סמארטפונים

כזה ניסיתי: Poco X5 Pro

מאת

ביום שני בשבוע שעבר הכריז Poco, מותג המשנה מבית שיאומי על שני מכשירי הביניים העיקריים שלו לשנה הקרובה: X5 ואחיו המועדף, השרירי והמשודרג, שגם הגיע אליי לבדיקה לפני ההשקה הרשמית, ה-X5 Pro. שיאומי ופוקו מחזיקות כידוע קטלוג מגוון מאוד של דגמים ותתי דגמים, כשאת סדרת ה-X של החברה ניתן להקביל מבחינת מפרט לסדרת ה-A של סמסונג, כלומר, מכשירי Upper-Mid, מכשירי ביניים, אבל בצד שיותר קרוב למכשירי דגל.

Poco X5 Pro (צילום: גד גניר)

בהתאם לזאת, המפרט הטכני של Poco X5 Pro מכוון גבוה ביחס לקטגוריה: ערכת השבבים אמנם אינה חדשה במיוחד, Snapdragon 778G של קוואלקום שנראתה כבר ב-Realme GT Master Edition משנת (וגרסה עדכנית שלה כבר הופיעה ב- (1)Nothing Phone), אבל היא עדיין נחשבת חזקה ויעילה. הגרסה שהגיעה לישראל באופן רשמי היא זאת עם האחסון הפנימי וזכרון ה-RAM המרווחים יותר, 256 גיגה ו-8 גיגה בהתאמה. האחסון הפנימי אינו ניתן להרחבה, אך את זכרון ה-RAM ניתן להרחיב בעוד 3 גיגה נוספים על חשבון נפח האחסון. בסה”כ ברמת הרכיבים, יש למכשיר הזה כל מה שצריך כדי לספק חויית שימוש טובה. ברמת התוכנה מקבלים כאן את הממשק העדכני ביותר של שיאומי, MIUI 14, אולם הוא מבוסס כאן על גרסה ותיקה יותר של מערכת ההפעלה של גוגל, אנדרואיד 12 שהוכרזה לפני כשנה וחצי, והגרסה הבאה שלה הוכרזה כבר בחודש אוגוסט 2022.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip4

מאת

כשהושק ה-StarTAC של מוטורולה בשנת 1996, הבדיחה השחוקה היתה שהמכשיר היקר, הקטן והדיסקרטי נדון לכישלון, בתקופה שבה להראות עם טלפונים סלולריים היה סמל סטטוס. ההיסטוריה הוכיחה כמובן אחרת: ה-StarTAC נחל הצלחה מסחרית מרשימה ועבר אבולוציה זריזה ממכשיר עסקי ויוקרתי למכשיר להמונים. מעבר לכך, תצורת ה”צדפה” לטלפונים סלולריים אומצה ע”י יצרניות סלולר אחרות והפכה לפופולרית מאוד, לפחות עד שהחל עידן הסמארטפונים. סמסונג מנסה מזה שלוש שנים לייצר לעצמה סיפור הצלחה דומה עם מכשירי ה-Flip שלה. האם ל-Galaxy Z Flip4 יש את מה שדרוש כדי לבצע את הפריצה המשמעותית הראשונה אל הקהל הרחב?

Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר)

כמו קודמיו, העובדה שהוא מתקפל היא מה שמגדיר את המכשיר הזה. זו הסיבה היחידה להעדיף אותו על פני מכשירי דגל אחרים. נכון ל-2022, מכשיר מתקפל מביא איתו פשרות ביחס למכשירי דגל שאינם מתקפלים, חלקן קשורות לקשיים הנדסיים וחלקן קשורות לרצון לשמור את רמת המכשיר הזאת קרובה לזו של מכשירים סטנדרטיים. בניגוד ל-Galaxy Z Fold4, כאן שם המשחק הוא קומפקטיות: במצב פתוח המכשיר מציג גודל מסך דומה לזה של סמארטפונים רגילים, אבל במצב סגור הוא תופס נפח של משהו שמזכיר במימדיו קופסת סיגריות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Zenfone 9

מאת

שוק מכשירי האנדרואיד לא מציע אופציות רבות עבור לקוחות המעוניינים בסמארטפונים קומפקטיים. מדובר בתהליך אבולוציוני שלא ברור מה קדם בו למה: האם מסכי סמארטפונים גדלו בעקבות כך שאנשים מבלים יותר זמן מול המסך? או שאולי זמני המסך של משתמשים במגמת התארכות בגלל שהמסכים ההולכים וגדלים שואבים אותם פנימה? תהיה התשובה אשר תהיה, יצרניות סמארטפונים כמעט לא טורחות להשיק סמארטפונים קומפקטיים, שלא לדבר על סמארטפונים קומפקטיים עם מפרט של מכשיר דגל. יוצאת דופן מהבחינה הזאת היא אסוס שהשיקה לאחרונה את Zenfone 9, סמארטפון דגל קומפקטי.

Asus Zenfone 9 (צילום: גד גניר)

את המיתוג קומפקטי צריך לקחת כאן בערבון מוגבל: גודל המסך של Zenfone 9 הוא 5.9 אינטש, קטן מהממוצע למכשירי אנדרואיד, נכון לכתיבת שורות אלו, שנע בין 6.5 ל-7 אינטש, אבל עדיין גדול משמעותית מזה של מכשירי iPhone SE שמתהדרים במסך בגודל 4.7 אינטש בלבד. לפיכך, לא מדובר במכשיר דגל מאוד קומפקטי, כפי שהיו מכשירי Sony מסדרת הקומפקט למשל, והוא אפילו מגיע עם מסך מעט גדול מזה של Samsung Galaxy S8, מכשיר שלפני ארבע שנים וחצי קבעתי בנחרצות כי אינו נוח לשימוש בשל מימדי המסך שלו. למרות האמור לעיל, במפגש הראשוני עם Zenfone 9 אכן היתה תחושה שונה. ייתכן שזה משום שאבולוציה היא תהליך איטי וממושך ושכותב שורות אלו התרגל בסופו של דבר למסכים גדולים יותר. מצד שני, אני לא מוציא מכלל אפשרות שהתחושה נוצרה בעקבות כך שאסוס משווקת אותו כמכשיר קומפקטי וזה מה שהתכוננתי לקבל. כך או כך, הוא באמת נוח יותר לאחיזה ופחות מורגש בכיס מרוב המכשירים שבדקתי לאחרונה. הוא לא דקיק במיוחד, אבל לא באופן שמפריע לאחיזה, והגב שלו עשוי פלסטיק בגימור ייחודי שמזכיר קצת תחושה של זמש. הצד השלילי של הגימור הייחודי הזה הוא הנטייה שלו לאסוף אבק וחול ועבור מי שזה מפריע לו, אסוס מספקת עם המכשיר כיסוי מגן מפלסטיק. המכשיר עצמו עמיד במים בדיוק כמו מכשירי הדגל של אפל וסמסונג, בתקן IP68 מה שאומר שתיאורטית הוא אמור לשרוד טבילה במים בעומק 1.5 מטר למשך זמן של עד חצי שעה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple iPhone 14 Pro Max

מאת

במשך 5 שנים היא מעיבה על התלהבותם של מבקרי סמארטפונים. המגרעת, אותו מקטע שחור שמכסה חלק קטן במסך ומאכלסת רכיבים חשובים שאין כרגע דרך לוותר עליהם, הפכה לסוגיה לדיון בעקבות השקת ה-iPhone X, והיא עדיין איתנו, למרות כל הזמן שעבר. מדי מספר שבועות צצות שמועות על כך שהנה, הדור הבא של האייפונים יצליח להסתיר אותה אבל כמו השמועות על סוללה שתצטרכו לטעון פעם בחודש, המכשיר השקוף לחלוטין והמקלדת המוקרנת על השולחן, הידיעות האלו נשארות בעיקר בגדר מלכודות טראפיק. המכשיר שביליתי איתו בימים האחרונים, iPhone 14 Pro Max, החדש, הגדול, היקר והמתקדם ביותר בקטלוג של אפל מתהדר גם הוא במגרעת, אבל הפעם במקום לנסות לגלח ממנה עוד ועוד נתחים, אפל עטפה אותה מחדש ב-UX נוצץ ומשווקת אותה בשם חדש, מתוך תקווה לגרום למשתמשים ולחבריי לתחום לצקצק קצת פחות.

Apple iPhone 14 Pro Max (צילום: גד גניר)

לפני שאגיע למגרעת, בואו נדבר קצת על מה יש מתחת למסך: ערכת השבבים A16 Bionic שרק דגמי ה-Pro השנה זכו לקבל אותה (דגמי ה-iPhone 14 נותרו עם ערכת השבבים A15 Bionic של שנה שעברה). למשתמש ההדיוט ההבדל בין השתיים לא אומר הרבה: מהירויות השעון מעט גבוהות יותר, ערכת השבבים מיוצרת בארכיטקטורת 4 ננו מטר לעומת 5 ננו מטר של השנה שעברה, נוספו כמעט מיליארד טרנזיסטורים בהשוואה ל-A15 ומה כל זה אומר בפועל? חויית שימוש זריזה, חלקה ויציבה אבל כרגיל, קשה מאוד להבחין בהבדלים בביצועים בהשוואה לדור הקודם. תצורות הזכרון נותרו כשהיו: אחסון בנפחים של 128, 256, 512 או 1 טרה, עם זכרון RAM בנפח 6 טרה לכל הגרסאות.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Asus ROG Phone 6 Pro ו-ROG Phone 6D Ultimate

מאת

גם אם חטיבת הסלולר שלה טרם הצליחה להשיג נתח משמעותי משוק הסמארטפונים העולמי, בנישה של הסמארטפונים המיועדים לגיימינג, אסוס היא אחת היצרניות הבולטות והנחשבות. מכשירי הגיימינג שלה נשענים על ROG (ראשי תיבות של Republic of Gamers), מותג הגיימינג המצליח שלה מעולם המחשבים, ומאז 2018 היא משיקה מכשירי ROG Phone בזה אחר זה בשלל גרסאות. בשבועות האחרונים יצא לי להתנסות בשניים מהם: ROG Phone 6 Pro שהוכרז ביולי שהיה החזק והמתקדם ביותר בקטלוג החברה עד השבוע, ו-ROG Phone 6D Ultimate, גרסה בעלת ערכת שבבים שונה, שהוכרזה השבוע והחליפה את הקודמת בפסגת קטלוג מכשירי הגיימינג של היצרנית הטיוואנית.

Asus ROG Phone 6 Pro (למעלה) ו-Asus ROG Phone 6D Ultimate (למטה) (צילום: גד גניר)

שני המכשירים מצוידים בערכות השבבים החזקות והמתקדמות ביותר בעולם מכשירי האנדרואיד: ROG Phone 6 Pro מתבסס על Snapdragon 8+ Gen 1 של קוואלקום, וה-ROG Phone 6D Ultimate מתבסס על +Dimensity 9000 של מדיהטק. שני המכשירים מגיעים עם נפח אחסון נאה של 512 גיגה שאינו ניתן להרחבה, וזכרון RAM בנפח נדיב של 18 גיגה (בגרסת ROG Phone 6 Pro) או 16 גיגה (בגרסת ROG Phone 6D Ultimate). בשתי הגרסאות מדובר במפרט טכני חזק מאוד (עם יתרון קל על הנייר לגרסת ה-Ultimate) אבל המספרים עצמם דומים מאוד למכשירים אחרים בשוק שאינם מוגדרים כמכשירי גיימינג. קחו  לדוגמה את גרסת ה-6 Pro שחולקת את אותה ערכת שבבים עם ה-Galaxy Z Fold4 של סמסונג ומתעלה עליה, על הנייר, רק בנפח זכרון ה-RAM.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Fold4

מאת

אין עוררין על כך שסמסונג שולטת כיום בנישה של סמארטפונים מתקפלים. לדברי נשיא חטיבת הסלולר של החברה, 70% מהמכשירים המתקפלים שנמכרו השנה התהדרו בלוגו של סמסונג, קרוב ל-10 מיליון מכשירים בסה”כ וגידול של 300% ביחס לשנה שעברה. זה נשמע הרבה, אבל בסופו של דבר זה חלק זניח מתוך שוק שבאותו פרק זמן נמכרים בו כ-1.38 מיליארד סמארטפונים. הדור הקודם היה הראשון בו סמסונג ניסתה ברצינות לפתוח את הנישה הזאת לקהל הרחב בין אם בשיווק נרחב יותר, בין אם ברמת מחיר נמוכה יותר ובין אם בניסיון להבאת המכשירים עצמם לדרגת בשלות שאכן מתאימה למשתמש הממוצע. אחרי שבשנה שעברה לא הייתי שותף לתחושה של סמסונג שהגיעה העת שיותר אנשים יעברו למכשירים מתקפלים, ואחרי שטוקבקיסט האשים אותי שאני רובוט חסר רגשות בעקבות הביקורת ההיא, לקחתי בלב פתוח ובנפש חפצה את Galaxy Z Fold4 לביקורת כדי לראות אם השינויים, המינוריים, יגרמו לי לשנות הפעם את דעתי.

Samsung Galaxy Z Fold4 (צילום: גד גניר)

השינוי הדראסטי ביותר הוא בערכת השבבים. לו”ז ההשקה איפשר לסמסונג לשלב ב-Galaxy Z Fold4 את Snapdragon 8+ Gen 1, גרסה מעט משודרגת של Snapdragon 8 Gen 1, ערכת השבבים של רוב מכשירי הדגל של השנה, ביניהם Galaxy S 22 Ultra ו-Honor Magic 4 Pro. זכרון ה-RAM הוא בנפח 12 גיגה והאחסון, שאינו ניתן להרחבה מגיע בנפח של 256 או 512 גיגה. ביצועים לא היתה הבעיה של Galaxy Z Fold3 ועם ערכת שבבים חזקה יותר לא מפתיע לגלות שגם כאן אין בעיה כזאת: התפקוד השוטף מעולה, המכשיר מהיר ורספונסיבי מאוד וגם המעברים בין מצב מסך חיצוני למסך הגדול הפנימי הם זריזים וחלקים. מערכת ההפעלה כאן היא Android 12L, גרסה שנבנתה במיוחד עבור טאבלטים ומכשירים בעלי מסך מתקפל ומותאמת לניצול טוב יותר של מסכים גדולים ולריבוי משימות אינטואיטיבי יותר. מעליה סמסונג מורחת את הציפוי העשיר מדי שלה, One UI, אם כי למרות העומס הויזואלי לא מורגשת בגללו האטה כלשהי בביצועים. התוספת המשמעותית ביותר ב-UI של המכשיר היא שורת קיצורי דרך  הקבועה בתחתית המסך הפנימי הגדול שמאפשרת מעבר מהיר בין אפליקציות. מלבד זה הרוב נשאר די זהה למה שכבר ראינו בשנה שעברה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Poco M5s

מאת

ממותג משנה של שיאומי שהתמקד בלהשיק מכשירים שונים וייחודיים משלו, הפך Poco לכזה שבחודשים האחרונים בעיקר ממחזר דגמים ישנים מהקטלוג של מותג האם. Poco M5s שמושק היום באופן רשמי בעולם הוא למעשה Redmi Note 10s, סמארטפון מהדרג הנמוך יותר של מכשירי הביניים, שהושק כבר לפני שנה וחצי וכעת מנסה לעשות כניסה דרמטית חוזרת כשהוא נושא מותג ושם דגם חדש. למה לנקוט באסטרטגיה המשונה הזאת? סביר להניח שיש כאן חיסכון בעלויות פיתוח מצד אחד, ואת האפשרות להציג דגם “חדש” בשווקים בהם לא נמכר המכשיר בחליפתו הקודמת מצד שני. 

Poco M5s (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים עליה מבוסס M5s היא Helio G95 של מדיהטק הטיוואנית, ערכת שבבים החוגגת בימים אלו שנתיים להשקתה. במדיהטק משווקים אותה אמנם כמיועדת לגיימינג, אבל גם לפני שנתיים היה מדובר בערכת שבבים צנועה למדי, שבנויה בארכיטקטורה ארכאית של 12 ננו מטר ומכילה 8 ליבות, שתיים מתוכן במהירות 2.05 גיגהרץ ועוד שש במהירות 2 גיגהרץ. למקרה שתהיתם, היא לא תומכת ברשתות דור חמישי, אבל אני בספק אם למישהו שרוכש מכשיר ברמת המחיר הזאת זה באמת יפריע. ערכת השבבים משודכת לזכרון RAM בנפח 6 גיגה בגרסה אותה קיבלתי לבדיקה, נפח הניתן להרחבה על חשבון אחסון המכשיר ב-2 גיגה נוספים. האחסון אגב הוא בנפח 128 גיגה וגם הוא ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון. זה אמנם מכשיר של המותג Poco אבל כמו כל קודמיו הוא מריץ את מערכת ההפעלה MIUI של שיאומי בגרסה 13, המבוססת על אנדרואיד 12, העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלו. כפי שאני עושה תמיד, השתמשתי במכשיר הזה ביום יום ולא רק ששרדתי לספר על כך, בשום שלב לא ממש סבלתי מזה. המכשיר יציב ומגיב במהירות נאה בסה”כ, ומציע חויית שימוש מספקת, בטח ביחס למחיר. זמני הטעינה של משחקים מעט מייגעים, אבל לא באופן קיצוני, ובסה”כ מדובר במכשיר שיסחוב גיימינג בצורה סבירה. היחידה אותה בדקתי הגיעה עם NFC, רדיו FM אם אתם אוהבים את המוזיקה שלכם עם קורטוב של הפרעות סטטיות ואפילו עינית אינפרה אדום.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Honor Magic 4 Pro

מאת

איבחת צו נשיאותי אחד של דונאלד טראמפ הספיקה כדי להוריד את Huawei, פעם היצרנית השנייה בטבלת מכירות הסמארטפונים העולמית, על ברכיה. הצו האוסר על חברות אמריקאיות לשתף פעולה עם היצרנית בעלת הקשרים המפוקפקים עם השלטון הסיני חרץ את דינה בין לילה בשוק העולמי, ובשנים האחרונות היא צוללת לאט לאט במכירותיה. אחד מצעדי החירום בהם נקטה היתה מכירת מותג המשנה שלה, Honor, בסוף שנת 2020 בניסיון להציל אותו מגורל דומה. המותג הופרד לחלוטין מחברת האם, שויתרה על כל אחזקותיה בו, ויצא לדרך חדשה, כשחרב הסנקציות, אינה מונפת עוד מעליו.

Honor Magic 4 Pro (צילום: גד גניר)

ביולי האחרון הכריזה היבואנית סל נאו כי קיבלה את הזכיון למכור באופן רשמי את מכשירי Honor בישראל. Magic 4 Pro הוא מכשיר הדגל של החברה לשוק הגלובאלי ובתוכו גם הישראלי. למרות שחלפו כבר שנתיים מרגע הפיצול בין שני המותגים, חובבי המותג הסיני המוקצה עשויים לחוש תחושה מוכרת, אבל יש למכשיר הזה ולמותג Honor באופן כללי עוד כברת דרך עד שיוכל באמת לאיים על מעמדם של מותגים אחרים בשוק.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Nothing Phone (1)

מאת

אני חייב להודות שהגעתי מעט סקפטי אל הביקורת הזאת. Nothing Phone (1) הוא הסמארטפון הראשון של המיזם החדש של קארל פיי, אחד משני המייסדים של OnePlus אי שם ב-2014. המותג הסיני בינתיים התבגר ונטמע כמעט לחלוטין בתוך Oppo, אבל בראשית ימיו ניסה (והצליח) למשוך תשומת לב בכל כוחו באמצעות פרובוקציות וגימיקים, וסביר להניח שבמקרה של Nothing Phone (1) זה לא הולך להיות שונה. מה ששונה זה הקונספט של המכשיר עצמו. בניגוד ל-OnePlus One שזעזע את השוק עם מפרט טכני נדיב במיוחד ב-⅔ ממה שעלו מכשירים מקבילים של מותגים יותר מוכרים, ה-Nothing Phone (1) מציג מפרט טכני שמציב אותו בקטגוריית ה-Upper Mid, כאשר המחיר לא מהווה אטרקציה מיוחדת. איך בכל זאת הוא הצליח לשבות את לבי?

Nothing Phone (1) (צילום: גד גניר)

Nothing Phone (1)  מתבסס על ערכת שבבים של מכשירי ביניים, +snapdragon 778G של קוואלקום, גרסה משודרגת קלות של זו שניתן למצוא במכשירים כמו Realme GT Master Edition ו- Samsung Galaxy A73. ההבדלים בין שתי הגרסאות זניחים גם על הנייר, אבל בכל מקרה מדובר בערכת שבבים מהרף העליון של הקטגוריה. ב-Nothing ציינו שערכת השבבים נבחרה בשל היותה מוכחת ואמינה, ושלא ראו צורך ללכת בהכרח על הערכה הכי מהירה וחזקה כיום בשוק. ערכת השבבים משודכת לזכרון RAM בנפח מרווח (אך סטנדרטי לרמת מחיר זאת) של 8 גיגה, ואחסון בנפח 256 גיגה (זו הגרסה שנמכרת בארץ ע”י היבואנית הרשמית באג, בחו”ל ניתן להשיג גם גרסת 128 גיגה) שאינו ניתן להרחבה. אין לי תלונות על הביצועים של המכשיר. הוא זריז ורספונסיבי ואם זה היה מבחן עיוור לסמארטפון שבו לא מציינים בפניי את דגם ערבת השבבים, והיו אומרים לי שמדובר במכשיר דגל, ספק אם הייתי מתאכזב מביצועיו. למעט אולי תהליך התקנת האפליקציות בהתחלה, הכל זרם כאן במהירות ובצורה חלקה, וגם הקצב הגבוה של רענון המסך, 120 הרץ, נשמר יציב לאורך כל הזמן שהשתמשתי בו. אף אחד לא משווק את המכשיר הזה כמכשיר גיימינג, אם כי גם באגף הזה הוא לא אכזב. משחקים כבדים נטענו במהירות מספקת, ורצו על הגדרות תובעניות בלי בעיה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Poco X4 GT

מאת

בשנים האחרונות צצה קטגוריית מכשירים חדשה בשוק הסמארטפונים העולמי, מכשירי ביניים לגיימינג. מדובר לכאורה בניגוד: מכשירי גיימינג אמורים להציע את המפרט הטכני החזק ביותר בנמצא, או במילים אחרות, מכשירי דגל. מה להם ולמכשירים שאמורים להציג יחס עלות תמורה גבוה ככל האפשר? התשובה פשוטה: ילדים. פעמים רבות הורים מסתייגים מרכישת המכשירים הכי מתקדמים וחזקים לילדיהם מתוך החשש המוצדק שהמכשירים האלו ינזקו או יאבדו. השיקולים ההוריים האלו משאירים ילדים עם מכשירים חלשים שמספקים חויית גיימינג מפוקפקת. אל תוך הפער הזה יצקו חלק מהיצרניות יצורי כלאיים: גרסאות מחוזקות של מכשירי ביניים שאמורות לאפשר חויית גיימינג סבירה למי שלא מעוניין לשלם את המחירים שמוצמדים למכשירי גיימינג מהליגה הגבוהה יותר. כזה הוא ה-Poco X4 GT שהוכרז לפני שבועיים: מכשיר ביניים שרירי (ולכן גם התוספת האגרסיבית “GT” בשמו) המוכוון לקהל הגיימרים עם תקציב מוגבל. 

Poco X4 GT (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים שנבחרה למשימה היא Dimensity 8100 של מדיהטק הטיוואנית. על הנייר היא ממוקמת קרוב מאוד למה שייצגה ה-Snapdragon 888, ערכת השבבים של מכשירי הדגל משנה שעברה. היא בנויה בארכיטקטורת 5 ננו-מטר, ובעלת שמונה ליבות, ארבע במהירות 2.85 גיגהרץ, וארבע נוספות לפעילויות יומיות במהירות 2 גיגהרץ. המעבד הגרפי של ערכת השבבים, Mali-G610 MC6 תומך בקצבי רענון של עד 165FPS ואמור לאפשר חויית גיימינג ראויה. לערכת השבבים שודך זכרון RAM בנפח 8 גיגה, וניתן להשיג את המכשיר בנפחי אחסון של 128 או 256 גיגה, ללא אפשרות הרחבת זכרון. ביום יום המכשיר זריז מאוד, יציב ומספק חויית שימוש טובה מאוד. מה לגבי גיימינג? ובכן, הוא בהחלט עומד במשימה. שיחקתי בו ב-Real Racing 3, Ace Force, PUBG, וב-Asphalt 9, ובכולם לכל היוצא מן הכלל הוא תפקד מעולה. זמני הטעינה אולי היו פחות מהירים מאלו שבמכשירי דגל, אבל מרגע שהמשחק עצמו החל, החויה היתה חלקה לאורך כל הזמן, קצב הפריימים לא הואט בשום שלב, לא היו גמגומים או כל תופעת לוואי אחרת שהיתה אמורה להזכיר שלא מדובר במכשיר דגל. חלק ניכר מהיכולת להציג ביצועים טובים באופן ממושך קשור לקירור של המכשיר. Poco X4 GT משלב תא אידוי גדול ו-7 שכבות של גרפיט שמאפשרים לו להשאר קריר לאורך זמן, גם בזמן שהוא מתמודד עם פעולות תובעניות כמו גיימינג.

להמשך קריאה