כזאת כדאי לכם: תוכנת עריכת וידאו HitFilm 2 Express

פוסט אורח מאת דובי שרגא, איש אשכולות העוסק בצילום, עריכת וידאו ומקים בלוג המוזיקה “הקונכייה“.

הגרסה הקצרה,
לממהרים:
HitFilm 2 Express, תוכנה משולבת לעריכה מתקדמת ואפקטים שעולה בדרך כלל 150 דולר, מוצעת עכשיו להורדה בחינם – רק עד ה-4
בפברואר. אם עריכת וידאו זה משהו שמעניין אתכם או שנראה לכם שתרצו להתנסות בו בעתיד,
כדאי לכם מאוד להוריד אותה עכשיו.
בפוסט שלפניכם
אסקור בקצרה את ההיסטוריה של העריכה הממוחשבת ואספר גם על ההתקדמות הגדולה בתחום
האפקטים המיוחדים. בהמשך, אספר גם על התוכנה שלכבודה התכנסנו, ההבדלים בינה לבין
תוכנות אחרות בתחום ועל כמה מהדברים המעניינים שאפשר לעשות איתה.

עריכה
לא-לינארית

המהפכה
הדיגיטלית שהחלה בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 הביאה לשני חידושים עיקריים,
שהמצאות והתפתחויות רבות נבעו מהם. החידוש הראשון הוא ההפיכה של עריכת הוידאו לדבר
יותר נגיש: עד לאותה תקופה מערכות העריכה היו רק באולפני קולנוע וטלוויזיה – ובבתי
ספר לקולנוע כמובן. האפשרות לערוך את הסרט על המחשב האישי בבית הביאה את האמנות
הזו להמונים. החידוש השני הוא העריכה הלא-לינארית. מה היא עריכה לא-לינארית? ההפך
מעריכה לינארית. ומהי עריכה לינארית? ובכן, זוהי שיטת עריכה שבה חייבים להציב כל
תמונה (שוט) מיד אחרי התמונה שקדמה לה בסרט. חייבים להתחיל בהתחלה ולסיים בסוף, כך
שהסרט נערך בדיוק באותו הסדר שבו הצופים יראו אותו ובלי היכולת המיידית לחזור,
לתקן ולשנות חלקים שונים בתוך הסרט. העריכה הלינארית הייתה הדרך היחידה שבה ערכו
על פילם (זו הייתה עריכה פיזית, שבה גזרו והדביקו חתיכות של פילם זו לזו כדי לקבל
את הסליל החדש של הסרט הערוך) ובהמשך גם על וידאו (על ידי הקלטה של חומרי הגלם
מטייפ אחד לטייפ שני, בדומה להקלטה על טייפ דאבל-קאסט).

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: מחשב נייד Asus N550J

קודם כל
הבהרה
: אין לי כוונה להתחיל לכתוב באופן קבוע על
לפטופים רגילים. עבורי לפטופ הוא בראש ובראשונה כלי עבודה. מאחר והעבודה מספקת לי
לפטופ, ונוכחתי לגלות שלא עוזר להתחנף לאיש ה-
IT
בארגון כדי להשפיע על סוג הלפטופ שאני מקבל, אין לי סיבה אמיתית להתחיל לבדוק כאן
מחשבים עסקיים. בבית כמו שסיפרתי לכם בעבר, אני כמעט ולא עושה שימוש בלפטופ, ככה
שגם סוגים “אזרחיים” יותר של לפטופים לא ממש מדברים אליי.
Asus N550J (צילום: אתר יצרן)

אז למה
בעצם לקחתי דווקא את ה-
Asus N550J
לבדיקה? ובכן, כי כמו המכשירים האחרים שמריצים את
Windows 8
שכתבתי עליהם כאן בשבועות האחרונים (
Toshiba U920t, Asus T100,
ו-
Toshiba WT310), גם ל-Asus N550J
יש ייחוד משלו: בכל מחשבי סדרת ה-
N,
סדרת מחשבי הבידור של אסוס, ניתן דגש מיוחד לנושא הסאונד. זה אומר בין
השאר שהמחשב הזה מגיע עם לא פחות מארבעה רמקולים מובנים, ואפילו סאב וופר
חיצוני. אסוס טוענת שזו תצורה ייחודית לה שמספקת חויית שמע היקפי יוצאת דופן, וזה
משהו שסיקרן אותי מאוד לראות, ויותר מזה, לשמוע.

Asus N550J (צילום: גד גניר)
מעבר
לסאונד, עליו ארחיב עוד מעט, מדובר במפלצת. מחשבים ניידים עם מסך בגודל 15.6 מעולם
לא משכו אותי יותר מדי ועצם הניסיון לקרוא להם “ניידים” מרגיש לי מוזר.
מדובר במחשב לא קטן, ולא קל, בעיקר ביחס למחשבים איתם התרגלתי לעבוד. בהשוואה
למחשבים אחרים בעלי מסך בגודל כזה המימדים שלו סבירים לחלוטין, אבל מאחר וזה הבלוג
האישי שלי, אני משתמש בפריווילגיה שיש לי לקבוע שעבורי, אישית, המחשב הזה קצת גדול
מדי. ובכל זאת, אני מוכרח להגיד שיש משהו כיפי במחשב עם מקלדת בגודל כזה, עם מספיק
מקום להניח עליו את פרקי הידיים, עם משטח עכבר נוח ומרווח, ועם מסך ענק.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Toshiba WT310-105

כמו חברות רבות אחרות, גם טושיבה התחילה להפנים שטאבלטים הם מקור הכנסה מצוין, והתחילה להרחיב את היצע הטאבלטים שלה. היא התחילה לפני שנתיים כמו שרוב יצרניות החומרה שהחליטו להוסיף טאבלטים לפורטפוליו שלהן, בסדרת טאבלטים מבוססי אנדרואיד. הסדרה הראשונה נקראה Thrive (שם דרמטי, נכון?) , ולי אישית יצא להתנסות ב-AT105 במסגרת הכתיבה ב-Wisebuy. נכון לסוף שנת … להמשך קריאה

חייב כזה: Asus Transformer Book T100

אם אתם
עוקבים באופן קבוע אחרי הבלוג הזה, בטח שמתם לב למשהו חדש בכותרת. לאלו מכם שלא הבחינו,
הרשו לי להכיר לכם את “חייב כזה”, חפיצים שניסיתי ולא רק עניינו אותי,
אלא כאלו שאני מאמין ומקווה שאקנה יום אחד. אם תרצו, אתם יכולים לקרוא לזה בחירת
העורך, אם כי לדעתי “חייב כזה” (ואני אפילו שוקל לצרף לו כמה סימני
קריאה כאלו “!!!!!!!11”), משקף יותר את המסר שאני רוצה להעביר. לאור
ההקדמה הזאת, אני מניח שהבנתם כבר מה דעתי על ה-
Asus T100
אבל כדי שנוכל להמשיך כרגיל, נעמיד פנים שעדיין לא שמתם לב לספוילר הזה.

Asus Transformer Book T100 (צילום: אתר יצרן)


אסוס היתה
מאז ומעולם יצרנית פורצת דרך וחנכה תצורות חדשות של חפיצים שאומצו לאחר מכן גם ע”י
יצרניות אחרות. דוגמא טובה לכך היה ה-
Asus Eee PC
שהיווה סנונית ראשונה במתקפת מחשבי הנטבוק, סוג של מחשבים ניידים חלשים (רובם מבוססי מעבד ה-
Atom
של אינטל על דגמיו השונים) וקומפקטיים יחסית היודעים לגלוש באינטרנט (ולכן נקראים
Netbook)
ולא הרבה מעבר לכך. התצורה הזאת היתה הדבר החם ביותר בשוק המחשבים הניידים בין
השנים 2008-2010, וגוועה ב-2011 עם התגברות הפופולריות של האייפד וטאבלטים מבוססי
אנדרואיד. אסוס, שהיתה מזוהה יותר מכל עם נטבוקים, זיהתה בזמן את המגמה בשוק,
ופנתה לאפיקים אחרים: טאבלטים מבוססי אנדרואיד (ובתוכם גם סדרת הטרנספורמר) למי
שמעוניין בעיקר בגישה לרשת באמצעות מגע. מצד שני, בשלב מאוחר יותר, היתה אסוס אחת
החברות הראשונות להציג אולטראבוקים, למי שעדיין חייב את
Windows
כמערכת הפעלה, לא מוכן להתפשר על ניידות ומשך פעולת סוללה, ומוכן לשלם על זה קצת
יותר.

כזה ניסיתי: Toshiba U920T

בשנה-שנה וחצי האחרונות, מחשבים
ניידים העסיקו אותי פחות. האמת שהמחשב הנייד מהעבודה, והמחשב הנייח בבית משרתים את
כל הצרכים שלי. אם להיות כנה אפילו יותר, כמו אצל משתמשים רבים אחרים, אני נוטה
להזניח את שני המחשבים האלו כשאני בבית, לטובת הטאבלט שלי והטלפון הנייד.

ולמרות זאת, מחשב נייד הוא עדיין אחד
החפיצים האולטימטיביים. תגידו מה שתרצו, יש דברים שטאבלט לא מסוגל לעשות, והוא
עדיין לא מספק נוחות מקסימלית אפילו במשימה הבסיסית שכל מחשב נייד, ואפילו החלשים
ביותר מספקים בלי בעיה: חויית גלישה מלאה ושלמה באינטרנט. רק מחשב נותן לכם את
האתר במלואו, ולא מסתיר מבזקים רצים בצד, לא עושה בעיות עם קטעי וידאו, לא מציג
קוביות לגו במקום באנרים (באנרים מפריעים לי, קוביות לבנות עם סימן שהטאבלט לא
מסוגל להציג את מה שיש שם- זה מפריע לי אפילו יותר) ועוד. כולם (ולפעמים גם כותב
שורות אלו) אוהבים להספיד את כל מה שאינו מובייל/סלולר, אבל שוכחים שרוב אתרי
האינטרנט יודעים לרוץ הכי טוב על מחשבים ולא על חפיצים ניידים וקטנים.

Toshiba U920T (צילום: גד גניר)

ממש בקרוב אני מגיע לעיקר, אבל קודם
חשוב שתדעו עם איזה רקע אישי אני מגיע למחשב הזה. את המחשב הנייד הראשון שלי קניתי
בתחילת דצמבר 2009. היה זה ה-
HP Pavilion tx2620ejEntertainment, מחשב טאבלט פי סי (כשעוד קראו להם
טאבלטים), בעל מסך מגע מסתובב (ידוע גם בתור
convertible), עט סטיילוס, ומפרט שכולל מעבד AMD בעל ליבה כפולה, 3 גיגה זכרון, דיסק קשיח
בנפח אסטרונומי של 320 גיגה, וכרטיס מסך של
ATI. על המחשב הזה הגיעה מותקנת פסגת מערכות
ההפעלה באותה תקופה, Windows Vista.

HP TX2620 (צילום: אתר יצרן)

עליכם להבין משהו. מדובר היה במחשב
יפיפה. למרות החזות השקולה והעניינית שאני מנסה לעטות על עצמי כשאני מספר לכם על
דברים שקניתי, יש חפיצים מסוימים שנראים טוב מדי. מה זה אומר? שבמצבים כאלו אני
לעיתים מתעלם מרמזים חשובים כמו סקירות שמציינות התחממות מוגזמת, מאוורר רועש, מסך
מגורען ולא איכותי, זמן סוללה מאכזב וביצועים פושרים במקרה הטוב. במקום לקרוא את
השורות הבאמת חשובות האלו, אני מעדיף להתמקד בסרטי
Unboxing ביוטיוב, הגרסא החפיצית של פורנו.

במשך שנה הדברים האלו היו נסבלים.
חודשיים בערך אחרי שקניתי את המחשב, שידרגתי את מערכת ההפעלה שלו ל-
Windows 7, מה ששיפר בצורה מסוימת את חויית השימוש
במחשב, אבל עדיין, סביר להניח שה-4500 ש”ח ששילמתי על המחשב באותה תקופה,
יכלו לקנות לי מחשב טוב בהרבה, גם אם פחות אטרקטיבי.