כזה ניסיתי: B&O Play A2

מספר
חודשים לפני השחרור שלי מהצבא, אחד המפקדים בבסיס החל לרמוז לי ולעוד כמה חיילים
ששירתו במוצב של חיל הים ברצועה, על אפשרות לעבוד באופן אזרחי לאחר השחרור באבטחה
של אחת מאסדות הגז בים התיכון. מה שבעיקר הלהיב אותי באותה תקופה היו המספרים
שנזרקו באויר לגבי המשכורת הצפויה במשרה הזאת, משהו שנע באותם ימים בין 10,000
ל-12,000 ש”ח. היו אלו מספרים אסטרונומיים עבור חייל כמוני שקיבל באותם ימים
משכורת של כמה מאות שקלים שהועברו באופן כמעט מיידי במלואם לחברת הסלולר שבה הייתי
מנוי, כשעוד היה נהוג לשלם סכומים כאלו. התחלתי לתכנן כבר מה אקנה במשכורת
הראשונה. היתה לי רשימה מסודרת, וחגגתי ברשימה הזאת. תכננתי לקנות לעצמי קודם כל מחשב חדש, כסא חדש
לחדר שלי, ונגן
MP3 חדש, אחד מנגני ה-Jukebox
הראשונים של Cretive, 
שהתהדר
בנפח מטורף של 4 גיגה. לאחר יצירת הרשימה, התברר שנותר לי כסף מהמשכורת הראשונה
שעדיין לא קיבלתי ואף אחד לא הבטיח לי בוודאות, אז חזרתי שוב לכל אחד מהסעיפים,
ובחרתי את המוצרים הכי יקרים שיכולים היו להתאים לצרכים שלי.

B&O Play A2 (צילום: גד גניר)
חלפו
הימים, השתחררתי מצה”ל וישבתי וחיכיתי לטלפון מהאסדה. זה כמובן לא קרה. באופן
מפתיע ולא צפוי לחלוטין, המפקד בצבא דיבר באויר, ונותרתי עם אוברדראפט מעיק, משרה
של טלמרקטינג ממנה התפטרתי כעבור שבועיים, ורשימת קניות ב-
Favorites
שלי בדפדפן שהיתה רחוקה מאוד מלהתגשם. עברו כמה חודשים, השגתי
עבודה במוקד שירות לקוחות, והתחלתי לאט לאט לקנות לעצמי דברים מרשימת קניות
מעודכנת יותר, כשהפעם התקציב מהווה גורם שיש להתחשב בו.
למה אני
מספר לכם את כל זה? כי הרמקול האלחוטי שקיבלתי מיבואנית B&O,
 ה-A2, הזכיר לי את התקופה שבה היה לי (בדמיוני) המון
כסף, וההגבלה על קניית גאדג’טים יקרים היתה אך ורק זמנית, בהתאם למה שאצליח לקנות
מהמשכורת הראשונה או השנייה שבסופו של דבר לא קיבלתי. על Bang and Olufsen
 כבר דיברתי בעבר בבלוג הזה כשבדקתי את ה-H3אזניות In Ear
משובחות של היצרן הדני. את ה-B&O Play A2
 פגשתי לראשונה בהצגת קו המוצרים Play של החברה בישראל. ההדגמה של הרמקול הזה היתה מאלפת. ישבנו כמה עשרות עיתונאים באודיטוריום,
ומנכ”ל החברה הפעיל את הרמקול שהציג עוצמה מרשימה ביותר לצד איכות נהדרת.

להמשך קריאה