השנה היא 2006, האייפון עדיין רק מתבשל בקופרטינו ובינתיים בקטלוגים של חברות הסלולר ישנה הפרדה ברורה מאוד בין טיפשפונים לקהל הרחב, לסמארטפונים עבור אנשי עסקים. כל אחד ידע באותה תקופה שטיפשפונים הם פרקטיים יותר, והבחירה בהם היתה גם קלה יותר: היו להם מצלמות טובות יותר, ממשק אינטואיטיבי חלק ומהיר יותר, הם היו נכנסים יותר בקלות לכיסים, וגם לא קראו להם טיפשפונים. זה עדיין לא הפריע לאנשים כמוני לרייר על סמארטפונים שבזמנו היו מכשירים גדולים, מסורבלים, עם מערכת הפעלה שנועדה למחשבי כף יד ועל הדרך גם לשמש כמכשיר לשיחות טלפון. לקנות ב-2006 סמארטפון היה לבחור ללכת עם לבנה (במונחי 2006) בכיס ולחיות בשלום עם באגים וסטיילוס, אבל עם יכולות ניהול יומן משודרגות ואפשרות להתקין אפליקציות מהמבחר המצומצם שהיה קיים אז. לא פחות חשוב, סמארטפונים כמו HTC Athena ו-Nokia E90 Communicator היו סמל סטטוס, מכשירים למקצוענים, מעין מועדון סגור של מי שמתעסק עם הטלפון שלו וזוכה לפריבילגיות כמו מסך ענק, לעיתים מקלדת פיזית ואפילו GPS.
Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)| מסך ראשי (פתוח) | 8.0-inch Foldable Dynamic LTPO AMOLED 2X |
| קצב רענון מסך ראשי | 120Hz |
| בהירות שיא מסך ראשי | 2,600 nits |
| מסך כיסוי (מקופל) | 6.5-inch Dynamic LTPO AMOLED 2X |
| רזולוציית מסך כיסוי | 2520 x 1080 |
| יחס גובה-רוחב מסך כיסוי | 21:9 |
| קצב רענון מסך כיסוי | 120Hz |
| מעבד | Qualcomm Snapdragon 8 Elite for Galaxy |
| RAM | 12GB / 16GB LPDDR5X |
| אחסון | 256GB / 512GB / 1TB UFS 4.0 |
| חריץ microSD | לא |
| מצלמה ראשית אחורית | 200 MP עם OIS |
| מצלמה אולטרה-רחבה | 12 MP עם autofocus |
| מצלמה טלפוטו | 10 MP, 3x optical zoom |
| מצלמת סלפי מסך כיסוי | 10 MP |
| מצלמת סלפי מסך פנימי | 10 MP |
| קיבולת סוללה | 4,400 mAh |
| טעינה קווית | 25W |
| טעינה אלחוטית | 15W |
| טעינה אלחוטית הפוכה | נתמך |
| משקל | 215 גרם |
| עובי פתוח | 4.2 mm |
| עובי מקופל | 8.9 mm |
| זכוכית חיצונית | Corning Gorilla Glass Ceramic 2 |
| מסגרת | Armor Aluminum |
| עמידות מים ואבק | IP48 |
ביצועים: אנדרואיד 23 וה-AI שעלול לעלות כסף
ב-2007 הגיע האייפון והרס את הכל. זה לא רק שבין לילה לכולם היה פתאום אייפון או אנדרואיד. כל החלק העליון של הקטלוגים של יצרניות הסלולר התכנס למיינסטרים. אנשי עסקים העדיפו אייפון שנתן להם את כל מה שסמארטפונים נתנו, רק בממשק נוח בהרבה, וסמל הסטטוס הזה נעלם, עד לשנת 2019, כשנולד ה-Galaxy Z Fold הראשון. כמו אבותיו הקונספטואליים שדיברו ב-Windows Mobileית וב-Palmית, גם המכשיר המתקפל של סמסונג היה מכשיר שדרש המון פשרות מצד המשתמשים בכל הקשור להתמודדות היום יומית עם הגודל הפיזי שלו והעמידות, אבל גם נתן להם מסך עצום, ריבוי משימות נוח יותר ולמי שזה מדבר אליו, שימוש גם כסמל סטטוס. במהלך שש השנים שחלפו מאז בדקתי כמעט את כל הדורות בסדרה, וכעת הגיע Galaxy Z Fold 7, החוליה החדשה ביותר באבולוציה שמגיעה עם AI, מצלמות משודרגות, וחשוב מכל, צמצום היקפים דרסטי שאמור להקל על השימוש היומיומי במכשיר.
סמסונג בנתה את המכשיר היקר והמתקדם ביותר שלה על בסיס ערכת השבבים החזקה והמתקדמת שיש לקוואלקום להציע השנה: Snapdragon 8 Elite. זיכרון RAM בנפח של 12 גיגה ואחסון בנפח של 256 גיגה (ישנן גם גרסאות עם 512 ו-1 טרה לחובבי הקבצים שביניכם) מבטיחים שבעיות ביצועים לא יהיו לכם כאן, לא שביצועים היו אי פעם בעיה במכשירי Fold שתמיד התברכו במפרט המשובח ביותר בנמצא. בגזרת התוכנה, Galaxy Z Fold7 מגיע עם Android 16, העדכנית ביותר כשמעליה הממשק של סמסונג, One UI בגרסה 8. סמסונג, כפי שעשתה בשנים האחרונות, מתחייבת ללא פחות מ-7 שנים של עדכוני גרסה ועדכוני אבטחה, מה שאומר שאי שם ב-2032 תשבו ערב אחד ותחכו בקוצר רוח להגעתה של אנדרואיד 23 והיא באמת תגיע.
כרגיל במכשירי Fold, המעבר בין המסך החיצוני למסך הגדול הנפתח הוא חלק וזריז. מפתחי האפליקציות הגדולות עדיין לא מציעים גרסאות ייחודיות למסך הגדול והריבועי של ה-Fold ורוב הזמן מקבלים פשוט גרסה מוגדלת של האפליקציה, אבל בכל מה שקשור לריבוי משימות וחלוקת המסך לאפליקציות שונות, העבודה עם Fold7 בהחלט מהנה ונוחה. הפינוק שהמסך הגדול מציע הוא ביכולת לקבל תובנות AI של ג’מיני על המסך כמו סיכומים והסברים לטקסטים, תמונות וסרטונים כחלון צף שניתן לשחק עם הגודל והמיקום שלו, כמו מחשב או טאבלט אמיתי. חבילת ה-AI כאן כוללת אפשרויות מתקדמות לעריכת תמונות, יצירת תמונות בהתבסס על שרבוטים, עריכה מתקדמת של אודיו בסרטונים שצילמתם ואפילו תכונה חמודה בשם Photo Ambient Wallpaper, שלוקחת תמונה שצילמתם והגדרתם כטפט במסך הבית, ומשנה בה את התאורה ומזג האוויר בהתאם למידע עדכני מאפליקציית מזג האוויר. אגב מזג אויר, סמסונג שחררה הצהרה מעורפלת משהו לגבי המשך השימוש החינמי בתכונות ה-AI במכשיריה. עד סוף שנת 2025 כל התכונות זמינות לשימוש ללא הגבלה, אך לאחר מכן ייתכן שחלק מהיכולות יהיו זמינות בתשלום בלבד. מה יהיה זמין לשימוש חופשי ומה יעלה לפתע כסף וכמה? זה החלק המעורפל. ניסיתי לשאול את ג’מיני דרך הטלפון אבל גם שם לא קיבלתי תשובה ברורה בינתיים.
מבנה ומסכים: דיאטה קיצונית והעט שנשאר בחוץ
הבשורה המשמעותית ביותר ש-Galaxy Z Fold7 מביא איתו היא במבנה שלו. הוא עדיין מכשיר מתקפל שנפתח לשניים, אבל עבר דיאטה קיצונית. במספרים, הוא דק יותר ב-25% מהדור הקודם, וב-48% (!) ביחס לדור הראשון של Galaxy Fold, שוקל 215 גרם בלבד, 24 גרם פחות מהדור הקודם, 62 גרם פחות מהדור הראשון, ואפילו 3 גרם פחות מה-Galaxy S25 Ultra שבכלל אינו מכשיר מתקפל. המספרים האלו אמנם הגיעו מהמצגת של סמסונג בתדרוך לעיתונאים, אבל את המשמעות שלהם מרגישים בפועל בשימוש היומיומי במכשיר: במצב מקופל הוא דקיק מאי פעם, רק 8.9 מילימטר, עובי לגיטימי לגמרי אפילו למכשיר שאינו נפתח לשניים, ועבה סה”כ ב-0.7 מילימטר מ-Galaxy S25 Ultra שאף אחד לא טען לגביו שהוא שמנמן. במצב פתוח, עובי הגוף שלו הוא כ-4.2 מ”מ. כמה דק זה? זה עובי שכמעט לא משאיר מקום למסגרת סביב שקע הטעינה של המכשיר, זה עובי שדורש מיומנות מסוימת כדי לפתוח אותו בקלות, וזה עובי דקיק ברמה מעוררת חשש לעמידות שלו. מצד שני, הוא בנוי היטב, יש לו מסגרת אלומיניום שאמורה למנוע ממנו להתכופף, מנגנון הקיפול עושה רושם חזק, והוא אפילו מציג עמידות למים ועמידות מסוימת לאבק (IP48), אותו אבק שהציב סכנת מוות לדורות הראשונים של המכשיר. קשה להפריז בחשיבותה של הדיאטה הזאת, כי אי הנוחות שנבעה מהממדים של הדורות הקודמים היתה בין הגורמים שהפכו אותו לכזה מכשיר נישה. ככל שהוא מתקרב בממדיו (כשהוא סגור) למכשירים קונבנציונליים, המשתמשים צריכים להתפשר פחות על הנוחות.
במסגרת הצרת ההיקפים, הוגדלו המסך החיצוני והמסך הפנימי של המכשיר כך שמקבלים כאן יותר קצת יותר אינצ’ים באריזה קטנה יותר. שני המסכים הם בעלי פאנל LTPO AMOLED עם קצב פריימים של 120 הרץ. המסך הפנימי הוא בגודל 8 אינץ’ (לעומת 7.6 בדור הקודם) ומציג רזולוציה של 1968 על 2184 פיקסלים, והמסך החיצוני הוא בגודל 6.5 אינץ’ (לעומת 6.3 אינצ’ בדור הקודם) ומציג רזולוציה של 1080 על 2520 פיקסלים. המסכים, כרגיל אצל סמסונג, צבעוניים מאוד, חדים ומוארים היטב. צמצום העובי של המכשיר בא עם שתי פשרות משמעותיות בגזרת המסך: בדגמים קודמים מצלמת הסלפי הפנימית היתה מוסתרת בתוך המסך תחת פיקסלים מוארים. במקרה של Galaxy Z Fold7, מדובר בחור מצלמה סטנדרטי לחלוטין, פשרה שבקושי שמתי לב אליה. הפשרה השניה משמעותית יותר עבור חלק ממשתמשי המכשיר, בעיקר קהל חובבי סדרת הנוט ז”ל: בשונה מכל מכשירי ה-Fold מאז ה-Fold3, ה-Fold7 לא תומך ב-S-Pen של סמסונג בשום צורה. אישית, מעולם לא הייתי מהמשתמשים של העט הזה אבל אני לגמרי יכול להבין את מי שהשמטת התמיכה בו תהיה עבורו מכה קשה.
צילום: החיישן מהאולטרה וסלפי משני הצדדים
בשנים האחרונות, עם התקדמות האלגוריתמים של עיבוד תמונה בסמארטפונים, שינויי החומרה במערכי הצילום בין דורות המכשירים הם פחות משמעותיים. העניין הוא שבמקרה של Fold7 היה מה לשפר כדי לקרב אותו יותר לסטנדרט של מכשירי דגל. כך קרה שהחיישן העיקרי הוחלף מכזה עם 50 מגה פיקסל לכזה עם רזולוציית 200 מגה פיקסל (אותו אחד מה-Galaxy S25 Ultra ומה-Galaxy S25 Edge), ייצוב תמונה וצמצם רחב יותר, f/1.7. בנוסף, ל-Fold7 מצלמת טלפוטו 10 מגה פיקסל וזום אופטי כפול 3, גם היא עם ייצוב תמונה וצמצם f/2.4. כמו כן, על הצילום הרחב אחראית מצלמת 12 מגה פיקסל עם צמצם f/2.2. זה לא שהיה לדורות הקודמים של Fold במה להתבייש בתחום הצילום, אבל מערך הצילום של Galaxy Z Fold7 נופל כרגע רק ביחס לזה של האולטרה, אבל יספק בהחלט את רוב המשתמשים. הוא מצלם נהדר ביום ובלילה, וגם מתמודד יפה עם אובייקטים בתנועה. בצילום ללא זום מקבלים תמונות חדות, ממוקדות ומפורטות, עם צבעוניות נאה ולא מוגזמת, וטווח דינמי רחב.
בצילום רחב או בזום כפול 3 והלאה התוצאות בתאורה אידיאלית מרשימות. יש ירידה מסוימת באיכות ככל שתנאי התאורה הופכת למאתגרת יותר, אבל עדיין, באופן כללי, איכות הצילום כאן מרשימה מאוד. שדרוג נרשם גם בגזרת מצלמות הסלפי, החיצונית והפנימית. לפנימית אמנם זוית צילום רחבה יותר, אבל שתיהן מתהדרות במפרט דומה, רזולוציית 10 מגה פיקסל וצמצם f/2.2, ומפיקות תמונות פורטרט חדות עם טשטוש רקע מדויק למדי, טיפול טוב בגווני עור וצבעים יפים באופן כללי.
סוללה ושמע: הישרדות דקה ורמקול שרק עובר
למרות הצמצום בעובי המכשיר, סמסונג הצליחה לדחוס לתוכו סוללה בקיבול זהה לזה של הדור הקודם, 4400mAh. השילוב בין מכשיר עם מסך פנימי ענק וסוללה בקיבול נמוך מהממוצע הוא לא שילוב מבטיח, אבל בפועל התוצאות סבירות ואפילו יותר מכך: בימים בהם השתמשתי אך ורק במסך החיצוני, הצלחתי לסחוט מהסוללה כמעט כ-8 שעות מסך. בימים שבהם עשיתי שימוש משולב, זמני המסך היו מן הסתם נמוכים יותר ועמדו על כ-6 שעות שגם זה, לא רע בכלל. פחות מרשים הוא הספק הטעינה שעומד עדיין על 25 וואט בלבד ומאפשר לטעון קצת פחות מ-50% סוללה בתוך חצי שעה. ל-Galaxy Z Fold7 גם טעינה אלחוטית בהספק של 15 וואט, וטעינה אלחוטית הפוכה למי שמעוניין לטעון אוזניות על גב המכשיר בהספק של 4.5 וואט. עוצמת הרמקול מקבלת ציון עובר מבחינתי אבל לא הרשימה במיוחד, וגם איכות השמע לא יוצאת דופן לטובה, אם כי גם לא גרועה במיוחד.
- ✓ביצועים חזקים ומהירים בזכות מעבד Snapdragon 8 Elite ו-12GB RAM.
- ✓התחייבות לעדכוני גרסה ואבטחה למשך 7 שנים.
- ✓עיצוב דק וקל משקל באופן משמעותי לעומת הדורות הקודמים.
- ✓עמידות למים ואבק בתקן IP48.
- ✓מסכים איכותיים, חדים ומוארים היטב עם קצב רענון של 120 הרץ.
- ✓מצלמה ראשית משודרגת של 200 מגה-פיקסל המפיקה תמונות מעולות.
- ✓חוויית ריבוי משימות וחלוקת מסך נוחה ויעילה במסך הפנימי.
- ✗חוסר תמיכה מוחלט בעט ה-S-Pen.
- ✗חלק מתכונות ה-AI עלולות לדרוש תשלום לאחר שנת 2025.
- ✗מהירות טעינה איטית יחסית של 25 וואט בלבד.
- ✗עוצמת רמקולים ואיכות שמע בינוניות בלבד.
- ✗מרבית האפליקציות אינן מותאמות למסך הריבועי ומציגות רק גרסה מוגדלת.
- ✗מצלמת הסלפי הפנימית ממוקמת בחור סטנדרטי וכבר אינה מוסתרת מתחת למסך.
Galaxy Z Fold7 הוא עדיין היורש החוקי של קטגוריית הסמארטפונים בעידן של 2006. הוא מציע יתרונות שסמארטפונים מיינסטרימים לא מציעים, הוא נותן ערך מוסף למי שעובד עם הסמארטפון שלו בדרכים והוא עדיין סמל סטטוס. יחד עם זאת, בסמסונג עובדים קשה כדי להפוך את הפשרות למי שגירד את ה-7190 ש”ח כדי לרכוש אותו, ליותר נסבלות וזה בהחלט ניכר בשימוש יומיומי: הן בממדים שהופכים לנסבלים יותר, והן ביכולות הצילום. אחרי שהפך לנוח יותר בכיס, הגיע הזמן שסמסונג תמצא דרכים להפוך אותו גם לנוח יותר בארנק.
- ✓המכשיר המתקפל הקל ביותר בקטגוריה (215 גרם בלבד) הנוח מאוד לאחיזה
- ✓עיצוב דק במיוחד בעובי של 4.2 מילימטר בלבד במצב פתוח
- ✓מסכים גדולים ורחבים יותר, כולל מסך חיצוני שימושי יותר ביחס של 21:9
- ✓מצלמה ראשית משודרגת של 200 מגה-פיקסל המשפרת דרמטית את איכות התמונות
- ✓ביצועים מעולים עם מעבד Snapdragon 8 Elite ומצלמת סלפי פנימית משופרת לשיחות וידאו ברורות
- ✗סוללה בקיבולת קטנה יחסית של 4,400 מיליאמפר שאינה משודרגת מהדור הקודם
- ✗מהירות טעינה קווית איטית המוגבלת ל-25 וואט בלבד
- ✗מצלמת זום כפול 3 באיכות בינונית בהתחשב בתג המחיר הגבוה של המכשיר
- ✗מטרדים עיצוביים קלים כמו בליטת מצלמה רוטטת והיעדר תקן עמידות ה-IP הגבוה ביותר בשוק
- ✓עיצוב דק וקל משקל באופן יוצא דופן (רק 4.2 מילימטר במצב פתוח ומשקל של 215 גרם)
- ✓מסכים משופרים וגדולים יותר (מסך חיצוני נוח יותר בגודל 6.5 אינץ ומסך פנימי בגודל 8 אינץ)
- ✓שדרוג דרמטי למערך הצילום עם מצלמה ראשית של 200 מגה-פיקסל
- ✓חומרה חזקה וביצועים מעולים עם מעבד Snapdragon 8 Elite ו-12GB RAM
- ✓תוכנה מתקדמת מבוססת אנדרואיד 16 ו-One UI 8 עם תכונות AI
- ✓עמידות למים בתקן IP48
- ✗הסרת התמיכה בעט ה-S Pen מהמסך
- ✗מחיר יקר במיוחד המתחיל ב-1,999.99 דולר (עלייה של 100 דולר מהדגם הקודם)
- ✗היעדר עמידות בפני אבק וחול
- ✗סוללה בנפח ללא שינוי (4,400mAh) שמספקת ביצועים פחותים בהשוואה למכשירי דגל רגילים
- ✓עיצוב דק וקל משקל באופן מרשים המקל על נשיאתו בכיס
- ✓מסכים גדולים ויפים יותר (מסך ראשי של 8 אינץ’ ומסך חיצוני רחב של 6.5 אינץ’)
- ✓מערכת מצלמות משודרגת ואיכותית הכוללת מצלמה ראשית של 200MP ומצלמת אולטרה-רחבה משופרת
- ✓ביצועים מעולים בזכות מעבד ה-Snapdragon 8 Elite
- ✓שילוב חכם של תכונות בינה מלאכותית (Gemini Live) המותאמות למסך המתקפל
- ✗מחיר יקר במיוחד של החל מ-1,999 דולר
- ✗חוסר תמיכה בעט ה-S Pen שהוסרה לטובת העיצוב הדק
- ✗חיי סוללה בינוניים שאינם משתווים למתחרים בקטגוריה
- ✗מצלמת חור (Punch-Hole) גלויה ובולטת במסך הראשי
- ✓מסך פנימי חלק לחלוטין וכמעט ללא קמט נראה לעין
- ✓עיצוב דק וקל משמעותית (עובי של 8.9 מילימטר ומשקל של 215 גרם) הנוח לאחיזה ושימוש
- ✓מסך חיצוני רחב וגדול יותר בגודל 6.5 אינץ’ המקל על שימוש יומיומי
- ✓ביצועים חזקים במיוחד הודות למעבד Snapdragon 8 Elite
- ✓מערך צילום משודרג הכולל חיישן ראשי של 200 מגה-פיקסל באיכות גבוהה
- ✓ורסטיליות מצוינת ונוחות במעבר בין מצב טלפון למצב טאבלט
- ✗חוסר תמיכה מוחלט בעט הסטילוס S Pen עקב הסרת שכבת הדיגיטייזר במסך
- ✗תג מחיר גבוה במיוחד של החל מ-1,999.99 דולר
- ✗אין הגנה מלאה מפני חדירת אבק (דירוג IP48 בלבד)
- ✗חיי סוללה בינוניים וקצב טעינה איטי המוגבל ל-25 ואט בלבד
- ✗קושי פיזי בפתיחת ופריסת המכשיר בשל המבנה הדק והמרובע שלו
- ✗היעדר תמיכה מובנית באביזרי MagSafe ללא כיסוי ייעודי
- ✗הגבלת נפח הזיכרון המרבי של 16GB RAM רק לדגם היקר ביותר בנפח 1TB
לצערי, לא בטוח בכלל שאחזור לסמסונג (אני עכשיו עם מכשיר יפני של שארפ, עם חיישן מצלמה של 1 אינץ') – לאחר שני מכשירים (S9 PLUS ונוט 20 אולטרה) שחטפו את בעיית הפס הירוק האנכי. אחד מהמכשירים פעמיים (לאחר החלפת מסך). זו בעיה שסמסונג מסרבים להכיר בה רשמית, ושפשוט לא מתקבלת על הדעת. והיא פושה בכל טווח המכשירים של סמסונג מאז נוט 10 בערך. כולל מכשירים חדשים כמו S24 או S25. בנוסף לכך, סמסונג הסירה הרבה יכולות שהיו במכשירים שלה – כמו חריץ הרחבה לאחסון, יציאת אוזניות, וסוללה נשלפת – לאורך השנים. הם מנסים להיות יותר אייפון מאייפון. לא מעוניין באייפון, ולא מעוניין בהם.
לגמרי איתך, אורן.
ביקורת מעולה נוספת
רוב תודות!
אביב