כזה ניסיתי

כאלו ניסיתי: Defunc HOME Small ו-Large

מאת

אם יש סוג חפיצים שמעורר בי חשד עוד משלב הקומוניקט, הרי אלו המוצרים המשווקים כפריט עיצובי. זה לא שיש לי משהו נגד עיצוב נאה או אפילו נגד אנשים שעיצוב מהווה חלק נכבד בהחלטת הרכישה שלהם, להיפך. הקוראים הקבועים של הבלוג הזה יודעים שאני לעיתים קרובות נשבה בקסמם של מוצרים שנראים טוב וזה חלק מכללי המשחק. הבעיה במוצרים שהעיצוב הוא החלק העיקרי באופן שבו משווקים אותם, הוא שזה לא פעם מגיע על חשבון הביצועים של המוצר בתפקוד הבסיסי שלו, או לחילופין מקפיץ את המחיר שלו. הרמקולים של Defunc השוודית שהגיעו לישראל באופן רשמי ע”י ביקונקט באוגוסט האחרון, ומשווקים כרמקולים עם “עיצוב על זמני” (אלו המילים הראשונות במייל, נשבע לכם) הדליקו אצלי את הנורות האדומות, אבל גם סיקרנו אותי: מעבר לעיצוב, הבשורה שלטענתם הם מביאים לשוק היא רמקולים חכמים עם חויית מולטי-רום ואיכות סאונד גבוהה, במחירים נגישים יותר מאלו של היצרניות הותיקות יותר בקטגוריה כמו Sonos. ב-Defunc מציעים נכון להיום שני רמקולים בלבד: HOME Small ו-HOME Large, ואת שניהם קיבלתי לבדיקה לפני מספר שבועות.

Defunc HOME Small ו-Home Large (צילום: גד גניר)

העיצוב העל זמני של Defunc הוא צורה של חצי כדור חצוי ופחוס הנשען על רגלית שמזכיר קצת את החלליות החוצניות מהסרט The Arrival. הרמקולים נאים, לא שגרתיים, אבל גם לא ממש ייחודיים במראה שלהם. ל-Harman Kardon, ל-B&O ולאחרות יש רמקולים שחולקים קוים כלליים דומים. הייחוד כאן הוא באפשרויות להתאמה אישית של העיצוב. הרמקולים מגיעים בשילובי צבעים של שחור ורגליות מוזהבות או לבן ורגליות בצבע כסף. את הסבכה הקדמית ניתן להחליף לסבכות בצבעים ודוגמאות אחרות וגם את הרגליות ניתן להחליף למעמד רצפה מתכוונן לגבהים שונים או למתלה קיר. כל האפשרויות האלו הן מן הסתם בתוספת תשלום, וזה לגיטימי ומובן אבל הייתי מצפה שהאריזה תכלול לפחות סבכה אחת נוספת כדי לאפשר למשתמשים להתנסות באפשרות ההחלפה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: 1More SonoFlow

מאת

אוזניות אלחוטיות Over The Ear עם ביטול רעשים במחיר של פחות מ-500 ש”ח הן כבר לא סנסציה. יותר ויותר יצרניות, מוכרות יותר ומוכרות פחות מציעות דגמי אוזניות נגישים הרבה יותר בקטגוריה שבחלון הראווה שלה מככבים דגמים כמו Sony WH-1000XM5, Bose QuietComfort QC45 ו-Bowers & Wilkins PX7 S2. היצרנית הסינית 1More שכבר עשתה לעצמה שם של יצרנית אוזניות True Wireless איכותיות ולא יקרות במיוחד, נכנסת עכשיו לראשונה לסגמנט חדש עבורה בשוק האוזניות. האוזניות הראשונות שלה בקטגוריה הזאת, SonoFlow, הגיעו אליי לפני מספר שבועות. הן עולות בין שליש לרבע מדגמי הדגל של בוז וסוני, אבל לפחות לפי רשימת התכונות שלהן, הן מכוונות בדיוק לאותו פלח שוק.

1More SonoFlow (צילום: גד גניר)

קשה להבחין במשהו בעיצוב או בגימור שלהן שיכול להסגיר שמדובר במוצר זול: הן עשויות פלסטיק אפור כהה בגימור מט עם מראה רציני ומאופק, כריות האוזניים וכרית הקשת עשויות חומר דמוי עור רך מאוד ונעים למגע שאינו מציק לאחר שימוש ממושך וצירי הקיפול משדרים עמידות ואמינות. הקשת עצמה גמישה הן לא לוחצות יותר מדי על האוזניים, ובמשקל 250 גרם הן ממש לא מכבידות על הראש. מההתרשמות שלי, נראה שהפשרה היחידה שנעשתה מהבחינה הזאת היא בשליטה על הנגינה: ב-1More העדיפו לחצנים סטנדרטיים על ההיקף של האוזניה הימנית על פני משטחי מגע. אין לי בעיה עם לחצנים באופן כללי ולפעמים אני מעדיף אותם על פני משטחי מגע, אבל הלחצנים הספציפיים כאן קשים ורועשים ללחיצה, מה ששובר קצת הרושם האלגנטי שהאוזניות האלו מייצרות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Zenfone 9

מאת

שוק מכשירי האנדרואיד לא מציע אופציות רבות עבור לקוחות המעוניינים בסמארטפונים קומפקטיים. מדובר בתהליך אבולוציוני שלא ברור מה קדם בו למה: האם מסכי סמארטפונים גדלו בעקבות כך שאנשים מבלים יותר זמן מול המסך? או שאולי זמני המסך של משתמשים במגמת התארכות בגלל שהמסכים ההולכים וגדלים שואבים אותם פנימה? תהיה התשובה אשר תהיה, יצרניות סמארטפונים כמעט לא טורחות להשיק סמארטפונים קומפקטיים, שלא לדבר על סמארטפונים קומפקטיים עם מפרט של מכשיר דגל. יוצאת דופן מהבחינה הזאת היא אסוס שהשיקה לאחרונה את Zenfone 9, סמארטפון דגל קומפקטי.

Asus Zenfone 9 (צילום: גד גניר)

את המיתוג קומפקטי צריך לקחת כאן בערבון מוגבל: גודל המסך של Zenfone 9 הוא 5.9 אינטש, קטן מהממוצע למכשירי אנדרואיד, נכון לכתיבת שורות אלו, שנע בין 6.5 ל-7 אינטש, אבל עדיין גדול משמעותית מזה של מכשירי iPhone SE שמתהדרים במסך בגודל 4.7 אינטש בלבד. לפיכך, לא מדובר במכשיר דגל מאוד קומפקטי, כפי שהיו מכשירי Sony מסדרת הקומפקט למשל, והוא אפילו מגיע עם מסך מעט גדול מזה של Samsung Galaxy S8, מכשיר שלפני ארבע שנים וחצי קבעתי בנחרצות כי אינו נוח לשימוש בשל מימדי המסך שלו. למרות האמור לעיל, במפגש הראשוני עם Zenfone 9 אכן היתה תחושה שונה. ייתכן שזה משום שאבולוציה היא תהליך איטי וממושך ושכותב שורות אלו התרגל בסופו של דבר למסכים גדולים יותר. מצד שני, אני לא מוציא מכלל אפשרות שהתחושה נוצרה בעקבות כך שאסוס משווקת אותו כמכשיר קומפקטי וזה מה שהתכוננתי לקבל. כך או כך, הוא באמת נוח יותר לאחיזה ופחות מורגש בכיס מרוב המכשירים שבדקתי לאחרונה. הוא לא דקיק במיוחד, אבל לא באופן שמפריע לאחיזה, והגב שלו עשוי פלסטיק בגימור ייחודי שמזכיר קצת תחושה של זמש. הצד השלילי של הגימור הייחודי הזה הוא הנטייה שלו לאסוף אבק וחול ועבור מי שזה מפריע לו, אסוס מספקת עם המכשיר כיסוי מגן מפלסטיק. המכשיר עצמו עמיד במים בדיוק כמו מכשירי הדגל של אפל וסמסונג, בתקן IP68 מה שאומר שתיאורטית הוא אמור לשרוד טבילה במים בעומק 1.5 מטר למשך זמן של עד חצי שעה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Watch5 Pro

מאת

למרות ששעוני ספורט ושעונים חכמים הן קטגוריות מוצרים שההפרדה ביניהן הולכת ומיטשטשת משנה לשנה, העוסקים בספורט וגם כאלו שרוצים שידעו שהם עוסקים בספורט, נוטים לקנות שעונים של חברות המתמחות בתחום כמו Garmin, Suunto ואחרות. סמסונג ואפל שולטות אמנם על כמעט חצי מהשוק הזה, אבל לוטשות עיניים אל פלח השוק של החברות הפונות לספורטאים. השנה הן החליטו להעלות הילוך והשיקו כל אחת בנפרד, גרסאות שריריות יותר של השעונים החכמים שלהן. בדקתי את השעון של סמסונג, Galaxy Watch5 Pro שהגיע אליי לפני מספר שבועות.

Samsung Galaxy Watch5 Pro (צילום: גד גניר)

העיצוב של Galaxy Watch5 Pro מנסה לשלב בין האגרסיביות והקשיחות של שעוני ספורט, עם חדשנות ואלגנטיות. התוצאה נטולת גבשושיות, בליטות, או ברגים במסגרת, אבל גם גדולה יותר מהגרסאות הרגילות, כבדה יותר, עם מסגרת מוגבהת שאמורה לספק הגנה נוספת למסך ובאופן כללי מציעה מראה שרירי ומגושם יותר. זה יעשה את העבודה עבור מי שרוצה שידעו שרכש שעון ספורט, אבל הגודל הזה לא יתאים בהכרח לכל יד. בניגוד לדגמי ה-Galaxy Watch5 הרגילים, דגם הפרו מגיע רק בגודל אחד, 45 מ”מ (לעומת 44 מ”מ ו-40 מ”מ בדגמים הקונבנציונלים), הוא עבה יותר ושוקל 46.5 גרם, כ-13 גרם יותר מהגרסה הרגילה, בקיצור, לבעלי ידיים גדולות. הסגירה היא בצורת פרפר עם נעילה מגנטית על אבזם המאפשר קביעה של גודל הרצועה. צריך זמן להתרגל לזה ולמצוא את הגודל המתאים ליד, אבל אחרי מספר שבועות עם השעון זה מאוד נוח.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: B&O EX

מאת

באופן כללי B&O היא יצרנית עם סבלנות, ובניגוד נניח ליצרניות כמו JBL או שיאומי, היא נותנת לכל דגם אוזניות שהיא משיקה את הזמן שלו ואת הכבוד לו הוא ראוי בטרם משיקה דגם חדש באותו סגמנט. כל זה היה נכון עד ה-EX. כ-8 חודשים בלבד חלפו בין השקת ה-EQ, אוזניות ביטול הרעשים הראשונות של החברה בתצורת True Wireless, לבין השקת הדגם הבא. האם עיצוב חדש, דרייברים מעט גדולים יותר ותקן קצת יותר מחמיר של עמידות במים הם סיבה מספיק טובה להשיק דגם דגל חדש בפרק זמן כה קצר?

B&O EX (צילום: גד גניר)

B&O EX הן אוזניות “גבעולים”, או במילים אחרות, אוזניות עם מיקרופונים שמורחקים מעט מהחלק המאכלס את הדרייבר. אובייקטיבית, זה לא אמור להשפיע על נוחות השימוש בהן, אבל במקרה של EX שינוי העיצוב שדרג בצורה משמעותית את היציבות שלהן באוזניים והפך אותן לנוחות הרבה יותר מהדגם הקודם. קל הרבה יותר למקם אותן בתוך האוזניים, הן יושבות שם הרבה יותר ביציבות, הן קלות יותר ב-25% (6 גרם לאוזניה), ואוטמות באופן פאסיבי רעשים מבחוץ ביעילות רבה. כמו ב-EQ, מצורפים כאן שלושה סטים של ראשי סיליקון בשלושה גדלים (בנוסף לזה שמגיע כבר מורכב על האוזניות) וסט נוסף, של Comply, עשוי Memory Foam אשר מספק אטימה טובה יותר לרעשים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sonos Sub Mini

מאת

מזה שנתיים, כל השקה קרובה של סונוס מלווה בשמועות שהנה עוד רגע מוכרז אחד משני מוצרים שמשתמשי מותג הרמקולים החכמים האמריקאי מחכים להם בקוצר רוח: אוזניות וסאב קטן וזול יותר. במהלך השנתיים האלו נכונו אכזבות מרות לכל מי שאכן חיכה להם: בזמן הזה הציגה סונוס לא פחות משלושה דגמי סאונד-ברים (ה-Arc, ה- (Beam (Gen 2 ו-Ray), ושני רמקולים ניידים (Roam ו-Roam SL). לפני חודש ההמתנה הגיעה סוף סוף לקיצה, לפחות עבור מי שחיכה לסאב המוזל: ב-13.9 הוכרז Sub Mini, והצטרף באופן זמני, לטובת הביקורת הזאת, למערכת הסונוס שהרכבתי לעצמי בביתי בשנים האחרונות.

Sonos Sub Mini (צילום: גד גניר)

מה כל כך מרגש בסאב מוזל וקטן? בעיקר העובדה שמדובר באלטרנטיבה נגישה יותר עבור מי שאין לו צורך בסאב הגדול והיקר להחריד של החברה. לפחות לדברי סונוס, האלטרנטיבה הזאת לא מומלצת לכל אחד: Sub Mini נועד להצטרף למערכות שכוללות את Beam מהדור הראשון או השני, או Ray. לבעלי Arc שנוהגים להשתמש בו בעוצמות גבוהות, ממליצים בסונוס לשדך אותו דווקא ל- (Sub (Gen 3. הצעות ההגשה הללו נובעות מכך שבסופו של דבר ישנם הבדלי עוצמה בין ה-Sub ל-Sub Mini, וכפי ש-Ray ו-Beam מיועדים לחללים פחות גדולים, כך גם Sub Mini. חשוב לציין שההמלצות של סונוס לא מחייבות, ובפועל ניתן לחבר אותו לכל רמקול מוגבר (ולא נייד, לתשומת ליבו של מי ששקל לחזק את הבאסים של ה-Roam שלו) של סונוס, ואפילו לרמקולים המדפיים של איקאה וסונוס, SYMFONISK. תהליך החיבור של Sub Mini למערכת קיימת פשוט וזריז. מספר שניות לאחר שתחברו אותו לחשמל, האפליקציה של Sonos תקפיץ הודעה שזיהתה רמקול חדש ותנחה אתכם כיצד לצרף אותו בקלות בתהליך שכולל קירוב של הסמארטפון אליו, או לחיצה על הכפתור היחיד בגופו. הוא מתחבר לרשת הביתית ולמערכת הסונוס שלכם באופן אלחוטי, אבל בחלקו התחתון ניתן למצוא שקע לחיבור לרשת קוית אם אתם מעדיפים זאת כך.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Bowers & Wilkins PX7 S2

מאת

ביולי האחרון חשפה Bowers & Wilkins את PX7 S2, מעין מהדורה חדשה של PX7, דגם הדגל בקטלוג אוזניות ה-Over The Ear של החברה מאז 2019. PX7 S2 מהוות דגם ביניים עד להשקת הדור הבא, PX8 (שהוכרז בתחילת החודש הנוכחי). גבות רבות רבות הורמו במהלך ההשקה כאשר לצד הצגת ה-S2, בחרה Bowers & Wilkins לציין משום מה שההכרזה על הדגם הבא היא ממש מעבר לפינה. אז נכון, האסטרטגיה של להשיק אוזניות חדשות ואז לתת ללקוחות פונטציאלים סיבה להמתין לדגם שיבוא אחריהן, אינה ברורה. מצד שני, ניסיון העבר מלמד ש-B&W בהחלט יודעת לייצר אוזניות טובות, אז החלטתי לא לוותר על ההתנסות גם בדגם הזה.

Bowers & Wilkins PX7 S2 (צילום: גד גניר)

בעוד קטלוג הרמקולים של B&W מכוון לרוכשים שיוקר המחייה פחות מטריד את מנוחתם, סדרת PX יקרה רק במעט מדגמי הדגל של סוני ושל Bose, ומתחרה בהן באופן ישיר. עם זאת, Bowers & Wilkins מקפידה על עיצוב יוקרתי גם בקטגוריה הזאת וזה ניכר בעבר בעיצוב של PX7. למרות שלכאורה שלא מדובר בדור חדש של אוזניות, ב-PX7 S2 העיצוב עבר שינוי מהותי והאוזניות מתהדרות במראה מכובד ואלגנטי יותר: הקווים הכלליים מעודנים יותר, הצבע שלהן אחיד עכשיו בכל חלקיהן, נוספה מסגרת ניקל שמפרידה בין גוף האוזניה לכריות, והאוזניות עצמן מעט קטנות יותר בשל המעבר לדרייברים קטנים יותר. ב-B&W ממשיכים לא לתת אמון בשליטה על האוזניות באמצעות מגע, ובמקום זאת מסגרות האוזניות מעוטרות בלחצנים פיזיים דקיקים אבל נוחים לשימוש. עבורי ועבור הראש הגדול יחסית שלי, PX7 S2 היו נהדרות. הקשת לא לוחצת בצורה חזקה מדי אבל גם אינה רופפת, ואפילו לא נדרשתי לפתוח אותה במלואה. איכות הבניה מעולה: הכריות והריפוד הפנימי עשויים עור מלאכותי נעים מאוד למגע גם בשימוש ממושך, והזרועות והצירים נעים בצורה חלקה שמשדרת אמינות ועמידות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Pad

מאת

מאז שהפציע Redmi, מותג המשנה המוזל של שיאומי בקטלוג הסמארטפונים שלה בשנת 2013, הוא חילחל למגוון הקטגוריות של היצרנית הסינית: טלויזיות, מחשבים ניידים, אוזניות, רמקולים, סוללות ניידות, ואפילו מכונת כביסה. באופן מפתיע, הוא נעדר מקטגוריית הטאבלטים, אבל ההעדרות הזאת הסתיימה רשמית השבוע עם ההכרזה על הטאבלט הראשון של המותג, Redmi Pad (לצד ההשקה של Xiaomi 12t ו-Xiaomi 12t Pro) שהגיע אליי כבר לפני מספר שבועות לבדיקה. 

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

להוציא את סדרת K שפחות מוכרת כאן, רוב המוצרים של המותג Redmi פונים למי שלטובת מחיר נמוך יותר, מוכנים לפשרות מסוימות, כשברוב המקרים מדובר בפשרות שבהחלט אפשר לחיות איתן. המפרט הטכני של Redmi Pad תואם את הרוח הזאת, ומתהדר בערכת שבבים Helio G99 מבית מדיה טק. זו אמנם לא ותיקה כמו G80 של Relame Pad שכתבתי עליו כאן לפני מספר חודשים, ואף בנויה בארכיטקטורה מודרנית יותר (6 ננו מטר), אבל העובדה שמדיה טק ממתגת את ערכות השבבים שלה מסדרה G ככאלו המיועדות לגיימינג היא יומרנית משהו גם הפעם. אמנם לא הייתי מרחיק לכת ואומר ש-Redmi Pad הוא “מהיר” או “זריז”, אבל הוא בהחלט מוציא את המיטב מערכת השבבים הצנועה ומאפשר חויית שימוש טובה בסה”כ: הטאבלט יציב ואפליקציות נטענות במהירות סבירה. איתגרתי אותו במשחק ב-PUBG והתפלאתי לראות שבהתקנה הראשונית של המשחק הוא מזהה את הטאבלט ככזה שמסוגל להריץ אותו על הגדרות תובעניות יחסית. ואכן, למעט ההמתנה לטעינת המשחק שהיתה מעט מייגעת יותר אפילו מהרגיל, בזמן המשחק עצמו לא חשתי באיטיות או גמגומים כלשהם. גם בצפייה בסרטים בנטפליקס או דרך Plex החויה היתה חלקה ומהנה. למעשה, המצבים היחידים בהם הורגשה חולשה כלשהי מהבחינה הזאת היתה בניווט בין מסכי הבית כאשר מדי פעם הבחנתי בקרטועים באנימציות המעבר, בגלילה בטוויטר ובפיד Google Discover. לא אסון, בטח לא לטאבלט ברמת המחיר הזאת. הטאבלט מגיע בכמה קונפיגורציות זכרון RAM ואחסון: הגרסה הבסיסית והזולה ביותר התברכה בזכרון RAM של 3 גיגה ו-64 גיגה אחסון, והגרסה היקרה ביותר ב-6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון. הגרסה אותה אני קיבלתי היא דגם הביניים שכולל 4 גיגה RAM (הניתנים להרחבה על חשבון האחסון, ב-2 גיגה נוספים) עם אחסון מובנה בנפח 128 גיגה שם אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון.


כזה ניסיתי: Apple iPhone 14 Pro Max

מאת

במשך 5 שנים היא מעיבה על התלהבותם של מבקרי סמארטפונים. המגרעת, אותו מקטע שחור שמכסה חלק קטן במסך ומאכלסת רכיבים חשובים שאין כרגע דרך לוותר עליהם, הפכה לסוגיה לדיון בעקבות השקת ה-iPhone X, והיא עדיין איתנו, למרות כל הזמן שעבר. מדי מספר שבועות צצות שמועות על כך שהנה, הדור הבא של האייפונים יצליח להסתיר אותה אבל כמו השמועות על סוללה שתצטרכו לטעון פעם בחודש, המכשיר השקוף לחלוטין והמקלדת המוקרנת על השולחן, הידיעות האלו נשארות בעיקר בגדר מלכודות טראפיק. המכשיר שביליתי איתו בימים האחרונים, iPhone 14 Pro Max, החדש, הגדול, היקר והמתקדם ביותר בקטלוג של אפל מתהדר גם הוא במגרעת, אבל הפעם במקום לנסות לגלח ממנה עוד ועוד נתחים, אפל עטפה אותה מחדש ב-UX נוצץ ומשווקת אותה בשם חדש, מתוך תקווה לגרום למשתמשים ולחבריי לתחום לצקצק קצת פחות.

Apple iPhone 14 Pro Max (צילום: גד גניר)

לפני שאגיע למגרעת, בואו נדבר קצת על מה יש מתחת למסך: ערכת השבבים A16 Bionic שרק דגמי ה-Pro השנה זכו לקבל אותה (דגמי ה-iPhone 14 נותרו עם ערכת השבבים A15 Bionic של שנה שעברה). למשתמש ההדיוט ההבדל בין השתיים לא אומר הרבה: מהירויות השעון מעט גבוהות יותר, ערכת השבבים מיוצרת בארכיטקטורת 4 ננו מטר לעומת 5 ננו מטר של השנה שעברה, נוספו כמעט מיליארד טרנזיסטורים בהשוואה ל-A15 ומה כל זה אומר בפועל? חויית שימוש זריזה, חלקה ויציבה אבל כרגיל, קשה מאוד להבחין בהבדלים בביצועים בהשוואה לדור הקודם. תצורות הזכרון נותרו כשהיו: אחסון בנפחים של 128, 256, 512 או 1 טרה, עם זכרון RAM בנפח 6 טרה לכל הגרסאות.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Audio Pro A28

מאת

באפריל האחרון הכריזה Audio Pro השבדית על A28, זוג רמקולים מוגברים המשתייכים לקטגוריה חדשה יחסית של רמקולים שקיבלה את השם הבלתי רשמי Soundbar Killers. על שום מה הכינוי המיליטנטי? ובכן, אבולוציה: אם עד לפני מספר שנים הכי רחוק שהלכו רמקולים מוגברים היה לשלב חיבור Bluetooth כדי לאפשר ניגון מוזיקה מסמארטפונים ומחשבים באופן אלחוטי, הרי שרמקולים מסוגם של A28 מאפשרים ניגון מוזיקה דרך הרשת האלחוטית, התחברות לרמקולים אחרים של Audio Pro בחויית מולטי-רום וגם חיבור HDMI לטלויזיות.


Audio Pro A28 (צילום: גד גניר)

אז למה בעצם הקטגוריה הזאת מאיימת על סאונד ברים? משום שלסאונדברים יש מגבלה פיזית שמשפיעה על אופי הצליל שלהם: אורך הסאונד בר קובע עד כמה הצליל שלו יהיה פתוח ורחב. סאונד ברים גדולים שבאמת מתאימים לטלויזיות 55 אינטש וצפונה זה עסק יקר שלא תמיד יש לכולם מקום בסלון עבורו. בצמד רמקולים אין את הבעיות האלו. פשוט מציבים אותם משני צידי הטלויזיה ומקבלים את במת הצליל הרצויה.

להמשך קריאה