אוזניות

כאלו ניסיתי: Sony LinkBuds

מאת

רוב יצרניות האוזניות היום משקיעות את מירב מאמציהן בשיפור היכולת שלהן לנתק את המשתמש מהסביבה, בין אם באמצעות עיצובים המשפרים את האטימה הפאסיבית, ובין אם ע”י מנגוני ביטול רעשי אקטיביים. מעטות היצרניות שמשקיעות משאבים בצד השני של המטבע: שיפור המודעות לרעשי הסביבה. רוב אוזניות ה-True Wireless בשוק כיום מציעות מצב שקיפות, אבל מדובר במנגנון שעובד בצורה מסורבלת משהו: כשהוא מופעל, המיקרופונים קולטים את רעשי הרקע ומשמיעים אותם למשתמש, כדי לקזז את האטימה הפאסיבית של האוזניות. מעבר לכך שהתוצאה לא טבעית ומזכירה מכשיר שמיעה, כל האופרציה הזאת מבזבזת סוללה. ה-LinkBuds של סוני מציגות גישה שונה ומהפכנית בהקשר הזה: הן מעוצבות עם חור במרכזן, באופן שמאפשר לרעשי הרקע להכנס ללא הפרעה לאוזניים וללא תיווך אלקטרוני כלשהו. איך הדבר הזה עובד ומה הפשרות שצריך לקחת בחשבון? ניסיתי אותן בשבועות האחרונים והאמת שהן עוררו אצלי תהיות האם סדרי העדיפויות שלי בבדיקת אוזניות עדיין רלוונטיים.

Sony LinkBuds (צילום: גד גניר)



מאז ה-Buds Live של סמסונג לא נתקלתי באוזניות עם עיצוב כה ביזארי. החלק שנכנס לתוך האוזן הוא טבעתי עם חור במרכזו, אליו מחובר מבנה כדורי שסביבו מולבשת טבעת סיליקון עם סנפיר ייצוב. איך הדבר הזה יושב בתוך האוזן? האמת, מדהים. החלק הטבעתי לא נכנס לתוך תעלת האוזן, הוא רק מתמקם מחוצה לה, ושאר מבנה האוזניה פשוט מצא את מקומו באופן מיידי. איכשהו, העיצוב הזה עזר ל-LinkBuds להיתפס היטב באוזן שלי באופן שלא איפשר להן לנשור ממנה, גם לא בתנועות ראש חזקות. כל זה, יחד עם העובדה שהן קלילות במיוחד, גרם לי לא פעם לשכוח במשך דקות ארוכות שהן עליי ולהיזכר בכך רק כשנשמע דרכן צליל התראה מהסמארטפון אליו הן מחוברות.

כאלו ניסיתי: 1More PistonBuds Pro ו-ComfoBuds Mini

מאת

שוק אוזניות ה-True Wireless מוצף ביצרניות סיניות. רובן לא מוכרות להמונים, אבל חלקן צולחות את מחסום האנונימיות ומייצרות לעצמן שם וקהל נאמן. 1More אחת מהיצרניות האלו, החלה את דרכה באמצע העשור הקודם עם מטרה יומרנית משהו, להפוך לאלטרנטיבה הסינית של Beats. המיתוג הזה אמנם לא תפס, אבל החברה כן הפכה למותג מוכר: עוד לפני עידן אוזניות ה-True Wireless, החברה קצרה הצלחה נאה בגבולות סין, אבל את הכניסה המשמעותית שלה לשוק הגלובאלי הצליחה לבצע רק לאחר שאוזניות ללא כבל מקשר ביניהן הפכו למיינסטרים. בפברואר הצטרפו לקטלוג המגוון שלה בחו”ל שני דגמים חדשים ומסקרנים: ComfoBuds Mini, ו-PistonBuds Pro ואת שניהם בדקתי בתקופה האחרונה.

1More PistonBuds Pro ו-ComfoBuds Mini (צילום: גד גניר)

PistonBuds Pro

הדגם הבסיסי והזול יותר מבין השניים. למרות שהפלסטיקה די פשוטה, העיצוב עצמו נאה והאוזניות בהחלט לא נראות זולות. קייס הטעינה קומפקטי וכך גם האוזניות עצמן. הן נכנסות בקלות לתוך האוזן, אך כדי להשיג אטימה יעילה, יש לסובב אותן קצת בתוך האוזן, והודות למבנה שלהן שכולל מעין דסקית חיצונית, הפעולה הזאת די אינטואיטיבית. PistonBuds הן קלילות (4.5 גרם לאוזניה), והצורה שלהן ידידותית לאוזן כך שהן לא מפריעות גם בשימוש ממושך.


להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Edifier W820NB

מאת

אחרי שהותירה בי רושם כה עז עם ה-NeoBuds, טבעי היה שאסתקרן לגבי מוצרים אחרים של יצרנית האודיו הסינית הותיקה Edifier. כעת מגיע תורן של W820NB, אוזניות Over The Ear ביטול הרעשים מדרג הביניים של החברה. אלו ככל הנראה האוזניות הזולות ביותר מסוג זה שיצא לי לבדוק עד כה, ועל הנייר הן מתהדרות גם בזמן סוללה ארוך במיוחד ואפילו תמיכה בתקן Hi-Res Audio. איך כל זה עובד באוזניות שעולות פחות מ-250 ש”ח?

Edifier W820NB (צילום: גד גניר)

ניכר שאחד המקומות שחתכו בהם בהוצאות זה באריזה: כלפי חוץ היא אמנם מהודרת, אבל כאשר פותחים אותה מגלים את האוזניות עטופות בניילון פשוט, יושבות בתוך תבנית פלסטיק זולה, כשהאביזר היחיד המצורף הוא כבל USB-C ל-USB A. מה לגבי קייס או כבל אוזניות סטנדרטי? אין כאן כאלו. האוזניות עצמן הן כבר סיפור אחר לגמרי: העיצוב אמנם מאופק אבל נקי ורציני, הפלסטיקה איכותית והכל מורכב כהלכה. פתיחת הקשת, סיבוב האוזניות עצמן על ציריהן, הכל משדר אמינות מרשימה. גם כריות האוזניים והריפוד של הקשת רכים ונעימים מאוד למגע. W820NB קלות יחסית, לא לוחצות חזק מדי על האוזניים גם אצל בעלי גולגולות רחבות ואין בעיה לבלות איתן זמן רב על הראש.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Belkin Soundform Freedom

מאת

בלקין היא אחד המותגים המוכרים והותיקים בעולם האביזרים לסלולריים, בעיקר בקרב משתמשי מוצרי אפל. החברה התמקדה עד כה בעיקר בתחנות עגינה, מטענים, כבלים ומתאמים וכעת מסתערת על השוק הרותח ממילא של אוזניות True Wireless. בינואר האחרון נחת בישראל ליין האוזניות של החברה. לקחתי לבדיקה את ה-Soundform Freedom הדגם הבכיר בסדרה שמתהדר ביכולת נדירה: ניתן לאתר אותו, במידה ואבד, דרך אפליקציית Find My של אפל.

Belkin Soundform Freedom (צילום: גד גניר)

ה-Soundform Freedom מתאפיינות בעיצוב סטנדרטי למדי, אבל נראות טוב. גופן משלב שני גימורי פלסטיק שונים: מט באיזורים שנוגעים באוזן עצמה ומבריק בחלק החיצוני שלהן. לאוזניות “גבעולים” באורך בינוני אם כי שמנמנים מהרגיל. הן קלילות, וכמעט לא מורגשות באוזניים, וגם לא ינשרו אם תנענעו את הראש בפראות אבל האוזניים שלי כבר ארחו אוזניות שנתנו לי תחושה יותר מאובטחת מהאוזניות האלו. את חלקן החיצוני מכסים משטחי מגע גדולים יחסית שקצת מקשים למקם את האוזניות בתוך האוזניים מבלי לבצע פעולות שאתם לא מעוניינים בהן, אם כי אחרי מספר ימים של שימוש הצלחתי להתרגל למקם אותן תוך שימוש ב”גבעולים” בלבד. משטחי המגע מגיבים סה”כ לא רע ובזריזות להקשות. בלקין הגדירה סט הקשות סטנדרטי למדי ואינטואיטיבי ששולט על עוצמת השמע, ניווט בין שירים ואפילו הפעלה של הסייען הוירטואלי. מעוניינים לשנות את הסט שהגדירה בלקין? חבל, כי בניגוד לאוזניות אחרות, אין כאן דרך לעשות זאת.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Audio-Technica Content Creator Pack

מאת

כאילו שחסרים פודקאסטים בעולם, אודיו-טכניקה החליטה לעזור לפודקאסטרים בתחילת דרכם והיא עושה זאת באמצעות “Content Creator Pack”, ערכה הכוללת לטענתה את כל מה שצריך השדרן המתחיל: אוזניות, מיקרופון ו”בום”, זרוע מתכווננת שמחזיקה את המיקרופון וגם חצובה קטנה. הפעם, בניגוד לביקורות קודמות לא תאלצו להסתפק בלסמוך על מה שיש לי להגיד על המוצר: הקלטתי את עצמי מקריין את הביקורת, כדי שתוכלו לשמוע ולשפוט בעצמכם.

Audio-Technica Content Creator Pack (צילום: גד גניר)

בבסיסה של Content Creator Pack שני מוצרים לא חדשים של אודיו טכניקה: אוזניות ATH-M20x, ומיקרופון מדגם ATR2500x – USB. המיקרופון זמין לרכישה מאז 2019, והאוזניות חמש שנים לפני כן. החצובה המסופקת בערכה היא אותה אחת שמסופקת בדר”כ יחד עם ATR2500x אך הבום הוא מוצר ייחודי לערכה הזאת, הוא מותאם למיקרופון ולא ניתן לרכוש אותו לבדו. בואו נדבר על כל אחד מהמוצרים בנפרד ואז נדבר על איך כל הדבר הזה עובד כערכה:

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 7 Active

מאת

ב-2016, עת הופיעו אוזניות ה-True Wireless הראשונות בשוק, היצרניות ראו בהן חלק אינטגרלי מחזון ה-Wearables. בהתאם לכך, הן צוידו בחיישנים שונים שיסייעו להן לנטר פעילות גופנית, ולכל יצרנית היתה גם אפליקציית מעקב משלה. מדובר היה בחזון יומרני משהו: הקונספט של אוזניות ללא כבל מקשר היה גם ככה בחיתוליו וסבל ממחלות ילדות, והרצון לדחוף לתוך האוזניות הקטנטנות חיישנים שכאלו יצר מוצרים שאפתניים מדי בתיאוריה ומאכזבים בפועל מבחינת זמן שימוש, איכות השמע ואיכות חיבור. עם השנים, יותר ויותר יצרניות הבינו שמה שמלהיב משתמשים באוזניות האלו זה בעיקר העדרו של הכבל המציק בעורף, חזרו לשולחן השרטוט ופסי היצור התחילו לפלוט מוצרים פחות מתוחכמים, אבל יותר פרקטיים

Jabra Elite 7 Active (צילום: גד גניר)

ג’אברה היא אחת היצרניות שעברו את התהליך הזה. אוזניות ה-TWS הראשונות של החברה הציעו חיישן דופק ו-VO2, לצד אפליקציה שאוספת את הנתונים ומייעצת למשתמש כיצד להמשיך להתאמן ואיך להתאושש. אוזניות הספורט הבאות של החברה הדנית היו פחות יומרניות והתבססו על דגמים קיימים של החברה, רק עם מיגון טוב יותר למים ומחיר גבוה יותר. בהשקה המשולשת בסוף אוגוסט, לצד ה-Elite 3 וה-Elite 7 Pro, הוצג גם דגם ספורטיבי, ה-Elite 7 Active, הפעם, בניגוד לעבר, עם מחיר טיפה נמוך יותר. מה השתנה ועל מה ויתרו?

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Nothing ear (1) TWS

מאת

קארל פיי, יזם שוויצרי ממוצא סיני, רק בן 32, הוא אחד משני היזמים שהקימו בשנת 2013 את אחד ממותגי הסלולר התוססים בהיסטוריה, OnePlus. בספטמבר 2020 החליט לעזוב, ובינואר 2021 הכריז על המיזם החדש שלו העונה לשם מצית בדיחות הקרש “Nothing”. המיזם ששותפים בו בין השאר גם טוני פאדל (ממציא האייפוד) קווין לין (אחד מייסדי Twitch), סטיב האפמן (מייסד ומנכ”ל שותף של Reddit) והיוטיובר קייסי נייסטט הוקם עם השליחות היומרנית והלא כל כך קוהרנטית “להסיר חסמים בין בני אדם לטכנולוגיה כדי ליצור עתיד דיגיטלי רציף”. 

Nothing ear (1) TWS (צילום: גד גניר)


התוצר הראשון של פיי והגוורדיה המרשימה הזאת הוא אוזניות בשם ear (1) TWS. איך הן אמורות להגשים את השליחות של Nothing? שימו לב לציטוט הבא מהקומוניקט, שמנסה להרחיב על השליחות הזאת: “להחזיר את התשוקה לטכנולוגיה על ידי פיתוח אקוסיסטם של מוצרים אייקוניים שבהם יצירתיות, ביטחון עצמי ואומנות מכתיבים את סדר היום. בסופו של דבר, אנו רוצים ליצור מוצרים שאנו גאים לחלוק עם המשפחה ועם החברים הקרובים שלנו”. אני כבר די הרבה שנים בתחום, אבל רצף כזה של קלישאות ובאזוורדס שמשתלבים לתוך טקסט כל כך יומרני ודל במשמעות אמיתית טרם יצא לי לפגוש. לא ברור לי איזו תשוקה לטכנולוגיה צריך להחזיר, ולמה לא להסתפק פשוט ב”אנחנו רוצים להיות מיוחדים” במקום כל הקשקושים האלו. בוואנפלוס המסרים היו אולי שטחיים ופסודו מחתרתיים אבל לפחות היו ברורים. מה המסר כאן?

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Sennheiser CX Plus

מאת

לפני קצת יותר משנה הכריזה Sennheiser על CX400BT, אוזניות TWS במחיר נגיש (במונחים של סנהייזר) שיהוו אלטרנטיבה עם פשרות מסוימות לדגמי הפרמיום שלה מסדרת מומנטום. התחרות האגרסיבית בשוק הביאה אותה בתוך זמן קצר להשיק דגמים נוספים בסדרת CX, דגמים שמביאים איתם קצת פחות פשרות. לפני כחצי שנה היו אלו ה-CX True wireless וכעת מגיע תורן של CX Plus.

Sennheiser CX Plus (צילום: גד גניר)


חיצונית, CX Plus מביאות איתן מעט מאוד בשורות: סנהייזר ממשיכה עם עיצוב זהה לזה של CX400BT, בצורה מרובעת משהו ומראה סולידי בואכה זול. הן קלילות (שישה גרם בלבד כל אוזניה) מכפי שצורתן המגושמת מעט עשויה לשדר, ואצלי לפחות היה קל מאוד למקם אותן בתוך האוזן ולהשיג אטימה ראויה, אם כי לא בטוח שהצורה והגודל שלהן יתאימו לכל אוזן. המיגון שלהן למים הוא בתקן IPX4, בסיסי למדי שמאפשר להן לשרוד התזות מים אבל עדיף להמנע מלטבול אותן בתוך מים. זה בטוח יספיק להגנה מפני זיעה כך שאם אתם מתכננים לקחת אותן לפעילות גופנית, אתם מכוסים.


להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: LG Tone FP-9

מאת

לאורך פברואר-מרץ 2020 בשיאה של התפרצות הקורונה, עקבה התקשורת באופן צמוד אחר Diamond Princess, ספינת הנופש שהתגלו עליה חולי קורונה. הדיווחים נמשכו גם אחרי פינוי החולים ממנה וכללו עדכונים מקיפים על המצאותו של הנגיף  על רהיטים וחפצים בחדרי הנוסעים. כשעוד לא היתה ידועה דרך ההדבקה בקורונה, היה די בכך להזין את ההיסטריה הכללית ולגרום לאנשים לפתח הרגלי הגיינה משודרגים. באותו זמן היו לא מעט שצפו מהצד בהיסטריה הזאת וחשבו כיצד ניתן לעשות ממנה כסף. התוצאה היתה קפיצה במכירות של מוצרים אנטי בקטריאליים שכלל אינם רלוונטיים לקורונה, ורוב היצרניות שהיו מודעות לכך אמנם לא התחייבו שהמוצרים שלהן טובים נגד הנגיף, אבל זה לא הפריע להן להנות מהמצב.

LG Tone FP9 (צילום: גד גניר)


אחת היצרניות שהקורונה באה להן בתזמון טוב, בהקשר הזה, היא LG. באוקטובר 2019, קצת יותר מחודשיים לפני התפרצות הקורונה בסין, הכריזה על אוזניות TWS שקייס הטעינה שלהן מצויד בתאורת UV, תאורה אשר קוטלת בקטריות. בין לילה הפך הגימיק האיזוטרי לתכונה הכרחית עבור כל מי שחושש למות מוות טיפשי ומיותר מבקטריות באוזן במקום מקורונה. לאחרונה הציגה LG את דור ההמשך לאוזניות האלו: Tone FP9.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Bose QuietComfort 45

מאת

אין בשוק האוזניות יצרנית המזוהה יותר עם ביטול רעשים מ-Bose. זה לא עניין של מיתוג טוב, האוזניות של החברה האמריקאית הן ככל הנראה הטובות ביותר בשוק בניתוק המשתמשים מרעשי הסביבה, וסדרת QuietComfort (ובעיקר QC 35 ו-QC 35 II האלחוטיות) היא זו שהפכה את החברה למזוהה כל כך עם התכונה הזאת. ה-QC 35II הושקו אי שם בשנת 2017, ושנתיים לאחר מכן השיקה בוז דגם פרימיום חדש בשם NC700, מה שגרם לרבים להסיק שסדרת QuietComfort (לפחות באוזניות Over The Ear) הגיעה לסוף דרכה. בסוף ספטמבר האחרון הפתיעה בוז והציגה את הדגם הבא בסדרה הותיקה: QuietComfort 45 או בקיצור, QC 45.

Bose QuietComfort 45 (צילום: גד גניר)


למעט שינויים מינוריים שכמעט ואינם נראים, שומרות QC45 על עיצוב זהה לזה של QC35 מ-2016. קשה לבוא בתלונות אל Bose על השמרנות, משום שהעיצוב הזה הוכיח את עצמו: האוזניות עצמן קלילות, הכריות (מעור סינתטי) רכות וידידותיות לעור, מבנה האוזניות לא לוחץ על הראש יתר על המידה אבל מייצר אטימה פאסיבית ראויה, האוזניות עצמן מתקפלות למימדים קומפקטיים יותר מרוב המתחרות בשוק ואפילו הלחצנים הפיזיים נראים אמנם מיושנים קצת, אבל הם אמינים יותר מכל משטח מגע. כל אלו אפיינו את הדגמים הקודמים ול-Bose אין סיבה באמת לבצע בעיצוב הזה מהפכות, לפחות לא כרגע. ניתן לחבר את QC 45 באמצעות כבל למכשירים אחרים שיש בהם יציאת אודיו סטנדרטית, 3.5 מ”מ. היה נחמד מצד Bose אם נקודת החיבור של הכבל הזה עם האוזניות עצמן גם היה סטנדרטי, בניגוד לחיבור ה-2.5 מ”מ הפחות שכיח שיש להן כרגע. כמו כן, Bose השמיטה, בצדק, את המתאם להאזנה למוזיקה דרך מערכות בידור של מטוסים מערכת האוזניות. לאור העובדה שחיבור 3.5 מ”מ הופך לפריט ארכיאולוגי בסמארטפונים, היה ראוי ש-Bose (ואחרות) יספקו מתאם לחיבור USB C או Lightning של אפל.