אוזניות

כאלו ניסיתי: Sennheiser Momentum TW3

מאת

מותגים גדולים בשוק האוזניות לא ממהרים לרענן את הדגמים הבכירים בקטלוג שלהם. אפל, סוני, סמסונג וגם סנהייזר משיקות דגם דגל חדש בערך פעם בשנתיים, הדגם היקר והמתקדם ביותר שלהן, שאמור לכלול בתוכו את כל הטרנדים החדשים ביותר בנמצא ולהשאר רלוונטי עד להשקת הדגם המחליף. ה-Sennheiser Momentum TW2 שהגיעו לישראל באפריל 2020 אמנם כללו כבר ביטול רעשים אקטיבי, אבל חסרו כמה תכונות שהפכו בשנתיים האלו לסטנדרט בשוק. ה-Momentum TW3 מגיעות כדי לתקן את המצב הזה. הן מיישרות קו עם מה שמצופה מאוזניות True Wireless ברמה הזאת לכלול בשנת 2022, מציגות רענון עיצובי ואפילו בשורה קטנה (ממש קטנה, אל תפתחו ציפיות) בסעיף המחיר.


Sennheiser Momentum TW3 (צילום: גד גניר)

במסגרת הרענון העיצובי, סנהייזר נפרדת מעיצוב הקונוסים הקטומים ומלוחיות המתכת העגולות בחלקן החיצוני שאפיין את שני הדורות הקודמים בסדרה לטובת עיצוב סולידי יותר, לפחות ביחידה בצבע השחור שהגיעה אליי. בשונה מהדגמים הקודמים, סנהייזר שילבה כאן סנפירי ייצוב זעירים שמסייעים בקיבוע האוזניות בתוך קפלי האוזן, סנפירים שניתן לבחור אם לעשות בהם שימוש או להסיר אותם. קל מאוד למקם את Momentum TW3 בתוך האוזניים, וסיבוב קל שלהן בתוך האוזניים מקבע אותן ומשפר משמעותית את האטימה הפסיבית שלהן. מאותו רגע הן יושבות בתוך האוזניים ביציבות ולא מציקות שם. אחת מהתלונות שחזרו בביקורות על הדגמים הקודמים היתה מימדיו של קייס הטעינה. הבשורות הטובות הן שסנהייזר הקטינה ב-TW3 את הקייס. הבשורות הרעות הן שמדובר בהקטנה מינורית, ועדיין מדובר בקייס גדול ושמנמן בהשוואה לדגמים אחרים בשוק.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Asus ROG Cetra True Wireless

מאת

השילוב בין גיימינג לטכנולוגיות אלחוטיות תמיד היה שנוי במחלוקת. גיימרים שלוקחים את עצמם מאוד ברצינות, לא יעלו על דעתם להשתמש בעכבר, מקלדת או אוזניות אלחוטיות בשל הסיכוי הקלוש שעיכוב של שבריר שניה בתגובה, פועל יוצא של העברת נתונים באופן אלחוטי, עשוי להיות מה שיעשה את ההבדל בין ניצחון לפסילה. ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הביאה לחיבורים אלחוטיים אמינים, יציבים ומהירים יותר ואכן רואים יותר ויותר מוצרי גיימינג שויתרו על החיבור החוטי. אסוס, יצרנית ותיקה ושחקנית משמעותית בקטגוריה החליטה ללכת צד אחד קדימה והשיקה לפני חודשים את  ROG Cetra True Wireless, אוזניות גיימינג אלחוטיות שמלבד האתגר שבהתמודדות עם חיבור בינן לבין המחשב/טלפון, צריכות גם להתמודד עם האתגר שבלתקשר בינן לבין עצמן, ובנוסף לכל אלו לספק ערך משמעותי ספציפית לגיימרים.

Asus ROG Cetra True Wireless (צילום: גד גניר)

אז נכון, נהוג להתייחס לאוזניות In Ear בתור משהו ששייך לאנשים שמבלים את זמנם בחוץ, וגיימרים, ובכן, אינם מבלים את זמנם בחוץ. ובכל זאת, יש המון היגיון באוזניות גיימינג In Ear: לא כל מי שמשחק במחשב מעוניין בהכרח במחממי אוזניים, ולא לכל אחד מתאים לשבת שעות עם אוזניות קשת כבדות על הראש. הדור הראשון של אוזניות Cetra היו אוזניות Ine Ear חוטיות למהדרין, אבל באופן כללי התצורה הזאת לא תפסה בקרב שחקנים, ולא כל כך ברור למה. הצורה הכללית של Cetra True Wireless מאוד לא הרפתקנית, אבל גם מאוד יעילה: הן ממוצעות בממדיהן, לא כבדות, קל למקם אותן בתוך האוזניים, הן נוחות לשימוש לאורך זמן ומספקות אטימה פסיבית מצוינת. על הבנאליות המבורכת בעיצוב הכללי הן מפצות בפירוטכניקה: ה”גבעולים” שלהן מתהדרים בתאורה צבעונית, וגם במרכזו של קייס הטעינה מיקמה אסוס סמל מואר של מותג הגיימינג שלה, ROG. יחסית למה שניתן לפגוש בקטגוריות גיימינג, מדובר בעיצוב מאופק, אבל לא בטוח שזה מאופק מספיק עבור מי שיש לו אספירציות לצאת מהבית ולמצוא זוגיות ביום מן הימים.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Sennheiser Sport True Wireless

מאת

מזה שנים, מתחזקת סנהייזר סדרת אוזניות ספורט חוטיות ואלחוטיות איכותיות ועמידות. לצד אלו, החלה בשנים האחרונות להציג אוזניות True Wireless אם כי אף אחד מהדגמים הללו מותג באופן רשמי כאוזניות שאכן מותאמות לפעילות גופנית. ה- Sennheiser Sport True Wirelss, הן הראשונות בקטלוג החברה שגם אין ביניהן כבל מקשר, וגם פונות באופן רשמי לספורטאים.

Sennheiser Sport True Wireless (צילום: גד גניר)

הפנייה לספורטאים אינה רק מיתוגית. עיצוב האוזניות עבר התאמה שתאפשר להן להשאר בתוך האוזניים גם בזמן פעילות אינטנסיבית. בקוים כלליים הן שומרות על עיצוב דומה לזה של סדרת CX, אבל נוספו כאן סנפירי ייצוב שמקבעים את האוזניות בתוך האוזניים ומונעים מהן לזוז או ליפול. מעבר לסנפירים המגיעים כבר מורכבים על האוזניות, ישנם עוד שלושה סטים בגדלים שונים, כולל סט שטוח ללא סנפירים בכלל, למי שלא מתחבר לקונספט. הקייס אגב כולל מקום לאוזניות כשהסנפירים מולבשים עליהן. זה נשמע מובן מאליו אבל יש יצרניות שלא טורחות לעצב כך את הקייס ואז המשתמש נדרש להיטלטל עם סט הסנפירים שלו בנפרד ובצורה לא אלגנטית בעליל. מלבד סנפירים, ה-Sennheiser Sport True Wireless מגיעות עם שני סוגים של מתאמי סיליקון לאוזניים, בשלושה גדלים: סט אחד שלטענת סנהייזר מאפשר חדירת חלק מהצלילים מבחוץ (מודעות לרעשי הרקע בסביבה בריצות ואימונים בחוץ) וסט שני שאמור לספק אטימה פסיבית (לאימונים בחדר כושר, כדי לסנן התנשפויות ושאגות של מתאמנים אחרים בסביבתכם). סנהייזר אפילו הוסיפה פקד באפליקציה שמאפשר להחליף בין המצבים, מה שכביכול יבצע התאמה של הצליל שהאוזניות מפיקות למצב השימוש.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Sony WH-1000XM5

מאת

עם כל הכבוד ליצרניות אחרות, בשוק אוזניות ביטול רעשים סוני ו-Bose הן המזוהות ביותר עם הקטגוריה. Bose אמנם היתה זו שהפכה את ביטול הרעשים לתכונה כה פופולרית באוזניות הפונות לקהל הרחב, אבל סוני הדביקה את הפער במהירות: בשנת 2018 הציגה את MDR-1000X, הראשונות בסדרת אוזניות Over The Ear אלחוטיות בעלות מנגנון ביטול רעשים אקטיבי, אלטרנטיבה ל-QC35 של Bose שהוצגו שנה לפני כן ויושבות בדיוק באותה משבצת. אם הדור הראשון של סוני בקטגוריה הזאת עוד סבל מנחיתות מסוימת מול הדגם של Bose, הרי שמדור לדור של אוזניות בסדרה, הציגה סוני שיפור משמעותי, בעיקר בכל הקשור לביטול רעשים, ובשלב מסוים הפכו האוזניות שלה בעיני רבים לטובות בקטגוריה. לפני מספר שבועות הוצג הדור החמישי העונה לשם הלא ידידותי בעליל WH-1000XM5 ומביא איתו לראשונה שינוי משמעותי בעיצוב, לצד הבטחות לשיפורים גם באיכות הצליל ובביטול הרעשים.

Sony WH-1000XM5 (צילום: גד גניר)

השינוי בעיצוב הוא דרמטי. ארבעת הדורות שקדמו ל-WH-1000XM5 הציגו מראה כמעט זהה עם שינויים זעירים וכמעט בלתי מובחנים. בדור החדש העיצוב מודרני, חלק ונקי יותר וכולל מבנה קשת אחיד ורחב שלוחץ פחות על האוזניים של בעלי גולגולות גדולות. הקשת, שמרופדת כעת לכל אורכה, נפתחת באופן אחיד וללא שלבים וגם האוזניות עצמן והחיבור שלהן לקשת עברו שינוי עיצובי משמעותי. לטענת סוני, העיצוב החדש הוא לא לחלוטין מטעמי אסתטיקה. האוירודינמיקה המשופרת אמורה לסייע להן למנוע בצורה יעילה יותר רעשים של משבי רוח. מלבד האמור לעיל לגבי הקשת, העיצוב החדש לא שינה באופן מהותי את התחושה בשימוש באוזניות: הכריות רכות ונעימות למגע, האוזניות לא כבדות במיוחד (250 גרם, 4 גרם בלבד פחות מהדור הקודם ו12 גרם בלבד יותר מהמתחרות הישירות, Bose QC45), ונוחות סה”כ בשימוש ממושך.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: 1More EVO

מאת

אחרי שהציגה שני דגמי ביניים מוצלחים בשנת 2022, הגיע זמנו של דגם הדגל בקטלוג שלה: 1More הסינית חשפה לפני מספר שבועות את האוזניות המתקדמות ביותר שלה, EVO. הן מתיימרות לספק איכות צליל שלא נופלת מזו של מותגים מערביים, ושלל פינוקים אחרים. האם הן עומדות בהבטחה, וחשוב מכך, האם הן מצדיקות את המחיר הגבוה (יחסית) שלהן?

1More EVO (צילום: גד גניר)

כיאה לדגם הדגל בקטלוג, איכות החומרים וההרכבה של ה-EVO מעולים. הן נראות כאילו עוצבו ע”י תכשיטן, לא ע”י מעצב תעשייתי. את חלקן החיצוני מכסה גימור מבריק ושקוף, וסביבו מסגרת זהב. זה מזכיר קצת את העיצוב של Redmi Buds 3 Pro רק יותר מעודן ומלוטש. אני יכול להבין את מי שלא יתחבר למראה הזה כי אני בעצמי לא מתחבר למראה העדין הזה, אבל אם מתעלמים מהעיצוב עצמו, הן די פרקטיות: קל להכניס אותן לאוזניים, קל להשיג איתן אטימה אפקטיבית, והן נשארות יציבות באוזן כשאתם בתנועה יומיומית. לא נראה לי שהייתי רוצה לקחת אותן לריצה בשכונה. הן כבדות יחסית (5.7 גרם לעומת 3.7 גרם של ComfoBuds mini), אבל לא מציקות באוזן לאורך זמן. ראשי האוזניות והסיליקונים שמכסים אותם הם בעלי פרופיל אליפטי, בדומה לאלו של Jabra 85t, אבל ה-EVO קטנות בהרבה מהאוזניות של ג’אברה ונוחות יותר באוזניים. 1More מספקת באריזה לא פחות מ-5 זוגות של ראשי סיליקון בגדלים שונים, יפה מצידה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 4 Active

מאת

אחרי שבמשך שנים אוזניות הספורט שלה היו גם האוזניות היקרות יותר בקטלוג שלה, השנה ג’אברה מנסה שיטה אחרת: כפי שהשיקה לצד דגם ה-Elite 7 Pro את הגרסה הספורטיבית Elite 7 Active, כעת היא משיקה לצד דגם רמת הכניסה Elite 3 את הגרסה הספורטיבית והמשודרגת קלות, Elite 4 Active, המתומחרת באופן די תחרותי ומציעה קצת יותר עבור המחיר הזה.

Jabra Elite 4 Active (צילום: גד גניר)

כיאה לרמת המחיר שלהן Elite 4 Active הן גרסה פשוטה יותר למראה מדגם הספורט היקר יותר, ה-Elite 7 Active, אבל גם במסגרת מגבלות התקציב, ג’אברה עשתה כאן עבודת עיצוב נאה, גם ויזואלית וגם ברמה הפרקטית: הכיסוי החיצוני של האוזניות הוא בגימור מט נעים למגע ולחיץ, במקום שימוש במשטחי מגע. הלחצנים עצמם מעט קשיחים מדי לטעמי, ולחיצה עליהם דוחפת את האוזניות עוד יותר עמוק ומזיזה אותן, מה שעשוי להיות לא כל כך נוח לחלק מהמשתמשים. ג’אברה הגדירה סט לחיצות סטנדרטי שקל להתרגל אליו, אבל לא מספקת אפשרות לערוך או לשנות את סט הלחיצות האלו. אם שמים לרגע בצד את נושא הלחיצות,  האוזניות עצמן, כמו כל האוזניות בסדרה, יושבות בתוך האוזניים בצורה נוחה ויציבה, עם מעין צוואר ארוך שעליו יושב ראש הסיליקון שנכנס עמוק יחסית לתוך האוזניים ומסייע ככה גם לאיטום הפאסיבי לרעשים. ג’אברה היא בין היצרניות היחידות בשוק שיודעות לעצב אוזניות ספורט שיושבות בבטחה בתוך האוזן בשעת פעילות, בלי שימוש בסנפירי ייצוב, וכך גם ה-Elite 4 Active. אין כאן “גבעולים” אז אי אפשר להסיר אותן במשיכה מהירה מהאוזניים, אבל מי שחי בתחושה מתמדת של חרדה שהאוזניות ינשרו  מהאוזניים שלו, ה-Elite 4 Active, נותנות שקט נפשי מהבחינה הזאת. תקן העמידות שלהן למים הוא IP57, שזה קצת יותר מה-Elite 3, והן יעמדו בגבורה בזיעה, התזות מים וגשם.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Sony LinkBuds

מאת

רוב יצרניות האוזניות היום משקיעות את מירב מאמציהן בשיפור היכולת שלהן לנתק את המשתמש מהסביבה, בין אם באמצעות עיצובים המשפרים את האטימה הפאסיבית, ובין אם ע”י מנגוני ביטול רעשי אקטיביים. מעטות היצרניות שמשקיעות משאבים בצד השני של המטבע: שיפור המודעות לרעשי הסביבה. רוב אוזניות ה-True Wireless בשוק כיום מציעות מצב שקיפות, אבל מדובר במנגנון שעובד בצורה מסורבלת משהו: כשהוא מופעל, המיקרופונים קולטים את רעשי הרקע ומשמיעים אותם למשתמש, כדי לקזז את האטימה הפאסיבית של האוזניות. מעבר לכך שהתוצאה לא טבעית ומזכירה מכשיר שמיעה, כל האופרציה הזאת מבזבזת סוללה. ה-LinkBuds של סוני מציגות גישה שונה ומהפכנית בהקשר הזה: הן מעוצבות עם חור במרכזן, באופן שמאפשר לרעשי הרקע להכנס ללא הפרעה לאוזניים וללא תיווך אלקטרוני כלשהו. איך הדבר הזה עובד ומה הפשרות שצריך לקחת בחשבון? ניסיתי אותן בשבועות האחרונים והאמת שהן עוררו אצלי תהיות האם סדרי העדיפויות שלי בבדיקת אוזניות עדיין רלוונטיים.

Sony LinkBuds (צילום: גד גניר)



מאז ה-Buds Live של סמסונג לא נתקלתי באוזניות עם עיצוב כה ביזארי. החלק שנכנס לתוך האוזן הוא טבעתי עם חור במרכזו, אליו מחובר מבנה כדורי שסביבו מולבשת טבעת סיליקון עם סנפיר ייצוב. איך הדבר הזה יושב בתוך האוזן? האמת, מדהים. החלק הטבעתי לא נכנס לתוך תעלת האוזן, הוא רק מתמקם מחוצה לה, ושאר מבנה האוזניה פשוט מצא את מקומו באופן מיידי. איכשהו, העיצוב הזה עזר ל-LinkBuds להיתפס היטב באוזן שלי באופן שלא איפשר להן לנשור ממנה, גם לא בתנועות ראש חזקות. כל זה, יחד עם העובדה שהן קלילות במיוחד, גרם לי לא פעם לשכוח במשך דקות ארוכות שהן עליי ולהיזכר בכך רק כשנשמע דרכן צליל התראה מהסמארטפון אליו הן מחוברות.

כאלו ניסיתי: 1More PistonBuds Pro ו-ComfoBuds Mini

מאת

שוק אוזניות ה-True Wireless מוצף ביצרניות סיניות. רובן לא מוכרות להמונים, אבל חלקן צולחות את מחסום האנונימיות ומייצרות לעצמן שם וקהל נאמן. 1More אחת מהיצרניות האלו, החלה את דרכה באמצע העשור הקודם עם מטרה יומרנית משהו, להפוך לאלטרנטיבה הסינית של Beats. המיתוג הזה אמנם לא תפס, אבל החברה כן הפכה למותג מוכר: עוד לפני עידן אוזניות ה-True Wireless, החברה קצרה הצלחה נאה בגבולות סין, אבל את הכניסה המשמעותית שלה לשוק הגלובאלי הצליחה לבצע רק לאחר שאוזניות ללא כבל מקשר ביניהן הפכו למיינסטרים. בפברואר הצטרפו לקטלוג המגוון שלה בחו”ל שני דגמים חדשים ומסקרנים: ComfoBuds Mini, ו-PistonBuds Pro ואת שניהם בדקתי בתקופה האחרונה.

1More PistonBuds Pro ו-ComfoBuds Mini (צילום: גד גניר)

PistonBuds Pro

הדגם הבסיסי והזול יותר מבין השניים. למרות שהפלסטיקה די פשוטה, העיצוב עצמו נאה והאוזניות בהחלט לא נראות זולות. קייס הטעינה קומפקטי וכך גם האוזניות עצמן. הן נכנסות בקלות לתוך האוזן, אך כדי להשיג אטימה יעילה, יש לסובב אותן קצת בתוך האוזן, והודות למבנה שלהן שכולל מעין דסקית חיצונית, הפעולה הזאת די אינטואיטיבית. PistonBuds הן קלילות (4.5 גרם לאוזניה), והצורה שלהן ידידותית לאוזן כך שהן לא מפריעות גם בשימוש ממושך.


להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Edifier W820NB

מאת

אחרי שהותירה בי רושם כה עז עם ה-NeoBuds, טבעי היה שאסתקרן לגבי מוצרים אחרים של יצרנית האודיו הסינית הותיקה Edifier. כעת מגיע תורן של W820NB, אוזניות Over The Ear ביטול הרעשים מדרג הביניים של החברה. אלו ככל הנראה האוזניות הזולות ביותר מסוג זה שיצא לי לבדוק עד כה, ועל הנייר הן מתהדרות גם בזמן סוללה ארוך במיוחד ואפילו תמיכה בתקן Hi-Res Audio. איך כל זה עובד באוזניות שעולות פחות מ-250 ש”ח?

Edifier W820NB (צילום: גד גניר)

ניכר שאחד המקומות שחתכו בהם בהוצאות זה באריזה: כלפי חוץ היא אמנם מהודרת, אבל כאשר פותחים אותה מגלים את האוזניות עטופות בניילון פשוט, יושבות בתוך תבנית פלסטיק זולה, כשהאביזר היחיד המצורף הוא כבל USB-C ל-USB A. מה לגבי קייס או כבל אוזניות סטנדרטי? אין כאן כאלו. האוזניות עצמן הן כבר סיפור אחר לגמרי: העיצוב אמנם מאופק אבל נקי ורציני, הפלסטיקה איכותית והכל מורכב כהלכה. פתיחת הקשת, סיבוב האוזניות עצמן על ציריהן, הכל משדר אמינות מרשימה. גם כריות האוזניים והריפוד של הקשת רכים ונעימים מאוד למגע. W820NB קלות יחסית, לא לוחצות חזק מדי על האוזניים גם אצל בעלי גולגולות רחבות ואין בעיה לבלות איתן זמן רב על הראש.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Belkin Soundform Freedom

מאת

בלקין היא אחד המותגים המוכרים והותיקים בעולם האביזרים לסלולריים, בעיקר בקרב משתמשי מוצרי אפל. החברה התמקדה עד כה בעיקר בתחנות עגינה, מטענים, כבלים ומתאמים וכעת מסתערת על השוק הרותח ממילא של אוזניות True Wireless. בינואר האחרון נחת בישראל ליין האוזניות של החברה. לקחתי לבדיקה את ה-Soundform Freedom הדגם הבכיר בסדרה שמתהדר ביכולת נדירה: ניתן לאתר אותו, במידה ואבד, דרך אפליקציית Find My של אפל.

Belkin Soundform Freedom (צילום: גד גניר)

ה-Soundform Freedom מתאפיינות בעיצוב סטנדרטי למדי, אבל נראות טוב. גופן משלב שני גימורי פלסטיק שונים: מט באיזורים שנוגעים באוזן עצמה ומבריק בחלק החיצוני שלהן. לאוזניות “גבעולים” באורך בינוני אם כי שמנמנים מהרגיל. הן קלילות, וכמעט לא מורגשות באוזניים, וגם לא ינשרו אם תנענעו את הראש בפראות אבל האוזניים שלי כבר ארחו אוזניות שנתנו לי תחושה יותר מאובטחת מהאוזניות האלו. את חלקן החיצוני מכסים משטחי מגע גדולים יחסית שקצת מקשים למקם את האוזניות בתוך האוזניים מבלי לבצע פעולות שאתם לא מעוניינים בהן, אם כי אחרי מספר ימים של שימוש הצלחתי להתרגל למקם אותן תוך שימוש ב”גבעולים” בלבד. משטחי המגע מגיבים סה”כ לא רע ובזריזות להקשות. בלקין הגדירה סט הקשות סטנדרטי למדי ואינטואיטיבי ששולט על עוצמת השמע, ניווט בין שירים ואפילו הפעלה של הסייען הוירטואלי. מעוניינים לשנות את הסט שהגדירה בלקין? חבל, כי בניגוד לאוזניות אחרות, אין כאן דרך לעשות זאת.

להמשך קריאה