Over The Ear

כאלו ניסיתי: אזניות Beats Studio Wireless

מאת
אחת לכמה
חודשים, כאשר נופל עליי המצב רוח המתאים, אני מחליט לבקש לבדיקה מוצר יקר באופן
מגוחך, שאין סיכוי שהייתי חושב אי פעם לקנות אותו. זה בדיוק מה שקרה כאשר נפלה
בחלקי ההזדמנות לבחור מוצר מקטלוג המוצרים של באג. לאחר התלבטות קצרה, החלטתי ללכת
על ה-Beats Studio Witreless.
אני מקווה
שאין צורך שאספר לכם על Beats.
מדובר במותג האוזניות המוכר ביותר בעולם כרגע, כאשר חוט האוזניות האדום המשתלשל
מרוב דגמי האוזניות של Beats
מהווה סימן היכר ברור וייחודי בערך כפי שהיו האזניות הלבנות של אפל. אגב אפל –
לאחרונה הסתיימה עסקת הרכישה של Beats
ע”י החברה מקופרטינו, ומסקרן מאוד לדעת מהו הכיוון אליו הולכות שתי החברות
האלו.
אזניות Beats Studio Wireless בצבע שחור מונחות על רקע לבן
Beats Studio Wireless (צילום: גד גניר)


רגע לפני
שאני מספר לכם על השבועיים שביליתי עם ה-Studio Wireless, קצת רקע אישי: ה”רומן” שלי עם Beats
החל כאשר בדקתי לפני מספר שנים את מכשיר ה- HTC
הראשון שהתהדר בשיתוף הפעולה בין היצרנית הטאיוונית לבין חברת האוזניות הפופולרית
מארה”ב, ה-Sensation XE.
מדובר היה בגרסת מוזיקה של מכשיר הדגל של HTC
באותה תקופה, והוא הגיע עם אקולייזר פנימי של Beats,
ואוזניות In – Ear  הידועות בשם URBeats.
במסגרת הבדיקה ההיא התרשמתי לטובה מאיכות השמע שלהן, אך היתה זו התרשמות שמבוססת
על שימוש לזמן קצר בלבד, ונאלצתי להחזיר את המכשיר והאוזניות בתוך מספר ימים.
כעבור שנה, קיבלתי זוג אוזניות שכאלו כמתנה. הייתי מאושר, עד שניסיתי להאזין
באמצעותן במשך תקופה ארוכה. לא הצלחתי למצוא דרך נוחה לשים אותן בתוך האוזן שלי
מאחר ויחסית לגודלן, הן היו כבדות מאוד. מעבר לכך, הן פשוט נשמעו לא טוב: הן
באסיות באופן מוגזם, שזה
כיף לאנשים מסוימים. לאנשים אחרים, כמוני, זה מפריע מאחר והבאסים כה חזקים שהם
מאפילים על כל צליל אחר.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: אוזניות בלוטות’ Philips SHB9001

מאת
תחום הסאונד הוא ללא ספק
אחד התחומים הנשלטים ע”י מותגים. למרות שבמקרים רבים התשובה לשאלה היכן
שומעים טוב יותר היא סובייקטיבית לגמרי, אנשים יעדיפו להיצמד למותגים מוכרים,
ובייחוד לכאלו שעשו לעצמם שם בתחום הסאונד (כתבתי על כך גם בפוסט על ה-Superlux HD330). פיליפס היא יצרן החולש על מגוון
מאוד רחב של תחומים, החל בציוד רפואי ובקבוקים לתינוקות, ועד לטלויזיות LED. כאן המקום לגילוי נאות: גם הטלויזיה וגם
מערכת הקולנוע הביתית היושבות אצלי בסלון, שתיהן נושאות את הלוגו של פיליפס. למרות מגוון המוצרים הרחב שהיא מייצרת ובכללם גם מוצרי אלקטרוניקה, פיליפס מעולם לא בלטה בתחום הסאונד בצורה מיוחדת. למען
האמת, מהתנסויות קצרות שהיו לי איתן בחנויות אלקטרוניקה, אוזניות פיליפס מעולם לא
השאירו עליי רושם יוצא דופן.

ואז נתקלתי יום בהיר אחד
בחברה לעבודה המשתמשת ב-Philips SHB9000. מאחר וטרם יצא לי להתנסות באוזניות בלוטות’ של פיליפס, הייתי
חייב לבקש ממנה לנסות להאזין קצת לאוזניות. כנראה שהיה שם שילוב של ציפיות מאוד
נמוכות, יחד עם העובדה שמדובר באוזניות מצויינות, בכל אופן, הופתעתי מאוד מאוד
לטובה, וידעתי שאני חייב להתנסות באוזניות מהסוג הזה לתקופה ארוכה יותר.

אוזניות בלוטות' Philips SHB9001 בצבע שחור עם עיטורים בצבע כסף
Philips SHB9001 (צילום: אתר יצרן)


אז קיבלתי לבדיקה דגם זהה
כמעט לחלוטין, ה-Philips SHB9001. אם להיות כנה, אין לי שמץ של מושג מה ההבדל בינן לבין ה-SHB9000. שמחתי לגלות שבעניין איכות השמע,
ה-9000 וה-9001 זהות, ושתיהן מפיקות סאונד מעולה. אבל לפני שאספר לכם עוד על
הסאונד, אגע קצת במה שמסביב.

להמשך קריאה

כאלו יש לי: Superlux HD-330

מאת
אחד הדברים הראשונים
שהבחנתי בהם כאשר התחלתי לעבוד ב-eBay היתה העובדה שלרוב האנשים יש אוזניות, אם לא על הראש, אז לפחות
מונחות על השולחן. במקום עבודה כמו eBay, המקדש את רעיון האופן ספייס, אוזניות הן לא סתם חלק מהשולחן, הן
מצרך הכרחי לצורך ניתוק מרעשי הסביבה.

עד לאותה תקופה, רוב
האוזניות שלי היו אוזניות מסוג In-Ear,  או Earbuds (תצורה שלצערי הולכת ונעלמת,
וחבל). מעולם לא התחברתי לאוזניות קשת. תמיד נראה לי חם ומציק ללכת עם אוזניות
מסוג On-The-Ear, 
ואוזניות Over-The-Ear תמיד נראו לי מקצועיות מדי בשבילי, ודי זלזלתי באנשים שהולכים עם
אוזניות מהסוג הזה ברחוב.


אוזניות Superlux HD-330 שחורות עם כבל מסולסל פרוס על הרקע


בדיוק שבוע אחרי שהגעתי
לאיביי, גיליתי שאוזניות הבלוטות’ שלי (מדגם Jabra BT620s) מתקרבות לסוף חייהן. השינויים בקצב המוזיקה
נעשו תכופים יותר, וכך גם ניתוקים ובעיות קליטה. אז הזמנתי את ה-MW600 של סוני (עליהן אכתוב בעתיד). מהר
מאוד הבנתי שלמרות העדרו של החוט המרגיז, החלק הבעייתי בחבילה הוא האוזניות עצמן,
ולא מקלט הבלוטות’.

רוב הקניות שאני מבצע,
ועליהן אני כותב כאן, נועדו לפתור בעיית נוחות. אוזניות InEar נורא קל לשלוף במהירות מהאוזן
כשמישהו מדבר אלייך. מצד שני, למקם אותן בתוך האוזניים מחדש, זה כבר לא נוח, ולכן
צריך לחשוב על פיתרון אחר- אוזניות קשת. השלב הבא הוא להחליט אם אני רוצה אוזניות On The Ear, או  Over The Ear. מראש, הנטייה שלי היתה ללכת על אוזניות Over The Ear, מאחר והן מקיפות את כל האוזן,
ומאפשרות בידוד פאסיבי של רעשים מבחוץ. בנוסף היתה לי התלבטות בין אוזניות פתוחות
לסגורות. אוזניות סגורות מספקות צליל “חם” יותר ובאסים עוצמתיים יותר,
אך אוזניות פתוחות נותנות צליל מדויק ו”רחב” יותר, ואכן הנטייה שלי ללכת
על הסוג האחרון.

במידה וזה מעניין אתכם,ל- Techquickie יש סרטון מצוין שמסביר טוב את ההבדלים בין אוזניות פתוחות וסגורות:




השלב האחרון לפני סקר שוק
הוא קביעת תקציב. באופן כללי, אוזניות איכותיות של מותגים מוכרים הן עסק יקר. מעבר
לכך, שמע באוזניות הוא לעיתים קרובות עניין מאוד סובייקטיבי, כך שאני עלול למצוא
את עצמי עם אוזניות של מותג ידוע ומוערך, שעלו לי כמה מאות שקלים, אך בסופו של דבר
לא אהיה מרוצה מהשמע שלהן. תופעה מבורכת של השנים האחרונות היא יוזמה של חנויות
כמו באג וקרביץ להקים עמדות האזנה בסניפים שלהן: עמדות ההאזנה נראות כמו קולב
חליפות גדול, עליו מונחות מספר אוזניות ממגוון האוזניות הנמכרות בחנות. מביקור
בחנויות האלו עולה מסקנה בנאלית: אוזניות זולות של מותגים גדולים לא שוות ברוב
המקרים את העלות שלהן, ואוזניות איכותיות יותר של אותן יצרניות פשוט עולות יותר
מדי. החלטתי שאני לא מתכוון להתפרע ולכוון לתקציב של 200-250 ₪.

להמשך קריאה