רמקולים

כזה ניסיתי: JBL Flip III

מאת
לא בטוח אם ציינתי זאת בעבר, אבל אני מקפיד לקרוא את רוב הטוקבקים שנכתבים על כתבות שלי שמתפרסמות בהארץ. לפני כמה חודשים, כשהתפרסמה שם הביקורת שלי על ה-A2 של B&O, תפס את תשומת ליבי טוקבק אחד ספציפי:



הטוקבק של אמיר (צילום מסך מתוך אתר הארץ)



למה דווקא התגובה הזאת? שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שהטוקבק כתב ע”י “אמיר”. בהרבה כתבות אחרות שלי מגיב לי טוקבקיסט בשם “אמיר”. אין לי דרך לדעת אם זה אותו אמיר בכל הפעמים, אבל אם אני מניח שזה אותו אדם, מגיע לו שאקדיש לו פוסט אחד לפחות, לא? הסיבה השנייה היא שאמיר פשוט צודק. יותר מעניין ויותר מועיל לנסות רמקולים שפונים לציבור רחב יותר. לפיכך אמיר, קיבלתי את המלצתך, ולקחתי לבדיקה את ה-JBL Flip III, רמקול בלוטות’ שעולה רבע ממה שעלה ה-A2.



JBL Flip III (צילום: גד גניר)





מעטות היצרניות שמחזיקות קטלוג כה עשיר בדגמים וסדרות של רמקולים אלחוטיים כמו JBL. סדרת ה- Flip,  היא סדרת רמקולים לא יקרים במיוחד, קומפקטיים יחסית ואיכותיים. שני הדורות הקודמים בסדרה קיבלו שבחים רבים באתרי סקירות בחו”ל, וכעת מגיע אליי הדור השלישי, ה-Flip III הראשון בסדרה הזאת שתוכלו להשפריץ עליו מים בלי חשש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: House Of Marley Chant Sport

מאת
בניגוד לאמנים אחרים המשתמשים בשמם כדי לקדם את מותגי האודיו שלהם, במקרה של House Of Marley מדובר באמן שאינו בין החיים. אם להיות
אפילו יותר קטנוניים, בוב מארלי החזיר את נשמתו לבורא למעלה מעשור לפני שהוקמה החברה שמתפארת בשמו ובמורשתו.
ובכל זאת, ההצדקה לשימוש בשם נובעת מכך שמקים החברה הוא לא אחר מאשר בנו של בוב מארלי,
רוהאן מארלי. עם כל הכבוד לייחוס המשפחתי של רואהן, הוא מעולם לא עסק במוזיקה. כיום,
עיסוקו העיקרי הוא  בתחום היזמות, כשמאחוריו
קריירת פוטבול מכובדת בארה”ב, ומותג קפה שמתהדר אף הוא בשם המשפחה המחייב מארלי.
את House Of Marley הוא הקים
לפני קצת יותר מ-4 שנים, והציג לראשונה קו של אזניות ששולבו בהן חומרים ממוחזרים, בכנס
CES באותה
שנה. מאז, התרחבה החברה למוצרי אודיו נוספים כמו רמקולים ביתיים ורמקולים ניידים, ביניהם
גם ה-Chant Sport שהגיע
אליי לבדיקה לפני מספר שבועות.
House Of Marley Chant Sport (צילום: גד גניר)


ב-House Of Marley טוענים
שה-Chant Sport הוא דגם
עדכני של רמקול Bluetooth אחר של
החברה, ה-Chant BT. הדגם החדש מציע עמידות במים שהדגם הקודם
לא התהדר בה ועוצמת שמע חזקה יותר. מערך הרמקולים של ה- House Of
Marley Chant כולל
שני דרייברים בקוטר 1.75 אינטש ובהספק של 4.5 וואט. בנוסף, הוא כולל שני רדיאטורים
פאסיביים (הסברתי על הרכיב הזה בפוסט שלי על ה-B&O H2
הנהדר) שאמורים לסייע בייצור באסים עמוקים יותר. זה כמובן לא עובד. הרמקולים
האלו מציעים באסים מאוד מאוד עדינים, בטח בהשוואה לרמקולים האחרונים שבדקתי כמו ה–H2,
ה-MEGABOOM, ואפילו
ה-BOOM2 שגם שם
הבאסים לא הרשימו במיוחד. עם זאת, בגודל הזה, וברמת המחיר הזאת, לא תקבלו באסים מרשימים
הרבה יותר אצל המתחרים. זה לא אומר שהשמע שה-Chant
Sport מייצר אינו איכותי. טווח הצלילים
הגבוה מדויק מאוד, מפורט והצליל באופן כללי פתוח ומדגיש טוב גם את טווח המיד. עוצמת
השמע המקסימלית גבוהה ובהחלט מרשימה ביחס לגודל הכללי שלו. 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: B&O Play A2

מאת
מספר
חודשים לפני השחרור שלי מהצבא, אחד המפקדים בבסיס החל לרמוז לי ולעוד כמה חיילים
ששירתו במוצב של חיל הים ברצועה, על אפשרות לעבוד באופן אזרחי לאחר השחרור באבטחה
של אחת מאסדות הגז בים התיכון. מה שבעיקר הלהיב אותי באותה תקופה היו המספרים
שנזרקו באויר לגבי המשכורת הצפויה במשרה הזאת, משהו שנע באותם ימים בין 10,000
ל-12,000 ש”ח. היו אלו מספרים אסטרונומיים עבור חייל כמוני שקיבל באותם ימים
משכורת של כמה מאות שקלים שהועברו באופן כמעט מיידי במלואם לחברת הסלולר שבה הייתי
מנוי, כשעוד היה נהוג לשלם סכומים כאלו. התחלתי לתכנן כבר מה אקנה במשכורת
הראשונה. היתה לי רשימה מסודרת, וחגגתי ברשימה הזאת. תכננתי לקנות לעצמי קודם כל מחשב חדש, כסא חדש
לחדר שלי, ונגן MP3 חדש, אחד מנגני ה-Jukebox
הראשונים של Cretive, שהתהדר
בנפח מטורף של 4 גיגה. לאחר יצירת הרשימה, התברר שנותר לי כסף מהמשכורת הראשונה
שעדיין לא קיבלתי ואף אחד לא הבטיח לי בוודאות, אז חזרתי שוב לכל אחד מהסעיפים,
ובחרתי את המוצרים הכי יקרים שיכולים היו להתאים לצרכים שלי.

B&O Play A2 (צילום: גד גניר)
חלפו
הימים, השתחררתי מצה”ל וישבתי וחיכיתי לטלפון מהאסדה. זה כמובן לא קרה. באופן
מפתיע ולא צפוי לחלוטין, המפקד בצבא דיבר באויר, ונותרתי עם אוברדראפט מעיק, משרה
של טלמרקטינג ממנה התפטרתי כעבור שבועיים, ורשימת קניות ב-Favorites
שלי בדפדפן שהיתה רחוקה מאוד מלהתגשם. עברו כמה חודשים, השגתי
עבודה במוקד שירות לקוחות, והתחלתי לאט לאט לקנות לעצמי דברים מרשימת קניות
מעודכנת יותר, כשהפעם התקציב מהווה גורם שיש להתחשב בו.
למה אני
מספר לכם את כל זה? כי הרמקול האלחוטי שקיבלתי מיבואנית B&O, ה-A2, הזכיר לי את התקופה שבה היה לי (בדמיוני) המון
כסף, וההגבלה על קניית גאדג’טים יקרים היתה אך ורק זמנית, בהתאם למה שאצליח לקנות
מהמשכורת הראשונה או השנייה שבסופו של דבר לא קיבלתי. על Bang and Olufsen כבר דיברתי בעבר בבלוג הזה כשבדקתי את ה-H3, אזניות In Ear
משובחות של היצרן הדני. את ה-B&O Play A2 פגשתי לראשונה בהצגת קו המוצרים Play של החברה בישראל. ההדגמה של הרמקול הזה היתה מאלפת. ישבנו כמה עשרות עיתונאים באודיטוריום,
ומנכ”ל החברה הפעיל את הרמקול שהציג עוצמה מרשימה ביותר לצד איכות נהדרת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: UE MEGABOOM

מאת
למצוא שם
לחפיץ זו לא משימה פשוטה. הוא צריך לשדר את ערכי המותג, לרמוז על האיכויות
הייחודיות של המוצר הזה, על התכונות שלו, וליצור עניין. ב-UE
התהליך הזה מסתיים לרוב בשמות אידיוטיים. שנה שעברה זה היה ה-BOOM,
והשנה ממשיך דרכו הוא ה-BOOM2. ואיך קוראים לרמקול האלחוטי החדש, היקר והגדול
ביותר של החברה? “MEGABOOM“.
אז נכון, החברה הזאת לא ממש מצטיינת בשמות, אבל רמקולים היא בהחלט יודעת לעשות.

UE MEGABOOM (צילום: גד גניר)


חיצונית,
ה-MEGABOOM חולק עיצוב זהה לחלוטין לזה של ה-Boom 2,
רק שה-MEGABOOM גדול הרבה יותר ממנו: קוטר של 8.3 ס”מ
וגובה של 22.6 ס”מ. חוץ מההפרש בגדלים, גם מבחר הצבעים שבו הוא מגיע שונה מעט: סגול,
אדום, כחול או שחור כמו זה המופיע כאן בתמונות. כל מה שסיפרתי לכם על העמידות של
ה-BOOM2 תקף גם כאן: ה-UE
MEGABOOM נושא את תקן IPX7,
ורק מחכה שתרטיבו אותו, תפילו אותו לבריכה, ואם לשפוט לפי ההדגמה החיה של נציג UE
שהגיע לאירוע ההכרזה, ניתן גם לעמוד עליו, אם כי אני לא ממש רואה מה הטעם בכך.
במהלך שהותו אצלי הרמקול הזה בילה רוב הזמן בחדר האמבטיה וסיפק מוזיקת רקע למקלחות
של הבנות. הבת הקטנה שלי, בת השנה וחצי פיתחה חיבה אליו, והוא מצידו לא ממש התרגש
מהנטייה שלה להפיל אותו על הרצפה או לרייר עליו. כשמדובר ברמקול אלחוטי שאתם רוצים
להציב במקום כלשהו ולשכוח ממנו, לעמידות הזאת יש יתרון עצום, ויצרניות רמקולים
אלחוטיים מתחילות להפנים זאת לאחרונה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: UE Boom 2

מאת
קצת יותר
מחצי שנה חלפה מאז בדקתי את ה-UE Boom,
רמקול Bluetooth נייד שהיה הסנונית הראשונה בארץ מתוך ליין
הרמקולים של Ultimate Ears.
לפני כשבועיים החל היבוא הרשמי של לא פחות משלושה דגמים שונים של רמקולים של
החברה, כאלו שהושקו במהלך השנה האחרונה ברחבי העולם וכעת הגיעו לישראל: ה-Mega Boom,
ה-Roll והרמקול עליו אספר לכם בכמה מאות המילים
הבאות, ה-Boom 2, דגם
המיינסטרים של החברה וממשיך דרכו הישיר של ה-Boom.

 UE Boom 2 (צילום: גד גניר)
מבחוץ אין
הבדלים בולטים בין ה-Boom ל-Boom 2.
ה-Boom 2 ממשיך קו העיצוב הסולידי של קודמו, אך מפצה
על הסולידיות הזאת בשילובי צבעים עזים. הוא לא נראה כמו חללית, הוא לא נראה כמו
טיל כתף, ולא נראה כמו מנוע סילון. הוא נראה כמו רמקול ללא התחכמויות מיותרות.
ההתחכמות העיצובית היחידה בו היא כפתורי הווליום העצומים בחזית. אם להיות מעט
נודניק, הם אמנם עצומים אבל לא נוחים: חריטות המינוס והפלוס בפלסטיק הן חריטות
חדות ולא נעים במיוחד ללחוץ עליהן. ההרכבה איכותית וכך גם החומרים ממנו עשוי
הרמקול מבחוץ. היחידה שקיבלתי בצבע הכחול גם לא מבליטה כל כך טביעות אצבעות
(בניגוד ל-Boom הראשון) והרמקול נראה כאילו ימשיך להראות
חדש לאורך זמן. אחד הדברים המייחדים את הרמקולים של UE
הוא העמידות הגבוהה שלהם. על הנייר, ה-Boom 2
קיבל את תקן IPX7, כלומר, ניתן להכניס את הרמקול למים בעומק
של עד 1 מטר למשך זמן של עד חצי שעה. בהדגמה שנערכה בהשקה של הרמקולים במועדון
גלישה בתל אביב, הרשה לעצמו סוונטה הולם, נציג החברה, לזרוק רמקולים כאלו לעבר
הקהל. גולשים וכתבי טכנולוגיה כך נראה, יודעים לגלוש ולכתוב על טכנולוגיה הרבה יותר טוב מלתפוס רמקולים מעופפים. ברוב הזריקות האלו
הרמקולים פגשו את הרצפה בעוצמה, מה שלא הפריע להם להשאר שלמים לחלוטין ולהמשיך
לנגן כאילו כלום לא קרה, וזאת למרות שתקן IPX7
לא אמור לכסות נזקי פגיעה פיזית. באתר החברה טוענים שהרמקולים ישרדו נפילה לבריכה.
זה מתנגש עם תקן IPX7 שכאמור מדבר על מים בעומק של עד מטר אחד
בלבד, כמה בריכות בעומק מטר בלבד אתם מכירים? מצד שני, כשנציג UE
נשאל בנוגע לעמידות במים, הוא אמר שהרמקול ישרוד ככל הנראה נפילה לבריכות מעט עמוקות
יותר, אם כי הם לא יכולים להתחייב רשמית על עמידות בעומקים של מעבר למטר אחד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: JBL GO

מאת
בוקר יום
הבחירות, השעה 10:30 בערך, הערבים בדיוק מתחילים לנהור באוטובוסים לקלפיות.
בינתיים, אני ואשתי סיימנו להצביע, ולקחנו את שתי הבנות לפיקניק, פיקניק שייזכר
מעתה ועד עולם כפיקניק המושלם. למה מושלם? מאחר ויצאנו אליו כשאנחנו מצוידים בכל
מה שצריך, ולא היה חסר לנו שם דבר. מעבר לסנדביצ’ים המושקעים, בקבוק מיץ התפוזים
הסחוט טרי, המאפים הטריים, הקפה החם בתרמוס, והמחצלת הנוחה, לקחתי איתי את ה-UE Boom,
הרמקול האלחוטי שבדקתי במסגרת הבלוג באותה תקופה. ישבנו כולנו על המחצלת, אכלנו,
שתינו, נהנינו ממוזיקה טובה ולא הפסקנו להתלהב מכמה הכל מושלם.
JBL GO (צילום: גד גניר)
נגמר
הפיקניק ונגמר יום השבתון. איכשהו, מאז, לא נוצרה סיטואציה שבה אנחנו זקוקים
לרמקול אלחוטי נייד. הדבר היחיד שהשתנה הוא שרמקול אלחוטי נכנס לרשימת הקניות העתידית
שלנו, כחפיץ לגיטימי לכל דבר, בתנאי שיגיע במחיר המתאים לחפיץ שנעשה בו שימוש פעם
בכמה חודשים במקרה הטוב. רמקול בלוטות’ שעל הנייר נראה מתאים מאוד לנישה הספציפית
הזאת הוא המיקרו רמקול של JBL, ה-GO
שהוכרז השנה ב-CES והגיע לאחרונה לישראל.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Ultimate Ears Boom

מאת
בלוגרים
מתנשאים פותחים פוסטים במשפטים כמו “סביר להניח שטרם יצא לכם להכיר את יצרנית
האודיו Ultimate Ears“.
מצד שני, גם אני לא הכרתי את המותג הזה לפני שהציעו לי לבדוק רמקול אלחוטי שלו, כך
שאולי ניתן לטעון שאני לא מכיר מספיק את שוק יצרניות האודיו, אבל מתנשא? ממש לא.
אז אם נצא מנקודת הנחה שאינכם מכירים את המותג הזה, אז הכירו, Ultimate
Ears, חברה שהוקמה ע”י טכנאי סאונד בשם ג’רי
הארווי (שעבד עם להקות כמו ואן הלן, קיס, מוריסי, לינקין פארק ועוד) לפני 20 שנה
בדיוק יחד עם אשתו מינדי. החברה מייצרת בעיקר אזניות מקצועיות המשמשות מוזיקאים
בהופעות ובשנת 2008 נרכשה ע”י חברה קצת יותר מוכרת בשם Logitech.
מאז, Ultimate Ears (אשר תיקרא מעתה בפוסט זה בראשי התיבות UE)
מתפקדת כחברה בת ולמרות שעדיין ישנה הפרדה בין המותגים, פה ושם ניתן לראות את
טביעת האצבע של לוג’יטק. החפיץ הראשון שיוצא לי לבדוק של המותג הזה הוא מוצר שפונה
לאוכלוסיה פחות מקצועית ממה ש-UE
מכוונים אליה בדר”כ, רמקול אלחוטי בעל שם עם ניחוח ערסי משהו “Boom“.
 

Ultimate Ears Boom (צילום: גד גניר)


רמקולים אלחוטיים הם מוצר שנאלץ לעשות פשרה בין כמה אתגרים. כדי להחשב כרמקול טוב, עליו
להפיק איכות סאונד טובה ועוצמה חזקה, לנגן במשך זמן ממושך ובמקביל להיות קומפקטי
ועמיד. ברוב המקרים הנוסחה הזאת לא עומדת במבחן המציאות, כשברוב המקרים איכות השמע
ועוצמתה הן הקורבנות הכמעט קבועים. במקרה של ה-UE Boom,
איכות השמע לא רעה, והשמע מפתיע לטובה בעוצמתו החזקה. קצת מספרים למי שמתעניין:
העוצמה המירבית אליהם מגיע הרמקול הזה היא 88dbA,
טווח תדרים שנע בין 90 הרץ ל-20 קילוהרץ, ולשני הרמקולים שלו יש דרייברים בקוטר
1.5 אינטש, בעלי התנגדות של 4 אוהם. אמנם כיף להאזין למוזיקה דרך ה-Boom,
אבל הסאונד לא ממש מאוזן. הוא מדגיש בעיקר את התדרים הנמוכים (באסים. בובובום),
גוון סאונד שמאפיין גם רמקולים אלחוטיים אחרים. לעיתים הוא עושה זאת על חשבון
תדרים אחרים ולכן סביר להניח שאודיופילים לא יתלהבו מהרמקול הזה. רמקול כמו ה-Boom
הוא לא רמקול שתרצו להאזין דרכו למוזיקה קלאסית בחדר שקט בעודכם לוגמים יין אדום.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: רמקול Jabra Solemate.

מאת

אם להיות כן, רמקולים ניידים אלחוטיים מעולם לא היו משהו שהלהיב אותי באיזשהו אופן. איכשהו, לא נוצרה סיטואציה שבה אמרתי לעצמי “וואו, עכשיו היה מתאים לי רמקול בלוטות”. ובכל זאת, כשהגיעה ההצעה לקבל את ה-Jabra Solemate החלטתי ללכת על זה, בעיקר בגלל הזכרונות הטובים שיש לי מאזניות Jabra REVO עליהן סיפרתי לכם כאן לפני מספר חודשים, … להמשך קריאה