של מכשירי הפרימיום, המקום בו ניתן למצוא מכשירים שמביטים למטה בהתנשאות על מכשירי דגל, מכשירים כמו iPhone 14 Pro Max ו-Samsung Galaxy S23 Ultra. שיאומי, שמאכלסת באופן קבוע בשנים האחרונות את המקום השלישי בטבלת המכירות הגלובלית מודעת למגמה הזאת ובמקביל לקטלוג מגוון מאוד של מכשירי ביניים, מנסה את מזלה גם בקטגוריה היוקרתית עם הצלחה מוגבלת למדי: נתוני שוק מכשירי הפרימיום לשנת 2022 מראים שליטה שלה על אחוז אחד בלבד מסך המכשירים שנמכרו בקטגוריה, בעוד סמסונג מכרה 16 אחוז ממכשירי הפרימיום, ואפל עם מכשירי ה-Pro וה-Pro Max שלה שלטה על 75 אחוזים מהשוק. 

Xiaomi 13 Pro (צילום: גד גניר)

נכון להיום, Xiaomi 13 Pro הוא הנציג החדש והחזק ביותר של היצרנית הסינית בשוק הפרימיום. “נכון להיום” משום ששיאומי נוהגת בשנים האחרונות שלא להסתפק במכשיר פרימיום אחד, וזמן קצר לאחר השקת המכשיר היקר והמתקדם ביותר שלה, היא משיקה “גרסת אולטרה” שלו שמדיחה אותו מהר מאוד מפסגת הקטלוג. עד כה, גרסאות האולטרה לא הגיעו אל השוק הגלובלי, אבל ההערכות הן שה-13 אולטרה יעשה את מה שלא עשו קודמיו ויגיע אל המערב. עם זאת, זה עדיין לא אומר כלום לגבי השוק הישראלי, לפחות לא ביבוא רשמי. בינתיים, Xiaomi 13 Pro נחת אצלי לפני מספר שבועות והותיר אותי עם רגשות מעורבים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S23 Ultra

מאת

בעוד שוק הסלולר העולמי חווה את אחת התקופות הקשות שלו (ירידה של 12 אחוז במכירות ביחס לשנה שעברה, מספר היחידות שנמכרו זהה לזה של לפני עשור), סמסונג מציבה יעדי מכירות שאפתניים בואכה מנותקים מהמציאות לסדרת S23 החדשה: בחברה הקוריאנית בונים על גידול של 10% במכירות מכשירי S23 לעומת S22 של שנה שעברה. החלק היותר הזוי בתחזיות הללו הוא האמונה ש-50% מהמכשירים שיימכרו יהיו בגרסת האולטרה, היקרה ביותר בסדרה. העובדה שמכשיר הדגל של החברה לא מגיע, על הנייר, עם איזשהו חידוש מסעיר או פורץ דרך רק הופכת את ההצהרות האלו לתמוהות יותר. בין אם מדובר בהצהרה המיועדת בעיקר עבור בעלי המניות, ובין אם סמסונג בטוחים שיש ב-Galaxy S23 Ultra את מה שצריך כדי לגרום לאנשים בשנת 2023 לפתוח את הארנקים ולשלם כמעט 5000 ש”ח על סמארטפון, מדובר עדיין במכשיר המתקדם ביותר של החברה שמוכרת הכי הרבה מכשירי אנדרואיד בעולם, וכמו כל שנה קשה לסרב להתנסות בו. ביליתי איתו בשבועות האחרונים ואכן אין בו שום דבר מהפכני שבאמת מצדיק סכום כזה, אבל עדיין, מדובר באחד המכשירים הטובים והמהנים ביותר לשימוש בסדרה ובהיסטוריה של סמסונג בכלל.

Samsung Galaxy S23 Ultra (צילום: גד גניר)

אחרי שנים בהן ייצרה מכשירים בשתי גרסאות של ערכות שבבים, קוואלקום (לשוק האמריקאי) ואקסינוס (לשאר העולם, כולל ישראל), החלה סמסונג בשנה האחרונה בתהליך של היפרדות מערכות השבבים אקסינוס במכשירי הדגל שלה, וה-Galaxy S23 Ultra מגיע רק בתצורת ערכת שבבים אחת, של קוואלקום, עם גרסה ייחודית של Snapdragon 8 Gen 2 המותאמת ספציפית לסמסונג (SM8550-AC). על הנייר, עיקר השוני מתבטא במהירות משודרגת של ליבת הביצועים מתוך 8 הליבות של המכשיר: בעוד שאר היצרניות מקבלות Snapdragon 8 Gen 2 שליבת הביצועים שלה פועלת במהירות שעון של 3.2 גיגהרץ, הגרסה של סמסונג מסוגלת להגיע למהירות של 3.36 גיגהרץ. בנוסף, המעבד הגרפי בערכת השבבים בגרסה המיועדת למכשירי סמסונג מהיר יותר גם הוא. כן, זה כנראה מכשיר מהיר יותר וחזק יותר מכל מכשיר אנדרואיד אחר שבדקתי לאחרונה, אבל זה לא מורגש באופן משמעותי. מבחני ביצועים מראים הפרשים ניכרים בין הגרסה הנוכחית לזו של שנה שעברה, אבל כרגיל, בחיים האמיתיים קשה לראות איזשהו שדרוג מטורף, גם לא בגיימינג.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Poco X5 Pro

מאת

ביום שני בשבוע שעבר הכריז Poco, מותג המשנה מבית שיאומי על שני מכשירי הביניים העיקריים שלו לשנה הקרובה: X5 ואחיו המועדף, השרירי והמשודרג, שגם הגיע אליי לבדיקה לפני ההשקה הרשמית, ה-X5 Pro. שיאומי ופוקו מחזיקות כידוע קטלוג מגוון מאוד של דגמים ותתי דגמים, כשאת סדרת ה-X של החברה ניתן להקביל מבחינת מפרט לסדרת ה-A של סמסונג, כלומר, מכשירי Upper-Mid, מכשירי ביניים, אבל בצד שיותר קרוב למכשירי דגל.

Poco X5 Pro (צילום: גד גניר)

בהתאם לזאת, המפרט הטכני של Poco X5 Pro מכוון גבוה ביחס לקטגוריה: ערכת השבבים אמנם אינה חדשה במיוחד, Snapdragon 778G של קוואלקום שנראתה כבר ב-Realme GT Master Edition משנת (וגרסה עדכנית שלה כבר הופיעה ב- (1)Nothing Phone), אבל היא עדיין נחשבת חזקה ויעילה. הגרסה שהגיעה לישראל באופן רשמי היא זאת עם האחסון הפנימי וזכרון ה-RAM המרווחים יותר, 256 גיגה ו-8 גיגה בהתאמה. האחסון הפנימי אינו ניתן להרחבה, אך את זכרון ה-RAM ניתן להרחיב בעוד 3 גיגה נוספים על חשבון נפח האחסון. בסה”כ ברמת הרכיבים, יש למכשיר הזה כל מה שצריך כדי לספק חויית שימוש טובה. ברמת התוכנה מקבלים כאן את הממשק העדכני ביותר של שיאומי, MIUI 14, אולם הוא מבוסס כאן על גרסה ותיקה יותר של מערכת ההפעלה של גוגל, אנדרואיד 12 שהוכרזה לפני כשנה וחצי, והגרסה הבאה שלה הוכרזה כבר בחודש אוגוסט 2022.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip4

מאת

כשהושק ה-StarTAC של מוטורולה בשנת 1996, הבדיחה השחוקה היתה שהמכשיר היקר, הקטן והדיסקרטי נדון לכישלון, בתקופה שבה להראות עם טלפונים סלולריים היה סמל סטטוס. ההיסטוריה הוכיחה כמובן אחרת: ה-StarTAC נחל הצלחה מסחרית מרשימה ועבר אבולוציה זריזה ממכשיר עסקי ויוקרתי למכשיר להמונים. מעבר לכך, תצורת ה”צדפה” לטלפונים סלולריים אומצה ע”י יצרניות סלולר אחרות והפכה לפופולרית מאוד, לפחות עד שהחל עידן הסמארטפונים. סמסונג מנסה מזה שלוש שנים לייצר לעצמה סיפור הצלחה דומה עם מכשירי ה-Flip שלה. האם ל-Galaxy Z Flip4 יש את מה שדרוש כדי לבצע את הפריצה המשמעותית הראשונה אל הקהל הרחב?

Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר)

כמו קודמיו, העובדה שהוא מתקפל היא מה שמגדיר את המכשיר הזה. זו הסיבה היחידה להעדיף אותו על פני מכשירי דגל אחרים. נכון ל-2022, מכשיר מתקפל מביא איתו פשרות ביחס למכשירי דגל שאינם מתקפלים, חלקן קשורות לקשיים הנדסיים וחלקן קשורות לרצון לשמור את רמת המכשיר הזאת קרובה לזו של מכשירים סטנדרטיים. בניגוד ל-Galaxy Z Fold4, כאן שם המשחק הוא קומפקטיות: במצב פתוח המכשיר מציג גודל מסך דומה לזה של סמארטפונים רגילים, אבל במצב סגור הוא תופס נפח של משהו שמזכיר במימדיו קופסת סיגריות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Zenfone 9

מאת

שוק מכשירי האנדרואיד לא מציע אופציות רבות עבור לקוחות המעוניינים בסמארטפונים קומפקטיים. מדובר בתהליך אבולוציוני שלא ברור מה קדם בו למה: האם מסכי סמארטפונים גדלו בעקבות כך שאנשים מבלים יותר זמן מול המסך? או שאולי זמני המסך של משתמשים במגמת התארכות בגלל שהמסכים ההולכים וגדלים שואבים אותם פנימה? תהיה התשובה אשר תהיה, יצרניות סמארטפונים כמעט לא טורחות להשיק סמארטפונים קומפקטיים, שלא לדבר על סמארטפונים קומפקטיים עם מפרט של מכשיר דגל. יוצאת דופן מהבחינה הזאת היא אסוס שהשיקה לאחרונה את Zenfone 9, סמארטפון דגל קומפקטי.

Asus Zenfone 9 (צילום: גד גניר)

את המיתוג קומפקטי צריך לקחת כאן בערבון מוגבל: גודל המסך של Zenfone 9 הוא 5.9 אינטש, קטן מהממוצע למכשירי אנדרואיד, נכון לכתיבת שורות אלו, שנע בין 6.5 ל-7 אינטש, אבל עדיין גדול משמעותית מזה של מכשירי iPhone SE שמתהדרים במסך בגודל 4.7 אינטש בלבד. לפיכך, לא מדובר במכשיר דגל מאוד קומפקטי, כפי שהיו מכשירי Sony מסדרת הקומפקט למשל, והוא אפילו מגיע עם מסך מעט גדול מזה של Samsung Galaxy S8, מכשיר שלפני ארבע שנים וחצי קבעתי בנחרצות כי אינו נוח לשימוש בשל מימדי המסך שלו. למרות האמור לעיל, במפגש הראשוני עם Zenfone 9 אכן היתה תחושה שונה. ייתכן שזה משום שאבולוציה היא תהליך איטי וממושך ושכותב שורות אלו התרגל בסופו של דבר למסכים גדולים יותר. מצד שני, אני לא מוציא מכלל אפשרות שהתחושה נוצרה בעקבות כך שאסוס משווקת אותו כמכשיר קומפקטי וזה מה שהתכוננתי לקבל. כך או כך, הוא באמת נוח יותר לאחיזה ופחות מורגש בכיס מרוב המכשירים שבדקתי לאחרונה. הוא לא דקיק במיוחד, אבל לא באופן שמפריע לאחיזה, והגב שלו עשוי פלסטיק בגימור ייחודי שמזכיר קצת תחושה של זמש. הצד השלילי של הגימור הייחודי הזה הוא הנטייה שלו לאסוף אבק וחול ועבור מי שזה מפריע לו, אסוס מספקת עם המכשיר כיסוי מגן מפלסטיק. המכשיר עצמו עמיד במים בדיוק כמו מכשירי הדגל של אפל וסמסונג, בתקן IP68 מה שאומר שתיאורטית הוא אמור לשרוד טבילה במים בעומק 1.5 מטר למשך זמן של עד חצי שעה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Pad

מאת

מאז שהפציע Redmi, מותג המשנה המוזל של שיאומי בקטלוג הסמארטפונים שלה בשנת 2013, הוא חילחל למגוון הקטגוריות של היצרנית הסינית: טלויזיות, מחשבים ניידים, אוזניות, רמקולים, סוללות ניידות, ואפילו מכונת כביסה. באופן מפתיע, הוא נעדר מקטגוריית הטאבלטים, אבל ההעדרות הזאת הסתיימה רשמית השבוע עם ההכרזה על הטאבלט הראשון של המותג, Redmi Pad (לצד ההשקה של Xiaomi 12t ו-Xiaomi 12t Pro) שהגיע אליי כבר לפני מספר שבועות לבדיקה. 

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

להוציא את סדרת K שפחות מוכרת כאן, רוב המוצרים של המותג Redmi פונים למי שלטובת מחיר נמוך יותר, מוכנים לפשרות מסוימות, כשברוב המקרים מדובר בפשרות שבהחלט אפשר לחיות איתן. המפרט הטכני של Redmi Pad תואם את הרוח הזאת, ומתהדר בערכת שבבים Helio G99 מבית מדיה טק. זו אמנם לא ותיקה כמו G80 של Relame Pad שכתבתי עליו כאן לפני מספר חודשים, ואף בנויה בארכיטקטורה מודרנית יותר (6 ננו מטר), אבל העובדה שמדיה טק ממתגת את ערכות השבבים שלה מסדרה G ככאלו המיועדות לגיימינג היא יומרנית משהו גם הפעם. אמנם לא הייתי מרחיק לכת ואומר ש-Redmi Pad הוא “מהיר” או “זריז”, אבל הוא בהחלט מוציא את המיטב מערכת השבבים הצנועה ומאפשר חויית שימוש טובה בסה”כ: הטאבלט יציב ואפליקציות נטענות במהירות סבירה. איתגרתי אותו במשחק ב-PUBG והתפלאתי לראות שבהתקנה הראשונית של המשחק הוא מזהה את הטאבלט ככזה שמסוגל להריץ אותו על הגדרות תובעניות יחסית. ואכן, למעט ההמתנה לטעינת המשחק שהיתה מעט מייגעת יותר אפילו מהרגיל, בזמן המשחק עצמו לא חשתי באיטיות או גמגומים כלשהם. גם בצפייה בסרטים בנטפליקס או דרך Plex החויה היתה חלקה ומהנה. למעשה, המצבים היחידים בהם הורגשה חולשה כלשהי מהבחינה הזאת היתה בניווט בין מסכי הבית כאשר מדי פעם הבחנתי בקרטועים באנימציות המעבר, בגלילה בטוויטר ובפיד Google Discover. לא אסון, בטח לא לטאבלט ברמת המחיר הזאת. הטאבלט מגיע בכמה קונפיגורציות זכרון RAM ואחסון: הגרסה הבסיסית והזולה ביותר התברכה בזכרון RAM של 3 גיגה ו-64 גיגה אחסון, והגרסה היקרה ביותר ב-6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון. הגרסה אותה אני קיבלתי היא דגם הביניים שכולל 4 גיגה RAM (הניתנים להרחבה על חשבון האחסון, ב-2 גיגה נוספים) עם אחסון מובנה בנפח 128 גיגה שם אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון.


כאלו ניסיתי: Asus ROG Phone 6 Pro ו-ROG Phone 6D Ultimate

מאת

גם אם חטיבת הסלולר שלה טרם הצליחה להשיג נתח משמעותי משוק הסמארטפונים העולמי, בנישה של הסמארטפונים המיועדים לגיימינג, אסוס היא אחת היצרניות הבולטות והנחשבות. מכשירי הגיימינג שלה נשענים על ROG (ראשי תיבות של Republic of Gamers), מותג הגיימינג המצליח שלה מעולם המחשבים, ומאז 2018 היא משיקה מכשירי ROG Phone בזה אחר זה בשלל גרסאות. בשבועות האחרונים יצא לי להתנסות בשניים מהם: ROG Phone 6 Pro שהוכרז ביולי שהיה החזק והמתקדם ביותר בקטלוג החברה עד השבוע, ו-ROG Phone 6D Ultimate, גרסה בעלת ערכת שבבים שונה, שהוכרזה השבוע והחליפה את הקודמת בפסגת קטלוג מכשירי הגיימינג של היצרנית הטיוואנית.

Asus ROG Phone 6 Pro (למעלה) ו-Asus ROG Phone 6D Ultimate (למטה) (צילום: גד גניר)

שני המכשירים מצוידים בערכות השבבים החזקות והמתקדמות ביותר בעולם מכשירי האנדרואיד: ROG Phone 6 Pro מתבסס על Snapdragon 8+ Gen 1 של קוואלקום, וה-ROG Phone 6D Ultimate מתבסס על +Dimensity 9000 של מדיהטק. שני המכשירים מגיעים עם נפח אחסון נאה של 512 גיגה שאינו ניתן להרחבה, וזכרון RAM בנפח נדיב של 18 גיגה (בגרסת ROG Phone 6 Pro) או 16 גיגה (בגרסת ROG Phone 6D Ultimate). בשתי הגרסאות מדובר במפרט טכני חזק מאוד (עם יתרון קל על הנייר לגרסת ה-Ultimate) אבל המספרים עצמם דומים מאוד למכשירים אחרים בשוק שאינם מוגדרים כמכשירי גיימינג. קחו  לדוגמה את גרסת ה-6 Pro שחולקת את אותה ערכת שבבים עם ה-Galaxy Z Fold4 של סמסונג ומתעלה עליה, על הנייר, רק בנפח זכרון ה-RAM.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Fold4

מאת

אין עוררין על כך שסמסונג שולטת כיום בנישה של סמארטפונים מתקפלים. לדברי נשיא חטיבת הסלולר של החברה, 70% מהמכשירים המתקפלים שנמכרו השנה התהדרו בלוגו של סמסונג, קרוב ל-10 מיליון מכשירים בסה”כ וגידול של 300% ביחס לשנה שעברה. זה נשמע הרבה, אבל בסופו של דבר זה חלק זניח מתוך שוק שבאותו פרק זמן נמכרים בו כ-1.38 מיליארד סמארטפונים. הדור הקודם היה הראשון בו סמסונג ניסתה ברצינות לפתוח את הנישה הזאת לקהל הרחב בין אם בשיווק נרחב יותר, בין אם ברמת מחיר נמוכה יותר ובין אם בניסיון להבאת המכשירים עצמם לדרגת בשלות שאכן מתאימה למשתמש הממוצע. אחרי שבשנה שעברה לא הייתי שותף לתחושה של סמסונג שהגיעה העת שיותר אנשים יעברו למכשירים מתקפלים, ואחרי שטוקבקיסט האשים אותי שאני רובוט חסר רגשות בעקבות הביקורת ההיא, לקחתי בלב פתוח ובנפש חפצה את Galaxy Z Fold4 לביקורת כדי לראות אם השינויים, המינוריים, יגרמו לי לשנות הפעם את דעתי.

Samsung Galaxy Z Fold4 (צילום: גד גניר)

השינוי הדראסטי ביותר הוא בערכת השבבים. לו”ז ההשקה איפשר לסמסונג לשלב ב-Galaxy Z Fold4 את Snapdragon 8+ Gen 1, גרסה מעט משודרגת של Snapdragon 8 Gen 1, ערכת השבבים של רוב מכשירי הדגל של השנה, ביניהם Galaxy S 22 Ultra ו-Honor Magic 4 Pro. זכרון ה-RAM הוא בנפח 12 גיגה והאחסון, שאינו ניתן להרחבה מגיע בנפח של 256 או 512 גיגה. ביצועים לא היתה הבעיה של Galaxy Z Fold3 ועם ערכת שבבים חזקה יותר לא מפתיע לגלות שגם כאן אין בעיה כזאת: התפקוד השוטף מעולה, המכשיר מהיר ורספונסיבי מאוד וגם המעברים בין מצב מסך חיצוני למסך הגדול הפנימי הם זריזים וחלקים. מערכת ההפעלה כאן היא Android 12L, גרסה שנבנתה במיוחד עבור טאבלטים ומכשירים בעלי מסך מתקפל ומותאמת לניצול טוב יותר של מסכים גדולים ולריבוי משימות אינטואיטיבי יותר. מעליה סמסונג מורחת את הציפוי העשיר מדי שלה, One UI, אם כי למרות העומס הויזואלי לא מורגשת בגללו האטה כלשהי בביצועים. התוספת המשמעותית ביותר ב-UI של המכשיר היא שורת קיצורי דרך  הקבועה בתחתית המסך הפנימי הגדול שמאפשרת מעבר מהיר בין אפליקציות. מלבד זה הרוב נשאר די זהה למה שכבר ראינו בשנה שעברה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Poco M5s

מאת

ממותג משנה של שיאומי שהתמקד בלהשיק מכשירים שונים וייחודיים משלו, הפך Poco לכזה שבחודשים האחרונים בעיקר ממחזר דגמים ישנים מהקטלוג של מותג האם. Poco M5s שמושק היום באופן רשמי בעולם הוא למעשה Redmi Note 10s, סמארטפון מהדרג הנמוך יותר של מכשירי הביניים, שהושק כבר לפני שנה וחצי וכעת מנסה לעשות כניסה דרמטית חוזרת כשהוא נושא מותג ושם דגם חדש. למה לנקוט באסטרטגיה המשונה הזאת? סביר להניח שיש כאן חיסכון בעלויות פיתוח מצד אחד, ואת האפשרות להציג דגם “חדש” בשווקים בהם לא נמכר המכשיר בחליפתו הקודמת מצד שני. 

Poco M5s (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים עליה מבוסס M5s היא Helio G95 של מדיהטק הטיוואנית, ערכת שבבים החוגגת בימים אלו שנתיים להשקתה. במדיהטק משווקים אותה אמנם כמיועדת לגיימינג, אבל גם לפני שנתיים היה מדובר בערכת שבבים צנועה למדי, שבנויה בארכיטקטורה ארכאית של 12 ננו מטר ומכילה 8 ליבות, שתיים מתוכן במהירות 2.05 גיגהרץ ועוד שש במהירות 2 גיגהרץ. למקרה שתהיתם, היא לא תומכת ברשתות דור חמישי, אבל אני בספק אם למישהו שרוכש מכשיר ברמת המחיר הזאת זה באמת יפריע. ערכת השבבים משודכת לזכרון RAM בנפח 6 גיגה בגרסה אותה קיבלתי לבדיקה, נפח הניתן להרחבה על חשבון אחסון המכשיר ב-2 גיגה נוספים. האחסון אגב הוא בנפח 128 גיגה וגם הוא ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון. זה אמנם מכשיר של המותג Poco אבל כמו כל קודמיו הוא מריץ את מערכת ההפעלה MIUI של שיאומי בגרסה 13, המבוססת על אנדרואיד 12, העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלו. כפי שאני עושה תמיד, השתמשתי במכשיר הזה ביום יום ולא רק ששרדתי לספר על כך, בשום שלב לא ממש סבלתי מזה. המכשיר יציב ומגיב במהירות נאה בסה”כ, ומציע חויית שימוש מספקת, בטח ביחס למחיר. זמני הטעינה של משחקים מעט מייגעים, אבל לא באופן קיצוני, ובסה”כ מדובר במכשיר שיסחוב גיימינג בצורה סבירה. היחידה אותה בדקתי הגיעה עם NFC, רדיו FM אם אתם אוהבים את המוזיקה שלכם עם קורטוב של הפרעות סטטיות ואפילו עינית אינפרה אדום.

להמשך קריאה