אוזניות

כאלו ניסיתי: Jabra Move

מאת
לפני קצת
יותר מחודש השיקה ג’אברה בישראל את קו המוצרים החדש שלה לשנה הקרובה. בין שאר
המוצרים המעניינים שהציגה (עליהם אספר לכם בתקופה הקרובה), משכו את תשומת ליבי אוזניות
הבלוטות’ הסטריאופוניות החדשות של החברה, ה-Jabra Move.
בניגוד לאוזניות הבלוטות’ בתצורת On –Ear האחרונות של ג’אברה שיצא לי
להניח על אוזניי, ה-Jabra Revo Wirless,
האוזניות החדשות של ג’אברה מגיעות במחיר נוח יותר, אך לנושא המחיר נגיע כרגיל
בסוף.

Jabra Move (צילום: גד גניר)

המעצבים של
ג’אברה החליטו ליישר סוף סוף קו עם יצרניות אוזניות אחרות, והפנימה את העובדה
שאוזניות הן אביזר אופנתי לכל דבר. לכן, את גווני האפור והשחור ששלטו באוזניות ה-Bluetooth
הסטריאופוניות הקודמות שלה, החליף שילוב של שחור וכחול באוזניות הספציפיות שקיבלתי,
כאשר ניתן להשיגן גם באדום או בשחור. גם החומרים מהן עשויות ה-Jabra Move , משדרים תחושה איכותית: הקשת עשויה מתכת עמידה, ועטופה בריפוד בד. גם
העור של כריות האוזניים נראה מצוין ומאפשר לעור האוזניים לנשום. הקשת אגב, לא
לוחצת על האוזניים חזק מדי והן נוחות מאוד על הראש. התלונה היחידה שיש לי בהקשר
הזה מתייחסת להעדרו של מנגנון קיפול כלשהו שיגרום להן לתפוס פחות מקום בתיק. מצד
שני, מנגנונים כאלו הם הדבר הראשון שנוטה להתפרק לאורך זמן באוזניות, כך שייתכן
מאוד שהעדרו של מגנון שכזה יסייע ל-Move
להאריך ימים.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Noisehush BT700

מאת
ה-BT700
הן זוג האוזניות השני של חברת Noisehush
שיוצא לי לבדוק. הראשונות היו ה-Noisehush i7,
אוזניות בעלות מנגנון סינון רעשים אקטיבי במחיר נגיש יחסית, והתגלו כאוזניות לא
רעות. ה-BT700 הן יצור שונה לחלוטין. מדובר באוזניות
בלוטות’ סטריאופוניות, שאמנם אינן מתהדרות במנגנון סינון רעשים אקטיבי, אך לטענת Noisehush העיצוב שלהן מבודד רעשים ע”י כיסוי של האוזן, ומחזק את הבאסים שהן
מייצרות, טענה מעניינת שהיה לי חשוב לבדוק.
 

Noisehush BT700 (צילום: גד גניר)


בשנים
האחרונות, אוזניות הפכו לפריט אופנה לכל דבר. תאמינו או לא, נתקלתי פעם באוזניות
למכירה בקאסטרו, ליד הקופה, בין התחתונים לגרביים. אם אתם ממש מתעניינים, האוזניות
האלו נראו לא רע, אבל היתה להן איכות סאונד מזעזעת, כצפוי. יצרניות אודיו שהבינו
את החשיבות הרבה שנושא העיצוב מתחיל לצבור, החלו לשים על כך דגש, ושילבו חומרים
שונים, צבעים לא שגרתיים ומה לא. הכל, על מנת להשאר רלוונטי גם בעיני אלו שמבחינתם
טוב מראה עינים מאיכות צליל.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: MEElectronics Air-Fi Venture AF52

מאת
כמו Noisehush,
עליהן סיפרתי לכם לפני כשבועיים, גם MEElectronics היא
יצרן חדש יחסית בשוק האוזניות הישראלי. החברה הזאת (אמריקאית, אם זה מעניין אתכם) החלה
את דרכה בשנת 2005 כיצרנית נגני MP3,
ובשנת 2009 החליטה לשנות את התמקדותה ולעבור לייצר אוזניות, לטענתה בגלל שהן
משפיעות באופן המשמעותי ביותר על חויית הסאונד, הפרמרטר החשוב ביותר מבחינתה של MEElectronics.
כפי שאתם ודאי יודעים אם אתם עוקבים באופן קבוע אחר הבלוג הזה, מותגים לא מוכרים
לא מרתיעים אותי, להיפך. לצד אוזניות ממותגים יותר מוכרים כמו Beats,
Jabra,
Sony
ו-Philips, אין דבר שמשמח אותי יותר מלמצוא “הפתעות”
מוצלחות ופחות מוכרות כפי שהיה עם ה-Superlux HD330.
מתוך מטרה ברורה למצוא את אוזניות הבלוטות’ המפתיעות הבאות, ביקשתי, וקיבלתי
לבדיקה את ה-MEElectronics Air-Fi Venture AF52,
אוזניות Bluetooth
סגורות בתצורת Over The Ear.

 

MEElectronics Air-Fi Venture AF52 (צילום: גד גניר)


להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Noisehush i7

מאת
הכירו את Noisehush,
יצרן אלמוני יחסית לקהל הישראלי, אשר עשה לאחרונה עלייה ארצה, ומציע מגוון דגמי
אוזניות רגילות ואוזניות אלחוטיות בטכנולוגיית בלוטות’. הדגם הספציפי אותו בדקתי
בתקופה האחרונה הוא ה-Noisehush i7,
אוזניות חוטיות עם מנגנון אקטיבי לסינון רעשי רקע. לחלקכם זה יישמע מובן מאליו, אך
עבור אלו שלא, חשוב להבדיל בין שני סוגי טיפול ברעשים באוזניות: בידוד רעשים –
מושג באופן פאסיבי, כלומר, אוזניות המקיפות את האוזן ואוטמות אותה לרעשים מבחוץ. סינון
רעשים מבוצע ע”י השמעת צליל בתדר קבוע המנטרל רעשים קבועים אחרים בסביבה (כמו
רעשי מזגן, מנוע אוטובוס, וכו’).

Noisehush i7 (צילום: גד גניר)


להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: אזניות Beats Studio Wireless

מאת
אחת לכמה
חודשים, כאשר נופל עליי המצב רוח המתאים, אני מחליט לבקש לבדיקה מוצר יקר באופן
מגוחך, שאין סיכוי שהייתי חושב אי פעם לקנות אותו. זה בדיוק מה שקרה כאשר נפלה
בחלקי ההזדמנות לבחור מוצר מקטלוג המוצרים של באג. לאחר התלבטות קצרה, החלטתי ללכת
על ה-Beats Studio Witreless.
אני מקווה
שאין צורך שאספר לכם על Beats.
מדובר במותג האוזניות המוכר ביותר בעולם כרגע, כאשר חוט האוזניות האדום המשתלשל
מרוב דגמי האוזניות של Beats
מהווה סימן היכר ברור וייחודי בערך כפי שהיו האזניות הלבנות של אפל. אגב אפל –
לאחרונה הסתיימה עסקת הרכישה של Beats
ע”י החברה מקופרטינו, ומסקרן מאוד לדעת מהו הכיוון אליו הולכות שתי החברות
האלו.
Beats Studio Wireless (צילום: גד גניר)


רגע לפני
שאני מספר לכם על השבועיים שביליתי עם ה-Studio Wireless, קצת רקע אישי: ה”רומן” שלי עם Beats
החל כאשר בדקתי לפני מספר שנים את מכשיר ה- HTC
הראשון שהתהדר בשיתוף הפעולה בין היצרנית הטאיוונית לבין חברת האוזניות הפופולרית
מארה”ב, ה-Sensation XE.
מדובר היה בגרסת מוזיקה של מכשיר הדגל של HTC
באותה תקופה, והוא הגיע עם אקולייזר פנימי של Beats,
ואוזניות In – Ear  הידועות בשם URBeats.
במסגרת הבדיקה ההיא התרשמתי לטובה מאיכות השמע שלהן, אך היתה זו התרשמות שמבוססת
על שימוש לזמן קצר בלבד, ונאלצתי להחזיר את המכשיר והאוזניות בתוך מספר ימים.
כעבור שנה, קיבלתי זוג אוזניות שכאלו כמתנה. הייתי מאושר, עד שניסיתי להאזין
באמצעותן במשך תקופה ארוכה. לא הצלחתי למצוא דרך נוחה לשים אותן בתוך האוזן שלי
מאחר ויחסית לגודלן, הן היו כבדות מאוד. מעבר לכך, הן פשוט נשמעו לא טוב: הן
באסיות באופן מוגזם, שזה
כיף לאנשים מסוימים. לאנשים אחרים, כמוני, זה מפריע מאחר והבאסים כה חזקים שהם
מאפילים על כל צליל אחר.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra ROX

מאת
כבר סיפרתי
לכם בעבר על אוזניות הבלוטות’ הסטריאופוניות הראשונות שקניתי. למי שלא עוקב, אספר
בקצרה: היו אלו אוזניות של Jabra,
אוזניות On-Ear עם
קשת עורפית (היתה תקופה שזו היתה תצורה פופולרית מאוד ומשום מה נעלמה). את הקנייה
הזאת ביצעתי אי שם בשנת 2008, בתקופה בה אוזניות כאלו היו סוג של צעצוע למאמצים
מוקדמים שמוכנים להתפשר פה ושם. האוזניות האלו נראו מצוין, היו נוחות מאוד על הראש
והאזניים ואפילו סיפקו איכות שמע לא רעה יחסית לאזניות בלוטות’ של אותה תקופה. מצד
שני, האוזניות האלו היו כשלון, לפחות מבחינתי: מהרגע הראשון שהאזנתי באמצעותן
לטלפון סבלתי משינויים בקצב הנגינה וניתוקים, תקלות שלא ניתן להתעלם מהן או לחיות
איתן בשלום. ההתנסות הבאה שלי עם אוזניות בלוטות’ סטריאופניות של ג’אברה היתה
בחודש ינואר השנה, עם ה-Revo Wireless,
אוזניות יקרות (לטעמי), אבל נפלאות.

Jabra ROX (צילום: יח”צ)


וזה מוביל
אותי לאוזניות איתן ביליתי את השבועיים האחרונים, ה- Jabra ROX Wireless, אוזניות In-Ear
אשר הושקו בחו”ל כבר בחודש אפריל, אך את העלייה הרשמית שלהן לארץ עשו ממש בשבועות האחרונים. כאן אני רוצה רגע לעצור ולספר לכם קצת
על חייו של בלוגר טכנולוגיה המתמקד בסקירת מוצרים. לרוב, המוצרים שאני מקבל, עברו
כבר אצל עיתונאים אחרים, או אפילו בעלי תפקידים שונים אצל היבואנית עצמה. במקרה של
ג’אברה, הם מקפידים לשלוח לי מוצרים חדשים, אטומים וסגורים שחויית האנבוקסינג שלהם
אמיתית ומרגשת כאילו קניתי בעצמי אותם. ב-ROX,
החויה הזאת נמשכה ונמשכה, עד שבשלב מסוים קלטתי שעברו כמעט 10 דקות מרגע שהתחלתי
לפתוח את האריזה ועד שהצלחתי להתיר את האוזניות מהקיבוע שלהן בתוכה. המון חתיכות
נייר דבק שקוף, גומיות ומה לא, הצמידו אותן למעמד שקוף בתוך האריזה, כשאפילו החוט
המקשר ביניהן מלופף בצורה שמסבכת את העניינים. אז נכון, האריזה היא אחד הדברים הכי
פחות חשובים בעת קנייה של מוצר, אבל אם ג’אברה מחליטה להשקיע כל כך באספקט הזה,
שתשקיע גם מחשבה באיך להקל על הרוכשים לחלץ משם את האוזניות במהרה.

אריזת ה-Jabra ROX (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

חייב כאלו: אזניות בלוטות’ Philips SHB7000

מאת
על ה-Philips
SHB7000 שמתי עין עוד לפני כחצי שנה. בשיטוטיי ברשת
אחר מקומות בהם ניתן לרכוש את ה-SHB9001,
נתקלתי ב-SHB7000 והן
עוררו את סקרנותי מאחר והמבנה שלהן הוא Over The Ear,
מבנה נדיר יחסית בטווח המחירים הזה של אוזניות בלוטות’ סטריאופוניות. בנוסף, מחירן
המומלץ בישראל עומד על 399 ש”ח, מחיר זול יחסית לאוזניות בלוטות’, מה שעורר
אצלי סקרנות ותקווה לעלות על מציאה אמיתית.
 

אוזניות Philips SHB7000 (צילום: גד גניר)

אתחיל
מהעיקר – איכות השמע. ה-SHB7000 ממשיכה
את הרושם הטוב שהשאירו עליי האזניות הקודמות שבדקתי של פיליפס, אם כי אופי הסאונד
שונה כאן לחלוטין.  לא תמצאו כאן באסים
עמוקים במיוחד, אבל תקבלו צליל מאוזן, חם, ופתוח, עד כמה שניתן להרגיש סאונד פתוח
באוזניות סגורות. כאן אני חייב לסייג. אני יודע להעריך סאונד טוב, אבל אני לא
מחשיב את עצמי כאודיופיל, ואם להיות כנה, אני גם לא ממש רוצה להיות אחד כזה. אני רוצה
ליהנות מהבורות שלי ולדעת להעריך אוזניות שעולות “רק” כמה מאות שקלים. בהתאם לכך, כאשר אני מקבל אוזניות לבדיקה, אני אוהב לתת גם לאנשים אחרים להאזין להן, כדי
לראות את התגובה שלהם. במדגם הלא מייצג ולא מדעי הזה, רובם המוחלט של האנשים שנתתי
להם להאזין לאוזניות הללו עשו פרצופים נלהבים. מצד שני, כדיבורית אלחוטית לטלפון, ניתן
להגדיר את תפקודן כגרוע, וברוב השיחות שניהלתי איתן, בתוך כמה דקות התבקשתי
באסרטיביות ע”י הצד השני בשיחה להפסיק להשתמש בהן מאחר וכמעט ולא שומעים אותי.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: אזניות Jabra REVO Wireless

מאת
אחת
ההנאות הגדולות שלי מהבלוג הזה בתקופה האחרונה, היא האפשרות להניח את הידיים שלי
על חפיצים שאין שום סיכוי שאקנה, לרוב מטעמים כלכליים. ה-Jabra REVO Wireless הן
דוגמא מעולה לחפיץ כזה. Jabra למי מכם שלא מכיר, היא
אחת היצרניות הוותיקות בתחום פתרונות התקשורת בכלל, ובתחום מוצרי Bluetooth בפרט.
ההיסטוריה האישית שלי עם Jabra כוללת את אוזניות הבלוטות’ הסטריאופוניות הראשונות שלי, ה-BT620s , משדר בלוטות’ בעל חיבור 3.5 מ”מ
(אותו הזכרתי כאן) ואוזניית הבלוטות’ בה
אני משתמש ברכב, ה-Stone 2.

מבט כללי על ה-Jabra REVO Wireless (צילום: גד גניר)


ה-Jabra REVO Wireless הן
אוזניות בלוטות’ סטריאופוניות. הדבר הראשון שניתן להבחין לגבי ה-Jabra REVO Wireless זה
שהן נראות מעולה. יש בהן שילוב צבעים של שחור, אפור וכתום, והן נראות אלגנטיות,
אבל לא יותר מדי רציניות. הן פחות מצועצעות מרוב הדגמים של אוזניות Beats, אבל פחות “אולפניות” מה-Superlux שלי.
כמו ה-Philips SHB9001 וכמו כל אוזניות בלוטות’ סטריאופוניות מודרניות אחרות, הן
מאפשרות שליטה על המעבר בין השירים, ועל עוצמת הווליום, ישירות מהאוזניות עצמן.
הטוויסט כאן הוא שכל השליטה על הדברים הנ”ל מתבצע ע”י מחוות מגע. כדי
להגביר אני מניע את האצבע בתנועה סיבובית על חלקה החיצוני של האוזניה הימנית. שיר
קדימה- שתי הקשות בחלקה החיצוני הקדמי של אותה אוזניה. שיר אחורה- שתי הקשות בחלקה
החיצוני האחורי. לרוב, אני מתעב התחכמויות עם מגע באביזרים שלי לטלפונים סלולריים,
אך כאן, לאחר חצי יום של שימוש זה הפך לטבעי מאוד ולמען האמת ממש חסר לי באוזניות
האישיות שלי.

להמשך קריאה

כזה יש לי: מתאם ווליום KOSS VC/20

מאת

בפוסט על ה-Superlux HD330 סיפרתי לכם שכבל האוזניות קצר לי מדי, כשאני מחבר אותו לתחנת העגינה של המחשב במשרד. ובכן, לכל בעיה פתרון, ובמקרה שלי, הפתרון חייב להיות מתחכם. לזכותי ייאמר שבהתחלה דווקא הלכתי על הפתרון הפשוט והזול, וקניתי כבל עם חיבור אוזניות סטנדרטי 3.5 מ”מ, באורך של מטר. בגלל שהלכתי על כבל זול מאוד, … להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: אוזניות בלוטות’ Philips SHB9001

מאת
תחום הסאונד הוא ללא ספק
אחד התחומים הנשלטים ע”י מותגים. למרות שבמקרים רבים התשובה לשאלה היכן
שומעים טוב יותר היא סובייקטיבית לגמרי, אנשים יעדיפו להיצמד למותגים מוכרים,
ובייחוד לכאלו שעשו לעצמם שם בתחום הסאונד (כתבתי על כך גם בפוסט על ה-Superlux HD330). פיליפס היא יצרן החולש על מגוון
מאוד רחב של תחומים, החל בציוד רפואי ובקבוקים לתינוקות, ועד לטלויזיות LED. כאן המקום לגילוי נאות: גם הטלויזיה וגם
מערכת הקולנוע הביתית היושבות אצלי בסלון, שתיהן נושאות את הלוגו של פיליפס. למרות מגוון המוצרים הרחב שהיא מייצרת ובכללם גם מוצרי אלקטרוניקה, פיליפס מעולם לא בלטה בתחום הסאונד בצורה מיוחדת. למען
האמת, מהתנסויות קצרות שהיו לי איתן בחנויות אלקטרוניקה, אוזניות פיליפס מעולם לא
השאירו עליי רושם יוצא דופן.

ואז נתקלתי יום בהיר אחד
בחברה לעבודה המשתמשת ב-Philips SHB9000. מאחר וטרם יצא לי להתנסות באוזניות בלוטות’ של פיליפס, הייתי
חייב לבקש ממנה לנסות להאזין קצת לאוזניות. כנראה שהיה שם שילוב של ציפיות מאוד
נמוכות, יחד עם העובדה שמדובר באוזניות מצויינות, בכל אופן, הופתעתי מאוד מאוד
לטובה, וידעתי שאני חייב להתנסות באוזניות מהסוג הזה לתקופה ארוכה יותר.

Philips SHB9001 (צילום: אתר יצרן)


אז קיבלתי לבדיקה דגם זהה
כמעט לחלוטין, ה-Philips SHB9001. אם להיות כנה, אין לי שמץ של מושג מה ההבדל בינן לבין ה-SHB9000. שמחתי לגלות שבעניין איכות השמע,
ה-9000 וה-9001 זהות, ושתיהן מפיקות סאונד מעולה. אבל לפני שאספר לכם עוד על
הסאונד, אגע קצת במה שמסביב.

להמשך קריאה