כאלו ניסיתי: Xiaomi AirDots

אחת התגובות שחוזרות על עצמן באופן קבוע כאשר אני מקבל מוצר מסוג חדש לבדיקה ומציג אותו לאנשים בסביבתי היא “אני מחכה ששיאומי תוציא כזה”. היצרנית הסינית אמנם כמעט אף פעם לא מנסה להיות הראשונה או בין הראשונות בשוק באימוץ טכנולוגיות חדשות, אבל כשהיא כבר עושה את זה, היא עושה זאת במחיר משתלם יותר מרוב המתחרות, מה שיצר עדת מעריצים אדוקה סביבה. מה מקבלים עבור המחיר? זו כבר שאלה מורכבת יותר. ברוב הפעמים היא מציעה יחס מצוין של תמורה למחיר, אם כי פה ושם יש גם נפילות. תחום האודיו, אזניות, מעולם לא היה הצד החזק של החברה, אבל כמו תמיד, גם עליהן לא שילמתם ממילא יותר מדי כסף. אל תחום אזניות ה-Truly Wireless נכנסה החברה בנומבר 2018 עם השקת Xiaomi AirDots, אותן קיבלתי לביקורת לפני מספר שבועות. בזמן שחלף מאז הספיקה החברה להשיק שני דגמי אזניות Truly Wireless נוספים שאגיע אליהם, בתקווה, בעתיד: Air Dots Pro דגם משופר עם צורה שונה, ו-Redmi Air Dots, גרסת מותג הלואו קוסט של שיאומי.



Xiaomi AirDots בתוך קייס הטעינה שלהן (צילום: גד גניר)
למרות השימוש הבלעדי בפלסטיק, ה-AirDots מציגות עיצוב ייחודי שברוב הזמן לא משדר משהו זול במיוחד. המקום היחיד שבו מורגש שחסכו עלינו הוא במכסה קייס הטעינה שעשוי פלסטיק דק, שמרגיש קצת מצועצע. העיצוב של האזניות עצמן פשוט ונקי מאוד: מבנה אליפטי, שממנו יוצאים שרוולים שנכנסים לתוך האזניים. אין כפתורים, השליטה באזניות מתבצעת דרך משטחי מגע בחלקן החיצוני. ברגע שנסגרים על גדלי השרוולים המתאימים, ה-AirDots הן מהאזניות הנוחות שיצא לי להתנסות בהן. השימוש הבלעדי בפלסטיק הופך אותן לקלילות, והן כמעט ואינן מורגשות כאשר ממקמים אותן כראוי בתוך האוזן. איפה העיצוב הזה פחות מצטיין? בכל הקשור לשליטה בהן: כדי להכניס אותן לאזניים מבלי ללחוץ בטעות על משטחי המגע, נדרשת מיומנות שאני אישית טרם הצלחתי לפתח באופן מלא. פעמים רבות מצאתי את עצמי מכניס את האזניות לאזניים ושומע שלל התראות בסינית שכנראה נותנות מידע אינפורמטיבי על המצב אליו הכנסתי את האזניות בטעות. אם תהיתם במקרה, לא, לא ניתן להחליף את שפת ההתראות.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 85h

אם התעניינתם בשנים האחרונות ברכישה של אזניות ביטול רעשים אלחוטיות, סביר להניח שהתלבטתם בין הדגמים של שתי היצרניות שנחשבות למובילות השוק בסגמנט היוקרתי הזה, Bose ו-Sony. זה לא שיצרניות אחרות לא ניסו, אבל בסופו של דבר הן לא הצליחו להציב אלטרנטיבה שתאיים על ההגמוניה של השתיים. כעת מגיע תורה של Jabra הדנית עם Elite 85h, אזניות Over The Ear אלחוטיות עם מנגנון ביטול רעשים. האם הניסיון הראשון של ג’אברה באזניות מהסוג הזה מסוגל להפוך את ההתלבטות של שוכני האופן ספייס וציבור הנוסעים המתמידים לקצת יותר מורכבת?



Jabra Elite 85h. ציפוי בד ייחודי, יוקרתי, ומלא בחלקיקי אבק וסיבים אחרי זמן קצר (צילום: גד גניר)
על מנת להכנס להתלבטויות שלכם, בג’אברה הבינו שהם חייבים למשוך תשומת לב, וזה בדיוק מה שעושה העיצוב של Elite 85h. אין כאן צבעים צעקניים או שטיקים כאילו יוקרתיים. בקוים כלליים הן נראות די סטנדרטיות, למעט העובדה שג’אברה בחרה לצפות חלקים נרחבים מהאזניות בבד, בחירה מאוד לא שגרתית. היתרון כאן הוא מראה יוקרתי, ייחודי ומהודר יותר ממה שיש למתחרות הגדולות להציע. החסרון הוא שאבק, סיבים זעירים ולכלוך נתפסים בבד הזה הרבה יותר בקלות, וקשה מאוד להיפטר מהם. איכות ההרכבה נהדרת והאזניות משדרות משהו מאוד אמין ואיכותי בין אם בצירים עליהם מסתובבות האזניות עצמן, ובין אם בקשת שמתרחבת ומצטמצמת בצורה חלקה ושקטה בלי שלבים.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: ANKER Soundcore Liberty Air

היצרנית הסינית ANKER היא אנומליה מיתוגית בשוק האלקטרוניקה. לרוב, התדמית של מותג מסוים מוקרנת על כל קטלוג המוצרים שלו. זו אחת הסיבות שיצרניות לפעמים בונות לעצמן מותגי משנה, דרכם יוכלו לשווק מוצרים זולים ופשוטים יותר מבלי לפגוע במותג הראשי. אצל ANKER זה עובד אחרת: היא נחשבת יצרנית פרמיום בכל הקשור לסוללות ניידות וכבלים, ומוצריה מתומחרים בהתאם. מצד שני, הקטלוג שלה כולל גם אזניות ורמקולים אשר פונים דווקא למחפשי VFM מקסימלי (Value for Money). ה-Liberty Air, אזניות Truly Wireless הנושאות דמיון מסוים ל-AirPods של אפל הן התוספת האחרונה לקטלוג האזניות המגוון של החברה. רשת באג החלה לייבא אותן לישראל והן הגיעו אליי לאחרונה לבדיקה.



ANKER Soundcore Liberty Air (צילום: גד גניר)
נכון, יש בשוק חיקויים הרבה יותר בוטים של אזניות ה-Truly Wireless של אפל, אבל הצורה הכללית והפרופורציות שלהן הופכות את ה-ANKER Soundcore Liberty Air ל”תואמות AirPods” עבור עינים פחות מיומנות בזיהוי דגמי אזניות. הדמיון לאזניות של אפל הוא בעיקר בעובדה שאנקר בחרה בעיצוב הכולל מקלון קטן שיוצא ממרכז האזניה, בחירה עיצובית שרוב היצרניות האחרות (למעט אולי וואווי ו-RHA) נוטות להמנע ממנה. מקרוב יותר, ההבדלים מורגשים יותר: בניגוד לאפל, אנקר בחרה בתצורת In-Ear סטנדרטית עם מתאמי סיליקון לאוזן. האזניות מגיעות בצבע לבן, או כמו היחידה שבדקתי בשחור. הגימור כאן הוא שחור מבריק שנראה טוב במשך שניות בודדות לפני שמתכסה במריחות של טביעות אצבעות. האזניות עצמן יושבות טוב באוזן. הן לא כבדות מדי והצורה שלהן מאפשרת להכניס אותן בצורה נוחה לאזניים, ללכת איתן ואפילו לרוץ ריצות קצרות בעת הצורך בלי החשש שייפלו. למרות שהן עמידות בהתזות מים, הייתי מוותר על התענוג לרוץ עימן, בעיקר בגלל שהן אינן מצויידות בסנפירי ייצוב שמקבעים אותן באזניים.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Bose Sleepbuds

לפני מספר חודשים חשפה Bose, יצרנית שעשתה לעצמה בשנים האחרונות שם של מומחית בביטול רעשים, מוצר חדש: אזניות, אבל כאלו שלא תוכלו לשמוע בהן מוזיקה. ה-Bose Sleepbuds אמורות לעזור לכם להרדם יותר בקלות ע”י מיסוך רעשים מהסביבה. מה עושה הפתרון המתקדם והיקר של Bose שלא עושים זוג אטמי אזניים במספר שקלים? ישנתי איתן מספר פעמים כדי לברר.



Bose Sleepbuds בתוך קייס הטעינה שלהן (צילום: גד גניר)
ה-Sleepbubds הן אזניות אלחוטיות לחלוטין (Truly Wireless). אזניות רגילות מהסוג הזה צריכות להתגבר על מספר אתגרים טכניים שרובם נובעים מהצורך שאזניות מהסוג הזה יהיו קטנות וקלות. כל אזניה מכילה סוללה משלה, ובמקום המועט שנותר צריך לדחוף חומרת אודיו ברמה סבירה וגם מקלטים ומשדרים שייקשרו בין האזניות עצמן ובינן לבין הטלפון שלכם. בגלל שאתם הולכים לישון עם ה-Sleepbuds, הן צריכות להיות קטנות וקלות מתמיד, על מנת שלא יציקו לכם באוזן ויפריעו לכם להרדם. מהבחינה הזאת, המעצבים של Bose עשו עבודה מצויינת: ה-Sleepbuds הן זעירות והמשקל שלהן כמעט ואינו מורגש. הן לא בולטות החוצה מהאוזן כך שניתן להניח את הראש על הכרית מבלי לחשוש שיידחפו פנימה. לערכת האזניות מצורפים שלושה זוגות מתאמים בגדלים שונים, מתאמים הכוללים ראש שנכנס ואוטם את תעלת האוזן, וסנפיר המייצב את האזניה בתוכה. המתאמים רכים ולא מציקים גם אחרי מספר שעות של שימוש, ומצליחים לאטום בצורה יעילה למדי את האוזן לרעשים מבחוץ. אם בחרתם במתאמים בגודל הנכון, אין חשש שה-Sleepbuds ינשרו במהלך הלילה. למען האמת, בגלל שהן כה קטנות, השליפה שלהן מהאוזן טיפה מאתגרת יותר משליפה של אזניות סטנדרטיות, אבל זה עדיין לא משהו ברמה שאמורה להטריד אתכם.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird Tarah

במשך שנים התנהלה Jaybird כאילו המתחרות היחידות שלה בשוק אזניות הספורט הן יצרניות כמו Bose, Sony או Beats, וייצרה אזניות מאוד איכותיות, מאוד נוחות, וכצפוי גם יקרות. לפני מספר חודשים החליטה החברה לנסות את מזלה ולנסות להכנס לטריטוריה של אזניות יותר נגישות כלכלית. מאחר שב-Jaybird עסקינן, יצרניות האזניות הסיניות מ-Aliexpress יכולות להיות רגועות, עדיין לא מדובר בטווח מחירים שלהן, אולם זה לא משנה את העובדה ש-Tarah הן האזניות הזולות ביותר בקטלוג של היצרנית האמריקאית. בדרך למחיר הזה Jaybird נאלצה מן הסתם לעגל כמה פינות ביחס לדגמים יקרים יותר שלה – כמה ואיפה עיגלה?



Jaybird Tarah (צילום: גד גניר)
ה-Jabird Tarah הן אזניות ספורט אלחוטיות בתצורה סטנדרטית, עם כבל מקשר ביניהן. במבט ראשון קשה לזהות את ההבדלים ביניהן לבין ה-X4, אבל ישנם כאלו: בעוד בדגם היקר ישנם סטים נפרדים של סנפירי ייצוב ומתאמים לאוזן, ב-Tarah הם מגיעים מחוברים זה לזה. מה זה משנה בעצם? זה מוריד את מספר הקומבינציות האפשרי להתאמות לאזניים. בפועל זה לא שינה לי אישית: הסט שכבר הגיע מורכב על האזניות התאים מעולה לאזניים שלי, סיפק אטימה טובה והסנפירים ייצבו אותן בתוך האוזן.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: RHA TrueConnect

מנישה של אתרי מימון המונים בלבד, הפכו אזניות True Wireless בתוך פחות מ-4 שנים לטרנד שחברות אודיו כבר לא יכולות להתעלם ממנו. לאחר שנתיים שבהן כמעט כל יצרנית אזניות בשוק הציגה דגם נטול חוטים לחלוטין משלה, הגיע גם תורה של RHA: יצרנית האודיו האליטיסטית מסקוטלנד, שלפני קצת פחות משנתיים אפילו לא החזיקה אזניות אלחוטיות סטנדרטיות בקטלוג שלה, הבינה שאם אפילו יצרניות סיניות עלומות שם נכנסו לקטגוריה הזאת, לה אין ממש ברירה וגם היא חייבת להשיק אזניות שאין ביניהן חוט מקשר.



RHA TrueConnect (צילום: גד גניר)

אזניות ה-True Wirless הראשונות של RHA שזכו לשם TrueConnect אמנם לא מגיעות באריזה מרשימה כמו מוצרים קודמים של החברה, אבל מה שיש בתוך האריזה עדיין שומר על תחושת הפרמיום. האזניות עצמן עשויות מפלסטיק שחור רך איכותי, והעיצוב שלהן חלק ונטול נסיונות התחכמות. הקייס שאליהן האזהניות נכנסות בנוי ברובו גם מפלסטיק שחור רך, עם מעין מכסה מתכת מסתובב. הפלסטיק השחור הזה בהחלט נראה מרשים, הבעיה שהוא גם מגנט לטביעות אצבעות, וכך גם האזניות וגם הקייס נראים מטונפים בתוך זמן קצר של שימוש.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Alfawise Mini True Wireless Bluetooth Earphones

אזניות True Wireless הן חתיכת אתגר הנדסי שגם יצרניות גדולות מסתבכות איתו: הן חייבות להיות קטנות וקלות, כל אזניה מכילה סוללה משלה, ובמקום המועט שנותר צריך לדחוף חומרת אודיו ברמה סבירה, וגם מקלטים ומשדרים שייקשרו בין האזניות עצמן ובינן לבין הטלפון שלכם. חלק מהיצרניות אפילו דוחסות לשם גם חיישנים שונים כדי להוסיף לאזניות פונקציונליות של מעקב אחר פעילות גופנית. בדקתי בשנים האחרונות אזניות יקרות מאוד של יצרניות מוכרות מאוד, שחלקן כשלו באחד או יותר מהגורמים שיכולים להבדיל במוצר כזה בין הצלחה לכשלון מוחלט: חלקן לא היו נוחות באוזן, חלקן הציעו זמן סוללה קצר מדי, חלקן סבלו מהפרעות, וחלקן לא נשמעו מספיק טוב. אזניות ה-True Wireless של Alfawise לא נתנו לי סיבות לאופטימיות: לא רק שהן זולות באופן מעורר חשד, אפילו שם דגם נורמלי לא מופיע על האריזה שלהן. מצויד בציפיות נמוכות מאוד, ניגשתי בשבועות האחרונים לבחון את מה שיש למותג המדבקה הסיני להציע בסכום שעומד על כשישית מהסכום שיעלו לכם זוג AirPods.



Alfawise Mini True Wireless Bluetooth Earphones (צילום: גד גניר)
לפני הכל, בנוגע לשם הדגם שלהן: השם הוא “D05”, אך המקומות היחידים בהם הוא מופיע הם בחוברת ההוראות, ובממשק הבלוטות’ בטלפון שלכם כאשר תנסו לאתר אותן בסריקת מכשירים בסביבה (ואז האזניות יופיעו בתור “D05L”, ו-“D05R”). בכל מקום אחר ההתייחסות אליהן (כולל על האריזה ובאתר היצרן) היא בשם המאוד גנרי “Alfawise Mini True Wireless Bluetooth Earphones”, לכן, למרות שטכנית יש שם דגם קצר, אשתמש בשם שבו תמצאו אותן באתרי המכירות הסיניים.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird X4

כמעט כל יצרנית אזניות גדולה ומוכרת בשוק נכנסה בשנתיים האחרונות אל קטגוריית אזניות ה-Truly Wireless. מטרנד הרפתקני של אתרי מימון המונים, האזניות הנפרדות הפכו לחלק בלתי נפרד מקטלוג המוצרים של יצרניות כמו B&O, Bose, Sony, JBL ורבות אחרות. ועדיין, יצרניות רבות ממשיכות להשיק דגמים חדשים בסדרות של אזניות בלוטות’ בתצורות סטנדרטיות. יש לכך כמה סיבות, כולן נובעות מהעובדה שאזניות Truly Wireless, עם כל הנוחות שמביא איתו ביטול הכבל המקשר, הן עדיין קונספט שנמצא בראשית דרכו, ועדיין סובל ממספר מחלות ילדות: הן יקרות יותר, מורכבות טכנולוגית (ובשל כך חשופות בחלק מהמקרים להפרעות בהאזנה), הסוללה שלהן מחזיקה פחות שעות וקל יותר לאבד אותן. במצב כזה, מה הפלא שג’ייבירד, יצרנית שמתמקדת אך ורק בייצור אזניות ספורט לא זונחת את התצורה הקלאסית ואת הסדרה שהפכה אותה לאחת מהיצרניות המוערכות בסגמנט הזה, גם לאחר שהשיקה אזניות Truly Wireless משלה? ה-X4 שהוכרזו לפני כחודשיים והגיעו בשבועות האחרונים לארץ, הן הדגם העדכני ביותר בסדרה X, הסדרה העיקרית והפופולרית ביותר של החברה. אין כאן מהפכה, אבל הן בהחלט מביאות איתן כמה שינויים קטנים וחשובים.

Jaybird X4 (צילום: גד גניר)

ה-X4 לא מפתיעות בתחום איכות השמע, וטוב שכך. הן נשמעות נהדר, כמו דגמים קודמים של החברה שבדקתי. הצליל מאוזן, עמוק, מדויק ומפורט מאוד, וממשיך את המוניטין המצוין שיש לחברה בהיבט הזה. הסוגיה היחידה שמפריעה כאן היא בדיליי מסוים שיש בשמע בצפייה בסרטוני וידאו. לעומת זאת, בהאזנה למוזיקה, אין לדיליי הזה משמעות. על אופי השמע ניתן לשלוט באמצעות האפליקציה של Jaybird, אחת האפליקציות הטובות מסוגה בקטגוריית האזניות: האפליקציה מציעה מגוון רחב מאוד של אקולייזרים מוגדרים מראש ומאפשרת שליטה ידנית באקולייזר אם נפשכם חשקה בכך. מעבר לזה, באפשרותכם לחבר את האפליקציה לחשבון הספוטיפיי שלכם ולהאזין למוזיקה מהחשבון שלכם דרכה, אם כי לא ברור לי מדוע תרצו לעשות זאת דווקא באופן הזה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 65t

אם הייתי פרנואיד, הייתי טוען שיש מקרים בהם אתרי טכנולוגיה בעולם מקבלים תכתיבים מיצרניות אלקטרוניקה לגבי מה שחייב להופיע בכותרות האייטמים שנוגעים להם. נסו לדוגמה לגגל ״Jabra Elite 65t Review״ ותוכלו לפתח גם אתם פרנויה משלכם: כמעט כל האתרים הגדולים שבדקו את אזניות ה-Truly Wireless של ג׳אברה בחרו להציג אותן, בכותרת האייטמים עצמם, כמשהו שנע בטווח הרחב שבין אלטרנטיבה אפשרית ל-AirPods, לבין AirPods Killer.



Jabra Elite 65t (צילום: גד גניר)
מצד שני, מאחר שאני טרם קיבלתי תכתיב שכזה, נותר לי לפנות להסברים מתקבלים יותר על הדעת, למשל, שאיזכור של מוצרי אפל בכותרות של אייטמים מושך יותר טראפיק. מעבר לכך, מדובר בפתרון קל: בגלל שבדר״כ אנשים גם מכירים יותר טוב מוצרים של אפל, איזכור שלהם מאפשר להסביר בצורה קצרה יותר ופשוטה יותר מהו המוצר הפחות מוכר שהאייטם מדבר עליו. הסבר אפשרי נוסף הוא שהאזניות האלו באמת נכנסות לתוך הנישה הספציפית של ה-AirPods: ה-Elite 65t הן דגם אחד מתוך שלושה דגמי Truly Wireless בקטלוג של ג׳אברה, והיחיד מבין השלושה שאינו מיועד רשמית לשימוש ספורטיבי. הן מוכוונות בעיקר לשיחות טלפון והאזנה למוזיקה. תתפלאו, למרות שהמון אנשים בוחרים לרוץ ולהתאמן איתן, עפ״י כל אמת מידה מוסכמת לפיה מוגדרים סוגים של אזניות, ה-AirPods הן אינן אזניות ספורט: הן לא עמידות רשמית במים וזיעה, ואינן מצויידות בסנפיר ייצוב שימנע מהן ליפול מהאזניים שלכם תוך כדי אימון.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Bose SoundSport Free

אזניות Truly Wireless מוזרות מספיק בזכות עצמן, או יותר נכון, בזכות איך שהן נראות. אנשים למדו לקבל בהבנה אזניות אלחוטיות עם כבל מקשר, ואפילו אזניות עם קשת צוואר. עם אזניות Truly Wireless זה שונה: בשנים בהן נהוג היה להסתובב עם אזניית בלוטות’ בודדת בתוך האוזן, עשו זאת בעיקר בעלי מקצוע, נהגים או דושים. הן מעולם לא עשו באמת את המעבר למיינסטרים ובשלב מסוים כשאנשים עברו לשימוש מאסיבי יותר בהודעות טקסט, הצורך באזניות לשיחה הצטמצם והעלים אותן כמעט לחלוטין מהמרחב הציבורי. הקונספט של Truly Wireless החזיר אותן והפעם עם נקמה: לא אחת, שתיים כאלו. חלק מהיצרניות זיהו את הבעיה מראש ותכננו את האזניות תוך שמירה על מימדים קומפקטיים ככל האפשר כדי שהמשתמשים לא ייראו מוזר. Bose היא לא אחת מהיצרניות האלו כפי שתיכף תבינו, אבל זה לא מפריע לאזניות שלה להיות נהדרות כמעט מכל בחינה אחרת.



Bose SoundSport Free (צילום: גד גניר)
קשה להתעלם מהמראה של ה-Bose SoundSport Free. בניגוד נניח ל-i.am+ Buttons, כאן אי אפשר לחשוד ב-Bose ברצון למשוך תשומת לב, אבל זה בדיוק מה שקורה עם האזניות האלו. הבעיה העיקרית עם העיצוב שלהן היא בגודל ובמידה שבה הן בולטות החוצה מקו האוזן. למעשה, רוב הנפח של האזניות נמצא בחלקה החיצוני של האוזן. הערות על כמה שאני נראה מוזר עם אזניות Truly Wireless הן עניין שכיח למדי, אבל התדירות שקיבלתי הערות כאלו מצד הסובבים אותי בתקופה שבדקתי את ה-Bose SoundSport Free היתה יוצאת דופן. כל המטרה של הבלוג הזה היא לספר לכם מה דעתי האישית על מוצרים, רק שהפעם המון אנשים אמרו לי מפורשות “תכתוב שהן נראות ממש מוזר”, אז הנה, כתבתי זאת, ואחרי שהתבוננתי במראה וצילמתי את עצמי מספר לא מבוטל של פעמים, אני גם יכול להבין למה היה חשוב להם כל כך שאכתוב זאת. האזניות מגיעות בשלוש תצורות צבע: שחור, שילוב של כחול וצהוב זוהר – אלו שקיבלתי לבדיקה וחשבתי שהן הדבר הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת, עד שגיליתי שהן מגיעות גם בכתום זוהר. להגנתן של האזניות הללו יאמר שהן מיועדות בעיקר לספורטאים, אוכלוסיה שיצרניות הטכנולוגיה והאופנה סבורות שסובלת מעיוורון צבעים קולקטיבי (סתם נו, אני יודע, בטיחות וכו’, הלא צבע האזניות זה הדבר הראשון שיראו בלילה), וממילא הבעיה העיקרית כאן היא כאמור הגודל.

להמשך קריאה