LinkBuds

רוב יצרניות האוזניות היום משקיעות את מירב מאמציהן בשיפור היכולת שלהן לנתק את המשתמש מהסביבה, בין אם באמצעות עיצובים המשפרים את האטימה הפאסיבית, ובין אם ע”י מנגוני ביטול רעשי אקטיביים. מעטות היצרניות שמשקיעות משאבים בצד השני של המטבע: שיפור המודעות לרעשי הסביבה. רוב אוזניות ה-True Wireless בשוק כיום מציעות מצב שקיפות, אבל מדובר במנגנון שעובד בצורה מסורבלת משהו: כשהוא מופעל, המיקרופונים קולטים את רעשי הרקע ומשמיעים אותם למשתמש, כדי לקזז את האטימה הפאסיבית של האוזניות. מעבר לכך שהתוצאה לא טבעית ומזכירה מכשיר שמיעה, כל האופרציה הזאת מבזבזת סוללה. ה-LinkBuds של סוני מציגות גישה שונה ומהפכנית בהקשר הזה: הן מעוצבות עם חור במרכזן, באופן שמאפשר לרעשי הרקע להכנס ללא הפרעה לאוזניים וללא תיווך אלקטרוני כלשהו. איך הדבר הזה עובד ומה הפשרות שצריך לקחת בחשבון? ניסיתי אותן בשבועות האחרונים והאמת שהן עוררו אצלי תהיות האם סדרי העדיפויות שלי בבדיקת אוזניות עדיין רלוונטיים.

Sony LinkBuds (צילום: גד גניר)

מאז ה-Buds Live של סמסונג לא נתקלתי באוזניות עם עיצוב כה ביזארי. החלק שנכנס לתוך האוזן הוא טבעתי עם חור במרכזו, אליו מחובר מבנה כדורי שסביבו מולבשת טבעת סיליקון עם סנפיר ייצוב. איך הדבר הזה יושב בתוך האוזן? האמת, מדהים. החלק הטבעתי לא נכנס לתוך תעלת האוזן, הוא רק מתמקם מחוצה לה, ושאר מבנה האוזניה פשוט מצא את מקומו באופן מיידי. איכשהו, העיצוב הזה עזר ל-LinkBuds להיתפס היטב באוזן שלי באופן שלא איפשר להן לנשור ממנה, גם לא בתנועות ראש חזקות. כל זה, יחד עם העובדה שהן קלילות במיוחד, גרם לי לא פעם לשכוח במשך דקות ארוכות שהן עליי ולהיזכר בכך רק כשנשמע דרכן צליל התראה מהסמארטפון אליו הן מחוברות.