Sony

כזה ניסיתי: Sony Xperia X Performance

מאת
במשך שנים שיווקה סוני מוצרי אלקטרוניקה במחירים מעט יקרים יותר ממתחרותיה. בחלק גדול מהמקרים, לתוספת המחיר ששילמתם עבור המותג סוני, היתה תמורה שהשתקפה במוצר עצמו, או לפחות היתה להם הילה של מוצרים שמצדיקים את התוספת הזאת: מחשבי VAIO לדוגמה היו אמנם יקרים יותר מרוב המתחרים, אבל אני מכיר לא מעט אנשים שקנו כאלו שעדיין מדברים עליהם בעיניים נוצצות, ויודעים לספר על איכות בנייה טובה יותר מהמתחרים, פטנטים, עיצוב נאה יותר והנדסת אנוש ייחודית לסוני. כפי שלמדתי במהלך השנים האחרונות, גם לסמארטפונים של סוני יש מעריצים, אם כי זה לא ממש משתקף במכירות. בעוד בתחום קונסולות המשחקים שברה סוני שיאי מכירות חדשים, שנת 2015 היתה השנה הגרועה ביותר של חטיבת המובייל של סוני מאז שנת 2011, ושנת 2016 מסתמנת בעיני רבים כשנת הלהיות או לחדול של היצרנית היפנית בסלולר.

Sony Xperia X Perfromance, אחת המצלמות הסלולריות המהירות בשוק (צילום: גד גניר)


כל עוד המכירות בסדר, יצרניות סלולר ממעטות לעשות שינויים גדולים מדי בשמות וסדרות המכשירים שלהן.  זה אמנם מסקרן ומייצר כותרות, אבל זה מבלבל את הקהל הקבוע של החברה. לאור המכירות החלשות בשנת 2015 החליטו בסוני להשיק ב-2016 סדרת מכשירים חדשה, סדרת Xperia X. באופן רשמי, לא מודים בסוני שהסדרה הזאת מחליפה את סדרה Z, אבל באופן מעשי זה מה שהיא עושה בדיוק. המכשיר שביקשתי לקבל לבדיקה מהסדרה הזאת הוא ה-Sony xperia X Performance, המכשיר המתקדם, והחזק ביותר בקטלוג הסמארטפונים של סוני לשנת 2016.

להמשך קריאה

כאלו השוויתי: Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P

מאת
עד השנה,
נשמר פחות או יותר סדר  ברור וקבוע בכל מה שקשור לתזמון השקות של מכשירים חדשים. יצרניות האנדרואיד היו
משיקות את מכשירי הדגל העיקריים שלהן באיזור פברואר-מרץ-אפריל, בסמוך או במהלך כנס
MWC
בברצלונה. במקביל, בשנים האחרונות החל להיווצר “גל שני”. זה התחיל עם
מכשיר ה-Note  הראשון של סמסונג, שמיצב את הגל הזה
ככזה המורכב ממכשירי פאבלט, נישתיים יותר. משנה לשנה, המכשירים המושקים בגל הזה הפכו
לחשובים יותר ומעוררי עניין. השנה, הגל השני הזה כלל בנוסף לסמסונג עם הנוט 5 שלה,
גם את LG עם ה-V10 ואת סוני,
שחיכתה עם סדרת ה-Z5 שלה (ועם ה-Z5 Premium, המסקרן ביותר בסדרה הזאת) עד לכנס IFA
בברלין בסמוך לחודש ספטמבר. באוקטובר הוכרזו גם מכשירי ה-Nexus
החדשים, וביניהם ה-Nexus 6P של Huawei. כך נוצרה
רביעיית מכשירי פרימיום סופר אטרקטיבית ומסקרנת ששווה פרוייקט השוואה מיוחד.

Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P (צילום: גד גניר)


בערך
בתקופה הזאת הבנתי שאני זקוק לסמארטפון חדש. הכרזתי על כך בפוסט מיוחד שבו גם הסברתי מהם הקוים שינחו אותי בבחירת הסמארטפון החדש שלי. אם עקבתם אחר הבלוג
בחודשים האחרונים, ודאי שמתם לב שלא טרחתי לחכות לסיום הפרוייקט הזה, והזמנתי
לעצמי את ה-Nexus 6P, לאחר שכבר
הכרזתי שזהו המכשיר הבא שלי. איזה ערך אובייקטיבי יכול להיות להשוואה בין ארבעה
מכשירים שאחד מהם רכשתי בעצמי? ובכן, את ה-Nexus 6P
שלי רכשתי בחו”ל, במחיר זול יותר מזה הנמכר בישראל, ובנפח שכלל אינו נמכר
בארץ. כפי שתראו בהמשך, רוב הזמן, הפערים בין המכשירים די מינוריים. לפיכך ברגע
שיכולתי לקנות אחד מהם (ולא אכחיש, אחד שהיתה לי העדפה ברורה כלפיו) במחיר טוב,
עשיתי זאת. עם זאת, כאשר אני בא לבחון את המכשירים זה מול זה, ושואל את השאלה איזה
מהם הוא המכשיר הטוב ביותר ושהייתי ממליץ על קנייה שלו בישראל, התחרות נפתחת מחדש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia Z5 Premium

מאת
המפרט
הדרוש למכשיר דגל של שנת 2015 נקבע בחודש מרץ השנה, עם השקת ה-Galaxy S6
וה- HTC One M9. כל המכשירים שבאו אחריהם הציעו מפרט
דומה פחות או יותר: מעבדים בעלי 8 (או 6) ליבות, זכרון RAM
שנע בין 3 ל-4 גיגה, מצלמה ברזולוציה של למעלה מ-13 מגה פיקסל, מנגנון מיקוד
בלייזר, מייצב תמונה ומסך בגדלים שבין 5.2 ל-5.5 אינטש, עם רזולוציית 1080p
או 2K. גל ההשקות השני של השנה, שכלל מכשירים כמו ה-Note 5 ,LG V10 ואחרים, כלל שדרוגים קלים וקיבוע הסטנדרט
בקצה העליון, כמו רזולוציית 2K. קורא
טביעות אצבעות בכל מכשיר ו- 4 גיגה זכרון RAM. 
 Sony Xperia Z5 Premium (צילום: גד גניר)


סוני, אשר
לא התייצבה לכנס MWC בברצלונה עם מכשיר משמעותי, הגיעה אל IFA
עם שלושה מכשירים חדשים בסדרת ה-Z5: ה-Compact, ה-Z5 הרגיל, אותו בדקתי לפני כשבועיים, והמכשיר היקר, והמסקרן מכולם, ה-Sony Xperia Z5 Premium אשר מתהדר בנתון אחד במפרט שטרם נראה בשוק
הסמארטפונים: מסך המציג רזולוציה חסרת תקדים בעולם הסמארטפונים: 4K.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia Z5

מאת
את ההיכרות
שלי עם סדרת מכשירי ה-Xperia Z,
מכשירי הדגל של סוני, התחלתי לפני כמעט שנתיים עם ה-Z1.
תלונה עיקרית אחת היתה לי (וגם לאחרים) לגבי סוני: היא משיקה מכשירי דגל כמעט זהים זה לזה,
בהפרשי זמנים קצרים יותר מכל חברה אחרת. השנה, משהו בהתנהלות הזאת מעט השתנה,
לפחות מבחינת הקהל הישראלי. בין ה-Z3 ל-Z5
הושק באופן מוגבל, ורק בשווקים בודדים, מכשיר שבחלק מהמקומות נקרא Z4,
ובחלק מהמקומות נקרא Z3 Plus.
המכשיר הזה דילג על השוק הישראלי, ובמקומו קיבלנו את סדרת מכשירי ה-Z5,
סדרה הכוללת גרסת Compact,
גרסת פרימיום, ואת גרסת המיינסטרים עליה אספר לכם בפוסט הזה, ה-Xperia Z5.
פלח השוק של סוני בישראל עומד על 3 אחוזים. האם ה-Z5
הוא המכשיר שיאפשר לסוני לתפוס נתח רחב יותר, ולנגוס באלו של סמסונג ו-LG?
Sony Xperia Z5, בגלל המצלמה? (צילום: גד גניר)


ה-Xperia Z5
הוא מכשיר חזק ומהיר מאוד, בין המהירים ביותר שבדקתי בתקופה האחרונה. לא נתקלתי בו
לא בגמגומים כלשהם ולא בשום בעיות יציבות. לא הרגשתי צורך לאתחל אותו בשום שלב
שהיה אצלי, וגם כשכרטיס הזכרון העמוס שלי בתוכו, ה-Z5
לא הראה קושי בהתמודדות או ירידה בביצועים. ניתן בהחלט לזקוף זאת לטובת מעבד ה-Snapdragon
810 עליו מבוסס המכשיר הזה. עם זאת, עם כוח גדול
מגיעה גם התחממות רבה. כמו כל מכשיר אחר המבוסס על המעבד הזה, ולמרות שמדובר בגרסה
העדכנית של המעבד, הגרסה שקוואלקום הבטיחה שנפתרה בה בעיית ההתחממות, גם ה-Z5
נוטה להתחמם יותר ממכשירים עם מעבדים אחרים. לא תיכוו ממנו, אבל אחרי צילום וידאו,
משחק ממושך, ניווט, או כל פעילות אחרת שדורשת משאבי מעבד, האיזור שליד עדשת המצלמה
יהיה מאוד לא נעים למגע. סוני בחרה להסתמך על זכרון RAM
בנפח של 3 גיגה, בזמן שחלק ממתחרותיה כבר משלבות זכרון בנפח של 4 גיגה. נכון להיום
זה לא באמת משנה, וכאמור ה-Z5 הוא
מהמכשירים המהירים ביותר בהם יצא לי להתנסות לאחרונה, כך שחויית השימוש לא באמת
נפגעת מההחלטה הזאת. נפח זכרון האחסון איתו מגיע המכשיר עומד על 32 גיגה, כאשר את
הנפח הזה ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון.

להמשך קריאה

CES 2015: ההשקות הבולטות

מאת
LG G-Flex
2
אחת
ההכרזות החשובות ביותר ב-CES 2015
הגיעה כבר ביום הראשון של הכנס, עם השקתו של ה-G Flex 2,
ממשיך דרכו של ה-G Flex של LG,
המכשיר בעל המסך הקעור הראשון בייצור סדרתי. מדוע זו השקה כה חשובה? בראש ובראשונה
מדובר במכשיר חזק מאוד, אולי מכשיר האנדרואיד החזק ביותר שנחשף עד כה לציבור. גולת
הכותרת של מפרט המכשיר הזה כוללת את מעבד ה-Snapdragon
810, בעל 8 ליבות (4
במהירות של 2 גיגהרץ ועוד 4 במהירות של 1.5 גיגהרץ) וכמו ה-G3
ניתן להשיגו בשתי וריאציות: האחת עם 3 גיגה זכרון RAM
יחד עם 32 גיגה אחסון פנימי, או לחילופין 2 גיגה RAM
ו-16 גיגה בלבד נפח אחסון פנימי. כמו ב-G- Flex,
לא ניתן לשלוף את הסוללה מהמכשיר, אך LG
התחשבה במשתמשי המכשיר הקטינה את המסך לגודל טיפה שפוי יותר (5.5 אינטש) הגדילה את
הרזולוציה שלו ל-  1080p,
ואף הוסיפה אפשרות להרחבת זכרון באמצעות כרטיס MicroSD.
האם זה יסייע לו להפוך ליותר ממכשיר נישה? תלוי איך ייראה ה-G4,
אך בינתיים, מדובר במכשיר החזק ביותר שיש ל-LG
להציע.
LG G-Flex 2 (צילום: יח”צ)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia Z3

מאת
כ-10
חודשים חלפו מאז קיבלתי לידיי את מכשיר הדגל הראשון של סוני שבדקתי במסגרת הבלוג
הזה. את ה-Xperia Z1
קיבלתי בסמוך להכרזה בעולם על ה-Xperia Z2, את
ה-Z2 קיבלתי לידיי מספר שבועות לפני השקת ה-Z3,
וכעת, ה-Z3 נוחת אצלי על רקע השמועות ההולכות ומתגבשות
על דמותו של ה-Z4 של סוני שיושק לפי חלק מההערכות בכנס CES.
בפרק הזמן הזה, יצרניות אחרות כמו LG, HTC
ואפילו סמסונג (אלא אם מחשיבים גם את ה-Galaxy S5
וגם את ה-Note 4
כמכשירי דגל) השיקו רק מכשיר דגל אחד.
 

Sony Xperia Z3 (צילום: גד גניר)


את הטענות
שלי על המדיניות של סוני להשיק לעיתים קרובות מדי מכשירי דגל כבר שטחתי בפוסט שלי
על ה-Z2. בגדול, אני עדיין לא מבין את הצורך של סוני
להכריז בזה אחר זה על מכשירים מאוד דומים זה לזה מבחינת מפרט ועיצוב, אבל לפחות
דבר חיובי אחד ניתן להגיד על סוני בהקשר הזה, היא לא שוכחת את הלקוחות שלה,
ולאחרונה נודע כי כל סדרת מכשירי ה-Z שלה
תקבל עדכון לגרסת האנדרואיד החדשה ביותר, Lollipop,
כך שלפחות בהיבט הזה, הלקוחות של סוני שרכשו את מכשיר הדגל שלה בשנה שעבר
(וכנ”ל גם כל מי שרכשו את המכשירים שבאו אחריו), יכולים להיות רגועים שלא
יישארו מאחור.

להמשך קריאה

על אלו לא ניתן לסלוח: מפגעים סלולריים

מאת
הבלוג הזה
איפשר לי במהלך השנה האחרונה לפגוש מספר רב של סמארטפונים. כנודניק מוסמך, אספתי בתקופה
הזאת מספר תופעות קטנות ומרגיזות שחזרו על עצמן, תופעות שבחלקן פוסלות מבחינתי את
המכשירים ובחלקן אין ברירה אלא לנסות ולהמשיך לחיות איתן בשלום קר. מאחר ואוטוטו
מתחיל יום כיפור, אחסוך לכם את ההקדמות המיותרות. קבלו אותם, המפגעים הסלולרים
שאין עליהם מחילה:
כשכל
הכפתורים נמצאים בצד אחד

Nokia Lumia 925, נוקיה היא עבריינית קבועה בתחום מיקום כל הכפתורים הצד אחד של המכשיר (צילום: גד גניר)

קטונתי
מלהתווכח עם מומחי הנדסת האנוש של יצרניות הסלולר הגדולות בעולם. אם הם בטוחים
שלרכז את כל הכפתורים בצד אחד של הסמארטפונים שלהם זו החלטה הכי נכונה ארגונומית,
מי אני שאגיד אחרת? ובכן, אני משתמש. משתמש שמדי פעם רוצה להניח את הטלפון על
תושבת ברכב, כזאת שמחבקת את הטלפון משני צידיו. כאשר ממקמים את הכפתורים לאורך כל
הצד, התושבת הזאת לוחצת על הכפתורים, מנמיכה לי את הווליום, מפעילה את המצלמה,
וכו’. לחילופין, אני יכול להפחית קצת את לחץ האחיזה של התושבת ולהתפלל שהסמארטפון
בשווי כמה אלפי שקלים לא יעוף עליי בעצירה פתאומית, מעבר על פס האטה או חלילה
תאונה.

חיווי
הודעה קולית

חיווי תא קולי בין שלל חיוויים אחרים שדווקא כן ניתן להעלים בקלות (צילומסך: גד גניר)

אין לי ספק
שאת המפגע הסלולרי הזה ברא השטן בכבודו ובעצמו. מי מכם שלא התעצל (אני דווקא כן
מתעצל, וחבל) לבטל דרך חברת הסלולר את התא הקולי כנראה שלא מכיר את זה, אבל מדובר
בתופעה בקנה מידה של מחלת מין שלא ניתן להיפטר ממנה. לאמהות, שליחים ופקידות
בקופות חולים יש מנהג מרושע וארור להשאיר הודעות קוליות. חברת הסלולר מעדכנת את
בעל המכשיר כי ממתינה לו הודעה כזאת באמצעות חיווי. כבעל אנדרואיד, החיווי מופיע
לי בוילון ההתראות. מה כל כך מפריע בחיווי הזה? ובכן, לא ניתן להעלים אותו כמו כל
חיווי אחר. הדרך היחידה להיפטר ממנו היא להתקשר לתא הקולי, לשמוע את השליח אומר לך
“היי גד, אתה לא עונה ולי ואתה לא נמצא איפה שקבענו, להניח לך את המכשיר
בקבלה? אה, הנה אתה…”, ללחוץ על מספר כלשהו למחיקה, ואז ורק אז, החיווי
הארור יימחק. המכשיר הראשון בהיסטוריה שהצלחתי למחוק בו את החיווי של ההודעה
הקולית מבלי לבזבז את הזמן של להקשיב להודעה, היה ה-Huawei P7,
אך גם שם לא היתה תחושת ניצחון גדולה במיוחד. כשאיתחלתי יום אחד את המכשיר, החיווי
חזר. ניצחתי בקרב, אך לא במלחמה. הוא ישאר שם עד שאעשה את מה שאני באמת צריך
לעשות, לבטל את התא הקולי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Sony xperia Z2

מאת
הבלוג הזה קיים כמעט
שנה, ועם כל חודש שחולף, כמות הבקשות מצד קוראים שאבדוק מוצרים ספציפיים שמעניינים
אותם, הולכת וגוברת. הבקשה שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים בחודשים האחרונים, היתה
ללא ספק הבקשה שאבדוק את ה-Sony Experia Z2, במיוחד אחרי שכבר בדקתי
את ה-Samsung Galaxy S5, ה-HTC One (M8) וה-LG G3. אז קודם כל, תודה לכם קוראי הבלוג, מסתבר שאתם באמת מתעניינים
במה שאני כותב כאן (או שאתם רק מסתכלים על התמונות, וזה גם בסדר, באמת).

Sony xperia Z2 מציג שימוש בדפדפן על אתר אקראי שנתקלתי בו במקרה (צילום: גד גניר)


אז בואו נדבר קצת על
ה-Z2. עפ”י נתוני חברת Localytics, נכון לסוף חודש פברואר,
סוני ממוקמת במקום הרביעי בין יצרניות מכשירי האנדרואיד בעולם, מקום אחד מעל מוטורולה.
המיקום הזה אמנם נשמע מחמיא, אך בפועל סוני שולטת רק על 5% משוק מכשירי האנדרואיד
כיום. המיקום הזה, מאפשר לה להשיק ספינות דגל בזו אחר זו, מבלי ליצור יותר מדי רעש
בקרב משתמשים שקנו את המכשיר הכי מתקדם שלה וחשבו שהוא ימשיך לשאת בסטטוס הזה
לפחות שנה, כפי שנהוג, לרוב, אצל יצרניות אחרות. אצל סמסונג לדוגמא, שמועות שהחלו
לפרוח מיד לאחר השקת האס 5, על השקת מכשיר נוסף, מכשיר פרימיום העשוי מתכת (שמועות
שחוזרות על עצמן מדי כמה חודשים, והפכו בימים האחרונים ל-Samsung Galaxy Alpha), עוררו כעס אדיר
בפורומים ובקבוצות דיון של משתמשי סמסונג ברחבי העולם. ה-Z2 הוכרז בפברואר השנה,
במהלך תערוכת MWC בברצלונה, חצי שנה בלבד לאחר הכרזת ספינת הדגל הקודמת ה-Sony xperia Z1 (וזאת מבלי להזכיר את ה-Z1s, גרסא טיפה חזק יותר של
ה-Z1, שהוכרזה בינואר 2014, חודש לפני ה-Z2).

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Sony xperia Z1 Compact

מאת
אי שם, בימים
התמימים של פברואר 2011, הכריזה סמסונג על ה-Galaxy S2,
מכשיר הדגל שלה באותה תקופה. אחד היתרונות הגדולים שלו היה מסך “עצום”
בגודל של 4.3 אינטש (אייפון 4, מתחרהו הגדול, התגאה במסך בגודל 3.5 אינטש בלבד).
קצת יותר משלוש שנים חלפו מאז, ו-4.3 אינטש הוא כעת גודל מסך של מכשירי ביניים, או
אפילו מכשירי Low End
זולים ופשוטים. מכשירי ה-High End
של רוב היצרניות כיום מגיעים עם מסך בגודל של 5 אינטש ולמעלה מזה. חלק מהן מציעות
גרסאות מיני, קומפקטיות, לספינות הדגל שלהן, עם מסכים מעט קטנים יותר. ברוב המקרים
הגרסאות האלו שונות לא רק בגודל המסך, כי אם גם במפרט הטכני שלהן, וכך נוצר מצב
לדוגמא שמכשיר כמו ה-HTC One Mini 2 הוא
גרסא קטנה וחלשה משמעותית (מעבד חלש יותר, חצי מכמות זכרון ה-RAM,
מצלמה פחות איכותית ועוד) מה-HTC One M8
הרגיל.

סוני
החליטה לקרוא תיגר על התפיסה הזאת, והשיקה בינואר השנה את ה-Sony
xperia Z1 Compact. המכשיר הזה זהה כמעט לחלוטין ברמת המפרט ל-Sony xperia Z1 הרגיל שהיה במשך תקופה קצרה ספינת הדגל של
סוני השנה (סוני משיקה ספינת דגל כל חודשיים בערך, בינתיים הספיקו לצאת
לשוק Z1s, Z2
ולאחרונה אף הודלפו תמונות של ה-Z3), רק
עם מסך 4.3 אינטש. לכן, ניתן להגיד כמעט בוודאות כי בגודל המסך הזה, לא תמצאו כיום
מכשיר חזק יותר.

Sony xperia Z1 Compact (צילום: גד גניר)


אז מה זה
אומר מפרט טכני זהה לזה של ה-Z1?
מעבד בעל 4 ליבות במהירות של 2.2 גיגהרץ כל אחת, עם ערכת השבבים Snapdragon
800, זכרון RAM
בנפח מכובד של 2 גיגה, זכרון אחסון מובנה בנפח 16 גיגה (מתוכם זמינים עבורכם רק
כ-11.79 גיגה), כאמור, המפרט החזק ביותר שניתן להשיג לגודל מסך שכזה, לפחות
במכשירים מבוססי אנדרואיד. גרסת האנדרואיד איתה קיבלתי את ה-Sony xperia
Z1 Compact היא 4.4.2, אך במהלך שהותו של המכשיר אצלי
הוא התעדכן לגרסא 4.4.4, הגרסא העדכנית ביותר למכשירי אנדרואיד הקיימת כיום בשוק.
המכשיר טס. אפליקציות נפתחות בזריזות, הוא מגיב במהירות ובאופן חלק למגע, כצפוי
ממכשיר עם נתונים ברמה הזאת.

המסך של ה-Sony
xperia Z1 קומפקט מתהדר ברזולוציה של 720X1280
בלבד. זו מוגדרת כרזולוציית HD, אך
היא נמוכה מרזולוציית FHD. עד
כמה זה משפיע ביום יום? קשה לי להגיד. לא ראיתי מסכי Full HD
בגודל 4.3 אינטש, ואלא אם יצרניות אחרות ירגישו צורך להתחרות בסוני במגרש הזה,
בינתיים, זה גם המסך הכי חד שתראו בגודל הזה. רזולוציה שכזאת על 4.3 אינטש נותנת
לכם 342 PPI (פיקסלים באינטש), מה שאומר שלא תצליחו
באמצעות עין אנושית להבחין בפיקסלים. כמו במכשירים רבים אחרים, גם כאן חיישן
התאורה האוטומטי מכהה יתר על המידה את המסך, אך בתאורה מקסימלית הוא מציג בהירות
מספקת בהחלט.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Sony xperia Ultra Z

מאת
מכשיר
כמו ה- Sony xperia Z Ultra הוא דוגמא מצויינת לסיכונים
שאני לוקח על עצמי כבלוגר טכנולוגיה. חפיצים רבים שקיבלתי לבדיקה משכו המון תשומת
לב מהסביבה שלי: מה-G-Flex של LG היה קשה
לאנשים להתעלם. ה- Samsung Galaxy Gear עורר תגובות רבות, ואפילו
ה-HTC Desire 500  עם העיצוב ייחודי שלו סובב כמה ראשים. כל החפיצים האלו מתגמדים (תרתי
משמע) ליד ה- Sony
xperia Z Ultra, לפחות בכל
הקשור לצורך של אנשים להתייחס לטלפון החדש שהתחלתי לבדוק.
Sony xperia Z Ultra (צילום: גד גניר)
אז
לפני שנגיע לחלק המשעשע בסקירה הזאת, בה אני מתאר לכם את המבטים המזועזעים, קולות
התדהמה וההערות הציניות שנשמעו בהתחלה מקוריות ואז התחילו לחזור על עצמן (“אז
מה גד, התחלת לבדוק פלזמות?”), כדאי שאעשה לכם היכרות קצרה עם ה- Sony xperia Z Ultra: סוני מגדירה אותו כטלפון, לפחות זה מה שניתן להסיק מהעובדה שהם
הכניסו אותו תחת קטגוריית הטלפונים באתר הרשמי שלהם. זהו טלפון עם מסך בגודל 6.4
אינטש (!) ברזולוצייה של 1920 על 1080 פיקסלים. גודל מסך שכזה הופך את כל הטלפון
למכשיר שמטשטש לחלוטין את הגבולות הממילא לא ברורים בין טלפונים סלולריים, טאבלטים
ופאבלטים. בכל אופן, אם צריך לשים לרגע את הגודל בצד ולהתייחס למסך הזה בפני עצמו
– אז הוא נראה ומגיב מצוין. הוא חד מאוד, מציג גוונים ריאליסטיים ומתפקד לא רע גם
בחוץ באור שמש. תענוג לראות סרטים על מסך כזה, כמו גם לקרוא עליו ספרים או לגלוש
באמצעותו באינטרנט.

להמשך קריאה