אוזניות

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 7 Active

מאת

ב-2016, עת הופיעו אוזניות ה-True Wireless הראשונות בשוק, היצרניות ראו בהן חלק אינטגרלי מחזון ה-Wearables. בהתאם לכך, הן צוידו בחיישנים שונים שיסייעו להן לנטר פעילות גופנית, ולכל יצרנית היתה גם אפליקציית מעקב משלה. מדובר היה בחזון יומרני משהו: הקונספט של אוזניות ללא כבל מקשר היה גם ככה בחיתוליו וסבל ממחלות ילדות, והרצון לדחוף לתוך האוזניות הקטנטנות חיישנים שכאלו יצר מוצרים שאפתניים מדי בתיאוריה ומאכזבים בפועל מבחינת זמן שימוש, איכות השמע ואיכות חיבור. עם השנים, יותר ויותר יצרניות הבינו שמה שמלהיב משתמשים באוזניות האלו זה בעיקר העדרו של הכבל המציק בעורף, חזרו לשולחן השרטוט ופסי היצור התחילו לפלוט מוצרים פחות מתוחכמים, אבל יותר פרקטיים

Jabra Elite 7 Active (צילום: גד גניר)

ג’אברה היא אחת היצרניות שעברו את התהליך הזה. אוזניות ה-TWS הראשונות של החברה הציעו חיישן דופק ו-VO2, לצד אפליקציה שאוספת את הנתונים ומייעצת למשתמש כיצד להמשיך להתאמן ואיך להתאושש. אוזניות הספורט הבאות של החברה הדנית היו פחות יומרניות והתבססו על דגמים קיימים של החברה, רק עם מיגון טוב יותר למים ומחיר גבוה יותר. בהשקה המשולשת בסוף אוגוסט, לצד ה-Elite 3 וה-Elite 7 Pro, הוצג גם דגם ספורטיבי, ה-Elite 7 Active, הפעם, בניגוד לעבר, עם מחיר טיפה נמוך יותר. מה השתנה ועל מה ויתרו?

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Nothing ear (1) TWS

מאת

קארל פיי, יזם שוויצרי ממוצא סיני, רק בן 32, הוא אחד משני היזמים שהקימו בשנת 2013 את אחד ממותגי הסלולר התוססים בהיסטוריה, OnePlus. בספטמבר 2020 החליט לעזוב, ובינואר 2021 הכריז על המיזם החדש שלו העונה לשם מצית בדיחות הקרש “Nothing”. המיזם ששותפים בו בין השאר גם טוני פאדל (ממציא האייפוד) קווין לין (אחד מייסדי Twitch), סטיב האפמן (מייסד ומנכ”ל שותף של Reddit) והיוטיובר קייסי נייסטט הוקם עם השליחות היומרנית והלא כל כך קוהרנטית “להסיר חסמים בין בני אדם לטכנולוגיה כדי ליצור עתיד דיגיטלי רציף”. 

Nothing ear (1) TWS (צילום: גד גניר)


התוצר הראשון של פיי והגוורדיה המרשימה הזאת הוא אוזניות בשם ear (1) TWS. איך הן אמורות להגשים את השליחות של Nothing? שימו לב לציטוט הבא מהקומוניקט, שמנסה להרחיב על השליחות הזאת: “להחזיר את התשוקה לטכנולוגיה על ידי פיתוח אקוסיסטם של מוצרים אייקוניים שבהם יצירתיות, ביטחון עצמי ואומנות מכתיבים את סדר היום. בסופו של דבר, אנו רוצים ליצור מוצרים שאנו גאים לחלוק עם המשפחה ועם החברים הקרובים שלנו”. אני כבר די הרבה שנים בתחום, אבל רצף כזה של קלישאות ובאזוורדס שמשתלבים לתוך טקסט כל כך יומרני ודל במשמעות אמיתית טרם יצא לי לפגוש. לא ברור לי איזו תשוקה לטכנולוגיה צריך להחזיר, ולמה לא להסתפק פשוט ב”אנחנו רוצים להיות מיוחדים” במקום כל הקשקושים האלו. בוואנפלוס המסרים היו אולי שטחיים ופסודו מחתרתיים אבל לפחות היו ברורים. מה המסר כאן?

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Sennheiser CX Plus

מאת

לפני קצת יותר משנה הכריזה Sennheiser על CX400BT, אוזניות TWS במחיר נגיש (במונחים של סנהייזר) שיהוו אלטרנטיבה עם פשרות מסוימות לדגמי הפרמיום שלה מסדרת מומנטום. התחרות האגרסיבית בשוק הביאה אותה בתוך זמן קצר להשיק דגמים נוספים בסדרת CX, דגמים שמביאים איתם קצת פחות פשרות. לפני כחצי שנה היו אלו ה-CX True wireless וכעת מגיע תורן של CX Plus.

Sennheiser CX Plus (צילום: גד גניר)


חיצונית, CX Plus מביאות איתן מעט מאוד בשורות: סנהייזר ממשיכה עם עיצוב זהה לזה של CX400BT, בצורה מרובעת משהו ומראה סולידי בואכה זול. הן קלילות (שישה גרם בלבד כל אוזניה) מכפי שצורתן המגושמת מעט עשויה לשדר, ואצלי לפחות היה קל מאוד למקם אותן בתוך האוזן ולהשיג אטימה ראויה, אם כי לא בטוח שהצורה והגודל שלהן יתאימו לכל אוזן. המיגון שלהן למים הוא בתקן IPX4, בסיסי למדי שמאפשר להן לשרוד התזות מים אבל עדיף להמנע מלטבול אותן בתוך מים. זה בטוח יספיק להגנה מפני זיעה כך שאם אתם מתכננים לקחת אותן לפעילות גופנית, אתם מכוסים.


להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: LG Tone FP-9

מאת

לאורך פברואר-מרץ 2020 בשיאה של התפרצות הקורונה, עקבה התקשורת באופן צמוד אחר Diamond Princess, ספינת הנופש שהתגלו עליה חולי קורונה. הדיווחים נמשכו גם אחרי פינוי החולים ממנה וכללו עדכונים מקיפים על המצאותו של הנגיף  על רהיטים וחפצים בחדרי הנוסעים. כשעוד לא היתה ידועה דרך ההדבקה בקורונה, היה די בכך להזין את ההיסטריה הכללית ולגרום לאנשים לפתח הרגלי הגיינה משודרגים. באותו זמן היו לא מעט שצפו מהצד בהיסטריה הזאת וחשבו כיצד ניתן לעשות ממנה כסף. התוצאה היתה קפיצה במכירות של מוצרים אנטי בקטריאליים שכלל אינם רלוונטיים לקורונה, ורוב היצרניות שהיו מודעות לכך אמנם לא התחייבו שהמוצרים שלהן טובים נגד הנגיף, אבל זה לא הפריע להן להנות מהמצב.

LG Tone FP9 (צילום: גד גניר)


אחת היצרניות שהקורונה באה להן בתזמון טוב, בהקשר הזה, היא LG. באוקטובר 2019, קצת יותר מחודשיים לפני התפרצות הקורונה בסין, הכריזה על אוזניות TWS שקייס הטעינה שלהן מצויד בתאורת UV, תאורה אשר קוטלת בקטריות. בין לילה הפך הגימיק האיזוטרי לתכונה הכרחית עבור כל מי שחושש למות מוות טיפשי ומיותר מבקטריות באוזן במקום מקורונה. לאחרונה הציגה LG את דור ההמשך לאוזניות האלו: Tone FP9.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Bose QuietComfort 45

מאת

אין בשוק האוזניות יצרנית המזוהה יותר עם ביטול רעשים מ-Bose. זה לא עניין של מיתוג טוב, האוזניות של החברה האמריקאית הן ככל הנראה הטובות ביותר בשוק בניתוק המשתמשים מרעשי הסביבה, וסדרת QuietComfort (ובעיקר QC 35 ו-QC 35 II האלחוטיות) היא זו שהפכה את החברה למזוהה כל כך עם התכונה הזאת. ה-QC 35II הושקו אי שם בשנת 2017, ושנתיים לאחר מכן השיקה בוז דגם פרימיום חדש בשם NC700, מה שגרם לרבים להסיק שסדרת QuietComfort (לפחות באוזניות Over The Ear) הגיעה לסוף דרכה. בסוף ספטמבר האחרון הפתיעה בוז והציגה את הדגם הבא בסדרה הותיקה: QuietComfort 45 או בקיצור, QC 45.

Bose QuietComfort 45 (צילום: גד גניר)


למעט שינויים מינוריים שכמעט ואינם נראים, שומרות QC45 על עיצוב זהה לזה של QC35 מ-2016. קשה לבוא בתלונות אל Bose על השמרנות, משום שהעיצוב הזה הוכיח את עצמו: האוזניות עצמן קלילות, הכריות (מעור סינתטי) רכות וידידותיות לעור, מבנה האוזניות לא לוחץ על הראש יתר על המידה אבל מייצר אטימה פאסיבית ראויה, האוזניות עצמן מתקפלות למימדים קומפקטיים יותר מרוב המתחרות בשוק ואפילו הלחצנים הפיזיים נראים אמנם מיושנים קצת, אבל הם אמינים יותר מכל משטח מגע. כל אלו אפיינו את הדגמים הקודמים ול-Bose אין סיבה באמת לבצע בעיצוב הזה מהפכות, לפחות לא כרגע. ניתן לחבר את QC 45 באמצעות כבל למכשירים אחרים שיש בהם יציאת אודיו סטנדרטית, 3.5 מ”מ. היה נחמד מצד Bose אם נקודת החיבור של הכבל הזה עם האוזניות עצמן גם היה סטנדרטי, בניגוד לחיבור ה-2.5 מ”מ הפחות שכיח שיש להן כרגע. כמו כן, Bose השמיטה, בצדק, את המתאם להאזנה למוזיקה דרך מערכות בידור של מטוסים מערכת האוזניות. לאור העובדה שחיבור 3.5 מ”מ הופך לפריט ארכיאולוגי בסמארטפונים, היה ראוי ש-Bose (ואחרות) יספקו מתאם לחיבור USB C או Lightning של אפל.

כאלו ניסיתי: B&O EQ

מאת

ל-B&O אין מוצרים בקטגוריות ביניים וגם אין אצלה דבר כזה שנקרא “רמת כניסה”. מדובר ביצרנית פרימיום שכל מוצר שלה מוצג כחסר פשרות ומתומחר בהתאם. בשל כך, תמוה איך יצרנית כזאת מצאה את עצמה לאורך השנתיים האחרונות משווקת אוזניות True Wireless שלא מגיעות עם הפיצ’ר שהפך בתקופה הזאת לבלתי נפרד מכל דגם חדש שיוצא לשוק, ביטול רעשים אקטיבי. באוגוסט האחרון היא יישרה קו עם השוק והכריזה על B&O EQ, האוזניות TWS הראשונות שלה שיודעות לנטרל רעשים בצורה אלקטרונית.

B&O EQ (צילום: גד גניר)


הצלחתם לגרד את הסכום ש-B&O דורשת עבור EQ? תשמחו לשמוע שיהיה קשה שלא להבחין שרכשתם אוזניות של B&O. ה-EQ שעוצבו ע”י תומאס בנטזן, מעצב דני נודע, הן גדולות על גבול המגושמות ובולטות יחסית מהאזניים. לא הייתי מתפלא אם הן עוצבו כך במיוחד כדי שיהיה קשה להתעלם מהן. EQ עשויות פולימר ואת חלקן החיצוני מעטרות לוחיות מתכת מוברשת עם לוגו המותג הדני. לאוזניות מצורפים ארבעה סטים של ראשי סיליקון סטנדרטיים בגדלים שונים, ועוד זוג אחד של ראשי ספוג רכים (Comply) שיוצרים אטימה טובה יותר. השתמשתי בלא מעט אוזניות שקל יותר להכניס ולמקם בתוך האוזניים, ואם החלטתם להשתמש בראשי הספוג התהליך אפילו יותר מורכב ודורש מעיכה של הראשים כדי להחדיר אותן, אבל בסה”כ הן נוחות ודי יציבות באוזניים. אני לא בטוח שהן יציבות מספיק בשביל לצאת איתן לריצות ארוכות, אבל אם בכל זאת תרצו לעשות זאת, הן ממוגנות לפי תקן IP54 בפני מים ואבק.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 7 Pro

מאת

אמנם ג’אברה היא מחלוצות אוזניות הבלוטות’ מאז אי שם באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, ופועלת בהצלחה כבר שנים בעולמות הארגוניים, אבל את הפריצה הגדולה שלה לתודעה בשוק הפרטי היא עשתה בעיקר בשנים האחרונות. היא אימצה במהירות את תצורת ה-True Wireless והספיקה להשיק כבר מספר דורות של אוזניות ללא כבל מקשר ביניהן. רובן לא הציגו אמנם פריצת דרך דרמטית, אבל כן הציעו שילוב תכונות וביצועים טובים, במחירים שהפכו אותן לאלטרנטיבה ראויה לאוזניות של אפל. בסוף אוגוסט הכריזו בג’אברה על רענון כללי לקטלוג האוזניות TWS שלהן. לצד ה-Jabra Elite 3 המהוות את רמת הכניסה של החברה, הוכרזו גם Elite 7 Pro, הדגם המתקדם ביותר בסדרה שאמור לייצג את החברה בליגה הבכירה.

Jabra Elite 7 Pro (צילום: גד גניר)


חיצונית, Elite 7 Pro כמעט זהות ל-Elite 3 הזולות יותר. קיימים הבדלים זניחים בצורה, במימדים (ה-7 Pro מעט גדולות יותר) ובעיצוב נקבי המיקרופונים, אבל במבט ראשון וגם שני יהיה לכם קשה מאוד להבחין בהבדלים ביניהן מחוץ לקייס הטעינה. העיצוב החדש של ג’אברה אמנם פחות נאה (בעיני) ויזואלית מהדור הקודם של ה-75t וה-85t, אבל ברמה הארגונומית הוא מצליח להתעלות על הדגמים הקודמים: Elite 7 Pro קלילות ונתפסות היטב בתוך האוזניים, ומייצרות אטימה מעולה בקלות. קל מאוד להכניס אותן לתוך האוזניים ולמקם אותן כראוי, אבל בגלל שהן נתפסות כל כל טוב בתוך האוזן ובגלל שמדובר באוזניות ללא “גבעולים”, השליפה שלהן מהאוזניים קצת פחות קלה. אין מה לחשוש שייתקעו שם חלילה, אבל אם אתם נוטים להכניס ולהוציא אוזניות מהאוזניים בתדירות גבוהה, שווה לחשוב על אוזניות אחרות. Elite 7 Pro אמנם לא ממותגות ע”י ג’אברה בתור אוזניות ספורט (בשביל זה יש את דגם האקטיב החדש), אבל זה לא צריך להפריע לכם להשתמש בהן בפעילות גופנית. מעבר ליכולת שלהן להיתפס היטב באוזניים בלי חשש שיפלו, הן גם מציגות עמידות רצינית למים, תקן IP57 שאומר שהן אמורות לשרוד תיאורטית כל טפטוף, התזה או אפילו טבילה בשלולית כל עוד מדובר בעומק של עד 1 מטר למשך עד כחצי שעה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Samsung Galaxy Buds 2

מאת

במקביל להשקת ה-Galaxy Z Fold 3 וה-Galaxy Z Flip 3, סמסונג הגיעה למסקנה שהגיע הזמן לרענן גם את קטגוריית רמת הכניסה באוזניות ה-True Wirless שלה. ה-Buds 2 מחליפות את ה-Buds Plus שהוצגו שנה וחצי קודם לכן, ומגיעות אל השוק עם אתגר קונספטואלי: הן אמורות לתפוס את המשבצת הזולה ביותר בקטלוג האוזניות של סמסונג, כך שהן לא יכולות להאפיל בשום צורה על האוזניות היקרות יותר של החברה (ה-Buds Live וה-Buds Pro). מצד שני, הן לא נמכרות בחלל הריק, ועדיין חייבות להציע סט פיצ’רים תחרותי מול דגמים של יצרניות אחרות. האם היא הצליחה לפתור את המשוואה הזאת? בערך.

Samsung Galaxy Buds 2 (צילום: גד גניר)


מבחוץ, מדובר ככל הנראה באוזניות ה-True Wireless הקטנות והקלות ביותר אי פעם של סמסונג, ובין הזעירות ביותר שיצא לי לבדוק באופן כללי. הן לא רק קטנות, הן גם מעוגלות מאוד והגימור שלהן חלקלק כמו חרסינה עדינה. השילוב הזה לא מתאים לכל אחד. אני לא זוכר אוזניות שכל כך התקשתי להתנהל איתן כמו ה-Buds 2 בכל מה שקשור לשליפה שלהן מהקייס, ולקיבוע שלהן בצורה יציבה, עם אטימה טובה בתוך האוזניים. הצלחתם למקם אותן כראוי בתוך האוזניים? כל מגע בהן מערער את היציבות בתוך האוזן, וגורם להן לבצע פעולות שלא רציתם, בשל העובדה שכל החלק החיצוני שלהן הוא משטח מגע. סמסונג נותנת אמון במשטחי מגע עוד מאז ה-IconX הראשונות ולחיצות לא מכוונות זו לא תופעה חדשה, אבל כאן המימדים של האוזניות והצורה שלהן רק מחריפים את התופעה. שני דברים חיוביים אני כן יכול להגיד עליהן: הדבר הראשון הוא שבזכות המימדים הקומפקטיים הן לא בולטות כלל מחוץ לאוזניים. הדבר השני הוא שקל מאוד לשלוף אותן מהאוזניים, אם כי זה קשור לעובדה שהיה לי קשה מאוד למקם אותן בצורה מאובטחת מלכתחילה ובכל אופן אני ממליץ בחום לא לצאת איתן לריצה. אני מניח שלבעלות ובעלי אוזניים ואצבעות קטנות משלי יהיה קל יותר איתן, אבל הרושם האישי שלי היה מאוד לא חיובי מהבחינה הזאת. סיבה נוספת לא לרוץ איתן היא העובדה שסמסונג הסתפקה בתקן נמוך יחסית של עמידות במים, IPX2 מה שאומר שההגנה כאן סמלית למדי.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Logitech G435

מאת

בלוטות’ וגיימינג לא הולכים כל כך ביחד. מותגי אוזניות גיימרים הביעו במהלך השנים אמון בטכנולוגיית האלחוט הפופולרית בדגמים בודדים בלבד, בעיקר בגלל שאחד החסרונות הבולטים שלה הוא הסנכרון הלקוי (במידות כאלו ואחרות) של השמע ביחס לוידאו, תופעה שאין לה מחילה עבור מי ששקוע במשחקי אקשן. גיימר שלא רצה לוותר על הנוחות שבאוזניות אלחוטיות יכול היה לבחור באוזניות אלחוטיות שמגיעות עם דונגל, מתוך הבנה שניתן יהיה לחבר אותן באופן הזה רק למחשב, ולא להשתמש בהן יחד עם הסמארטפון. התוספת האחרונה לקטלוג אוזניות הגיימרים של לוג’יטק היא G435, אוזניות אלחוטיות שהוכרזו בספטמבר האחרון שקוראות תיגר על המוסכמה הזאת: הן יסכימו להתחבר למחשב באמצעות דונגל, אבל ישמחו בעת הצורך להתחבר גם לטלפון, לטאבלט (וגם למחשב) באמצעות בלוטות’, ואם זה לא מספיק, הן עושות זאת עם תג מחיר נגיש במיוחד.

Logitech G435 (צילום: גד גניר)


העובדה שמדובר באוזניות זולות בהחלט באה לידי ביטוי במראה שלהן. אין כאן מתכת, לפחות לא כזאת הנראית לעין, והכל עשוי פלסטיק עם מראה מאוד בסיסי. האוזניות שהגיעו אליי הן בצבע שחור עם נגיעות של צהוב זרחני, אבל אם אתם מעוניינים במראה פחות סולידי הן זמינות גם בכחול ולבן או בורוד וכחול. אל תתנו למראה להטעות אתכם, איכות הבניה דווקא עושה רושם טוב, ולשימוש הנרחב בפלסטיק יש יתרון אחד משמעותי: G435 קלילות, 160 גרם בלבד, יתרון שתורם משמעותית לנוחות השימוש בהן לזמן ממושך, כמו גם כריות הבד שעוטפות את האוזן שהמגע שלהן לא מציק. הקשת עצמה לא גדולה במיוחד אבל בפתיחה מקסימלית, הן התאימו  וישבו בצורה נוחה על הראש הגדול יחסית שלי. יש לאוזניות סה”כ ארבעה לחצנים, כולם ממוקמים בהיקף האוזניה השמאלית: כפתור הדלקה וכיבוי, לחצני עוצמת שמע ולחצן השתקה של המיקרופון. הם מעט קשים, אבל הלחיצה עליהם לא ממש גורמת לאוזניות לזוז ממקומן על הראש. בדומה ליצרניות אחרות, לוג’יטק שמה דגש על קיימות בתהליך הייצור של G435, ובין השאר עושה שימוש בפלסטיק ממוחזר, האריזה מיוצרת מנייר שמקורו בעצים מיערות שבהם ישנו פיקוח וניהול של שימוש בעצים, והחברה עצמה משקיעה כספים בפעולות לקיזוז פחמן, כדי לצמצם למינימום את חתימת הפחמן שיש לייצור האוזניות.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Edifier NeoBuds Pro

מאת

כל סטודנט שנה א’ ללימודי תקשורת מכיר את הביטוי “המדיום הוא המסר” שטבע הפילוסוף מרשל מקלוהן ב-1964, בהתייחסו לעובדה שלאמצעי התקשורת דרכו מועבר מסר, יש השפעה מכרעת על המסר עצמו ועל איך הוא מתקבל ע”י הנמענים שלו. אני בספק אם מקלוהן דמיין פלטפורמות מימון המונים כשטבע את הביטוי הזה, אבל האופן שבו מותגים גדולים עושים בהן שימוש בשנים האחרונות, בהחלט עומד בקנה אחד עם הטענה שלו. למה מותגים גדולים גדוגמת לגו, ג’ילט, בוז ועוד מנסים את מזלם בפלטפורמות שקמו כדי לתת מענה לסטארטאפים זעירים, עניים ואנונימיים? כי מעבר לאפשרות לגייס שם כסף מראש, הפלטפורמות האלו החלו להיתפס כזירה לשיווק גאדג’טים חדשניים, זירה המיועדת למאמצים מוקדמים שבה ניתנת להם האפשרות לתת פידבק ליצרניות כבר בשלבי הפיתוח. באופן הזה, תהליך השיווק והמיתוג של המוצרים החדשים משתלבים כבר בתוך תהליך הפיתוח שלהם. Edifier, יצרנית אודיו סינית נודעת החליטה לציין 25 שנה להקמתה בהשקתן של NeoBuds Pro, אוזניות True Wireless חדשות עם ביטול רעשים, באמצעות קמפיין באינדיגוגו.

Edifier NeoBuds Pro (צילום: גד גניר)


אז נכון, סמסונג ואפל החליטו שבשם האקולוגיה הן מקטינות את האריזות אבל על אדיפייר זה לא עושה רושם. כדי לכבד את מעמד היומולדת, מקבלים כאן קופסה מהגדולות בהן נארזו אוזניות True Wireless, עם ריפוד פנימי שמזכיר קירות מבודדים של אולפנים. הקופסה לא רק ענקית ואסתטית, היא כוללת לא פחות משישה סטים שונים של ראשי סיליקון בגדלים שונים, בנוסף לסט שמורכב כבר על האוזניות ושקית בד שבתוכה ניתן לאחסן את האוזניות בתוך קייס הטעינה שלהן. קייס הטעינה לא מאוד קומפקטי, אבל גם לא מוגזם בגודלו. הוא משלב פלסטיק בגימור מט, ומעליו ציפוי מתכת מוברשת שמשווה לו מראה יוקרתי. האוזניות עצמן גם לא זעירות במיוחד אבל גם לא ענקיות. הן לא כבדות, קל למקם אותן בתוך האוזן והן לא מציקות בה לאורך זמן. הן אמנם יציבות יחסית באוזן, אבל יש בשוק לא מעט אוזניות שהייתי יוצא איתן לריצה בראש שקט יותר. השליטה בהן מתבצעת באמצעות מגע ב”גבעולים”. המגע עצמו מדויק והאוזניות מגיבות לו מהר. אפילו ניתן להתאים אישית דרך האפליקציה את הפעולות שהמגע באוזניות יבצע, אם כי הוא נורא מוגבל: למעשה, האוזניות תומכות רק בשתי מחוות: הקשה כפולה והקשה משולשת. הן לא מכירות בהקשה בודדת ואם תלחצו עליהן ממושכות לא יקרה דבר. ניתן אמנם להגדיר מה יעשה כל סוג הקשה על כל אוזניה בנפרד אבל זה אומר שיש לכם בסה”כ ארבעה סוגי הקשות לתמרן ביניהם ועליכם להחליט על מה אתם מוותרים: שליטה בעוצמת השמע, שליטה בניגון, החלפת מצבי ביטול רעשים, הפעלת סייעת קולית, מעבר למצב משחק ועוד.