אוזניות

כאלו ניסיתי: Jaybird Tarah

מאת
במשך שנים התנהלה Jaybird כאילו המתחרות היחידות שלה בשוק אזניות הספורט הן יצרניות כמו Bose, Sony או Beats, וייצרה אזניות מאוד איכותיות, מאוד נוחות, וכצפוי גם יקרות. לפני מספר חודשים החליטה החברה לנסות את מזלה ולנסות להכנס לטריטוריה של אזניות יותר נגישות כלכלית. מאחר שב-Jaybird עסקינן, יצרניות האזניות הסיניות מ-Aliexpress יכולות להיות רגועות, עדיין לא מדובר בטווח מחירים שלהן, אולם זה לא משנה את העובדה ש-Tarah הן האזניות הזולות ביותר בקטלוג של היצרנית האמריקאית. בדרך למחיר הזה Jaybird נאלצה מן הסתם לעגל כמה פינות ביחס לדגמים יקרים יותר שלה – כמה ואיפה עיגלה?



Jaybird Tarah (צילום: גד גניר)
ה-Jabird Tarah הן אזניות ספורט אלחוטיות בתצורה סטנדרטית, עם כבל מקשר ביניהן. במבט ראשון קשה לזהות את ההבדלים ביניהן לבין ה-X4, אבל ישנם כאלו: בעוד בדגם היקר ישנם סטים נפרדים של סנפירי ייצוב ומתאמים לאוזן, ב-Tarah הם מגיעים מחוברים זה לזה. מה זה משנה בעצם? זה מוריד את מספר הקומבינציות האפשרי להתאמות לאזניים. בפועל זה לא שינה לי אישית: הסט שכבר הגיע מורכב על האזניות התאים מעולה לאזניים שלי, סיפק אטימה טובה והסנפירים ייצבו אותן בתוך האוזן.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: RHA TrueConnect

מאת

מנישה של אתרי מימון המונים בלבד, הפכו אזניות True Wireless בתוך פחות מ-4 שנים לטרנד שחברות אודיו כבר לא יכולות להתעלם ממנו. לאחר שנתיים שבהן כמעט כל יצרנית אזניות בשוק הציגה דגם נטול חוטים לחלוטין משלה, הגיע גם תורה של RHA: יצרנית האודיו האליטיסטית מסקוטלנד, שלפני קצת פחות משנתיים אפילו לא החזיקה אזניות אלחוטיות סטנדרטיות בקטלוג שלה, הבינה שאם אפילו יצרניות סיניות עלומות שם נכנסו לקטגוריה הזאת, לה אין ממש ברירה וגם היא חייבת להשיק אזניות שאין ביניהן חוט מקשר.



RHA TrueConnect (צילום: גד גניר)

אזניות ה-True Wirless הראשונות של RHA שזכו לשם TrueConnect אמנם לא מגיעות באריזה מרשימה כמו מוצרים קודמים של החברה, אבל מה שיש בתוך האריזה עדיין שומר על תחושת הפרמיום. האזניות עצמן עשויות מפלסטיק שחור רך איכותי, והעיצוב שלהן חלק ונטול נסיונות התחכמות. הקייס שאליהן האזהניות נכנסות בנוי ברובו גם מפלסטיק שחור רך, עם מעין מכסה מתכת מסתובב. הפלסטיק השחור הזה בהחלט נראה מרשים, הבעיה שהוא גם מגנט לטביעות אצבעות, וכך גם האזניות וגם הקייס נראים מטונפים בתוך זמן קצר של שימוש.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Alfawise Mini True Wireless Bluetooth Earphones

מאת
אזניות True Wireless הן חתיכת אתגר הנדסי שגם יצרניות גדולות מסתבכות איתו: הן חייבות להיות קטנות וקלות, כל אזניה מכילה סוללה משלה, ובמקום המועט שנותר צריך לדחוף חומרת אודיו ברמה סבירה, וגם מקלטים ומשדרים שייקשרו בין האזניות עצמן ובינן לבין הטלפון שלכם. חלק מהיצרניות אפילו דוחסות לשם גם חיישנים שונים כדי להוסיף לאזניות פונקציונליות של מעקב אחר פעילות גופנית. בדקתי בשנים האחרונות אזניות יקרות מאוד של יצרניות מוכרות מאוד, שחלקן כשלו באחד או יותר מהגורמים שיכולים להבדיל במוצר כזה בין הצלחה לכשלון מוחלט: חלקן לא היו נוחות באוזן, חלקן הציעו זמן סוללה קצר מדי, חלקן סבלו מהפרעות, וחלקן לא נשמעו מספיק טוב. אזניות ה-True Wireless של Alfawise לא נתנו לי סיבות לאופטימיות: לא רק שהן זולות באופן מעורר חשד, אפילו שם דגם נורמלי לא מופיע על האריזה שלהן. מצויד בציפיות נמוכות מאוד, ניגשתי בשבועות האחרונים לבחון את מה שיש למותג המדבקה הסיני להציע בסכום שעומד על כשישית מהסכום שיעלו לכם זוג AirPods.



Alfawise Mini True Wireless Bluetooth Earphones (צילום: גד גניר)
לפני הכל, בנוגע לשם הדגם שלהן: השם הוא “D05”, אך המקומות היחידים בהם הוא מופיע הם בחוברת ההוראות, ובממשק הבלוטות’ בטלפון שלכם כאשר תנסו לאתר אותן בסריקת מכשירים בסביבה (ואז האזניות יופיעו בתור “D05L”, ו-“D05R”). בכל מקום אחר ההתייחסות אליהן (כולל על האריזה ובאתר היצרן) היא בשם המאוד גנרי “Alfawise Mini True Wireless Bluetooth Earphones”, לכן, למרות שטכנית יש שם דגם קצר, אשתמש בשם שבו תמצאו אותן באתרי המכירות הסיניים.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird X4

מאת

כמעט כל יצרנית אזניות גדולה ומוכרת בשוק נכנסה בשנתיים האחרונות אל קטגוריית אזניות ה-Truly Wireless. מטרנד הרפתקני של אתרי מימון המונים, האזניות הנפרדות הפכו לחלק בלתי נפרד מקטלוג המוצרים של יצרניות כמו B&O, Bose, Sony, JBL ורבות אחרות. ועדיין, יצרניות רבות ממשיכות להשיק דגמים חדשים בסדרות של אזניות בלוטות’ בתצורות סטנדרטיות. יש לכך כמה סיבות, כולן נובעות מהעובדה שאזניות Truly Wireless, עם כל הנוחות שמביא איתו ביטול הכבל המקשר, הן עדיין קונספט שנמצא בראשית דרכו, ועדיין סובל ממספר מחלות ילדות: הן יקרות יותר, מורכבות טכנולוגית (ובשל כך חשופות בחלק מהמקרים להפרעות בהאזנה), הסוללה שלהן מחזיקה פחות שעות וקל יותר לאבד אותן. במצב כזה, מה הפלא שג’ייבירד, יצרנית שמתמקדת אך ורק בייצור אזניות ספורט לא זונחת את התצורה הקלאסית ואת הסדרה שהפכה אותה לאחת מהיצרניות המוערכות בסגמנט הזה, גם לאחר שהשיקה אזניות Truly Wireless משלה? ה-X4 שהוכרזו לפני כחודשיים והגיעו בשבועות האחרונים לארץ, הן הדגם העדכני ביותר בסדרה X, הסדרה העיקרית והפופולרית ביותר של החברה. אין כאן מהפכה, אבל הן בהחלט מביאות איתן כמה שינויים קטנים וחשובים.

Jaybird X4 (צילום: גד גניר)

ה-X4 לא מפתיעות בתחום איכות השמע, וטוב שכך. הן נשמעות נהדר, כמו דגמים קודמים של החברה שבדקתי. הצליל מאוזן, עמוק, מדויק ומפורט מאוד, וממשיך את המוניטין המצוין שיש לחברה בהיבט הזה. הסוגיה היחידה שמפריעה כאן היא בדיליי מסוים שיש בשמע בצפייה בסרטוני וידאו. לעומת זאת, בהאזנה למוזיקה, אין לדיליי הזה משמעות. על אופי השמע ניתן לשלוט באמצעות האפליקציה של Jaybird, אחת האפליקציות הטובות מסוגה בקטגוריית האזניות: האפליקציה מציעה מגוון רחב מאוד של אקולייזרים מוגדרים מראש ומאפשרת שליטה ידנית באקולייזר אם נפשכם חשקה בכך. מעבר לזה, באפשרותכם לחבר את האפליקציה לחשבון הספוטיפיי שלכם ולהאזין למוזיקה מהחשבון שלכם דרכה, אם כי לא ברור לי מדוע תרצו לעשות זאת דווקא באופן הזה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 65t

מאת
אם הייתי פרנואיד, הייתי טוען שיש מקרים בהם אתרי טכנולוגיה בעולם מקבלים תכתיבים מיצרניות אלקטרוניקה לגבי מה שחייב להופיע בכותרות האייטמים שנוגעים להם. נסו לדוגמה לגגל ״Jabra Elite 65t Review״ ותוכלו לפתח גם אתם פרנויה משלכם: כמעט כל האתרים הגדולים שבדקו את אזניות ה-Truly Wireless של ג׳אברה בחרו להציג אותן, בכותרת האייטמים עצמם, כמשהו שנע בטווח הרחב שבין אלטרנטיבה אפשרית ל-AirPods, לבין AirPods Killer.



Jabra Elite 65t (צילום: גד גניר)
מצד שני, מאחר שאני טרם קיבלתי תכתיב שכזה, נותר לי לפנות להסברים מתקבלים יותר על הדעת, למשל, שאיזכור של מוצרי אפל בכותרות של אייטמים מושך יותר טראפיק. מעבר לכך, מדובר בפתרון קל: בגלל שבדר״כ אנשים גם מכירים יותר טוב מוצרים של אפל, איזכור שלהם מאפשר להסביר בצורה קצרה יותר ופשוטה יותר מהו המוצר הפחות מוכר שהאייטם מדבר עליו. הסבר אפשרי נוסף הוא שהאזניות האלו באמת נכנסות לתוך הנישה הספציפית של ה-AirPods: ה-Elite 65t הן דגם אחד מתוך שלושה דגמי Truly Wireless בקטלוג של ג׳אברה, והיחיד מבין השלושה שאינו מיועד רשמית לשימוש ספורטיבי. הן מוכוונות בעיקר לשיחות טלפון והאזנה למוזיקה. תתפלאו, למרות שהמון אנשים בוחרים לרוץ ולהתאמן איתן, עפ״י כל אמת מידה מוסכמת לפיה מוגדרים סוגים של אזניות, ה-AirPods הן אינן אזניות ספורט: הן לא עמידות רשמית במים וזיעה, ואינן מצויידות בסנפיר ייצוב שימנע מהן ליפול מהאזניים שלכם תוך כדי אימון.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Bose SoundSport Free

מאת
אזניות Truly Wireless מוזרות מספיק בזכות עצמן, או יותר נכון, בזכות איך שהן נראות. אנשים למדו לקבל בהבנה אזניות אלחוטיות עם כבל מקשר, ואפילו אזניות עם קשת צוואר. עם אזניות Truly Wireless זה שונה: בשנים בהן נהוג היה להסתובב עם אזניית בלוטות’ בודדת בתוך האוזן, עשו זאת בעיקר בעלי מקצוע, נהגים או דושים. הן מעולם לא עשו באמת את המעבר למיינסטרים ובשלב מסוים כשאנשים עברו לשימוש מאסיבי יותר בהודעות טקסט, הצורך באזניות לשיחה הצטמצם והעלים אותן כמעט לחלוטין מהמרחב הציבורי. הקונספט של Truly Wireless החזיר אותן והפעם עם נקמה: לא אחת, שתיים כאלו. חלק מהיצרניות זיהו את הבעיה מראש ותכננו את האזניות תוך שמירה על מימדים קומפקטיים ככל האפשר כדי שהמשתמשים לא ייראו מוזר. Bose היא לא אחת מהיצרניות האלו כפי שתיכף תבינו, אבל זה לא מפריע לאזניות שלה להיות נהדרות כמעט מכל בחינה אחרת.



Bose SoundSport Free (צילום: גד גניר)
קשה להתעלם מהמראה של ה-Bose SoundSport Free. בניגוד נניח ל-i.am+ Buttons, כאן אי אפשר לחשוד ב-Bose ברצון למשוך תשומת לב, אבל זה בדיוק מה שקורה עם האזניות האלו. הבעיה העיקרית עם העיצוב שלהן היא בגודל ובמידה שבה הן בולטות החוצה מקו האוזן. למעשה, רוב הנפח של האזניות נמצא בחלקה החיצוני של האוזן. הערות על כמה שאני נראה מוזר עם אזניות Truly Wireless הן עניין שכיח למדי, אבל התדירות שקיבלתי הערות כאלו מצד הסובבים אותי בתקופה שבדקתי את ה-Bose SoundSport Free היתה יוצאת דופן. כל המטרה של הבלוג הזה היא לספר לכם מה דעתי האישית על מוצרים, רק שהפעם המון אנשים אמרו לי מפורשות “תכתוב שהן נראות ממש מוזר”, אז הנה, כתבתי זאת, ואחרי שהתבוננתי במראה וצילמתי את עצמי מספר לא מבוטל של פעמים, אני גם יכול להבין למה היה חשוב להם כל כך שאכתוב זאת. האזניות מגיעות בשלוש תצורות צבע: שחור, שילוב של כחול וצהוב זוהר – אלו שקיבלתי לבדיקה וחשבתי שהן הדבר הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת, עד שגיליתי שהן מגיעות גם בכתום זוהר. להגנתן של האזניות הללו יאמר שהן מיועדות בעיקר לספורטאים, אוכלוסיה שיצרניות הטכנולוגיה והאופנה סבורות שסובלת מעיוורון צבעים קולקטיבי (סתם נו, אני יודע, בטיחות וכו’, הלא צבע האזניות זה הדבר הראשון שיראו בלילה), וממילא הבעיה העיקרית כאן היא כאמור הגודל.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Samsung Gear IconX 2018

מאת
לזכותה של סמסונג יאמר שהיא לא חוששת להעז, וגם לא מתייאשת במהירות. ב-2013 הקדימה את אפל ואת גוגל והשיקה שעון חכם משלה, ה- Galaxy Gear. הוא אמנם נראה מוזר ולא ממש היה ברור לאנשים מדוע יש בו צורך, אחר לאחר מספר שנים בהם המשיכה להתעקש להשיק דגמים חדשים, בשנה האחרונה הצליחה לעקוף את נתח השוק של גוגל ולהתייצב במקום השני מתחת לאפל. ב-2015 היא היתה בין היצרניות הגדולות הראשונות להכנס אל תחום אוזניות ה-Truly Wireless, תחום שנשלט עד לאותה תקופה ע”י יצרניות כמו Bragi, וחברות אחרות שמימנו את פעילותן דרך פרוייקטים בקיקסטארטר. הייתם מצפים שכשחברה בסדר הגודל של סמסונג נכנסת לתחום הזה, האזניות שלה יהיו בין הטובות בקטגוריה, אך לא כך היה המצב: ה-IconX היו אזניות חדשניות, נוחות באוזן, עמוסות בפיצ’רים מתקדמים, אך כשלו בכל הקשור לזמן סוללה, מה שהפך אותן ללא שימושיות עבור מי שרוצה לעשות בהן שימוש שעולה על משך זמן של שעה וחצי. IconX מודל 2018 מגיעות אל שוק שונה לחלוטין, עם מתחרות גדולות, מוצרים בשלים יותר וקהל לקוחות פחות סלחן. האם מחלקת האזניות של סמסונג הפיקה את הלקחים?


 Samsung Gear IconX 2018 (צילום: גד גניר)
ה-Gear IconX הראשונות הציעו איכות שמע לא רעה, אך בהחלט לא כזאת שהתאימה למחיר שבו הן נמכרו. IconX 2018 מציגות שיפור מסוים באיכות השמע, אך עדיין אלו אינן אזניות לאודיופילים. הצליל מדויק, מפורט יחסית, אך קצת חסר עומק והבאסים לא חזקים דיים. השמע שלהן לא מאכזב באיכותו, הוא פשוט לא מרשים במיוחד. להגנתה של סמסונג יאמר שמדובר באתגר לא פשוט להכניס לתוך אזניות קטנות יחסית שצריכות לתקשר באופן אלחוטי זו עם זו את החומרה הדרושה כדי להפיק איכות שמע טובה. מצד שני, חלק מהיצרניות האחרות הצליחו לעשות זאת בצורה טובה יותר מסמסונג.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: RHA MA750 Wireless

מאת
יצרניות האזניות הסקוטית RHA היתה מעדיפה ככל הנראה לא להיפרד לעולם מחיבור ה-3.5 מ”מ. החברה שהחלה את דרכה רק לפני 7 שנים התמקדה באזניות חוטיות רגילות בעידן שבו רוב היצרניות סביבה כבר העבירו חלק ניכר מפעילותן לאזניות בלוטות’. נקודת המפנה היתה ככל הנראה ב-2016, עת הכריזה אפל על ביטול שקע האזניות באייפון 7. RHA, שתכננה את האזניות שלה מלכתחילה עבור אייפונים, מצאה את עצמה בין לילה בצד המיושן של השוק הזה. מי שממש מתעקש להשתמש באזניות עם חיבור כזה עדיין יכול להשתמש במתאם המצורף למכשירי אייפון, אבל כמות האנשים שיסכימו להשתמש במתאם מיוחד עבור אזניות כנראה ילך ויצטמצם עם השנים והעתיד ללא ספק שייך לבלוטות’.



RHA MA750 Wireless (צילום: גד גניר)
במאי 2017 הכריזה RHA על האזניות האלחוטיות הראשונות שלה: ה-MA750 Wireless ו-הMA650 Wireless. ה-MA750 Wireless, הדגם היקר והמתקדם יותר מבין השניים הגיעו אליי לפני מספר שבועות לבדיקה. האם אזניות In Ear אלחוטיות עם קשת צוואר יכולות להלהיב אותי אחרי שכבר הספקתי להתרגל לאזניות Truly Wireless? אמ;לק עצמי: בהחלט.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: B&O E8

מאת
השעה היתה שעת ערב מוקדמת, אבל הרחוב היה חשוך לחלוטין. הכביש היה עדיין רטוב מהגשם שהפסיק לרדת רק מספר דקות לפני כן. בעודי פותח את דלת המכונית ויוצא החוצה מהרכב, כבר הספקתי לשמוע את הצליל הנורא של עצם כלשהו פוגע ברצפה ואחריו מספר עצמים קטנטנים שמתגלגלים לעבר הלא נודע. הדרמה הזאת, שבמהלכה כמעט ואיבדתי אזניות בשווי 1300 ש”ח, רק בגלל שבהיסח הדעת החליקו לי מהכיס ביציאה מהרכב היא ללא ספק חוויה מעצימה. מעצימה ולא טראגית בעיקר כי לאחר מספר דקות של השתטחות על הכביש הלח, וחיפושים מורטי עצבים באמצעות תאורת המסארטפון שבדקתי באותו זמן, מצאתי אותן: הקייס שלהן לא התרחק יתר על המידה ומצא את מקומו ליד הנעל שלי. האזניה השמאלית נחה מתחת לרכב שחנה משמאלי. הימנית כך נראה ניסתה להגיע רחוק יותר וכך לאחר מספר דקות שנמשכו כמו נצח, מצאתי אותה מתחת לרכב שחנה אחרי הרכב שמתחתיו הסתתרה אזניה שמאל. עם אזניות קשת לא הייתי זוכה לחויה כזאת. גם אזניות בלוטות’ In Ear רגילות לא היה קשה כל כך לאתר על הרצפה, אבל כשמדובר באזניות Truly Wireless, עם יתרון הנוחות הגדול שלהן, מגיע גם סיכון לא קטן לאבד אותן. כתבתי כבר בעבר על הסיכון הזה, אך הפעם היתה הפעם הראשונה שבה חויתי זאת על בשרי.



B&O E8 (צילום: גד גניר)
תת הקטגוריה הזאת התחילה את דרכה בפרוייקטים למימון המונים, וכנראה היתה נשארת בגזרה הזאת, אלמלא סמסונג וקצת לאחר מכן גם אפל, החליטו להציג אזניות Truly Wireless משלהן. מאותו רגע, היה ברור שגם יצרניות אודיו רציניות יהיו חייבות להכנס לתחום הזה. B&O, בתור יצרנית האודיו האליטיסטית שהיא, חיכתה עד 2015 כדי להציג אזניות בלוטות’ ראשונות משלה, וחיכתה עד 2016 כדי להכנס לעולם אזניות ה-In Ear האלחוטיות. עם אזניות Truly Wireless היא חיכתה הרבה פחות: ה-E8, האזניות הראשונות שלה מהסוג הזה הוצגו בספטמבר האחרון ולפני קצת יותר מחודש הגיעו אליי לבדיקה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird RUN

מאת
אל ההשקה של ה-Jaybird Freedom בשנה שעברה, הגעתי שבוע לאחר שקיבלתי את IconX של סמסונג לבדיקה. הבעיה הגדולה בתחום ביקורות הגאדג’טים היא שלקונספטים לוקח מעט מאוד זמן להתיישן, ואחרי שכבר נחשפתי לבשורה של אזניות Truly Wireless נטולות החוטים, אזניות בלוטות’ סטנדרטיות עם כבל ביניהן נראו פתאום מיושנות קצת. החבר’ה בג’ייבירד כמובן לא נרדמו, פשוט החליטו להמתין קצת עד שיהיה להם מוצר בשל מספיק בקטגוריה החדשה ואז יוכלו להוציא אותו לשוק. שנה חלפה וה-Jaybird RUN שהוכרזו בחודש ספטמבר בעולם, הגיעו אליי זמן קצר לאחר מכן לבדיקה.



Jaybird RUN (צילום: גד גניר)
אני לא אדם פעיל ספורטיבית מטבעי, אבל בחודשים האחרונים הגיעו אליי מספר מוצרים בו זמנית שגם גרמו לי לנקיפות מצפון (המשקל של שיאומי), וגם כאלו שלא ניתן לבדוק אותם בצורה מקיפה ומלאה מבלי לזוז ולהזיע איתם, מוצרים כמו ה-Vi, כמו ה-Apple Watch, וכמו, איך לא, האזניות החדשות של Jaybird ששם הדגם שלהן, RUN, לא משאיר המון ספקות בנוגע לאופי השימוש הרצוי בהן. כך קרה שללו”ז השבועי שלי נוספה הליכה קבועה בשכונה, פעילות שאנשים נורמליים עושים כדי לרדת במשקל, לנהל אורח חיים בריא יותר ועוד סיבות שפחות מדברות אליי בשגרה. אצלי הסיבה העיקרית לצאת להליכות הללו היתה כדי לבדוק גאדג’טים. בלוגר טכנולוגיה חייב לעשות מה שבלוגר טכנולוגיה חייב לעשות, גם אם זה יגרום לי לשרוף כמה קלוריות בדרך.

להמשך קריאה