כזה ניסיתי: Asus ROG Phone 8 Pro

גיימינג מקצועני בסמארטפונים מעולם לא מימש באמת את הפוטנציאל שלו. על ציר הזמן, היו לסמארטפונים לגיימרים את כל הסיבות הטובות להצליח: לפני עשור, כשמכירות הסמארטפונים היו בזינוק, הקונסולה הניידת של סוני, PSP החלה לדעוך והשאירה את שוק הגיימינג הנייד בלי קונסולות משמעותיות. נינטנדו סוויצ’ הגיעה לחנויות רק שלוש שנים לאחר וגם אז כיוונה לנישות מאוד … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S23 FE

לקראת סוף שנת 2020, נולד קונספט חדש בשוק הסמארטפונים: גם סמסונג וגם שיאומי הציגו גרסאות מוזלות למכשירי הדגל שלהן מאותה שנה, תוך שהן ממשיכות עם אותה ערכת שבבים, אבל מקצצות במקומות אחרים, פחות קריטיים. אצל סמסונג, הקונספט הזה הביא לעולם את סדרת FE, קיצור של Fan Edition, שאמורה היתה למשוך אליה משתמשים שמעוניינים במכשיר דגל, … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Vivo V29 Lite

מפעילות הסלולר הישראליות לא מזדרזות לקדם את הטכנולוגיה בארץ, אבל כל מי שטס לחו”ל עם סמארטפון והתעניין לגבי חבילת גלישה, ודאי שמע על eSIM. היכולת להתחבר לחבילת גלישה באופן עצמאי, בלי צורך בכרטיס סים גשמי, עושה לטסים לחו”ל את החיים קלים וזולים יותר. עד לאחרונה, הטכנולוגיה הזאת היתה זמינה בעיקר לבעליהם של מכשירי דגל. Vivo, יצרנית הסמארטפונים הסינית טרם הציגה בישראל מכשיר דגל של ממש, אבל מכשיר הביניים החדש שלה, Vivo V29 Lite מתהדר בתמיכה ב-eSIM. מה עוד יש לו להציע?

Vivo V29 Lite (צילום: גד גניר)


ה-Vivo V29 Lite מתבסס על ערכת השבבים Snapdragon 695 של היצרנית האמריקאית קוואלקום. זו ערכת שבבים אופיינית למכשירי ביניים התומכת בדור 5 ומורכבת משתי ליבות ביצועים הפועלות במהירות 2.2 גיגהרץ, ועוד 6 ליבות לפעילות סטנדרטית במהירות שעון 1.7 גיגהרץ. לכלשעצמה, ערכת השבבים הזאת היתה אמורה לספק חויית שימוש סבירה מינוס, אבל ב-Vivo שידכו אותה לזכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה, והוסיפו לנפח הזה 8 גיגה וירטואליים נוספים על חשבון נפח האחסון (256 גיגה ללא אפשרות הרחבה), מה שמאפשר למכשיר הזה להתנהל דווקא לא רע בכלל. עדיין אי אפשר להגדיר אותו כמהיר, אבל בפירוש לא סבלתי מהביצועים שלו ובסה”כ דברים עבדו כשורה. המעבר בין אפליקציות היה זריז והתחושה הכללית היתה חלקה למדי. על ה-eSim אין כל כך מה להרחיב, כאמור, מדובר ברכיב סים מובנה שמאפשר למשתמשים לרכוש חבילות גלישה בלי החלק המעיק של להמתין לכרטיס סים בדואר או לרכוש אותו בדוכן מזדמן. יצרניות אנדרואיד לא טרחו לשלב את היכולת הזאת עד כה במכשירים שאינם מכשירי דגל, ו-V29 Lite בהחלט יוצא דופן מהבחינה הזאת. התוכנה שיושבת על החומרה הזאת היא Funtouch OS 13 המבוססת על אנדרואיד 13. כמו במותגים אחרים מבית BBK כדוגמת Realme ו-Oppo, הממשק אמנם לא  דומה ויזואלית לאנדרואיד בצורתו המקורית, אבל נקי יחסית מאפליקציות ותוספות מיותרות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple iPhone 15 Pro

סיפורם של האייפונים שהוכרזו בספטמבר האחרון מתחיל באוקטובר של שנה שעברה: האיחוד האירופי חתם על צו שמורה לכל יצרניות האלקטרוניקה, ביניהן יצרניות סמארטפונים, טאבלטים ובשלב מאוחר יותר גם מחשבים ניידים, לאמץ את חיבור ה-USB Type C כשקע הטעינה של המכשירים שלהן. הנפגעת העיקרית מהמהלך היתה אפל: בטאבלטים שלה היא אמנם עברה זה מכבר לחיבורי USB Type C, אך בסמארטפונים התעקשה לדבוק עדיין בחיבור הקנייני שלה, וההחלטה אילצה אותה להיפרד ממנו אם ברצונה להמשיך למכור סמארטפונים ואוזניות באיחוד האירופי. הדבר האחרון שאפל רצתה הוא שההשקה הזאת תעמוד בסימן האילוץ הזה. הניסיון לחדש ולהלהיב בקטגוריה לא הופך לקל יותר משנה לשנה והשאלה המתבקשת היא האם לאייפונים החדשים (ובייחוד לדגמי ה-Pro מהם רף הציפיות גבוה יותר), יש את מה שצריך כדי למנוע מחיבור ה-USB C להפוך לבשורות הגדולות ביותר של ההשקה הזאת. 

Apple iPhone 15 Pro (צילום: גד גניר)

המכשיר שהגיע אליי לבדיקה הוא iPhone 15 Pro. בהתאם לגישה שהונהגה בשנה שעברה, דגמי ה-Pro מקבלים את ערכת השבבים המתקדמת ביותר של אפל, בעוד דגמי ה-iPhone הרגילים מסתפקים במעבדי השנה שעברה. לפיכך, iPhone 15 Pro ו-iPhone 15 Pro Max הם המכשירים הראשונים של אפל שמתבססים על A17 Pro אשר כמאמר הקלישאה השחוקה של אפל הם “המעבדים המהירים ביותר אי פעם בסמארטפון”. העובדה שמדובר בקלישאה לא הופכת את זה להגזמה: המעבדים של אפל באופן מסורתי מציגים מהירות עיבוד גבוהה יותר בפער ניכר ממעבדים מקבילים של יצרניות כמו מדיהטק וקוואלקום ולפי מבחני ביצועים מסתמן שהמגמה הזאת נמשכת גם השנה. A17 Pro מתבסס על תהליך הייצור של 3 ננומטר של TSMC, שכמו בכל דור מעבדים חדש מביא איתו שדרוג במהירות וביעילות לצד הקטנה פיזית בממדים. למשווי הטרנזיסטורים שביניכם, המעבר לתהליך הייצור החדש הביא לגידול משמעותי במספר הטרנזיסטורים ב-A17 Pro שכולל כעת 19 מיליארד, בעוד A16 Bionic כלל “רק” 16 מיליארד. מספר לא הליבות לא השתנה וגם הסידור הבסיסי נשאר כמו ב-A16 Bionic, אבל מהירות הליבות שודרגה: ב-A17 Pro ישנן שתי ליבות ביצועים במהירות שעון של 3.78 גיגהרץ (לעומת 3.46 בשנה שעברה), ועוד ארבע ליבות יעילות במהירות שעון מקסימלית של 2.11 גיגהרץ (לעומת 2.02 גיגהרץ). 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip5

אי שם בסוף 2020, כשסקרתי את ה-Galaxy Z Flip הראשון הייתי בטוח שנהיה היום במקום אחר מבחינת מכשירים עם מסכים מתקפלים. אף אחד לא מגדיר אותם כרגע ככישלון חלילה, חלק מהיצרניות הספיקו להציג בחו”ל  כבר כמה דורות של מכשירים מתקפלים והן משקיעות הון תועפות בשיווק שלהם. זו קטגוריית הסמארטפונים עם קצב הצמיחה הגבוה ביותר: נכון ל-2023 כ-8% מהמכשירים החדשים שנמכרים בעולם הם בעלי מסך מתקפל ורואים יותר ויותר אנשים עם מכשירים כאלו ברחוב. מצד שני, זה עדיין לא זה. בימים הגדולים של מכשירי הצדפה (האבות הרוחניים של מכשירי ה-Flip הנוכחיים של סמסונג), נתח השוק שלהם היה משמעותי הרבה יותר, ובתוך זמן קצר הם הפכו לאלטרנטיבה לגיטימית לחלוטין למכשירי ה-“Bar” הקונבנציונליים, מה שלא ניתן להגיד על מכשירי הצדפה עם המסך המתקפל של ימינו. 3 שנים אחרי, הם מעט פחות סקסיים וחדשניים, אבל עדיין מגיעים עם שק פשרות ביחס לסמארטפונים עם מסך שאינו מתקפל, ומחיר של מכשירי דגל.

Samsung Galaxy Z Flip5 (צילום: גד גניר)



ה-Samsung Galaxy Z Flip5 שהגיע אליי לפני מספר שבועות לבדיקה לא יהיה זה שיאיץ ככל הנראה את קצב האימוץ של מכשירים מסוגו, אבל הוא מביא איתו שני שינויים ויזואליים רציניים שיש להם פוטנציאל לשנות משמעותית את חויית השימוש במכשירים האלו.

כזה ניסיתי: Nothing Phone (2)

המשפט שקארל פיי, פעם אחד משני היזמים שהקימו את OnePlus וכיום המייסד של Nothing, בחר לשים בביו שלו בטוויטר הוא “Lets make tech fun again”. ואכן נראה שהוא נהנה ממה שהוא עושה: מאז סטיב ג’ובס לא נראה בשוק הסלולר מנכ”ל כה נלהב ומעורב אישית בשיווק המכשיר שלו. כל כך מעורב שבהשקה העולמית של המכשיר החדש של החברה, Nothing Phone (2), הוא ישב ברחוב בניו יורק בדוכן שקוף ומסר אישית את המכשירים לקונים. המעורבות שלו לא מסתכמת בגימיק החד פעמי הזה: הבחור בן ה-34 מתחזק חשבון טוויטר פעיל ותוסס שבו הוא משתף המון מידע על המכשירים של החברה, מרטווט ביקורות על מכשירי החברה ופידבקים מגולשים, מתארח בערוצי יוטיוב של אושיות מהתחום, ואף מפרסם ביקורות משלו על מכשירים מתחרים. אמנם מתבקש לתהות לגבי האובייקטיביות שלו, אבל אין עוררין על כך שמדובר ביזם נלהב שרוצה לעשות דברים אחרת. כמה אחרת? המכשיר החדש שהגיע אליי לאחרונה לבדיקה מציג עיצוב וחומרת צילום זהים לאלו של שנה שעברה, וערכת שבבים משודרגת אבל בעלת פז”מ של שנה בשוק. מה בכל זאת יש במכשיר שגרם לי להנות ממנו יותר מכל מכשיר אנדרואיד אחר שבדקתי השנה?

Nothing Phone (2) (צילום: גד גניר)


את הבחירה ב-Snapdragon 8 Gen 1 הסביר קארל פיי בחשבון הטוויטר שלו בעובדה שמדובר בערכת שבבים חזקה מאוד שמציעה איזון מצוין בין ביצועים לצריכת חשמל. הכל טוב ויפה אבל אנחנו בחצי השני של שנת 2023 והסבב השני של מכשירים עם המעבד שהושק שנה לאחר מכן, Snapdragon 8 Gen 2, מוכרז בימים אלו. קארל פיי סיפק תשובה גם לשאלה הזאת: בחירה במעבד החדש היתה מייקרת מאוד את מחירו של המכשיר. בין אם התשובה מספקת אתכם ובין אם לא, השאלה הקריטית כאן היא האם תחושו בהבדל. בשימוש יומיומי אין סיכוי שתרגישו, וגם ספק אם תרגישו בהבדל משמעותי במיוחד בשימוש אינטנסיבי ובגיימינג. עם זכרון RAM בנפח מאוד נאה של 12 גיגה מקבלים חויית שימוש זריזה וחלקה מאוד שבהחלט הולמת מכשיר דגל, גם בשנת 2023. אפילו פיזור החום כאן נהדר כך שגם בעומס אינטנסיבי, ההתחממות של המכשיר מינורית. הוא אולי לא יככב בטבלאות מבחני ביצועים, אבל ספק אם תרגישו משהו שניתן להתלונן עליו. האחסון איתו מגיע המכשיר אינו ניתן להרחבה. בישראל משווקות שתי הגרסאות המרווחות יותר, עם 256 או 512 גיגה.

כזה ניסיתי: Vivo V27

קצת יותר משנה חלפה מאז נחתו בארץ ראשוני המכשירים של היצרנית הסינית VIVO (מבית BBK, בעלת המותגים Oppo ו-OnePlus). המותג לא בדיוק טלטל את שוק הסלולר הישראלי, אבל זה לא מפריע לבנדא מגנטיק, היבואנית הרשמית להשיק את הגל השני של מכשירי Vivo בישראל. המכשיר שהגיע אליי לבדיקה הוא המתקדם ביותר בגל הזה: V27, מכשיר שלפי ההגדרות היבשות הוא מכשיר ביניים, אבל ניצב ברף העליון של הקטגוריה הזאת.

 Vivo V27 (צילום: גד גניר)

ב-Vivo בחרו את Dimensity 7200, ערכת שבבים חדשה יחסית של מדיהטק הטיוואנית עבור V27. זו ערכת שבבים שמציגה על הנייר נתונים דומים לאלו של ערכת השבבים Snapdragon 7 Gen 2 של קוואלקום: 8 ליבות בארכיטקטורת 4 ננו מטר. ליבות העיבוד באלו של הטיוואנית מעט מהירות יותר אולם מבחני ביצועים מצביעים על ביצועים דומים. זכרון ה-RAM של המכשיר מגיע בנפח 8 גיגה וניתן להרחבה באופן וירטואלי, על חשבון נפח האחסון ב-8 גיגה נוספים, כלומר 16 גיגה. האחסון בגרסה שהגיעה ארצה הוא בנפח 256 גיגה ואינו ניתן להרחבה. המכשיר מגיע עם Android 13, הגרסה העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלו, כשמעליה הממשק של היצרנית, FunTouch, גם בגרסה העדכנית ביותר, 13.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 12 Pro 5G

במשך שנים מתחזקת שיאומי, בעיקר בסדרות מכשירי הביניים שלה, תדמית של יצרנית סמארטפונים לא רעים עם יחס עלות תועלת גבוה. המכשירים אמנם במגמת שיפור מתמדת, אבל הרוכשים יודעים שהם מגיעים אל מעמד הקנייה מתוך עקרון שקובע שהסמארטפון לא מגדיר אותם כבני אדם. זו רכישה מושכלת שאמורה לתת את המקסימום עבור סכום סביר, וגם אם יש פה ושם באגים או דברים מציקים, אפשר לחיות איתם בשלום. הנוסחה הזאת עבדה גם בשבילי בדר”כ וההתרשמות שלי עד כה ממכשירי שיאומי ו-Poco היתה בסופו של דבר חיובית. עם Redmi Note 12 Pro 5G החדש משהו השתבש.

 Xiaomi Redmi Note 12 Pro 5G (צילום: גד גניר)

לפני שארחיב על מה שהשתבש במכשיר שבדקתי, בואו נדבר על מה שהשתבש בקטלוג של שיאומי: בתחילת דרכה, בסדרה היו שני מכשירים בלבד: Redmi ו-Redmi Note. עם השנים נוספו גם Redmi Note Pro ועוד גרסאות שונות ומשונות שמסתעפות מתוכן. בסדרת Redmi Note 12 יש כרגע לא פחות מ-9 מכשירים (!). מדובר רק במכשירי Note. אני לא כולל בתוך התשעה האלו מכשירי Redmi 12 שאינם Note, מכשירי Poco שמגיעים עם מפרט דומה אבל עם מיתוג אחר, וגם לא מתייחס לקונפיגורציות שונות של נפח אחסון וזכרון RAM. אני מדבר רק על מכשירים שיש בשמם את הצירוף “Redmi Note 12”. לישראל מיובאות באופן רשמי “רק” ארבע מתוך תשעת הגרסאות: Redmi Note 12 הבסיסית ביותר, Redmi Note 12 Pro Plus המתקדמת ביותר, Redmi Note 12 Pro בגרסת LTE (ללא דור 5), והגרסה אותה אני בדקתי, Redmi Note 12 Pro 5G, גרסה סימפטית שעל הנייר ממוקמת באיזור טוב באמצע, אולי טיפה מעל אפילו, בקטלוג מכשירי הביניים של החברה. מה זה אומר במספרים? ערכת השבבים עליה מבוסס המכשיר היא Dimensity 1080 של מדיהטק הטיוואנית (אותה אחת שיש גם בגרסה היותר משודרגת שנמכרת בארץ, Redmi Note 12 Pro Plus), זכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה, ואחסון מובנה (שאינו ניתן להרחבה) בנפח מכובד של 256 גיגה. המכשיר הוכרז בעולם כבר בנובמבר 22 והושק עם אנדרואיד 13 (העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלו) ומעליה הממשק הייחודי של שיאומי MIUI 13 שהספיק כבר להתעדכן לגרסה החדשה יותר, MIUI 14.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi 13 Pro

מבט על נתוני המכירות של יצרניות הסמארטפונים בשנת 2022 לא מותיר מקום לספק: השוק נמצא באחת מנקודות השפל הגדולות שלו בשנים האחרונות, עם ירידה של לא פחות מ-12 אחוז במכירות הכלליות ביחס לשנה שעברה. המקום היחיד בו לא חלה התרסקות ואף הציג עלייה, מינורית אמנם, הוא הסגמנט של מכשירי הפרימיום, המקום בו ניתן למצוא מכשירים שמביטים למטה בהתנשאות על מכשירי דגל, מכשירים כמו iPhone 14 Pro Max ו-Samsung Galaxy S23 Ultra. שיאומי, שמאכלסת באופן קבוע בשנים האחרונות את המקום השלישי בטבלת המכירות הגלובלית מודעת למגמה הזאת ובמקביל לקטלוג מגוון מאוד של מכשירי ביניים, מנסה את מזלה גם בקטגוריה היוקרתית עם הצלחה מוגבלת למדי: נתוני שוק מכשירי הפרימיום לשנת 2022 מראים שליטה שלה על אחוז אחד בלבד מסך המכשירים שנמכרו בקטגוריה, בעוד סמסונג מכרה 16 אחוז ממכשירי הפרימיום, ואפל עם מכשירי ה-Pro וה-Pro Max שלה שלטה על 75 אחוזים מהשוק. 

Xiaomi 13 Pro (צילום: גד גניר)

נכון להיום, Xiaomi 13 Pro הוא הנציג החדש והחזק ביותר של היצרנית הסינית בשוק הפרימיום. “נכון להיום” משום ששיאומי נוהגת בשנים האחרונות שלא להסתפק במכשיר פרימיום אחד, וזמן קצר לאחר השקת המכשיר היקר והמתקדם ביותר שלה, היא משיקה “גרסת אולטרה” שלו שמדיחה אותו מהר מאוד מפסגת הקטלוג. עד כה, גרסאות האולטרה לא הגיעו אל השוק הגלובלי, אבל ההערכות הן שה-13 אולטרה יעשה את מה שלא עשו קודמיו ויגיע אל המערב. עם זאת, זה עדיין לא אומר כלום לגבי השוק הישראלי, לפחות לא ביבוא רשמי. בינתיים, Xiaomi 13 Pro נחת אצלי לפני מספר שבועות והותיר אותי עם רגשות מעורבים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S23 Ultra

בעוד שוק הסלולר העולמי חווה את אחת התקופות הקשות שלו (ירידה של 12 אחוז במכירות ביחס לשנה שעברה, מספר היחידות שנמכרו זהה לזה של לפני עשור), סמסונג מציבה יעדי מכירות שאפתניים בואכה מנותקים מהמציאות לסדרת S23 החדשה: בחברה הקוריאנית בונים על גידול של 10% במכירות מכשירי S23 לעומת S22 של שנה שעברה. החלק היותר הזוי בתחזיות הללו הוא האמונה ש-50% מהמכשירים שיימכרו יהיו בגרסת האולטרה, היקרה ביותר בסדרה. העובדה שמכשיר הדגל של החברה לא מגיע, על הנייר, עם איזשהו חידוש מסעיר או פורץ דרך רק הופכת את ההצהרות האלו לתמוהות יותר. בין אם מדובר בהצהרה המיועדת בעיקר עבור בעלי המניות, ובין אם סמסונג בטוחים שיש ב-Galaxy S23 Ultra את מה שצריך כדי לגרום לאנשים בשנת 2023 לפתוח את הארנקים ולשלם כמעט 5000 ש”ח על סמארטפון, מדובר עדיין במכשיר המתקדם ביותר של החברה שמוכרת הכי הרבה מכשירי אנדרואיד בעולם, וכמו כל שנה קשה לסרב להתנסות בו. ביליתי איתו בשבועות האחרונים ואכן אין בו שום דבר מהפכני שבאמת מצדיק סכום כזה, אבל עדיין, מדובר באחד המכשירים הטובים והמהנים ביותר לשימוש בסדרה ובהיסטוריה של סמסונג בכלל.

Samsung Galaxy S23 Ultra (צילום: גד גניר)

אחרי שנים בהן ייצרה מכשירים בשתי גרסאות של ערכות שבבים, קוואלקום (לשוק האמריקאי) ואקסינוס (לשאר העולם, כולל ישראל), החלה סמסונג בשנה האחרונה בתהליך של היפרדות מערכות השבבים אקסינוס במכשירי הדגל שלה, וה-Galaxy S23 Ultra מגיע רק בתצורת ערכת שבבים אחת, של קוואלקום, עם גרסה ייחודית של Snapdragon 8 Gen 2 המותאמת ספציפית לסמסונג (SM8550-AC). על הנייר, עיקר השוני מתבטא במהירות משודרגת של ליבת הביצועים מתוך 8 הליבות של המכשיר: בעוד שאר היצרניות מקבלות Snapdragon 8 Gen 2 שליבת הביצועים שלה פועלת במהירות שעון של 3.2 גיגהרץ, הגרסה של סמסונג מסוגלת להגיע למהירות של 3.36 גיגהרץ. בנוסף, המעבד הגרפי בערכת השבבים בגרסה המיועדת למכשירי סמסונג מהיר יותר גם הוא. כן, זה כנראה מכשיר מהיר יותר וחזק יותר מכל מכשיר אנדרואיד אחר שבדקתי לאחרונה, אבל זה לא מורגש באופן משמעותי. מבחני ביצועים מראים הפרשים ניכרים בין הגרסה הנוכחית לזו של שנה שעברה, אבל כרגיל, בחיים האמיתיים קשה לראות איזשהו שדרוג מטורף, גם לא בגיימינג.

להמשך קריאה