כזה ניסיתי

כזה ניסיתי: Asus Zenfone 5 LTE

מאת
מאז
פברואר, החל מרגע הכרזת סדרת ה-Zenfone, אשת
הקשר שלי באסוס נאלצה לסבול הטרדות חוזרות ונשנות מצידי. זה לא שלא קיבלתי מוצרים
אחרים של אסוס בתקופה הזאת, להיפך, הם שלחו אליי טאבלטים, מחשבים ניידים, ואפילו
פאבלט אחד. ולמרות זאת, לפני כל מוצר שנשלח אליי הצקתי ושאלתי “מה יהיה אבל
עם הזנפונים!?!?”. ההצקות האלו נגמרו בשבוע שעבר, בהשקה החגיגית (והדי מאוחרת יש לציין) של סדרת הטלפונים של אסוס בישראל. בסוף ההשקה, פתחתי את השקית שמקבלים
עיתונאים ומצאתי בתוכה את הדגם היקר ביותר שהושק, ה-Asus
Zenfone 5 בגרסת ה- LTE(בהשאלה
כמובן, אני לא סלב וזה לא אייפון). היא אמנם טענה שזה במקרה, אבל אני די בטוח
שהדרך שלה להתנקם בי על כל ההטרדות היתה לתת לי את ה-Zenfone 5
בצבע סגול, הצבע היחיד במגוון הצבעים בהם מגיע המכשיר, שאותו לעולם לא הייתי בוחר
בעצמי.

Asus Zenfone 5 LTE בצבע סגול (צילום: גד גניר)
                                           
אל הצבעים
ואיך המכשיר הזה נראה עוד נגיע בהמשך. חשוב לי קודם להסביר מדוע המכשירים האלו סיקרנו
אותי כל כך. במהלך השנה וחצי האחרונות יצא לי לבדוק שני טלפונים סלולריים של אסוס
במסגרת הבלוג. האחד היה ה-Padfone 2,
טלפון המגיע יחד עם תחנת עגינה המשמשת כטאבלט, והשני כפי שציינתי קודם, היה הפאבלט
של אסוס, ה-Fonepad 6 Note.
שניהם הותירו בי רושם לא רע, אך שניהם מכשירי נישה שלא באמת פונים אל הקהל הרחב.
סדרת ה-Zenfone היא
ללא ספק הניסיון הרציני והמשמעותי ביותר של אסוס להכנס לשוק הטלפונים הסלולריים.
מעבר לכך, דגמי ה-Zenfone
השונים לא פונים אל רמת ה-High-End, כי
אם לשוק הרבה יותר תוסס ותחרותי בשנתיים האחרונות, שוק הביניים וה-Low-End של עולם הסמארטפונים. התסיסה בשוק הזה נובעת כמובן מהלגיטימיות ההולכת
ומתבססת של יצרניות סיניות, המציגות מכשירים איכותיים יותר ויותר, ובמחירים
אטרקטיביים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: ZTE Vec 4G

מאת
לצד מאות
מותגים לא ידועים ולא מוכרים בשוק הסמארטפונים הסיניים, פועלות בסין מספר יצרניות
סלולר גדולות וחזקות, שמכשיריהן זוכים להתעניינות גם מחוץ לסין. ברשימה הזאת ניתן
למצוא מותגים כמו Huawei, Meizu,
OPPO,
XIAOMI,
וגם את ZTE, אחד היצרנים הסיניים הותיקים בתחום. גם
בישראל המותג הזה פועל מספר שנים, עוד לפני שטלפונים סיניים הפכו לכה אופנתיים
ומיינסטרימיים. בעוד בחו”ל נמכרים כרגע מכשירי דגל של היצרן כמו ה-ZTE Nubia Z7,
אנחנו בישראל מקבלים נכון להיום את מכשירי הביניים של החברה, כמו המכשיר עליו אספר
לכם בפוסט הזה, ה-ZTE Vec 4G.
ZTE Vec 4G (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Move

מאת
לפני קצת
יותר מחודש השיקה ג’אברה בישראל את קו המוצרים החדש שלה לשנה הקרובה. בין שאר
המוצרים המעניינים שהציגה (עליהם אספר לכם בתקופה הקרובה), משכו את תשומת ליבי אוזניות
הבלוטות’ הסטריאופוניות החדשות של החברה, ה-Jabra Move.
בניגוד לאוזניות הבלוטות’ בתצורת On –Ear האחרונות של ג’אברה שיצא לי
להניח על אוזניי, ה-Jabra Revo Wirless,
האוזניות החדשות של ג’אברה מגיעות במחיר נוח יותר, אך לנושא המחיר נגיע כרגיל
בסוף.

Jabra Move (צילום: גד גניר)

המעצבים של
ג’אברה החליטו ליישר סוף סוף קו עם יצרניות אוזניות אחרות, והפנימה את העובדה
שאוזניות הן אביזר אופנתי לכל דבר. לכן, את גווני האפור והשחור ששלטו באוזניות ה-Bluetooth
הסטריאופוניות הקודמות שלה, החליף שילוב של שחור וכחול באוזניות הספציפיות שקיבלתי,
כאשר ניתן להשיגן גם באדום או בשחור. גם החומרים מהן עשויות ה-Jabra Move , משדרים תחושה איכותית: הקשת עשויה מתכת עמידה, ועטופה בריפוד בד. גם
העור של כריות האוזניים נראה מצוין ומאפשר לעור האוזניים לנשום. הקשת אגב, לא
לוחצת על האוזניים חזק מדי והן נוחות מאוד על הראש. התלונה היחידה שיש לי בהקשר
הזה מתייחסת להעדרו של מנגנון קיפול כלשהו שיגרום להן לתפוס פחות מקום בתיק. מצד
שני, מנגנונים כאלו הם הדבר הראשון שנוטה להתפרק לאורך זמן באוזניות, כך שייתכן
מאוד שהעדרו של מגנון שכזה יסייע ל-Move
להאריך ימים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: AMOI A920

מאת
את היצרן
הסיני AMOI, אני מודה, לא הכרתי לפני שפנו אליי עם
ההצעה לקבל מכשיר שלהם, ה- A920
לבדיקה. תתפלאו לשמוע, אך מדובר במותג שיש לו אתר יצרן בינלאומי מסודר (אמנם
מכוער, אבל היי, למה להיות קטנוניים), רשימת מוצרים ומידע שגורם לו לבלוט קצת מעל
שאר המותגים הסיניים הפחות מוכרים. לא מדובר במכשיר שיכול להתמודד עם מה שמציעות
יצרניות סיניות גדולות כמו Xiaomi, OPPO,
Huawei
או אפילו Meizu. מדובר במשהו שקרוב יותר למכשירי ה-Doogee
שבדקתי כאן לפני מספר חודשים. כמה קרוב? מסתבר שיותר ממה שחשבתי, אבל לזה נגיע
בהמשך.
AMOI A920 (צילום: גד גניר)

ה-A920
הוא המכשיר השני של AMOI שמיובא לישראל באופן רשמי והוא כולל מפרט
חזק יותר מקודמו: מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 1.3 גיגהרץ כל אחת (אין מידע על
איזה מעבד, כנראה של MediaTek),
זכרון אחסון בנפח 4 גיגה עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס MicroSD,
וזכרון RAM בנפח של 1 גיגה, די והותר בשביל גרסת
אנדרואיד 4.4.4 אותו מריץ המכשיר. ה-AMOI A920 הוא
מכשיר בעל שני חריצים לכרטיסי SIM,
ותומך ברשתות של דור 3.5 בלבד (לא, אין כאן LTE).
לא נתקלתי בקריסות או בחוסר יציבות, ואפילו ה-GPS
עבד נהדר. מצד שני, לא מדובר במכשיר מהיר במיוחד, וישנה השתהות קטנה לפני פתיחה של
אפליקציות או כניסה לאתרים בדפדפן. גם אנימציות המעבר, הגלילה בדפי הבית והתגובה
הכללית למגע, סבירים בלבד, ולא מפתיעים לטובה בשום צורה. אגב, משתמשים ב-NFC? רישתתם את הבית ומקום העבודה במדבקות חכמות המאפשרות לכם לבצע באמצעותן פעולות
בטלפון בנוחות ובקלות? אז תשכחו מזה. כמו טלפונים סיניים רבים אחרים, גם ל-AMOI
אין תמיכה בקישורית הזאת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Acer Aspire Switch 10

מאת
בשנה
האחרונה יצא לי להניח את ידיי במסגרת הבלוג הזה על כמה וכמה מחשבים וטאבלטים
היברידיים. התנסיתי במגוון תצורות של מחשבים כאלו, אך התצורה המועדפת עליי היתה
הצורה של הטאבלט ההיברידי שבסופו של דבר קניתי – Asus TransformerBookT100, הכלאה בין טאבלט ונטבוק המריץ את מערכת
ההפעלה Windows 8.1, ומתאים
בצורה מושלמת לצרכי המחשוב שלי כאשר אני בבית או בלימודים. לפני מספר חודשים בדקתי
כאן את ה-Lenovo Miix 2 10 אשר
מציג מפרט דומה וגם הוא כולל מקלדת ניתקת אך למרות המסך החד יותר, והתצורה המרשימה
והחדשנית יותר, הגעתי למסקנה שה-T100
עדיין פרקטי יותר. כעת, הגיע תורה של Acer עם
טאבלט היברידי משלה, ה-Acer Aspire Switch 10.

Acer Aspire Switch 10 (צילום: גד גניר)


ה-Aspire
Switch 10  הוא
הדור השני של טאבלטים היברידיים מבוססי Windows
מבית Acer. קדם לו ה-Iconia W5
אותו לא יצא לי לפגוש מקרוב. הוא הושק בסמוך להשקת ה-T100
של אסוס, אך זכה לפחות יחסי ציבור וגם היה יקר יותר, וכתוצאה מכך הצליח פחות
מבחינת מכירות. מספר חודשים לאחר מכן, השיקה Acer
את ה-Acer Aspire Switch 10,
טאבלט היברידי אשר נכנס בדיוק לאותה משבצת ומציג מפרט טכני דומה מאוד, לפחות
בתצורה הספציפית שאני קיבלתי לבדיקה. מדובר בגלגול מודרני של תצורת ה-Netbook,
ולכן המחשב בנוי סביב מעבד Atom,
מסדרת Bay Trail, המציעה ביצועים לא רעים יחד עם צריכת סוללה
חסכונית במיוחד. דגם המעבד כאן הוא Z3735F דגם
מעט חדש יותר של ה-Z3740 אשר
פועם בקרבו של ה-Transformer Book T100.
המעבדים זהים כמעט לחלוטין בביצועיהם, למעט פער מיקרוסקופי במהירות המעבד במצב
טורבו, דווקא לטובת המעבד של ה-Transformer Book T100,אך
זה לא הבדל שהצלחתי להבחין בו בעבודה יומיומית. 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu MX4

מאת
למרות
העובדה שמותגים סיניים בעולם הסלולר הולכים ותופסים תאוצה ומגדילים במהירות מרשימה
את נפח המכירות שלהם בעולם בשנים האחרונות, בישראל, החדירה שלהם לשוק עדיין די איטית. Meizu, אחת מ-10 יצרניות הסלולר המובילות בסין היא
בין היצרניות הסיניות הבודדות שמכשיריה מיובאים לישראל באופן מסודר ומקבלים כאן אחריות
ושירות. סדרת מכשירי ה-MX שלה
היא סדרת מכשירי הפרימיום של היצרנית מאז שנת 2012. ביום שישי שעבר הגיע הדור
הרביעי של מכשירי ה-MX לארץ
והחל להימכר במחיר די אטרקטיבי, אך למחיר נגיע כמו תמיד בסוף.

Meizu MX4 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: iRobot Roomba 870

מאת
אין עוררין
על כך ש-iRobot הוא
מותג השואבים הרובוטיים המוביל מבחינת מכירות בישראל. השליטה שלו בשוק, והעובדה ש-Roomba
הוא שם גנרי לשואבי אבק בדיוק כפי ש-iPod היה
שם גנרי לנגני MP3 גם אם לא היו מתוצרת אפל, הופכים אותו לכזה
שלא ניתן להתעלם ממנו. במסגרת ההחלטה שלי להתחיל לבחון מוצרים מהסוג הזה, פניתי
ליבואן של iRobot
וביקשתי לקבל את אחד השואבים שלהם. קיבלתי ה-Roomba 870,
אשר לטענת היבואן הוא הדגם הנמכר ביותר והוא גם מהסדרה המתקדמת ביותר של החברה
בישראל.
 

Roomba 870, ארבעת הכפתורים בחלקו העליון מאפשרים קביעת תזמון קבוע לשאיבה ופעולות נוספות (צילום: גד גניר)

ה-Roomba 870
היה השואב הרובוטי הראשון שנכנס אליי הביתה. משהו בעובדה שמדובר בחפיץ שנראה
מעולה, נע ממקום למקום בבית ומשמיע קולות משונים גרמה לנו כמשפחה להתייחס אליו
אחרת (טוב נו, רק לי, אשתי היא הצלע השפויה יותר בקשר הזה), בעיקר כשעזבנו את הבית
ונתנו לו לעשות את שלו. בהתחלה זו היתה הבת הבכורה שלנו ששאלה פתאום “אבל הוא
לא יהיה לבד?” בפעם אחרת תהינו אם להשאיר לו אורות דולקים בבית ושכנעתי את
עצמי שזה כדי לא להפריע לפעולת החיישנים שלו לסייע לו למצוא את דרכו בבית (אין שום
קשר למחשבה העצובה על בן המשפחה, סליחה הרובוט, שנשאר לעבוד בחושך בבית בזמן
שאנחנו יוצאים לארוחה משפחתית). בסופו של דבר, חלק גדול מהחיבה אל הצעצוע הזה
נובעת מהעובדה שהוא נמצא שם כדי לבצע פעולה שרובנו לא אוהבים לעשות ובמקום להתעסק
בשטויות כמו הבדידות שלו או איך הוא מתייחס לחושך, עדיף שאדון בעיקר, איך הוא
שואב.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga 2 13

מאת
הרבעון
השלישי של 2014 האיר פנים ללנובו בישראל. מכון המחקר IDC
ישראל קבע כי מכירות הלפטופים של היצרנית הסינית בישראל עלו בכ-50.5%, והיא הצליחה
לתפוס נתח של כ-31.9 אחוזים מסך כל מכירות הלפטופים בישראל בתקופה זאת. כל זאת
קורה על רקע מגמת התאוששות מסויימת של שוק הלפטופים וצמיחה במכירות, כ-11.7 אחוז
יותר ממה שנמכרו ברבעון המקביל בשנה שעברה. הנתונים האופטימיים האלו לשוק הלפטופים בכלל וללנובו בפרט הביאו אותי לראשונה מזה זמן רב לקחת לבדיקה מחשב נייד, את ה-Lenovo
Yoga 2.
Lenovo Yoga 2 13, מצב אוהל (צילום: גד גניר)

סדרת היוגה
של לנובו כוללת טאבלטים מבוססי Windows,
טאבלטים מבוססי אנדרואיד ומחשבים ניידים רגילים. הפוסט הזה עוסק כאמור ב-Lenovo
Yoga 2 13, מחשב נייד שייחודו, כמו קודמו הוא האפשרות
להסיט את המסך בזוית של כמעט 360 מעלות. כאשר המקלדת מקופלת לחלוטין מאחורי המסך
ניתן להשתמש בו כמו בטאבלט לכל דבר. אם תרצו, לנובו גם מציעה מצב בינים שנקרא בשם
“אוהל”, המאפשר לפתוח את המסך בזוית של למעלה מ-270 מעלות, ולהניח אותו
בצורה שמזכירה, ובכן, אוהל. התצורה הזאת טובה בעיקר להצגת מצגות, סרטים, תמונות או
כל דבר אחר שלא דורש גישה מהירה למקלדת. עוד מצב לא שגרתי שבו אתם יכולים להציב את
ה-Yoga 2 הוא מצב “סטנד”, שבו המחשב יושב
על המקלדת ההפוכה, וגם הוא מיועד להצגת דברים שונים על המסך, לנפח את מספר התנוחות
שהמחשב הזה מסוגל לעשות ולהצדיק את השם Yoga.
אגב, במעבר בין התנוחות השונות, מופיעה הודעה קטנה על המסך שמספרת למשתמשים איך
קוראים לתנוחה שבה הם הציבו את המחשב, וממליצה על אפליקציות שמתאימות לשימוש
בתנוחה הזאת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Neato BotVac 85

מאת
לא נעים לי
כל כך להודות בזה, אך בתחומים מסוימים אני מפגר טכנולוגית ברמה מפתיעה. בעולם
השואבים הרובוטיים, המצב שלי כה חמור, שכשאני חושב על זה, הפעם הראשונה ששואב כזה נכנס אליי הביתה היתה רק בשבועות האחרונים, כשהחלטתי להתחיל לבדוק כאלו במסגרת הבלוג. זה לא שלא היו לי הזדמנויות קודם.
כבר בשנת 2012, שואב האבק הקונבנציונלי בבית שלי החליט להחזיר את נשמתו אל הבורא,
וזו היתה הזדמנות לסטטוס מוחכוורת בפייסבוק עם בקשה להמלצות מחברים על
שואבי אבק קונבנציונליים טובים. למעט כמות מפתיעה של תשובות הציניות בסגנון “א-ת-ה לא יודע
לבחור שואב?” רוב התשובות התייחסו לשואב רובוטי, כאילו ברור מלכתחילה שזה מה
שאני מחפש. שנתיים עברו, ומאז נולדה לי עוד ילדה שמתחילה להראות רצון לזחול ולאסוף
על הבגדים שלה אבק ולכלוך מהרצפה. רגע לפני שאני מחליט איזה שואב רובוטי לקנות,
ניצלתי את הכוח שמקנה לי הבלוג הזה ופניתי אל כמה יבואנים עם בקשה לקבל לבדיקה את
השואב הרובוטי הטוב ביותר שכסף יכול לקנות.

Neato BotVac 85 (צילום: גד גניר)
אחת החברות
שהפגינו את ההתלהבות והביטחון הרבים ביותר להעביר לי שואב רובוטי שכזה היתה Neato. בשוק הישראלי קיימים מותגים דומיננטיים יותר, אך בארה”ב המותג הזה
נפוץ ומוכר מאוד, וזוכה שם להערכה רבה. ב-Neato
הציעו לי לקחת לבדיקה את ה-BotVac 85,
החדש והבכיר ביותר מבין דגמי השואבים של Neato
בישראל ובעולם. לידע כללי, BotVac היא
סדרה חדשה של שואבים רובוטיים שמחליפה את הסדרה הקודמת, סדרת XV.
בישראל נמכרים BotVac 85 ו-BotVac 75
הנבדלים זה מזה בתכולת הערכה בלבד, וצבע שונה של הכיפה בחלקו העליון של השואב.
ההבדלים העיקריים בין סדרת ה-XV
לסדרת ה-BotVac
מתבטאים בעיקר בתא פסולת ובמברשת גדולים יותר, בסדרה החדשה יותר כמובן. 

להמשך קריאה

כזה אני חייב: Samsung Galaxy Note 4

מאת
קצת יותר
פחות מחודשיים חלפו מאז אירוע ה-Unpacked של
סמסונג במסגרת IFA, במסגרתו השיקה את ה-Galaxy Note 4, ועד שהוא מצא את דרכו אליי. יש לי יחסי
אהבה שנאה עם הפאבלטים של סמסונג. מצד אחד, החברה שהמציאה את הקונספט מייצרת לטעמי
את הפאבלטים הטובים ביותר בשוק. מצד שני, למרות שאין לי כפות ידיים קטנות במיוחד,
אני דוגל בשימוש בכף יד אחד בטלפון, ומכשירים כדוגמת ה-Note 3
(שהיה אגב מכשיר הטלפון הסלולרי הראשון שקיבלתי לבדיקה במסגרת הבלוג), או ה-Note 3 Neo
לא נוחים במיוחד לשימוש באופן הזה.

Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

ולמרות
זאת, כל Note חדש שמוכרז, הופך מיידית למכשיר האנדרואיד
החזק ביותר בשוק, וה-Samsung Galaxy Note 4
בהחלט ממשיך את המגמה הזאת: הגרסה המיובאת לישראל באופן רשמי עושה שימוש במעבד Snapdragon
805 של חברת קוואלקום, המסוגל לתמוך בתדרי LTE – A,
המאפשרים חיבור לרשתות דור רביעי מתקדמות (מתקדמות יותר מאלו הפעילות בארץ כיום).
המעבד עצמו מכיל 4 ליבות עיבוד במהירות של 2.7 גיגההרץ כל אחת, מה שהופך אותו,
נכון לכתיבת שורות אלו למעבד המהיר והחזק ביותר שקיים בשוק. יחידת העיבוד הגרפי
כאן היא Adreno 420,
וזכרון ה-RAM מגיע בנפח נדיב של 3 גיגה.
קוראי הבלוג הקבועים יודעים שאינני מחסידי אפליקציות הבנצ’מרק השונות, בפרט לא כשמדובר
במכשירים של סמסונג, חברה שהואשמה בתמרון מבחני הביצועים האלו על מנת להשיג ציון
גבוה יותר. ובכל זאת, הייתי חייב לבדוק ומה שקיבלתי זה ציון של 42996 נקודות, כמעט
8000 נקודות יותר מהגלאקסי אס 5, ויותר מ-10000 נקודות יותר מהגרסה החזקה ביותר של
ה-LG G3.

להמשך קריאה