כאלו ניסיתי: Logitech G435

בלוטות’ וגיימינג לא הולכים כל כך ביחד. מותגי אוזניות גיימרים הביעו במהלך השנים אמון בטכנולוגיית האלחוט הפופולרית בדגמים בודדים בלבד, בעיקר בגלל שאחד החסרונות הבולטים שלה הוא הסנכרון הלקוי (במידות כאלו ואחרות) של השמע ביחס לוידאו, תופעה שאין לה מחילה עבור מי ששקוע במשחקי אקשן. גיימר שלא רצה לוותר על הנוחות שבאוזניות אלחוטיות יכול היה לבחור באוזניות אלחוטיות שמגיעות עם דונגל, מתוך הבנה שניתן יהיה לחבר אותן באופן הזה רק למחשב, ולא להשתמש בהן יחד עם הסמארטפון. התוספת האחרונה לקטלוג אוזניות הגיימרים של לוג’יטק היא G435, אוזניות אלחוטיות שהוכרזו בספטמבר האחרון שקוראות תיגר על המוסכמה הזאת: הן יסכימו להתחבר למחשב באמצעות דונגל, אבל ישמחו בעת הצורך להתחבר גם לטלפון, לטאבלט (וגם למחשב) באמצעות בלוטות’, ואם זה לא מספיק, הן עושות זאת עם תג מחיר נגיש במיוחד.

Logitech G435 (צילום: גד גניר)


העובדה שמדובר באוזניות זולות בהחלט באה לידי ביטוי במראה שלהן. אין כאן מתכת, לפחות לא כזאת הנראית לעין, והכל עשוי פלסטיק עם מראה מאוד בסיסי. האוזניות שהגיעו אליי הן בצבע שחור עם נגיעות של צהוב זרחני, אבל אם אתם מעוניינים במראה פחות סולידי הן זמינות גם בכחול ולבן או בורוד וכחול. אל תתנו למראה להטעות אתכם, איכות הבניה דווקא עושה רושם טוב, ולשימוש הנרחב בפלסטיק יש יתרון אחד משמעותי: G435 קלילות, 160 גרם בלבד, יתרון שתורם משמעותית לנוחות השימוש בהן לזמן ממושך, כמו גם כריות הבד שעוטפות את האוזן שהמגע שלהן לא מציק. הקשת עצמה לא גדולה במיוחד אבל בפתיחה מקסימלית, הן התאימו  וישבו בצורה נוחה על הראש הגדול יחסית שלי. יש לאוזניות סה”כ ארבעה לחצנים, כולם ממוקמים בהיקף האוזניה השמאלית: כפתור הדלקה וכיבוי, לחצני עוצמת שמע ולחצן השתקה של המיקרופון. הם מעט קשים, אבל הלחיצה עליהם לא ממש גורמת לאוזניות לזוז ממקומן על הראש. בדומה ליצרניות אחרות, לוג’יטק שמה דגש על קיימות בתהליך הייצור של G435, ובין השאר עושה שימוש בפלסטיק ממוחזר, האריזה מיוצרת מנייר שמקורו בעצים מיערות שבהם ישנו פיקוח וניהול של שימוש בעצים, והחברה עצמה משקיעה כספים בפעולות לקיזוז פחמן, כדי לצמצם למינימום את חתימת הפחמן שיש לייצור האוזניות.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Logitech ERGO K860

בעוד בשוק העכברים התנסתה לוג’יטק במגוון תצורות ארגונומיות (בין השאר בעכברי Trackball ואפילו בעכבר אנכי אחד), במקלדות היא נשארה רוב הזמן שמרנית למדי. הניסיון היחיד שלה עד כה עם מקלדות ארגונומיות היה אי שם בשנת 2007 עם מקלדת בשם Wave שמקשיה כיאה לשם, הגיעו מסודרים בצורת גל. ה-ERGO K860 שהגיעה לישראל (ואליי) לפני מספר שבועות היא המקלדת הארגונומית הראשונה של לוג’יטק מאז ה-Wave והפעם מדובר במקלדת ארגונומית אמיתית.

Logitech ERGO K860 (צילום: גד גניר)


מה זה אומר מקלדת ארגונומית אמיתית? זה אומר להתרחק כמה שיותר מהמבנה של מקלדת סטנדרטית. מבנה ארגונומי טוב של מקלדת הוא מבנה שמחייב את המשתמש להשתמש בה בתנוחה שמצמצמת למינימום את הלחץ על מפרקי כפות הידיים. ב-ERGO K860, בניגוד לקודמתה מלפני למעלה מעשור, לא מדובר בגל מתון כי אם בפיצול אמיתי של שורת המקשים לשניים ויצירת זוית בין שני חלקי המקלדת. מי צריך את הזוית הזאת? מפרקי כפות הידיים שלכם: בעוד במקלדת סטנדרטית תצטרכו למתוח לצדדים את מפרקי כפות הידיים כדי להקליד בנוחות, הפיצול והזוית כאן מאפשרים להשאיר את מפרקי כף היד ישרים ביחס לשאר היד ולהוריד מהם לחץ.  מרכז הפיצול הזה הוא גם מרכזה של מעין “בטן” במרכז המקלדת, שנועדה גם היא למנוע מהשתמשים לסובב את מפרקי כפות הידיים שלהם בצורה לא טבעית. זו לא תצורה ייחודית ללוג’יטק, אבל זו הפעם הראשונה שהחברה מציגה מקלדת כזאת. מה שמשלים את העיצוב הזה זו הגבהה קדמית: הרגליות אינן ממוקמות בקצה האחורי כמו במקלדות קונבנציונליות, אלא בקצה הקדמי. הסידור הזה מייצר, כשהן פתוחות, זוית הגבהה הפוכה. בצורה הזאת אין צורך לכופף את פרקי היד כלפי מעלה ולא מופעל עליהם לחץ.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Logitech ERGO M575

קצת יותר מעשור לאחר שהציגה את ה-Wireless Trackball M570, הכריזה לוג’יטק באוקטובר האחרון על יורשו החוקי, ה-ERGO M575. מה הופך את ה-M575 ליורש חוקי יותר ל-M570 מה-MX ERGO, עכבר Trackball אחר של החברה שהושק לפני שלוש שנים? גם המראה החיצוני שנשאר כמעט זהה, אבל בעיקר הגישה: בעוד ה-MX ERGO היה עכבר פרימיום, בעיצוב בתכונות ובמחיר, ה-ERGO M575 הוא בסיסי יותר ואמור לתת מענה למי שרוצה לרכוש עכבר Trackball מבלי לקרוע את הכיס.

ERGO M575 ומאחוריו M570 (צילום: גד גניר)


עכברי Trackball מגיעים במגוון צורות כאשר ההבדל העקרוני בצורות האלו הוא במיקום הגולה וכפועל יוצא מכך באצבעות שאיתן שולטים בה. לוג’יטק ניסתה את כל הצורות: גולה בצד ימין, במרכז, ובסוף, ב-2010נסגרה על גולה בצד שמאל המופעלת באמצעות האגודל. כאחד שניסה את כל התצורות האלו, אני יכול להעיד שזו אכן הכי נוחה, אולם זה רק בגלל שהתמזל מזלי להיות ימני. כמו כמעט כל עכברי ה-Trackball שלוג’יטק אי פעם השיקה, גם ERGO M575 מדיר את אוכלוסיית האיטרים ואין שום דרך נוחה להשתמש בו ביד שמאל.

כזה ניסיתי: Logitech MK295

בַּלַּיְלָה בַּחֹשֶׁךְ, לִפְנֵי שֶׁהוּא נִרְדַּם

אֶפְרַיִם שׁוֹכֵב בַּמַּטֶּה וּמַקְשִׁיב לַקּוֹלוֹת.

רַדְיוֹ מְנַגֵּן

הָעֲקָבִים שֶׁל אִמָּא הוֹלְכִים אֶל הַסָּלוֹן

תְּרִיס נִסְגַּר. בֶּחָצֵר שֶׁל הַשָּׁכֵן הַחֲתוּלוֹת מִיְּלָלוֹת

צִפְצוּף רָחוֹק שֶׁל מְכוֹנִית

הַמְּקָרֵר מַתְחִיל פִּתְאוֹם…

וּבַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, הָאַבָּא הַזֶּה,

בִּמְכוֹנַת כְּתִיבָה

פִּיק פִּיק מַרְעִישׁ

לֹא נוֹתֵן לִישֹׁן.

(מתוך “אבא עושה בושות”, מאיר שלו ויוסי אבולעפיה, 1988)

אני אמנם לא עושה בושות (אני מקווה) אבל אני בהחלט האבא הזה שמקליד בלילה, חלק ניכר אגב ממה שאתם קוראים כאן. אם אתם עובדים מהבית (בין אם בשל הקורונה ובין אם לא) וסדר היום שלכם הפך ליותר אמורפי, סיכוי סביר שגם ההקשות שלכם על המקלדת מהדהדות ברחבי הבית. עבורכם ועבור יושבי הבית האחרים עם השמיעה האבסולוטית, יצרה לוג’יטק את הסט השקט MK295.


Logitech MK295 (צילום: גד גניר)


הערכה כוללת עכבר מדגם M220, ומקלדת מדגם K295. מדובר באחד הסטים הזולים של היצרנית אז כדאי להנמיך ציפיות מראש בכל מה שקשור לעיצוב, ארגונומיה ופיצ’רים. הסט עצמו קיים בשוק בשני צבעים ואליי הוא הגיע בצבע הפחות מרגש, לבן עם לוק שמזכיר ציוד נלווה לעמדות מחשב של עובד זוטר במוסד לביטוח לאומי בואכה שנת 1996: המקלדת סטנדרטית לחלוטין, בלי שום שאיפות ארגונומיות, אפילו ללא משענת סימלית לפרקי כפות הידיים, כלום. זה לא דבר רע בהכרח, זו מקלדת שצועקת (בלחישה) “סטדנדרט”, וככזאת, זמן ההסתגלות אליה קצר להפליא. בחלקה העליון, מעל מקשי ה-F, ישנם 8 לחצנים: לניגון ועצירת מדיה, שליטה על עוצמת השמע, קיצור דרך למחשבון, קיצור דרך לתוכנת הדוא”ל המועדפת עליכם, למסך הבית ולכיבוי המחשב. למעשה, הדבר היחיד שמעורר סקרנות לגביה הוא הלוגו הקטן “Silent Touch” על מקש הרווח.


כזאת ניסיתי: Logitech StreamCam

אם הייתי קונספירטור, הייתי מניח שמחלקות המו”פ של יצרניות מצלמות הרשת עסקו בשנה שעברה בעיקר בפיתוח וירוס מדבק במיוחד שיאלץ את אוכלוסיית כדור הארץ להסתגר בבתים ולנהל את חייהם והתקשורת המשפחתית העסקית והחינוכית דרך מחשבים ומצלמות. אין קטגוריית מוצרי אלקטרוניקה שחוותה תחייה וטיפוס לשיאים חדשים כפי שעשו מצלמות רשת בשנה האחרונה, באדיבות הקורונה. קחו את לוג’יטק לדוגמה: החברה, שבין היתר מייצרת מצלמות רשת, אזניות וציוד נוסף לשיחות וידאו, רשמה ברבעון הראשון של 2020 קפיצה של כ-75% ברווחיה. ההתנפלות על כל מצלמת רשת באשר היא בחנויות ובאתרי הקניות בתחילת השנה הובילה למצב שבו במשך שבועות ארוכים לא ניתן היה להניח את היד על מצלמת רשת. כל המלאים של כל היצרניות פשוט התנדפו.

Logitech StreamCam (צילום: יח”צ Logitech)


כך היה גם עם ה-StreamCam של לוג’יטק: היא הגיעה לשוק בתחילת פברואר, בסמוך להתפרצות הקורונה בסין, כשהאפשרות לסגר כללי ממושך ברוב מדינות העולם נשמעה כמו מדע בדיוני. בתור הבלוגר המתנשא שאני, סירבתי בנימוס להצעה לסקור אותה, רגע לפני שכל היחידות נחטפו מהמדפים. לפני מספר שבועות התחדש המלאי בחנויות ובהזדמנות חגיגית זאת הגיעה גם אליי יחידה אחת לבדיקה. ה-StreamCam מכוונת למקום מעט שונה ממה שמכוונות מצלמות רשת אחרות. היא כמובן עושה שיחות וידאו, אבל היא מיועדת בעיקר ליוצרי תוכן ברשת ולולוגרים, ומספקת להם מגוון כלים ואפשרויות שנדיר למצוא במצלמות רשת סטנדרטיות.

כזה ניסיתי: Logitech MX Vertical

לצד דורות של עכברים סטנדרטיים, התפתחו במהלך השנים בשולי השוק הזה תצורות שונות ומשונות שניסו לפתור את הבעיות הארגונומיות שהביא איתו אמצעי ההצבעה שהומצא ב-1963. אחת התצורות שהולכת וצוברת פופולריות בשנים האחרונות היא תצורת העכבר האנכי. את חותמת הכניסה הסופית שלה ללב המיינסטרים קיבלה התצורה הזאת בחודש אוגוסט, כאשר הציגה גם לוג’יטק, יצרנית העכברים הגדולה בשוק, עכבר אנכי משלה, ה-MX Vertical.



Logitech MX Vertical מלמעלה (צילום: גד גניר)
הרעיון העומד מאחורי עכברים אנכיים פשוט להפליא. עכברים רגילים בנויים באופן שמחייב פיתול מסוים של שורש כף היד, פיתול שמאמץ את השרירים באיזור ויוצר כאבים בשימוש ממושך. עכברים אנכיים שומרים בדר”כ על הצורה הכללית של עכבר סטנדרטי, אבל בנויים בזוית שמונעת את הפיתול הזה. השימוש במילה “אנכי” קצת מטעה כאן, כי גם זוית אנכית לחלוטין מפעילה לחץ מסוים על שורש כף היד. לפיכך, הזוית בה בחרו המעצבים של לוג’יטק ב-MX Vertical היא 57 מעלות ביחס למשטח.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Logitech CRAFT

חשבתם שבסמארטפונים קשה לחדש? חשבו כמה קשה לעשות את זה במקלדות. תמיד אפשר לעצב מקלדת בצורה קצת שונה ולטעון שהיא ארגונומית יותר, אבל בסופו של דבר הקטגוריה הזאת משוועת למשהו שיגאל אותה מהשעמום. מצבה של קטגוריית המקלדות כה חמור, שהדבר שמייצר בה כיום את ההתלהבות האותנטית ביותר הוא דווקא טרנד נוסטלגי, החזרה למקלדות מכניות. ה-CRAFT, המקלדת שלוג’יטק השיקה בספטמבר האחרון ומגדירה כמוצר הדגל שלה בקטגוריה היא לא מכנית וגם לא ארגונומית. אז מה כל כך מיוחד בה? חוגה קטנה (או “כתר” כפי שלוג’יטק קוראת לה) שאמורה לשנות את כל מה שהכרתם על איך מתקשרים עם התוכנות במחשב שלכם. האם היא מצליחה להגשים את החזון הזה? תלוי מה תבחרו לעשות איתה ואיך לא, מהו סכום סביר בעיניכם להשקיע במקלדת.



Logitech CRAFT  – החוגה, החלק הכי מעניין בה (צילום: גד גניר)
לפני שאגיע לחוגה (וככה אקרא לה מעכשיו), ה-CRAFT היא קודם כל מקלדת, וככזאת היא מצוינת, אבל לא מושלמת. המקלדת עצמה נראית נהדר, דקיקה, אלגנטית, אבל לא מצועצעת. מה שקצת פוגם ברושם הזה הוא השימוש הנרחב בפלסטיק. לא שמתכת נותנת תועלת פרקטית כלשהי שחסרה כאן, אבל ממקלדת שעולה כפי שה-CRAFT עולה, הייתי מצפה למשהו שהוא מעבר לפרקטי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Logitech MX ERGO

חלקנו באוכלוסיה זניח, אבל אנחנו מיעוט קולני למדי עם נטיות מסיונריות ונימה קלה של היפסטריות. הכירו אותנו: משתמשי וחובבי עכברי Trackball. עד לפני חודש בערך, מצבנו היה דומה במובן מסוים למשתמשי Windows Phone: מעטים מתחברים לקונספט שאנחנו כה מעריצים, ואפילו Logitech, היצרנית שמכרה הכי הרבה עכברים כאלו, הפסיקה להשיק דגמי Trackball חדשים אי שם ב-2010. ואז, יום בהיר אחד בספטמבר האחרון הפתיעה לוג’יטק והשיקה עכבר Trackball חדש העונה לשם MX ERGO.


Logitech MX ERGO (צילום: גד גניר)


עכברי Trackball למי מכם שטרם יצא להכיר, או הכיר ולא הבין מה הסיפור, הם עכברים הכוללים גולה גדולה בחלקם העליון. השליטה על סמן העכבר על המסך מתבצעת ע”י גלגול הגולה הזאת, ולא ע”י הזזת העכבר כולו. לפני שאספר לכם על MX ERGO חשוב לי לשים את שני דברים על השולחן: אם אתם שמאליים, אין טעם להמשיך לקרוא. העכבר הזה אינו סימטרי בצורתו ומיועד אך ורק לשימוש ביד ימין. הדבר השני הוא שגם אם אתם ימניים, אין לי יומרות להמיר מישהו מהקוראים לעבור להשתמש בעכבר מהסוג הזה. מי שרגיל במשך כל חייו הבוגרים להשתמש בעכבר רגיל, יצטרך טונות של מוטיבציה לעבור את הימים הראשונים עם עכבר שלא מזיזים עם כל היד מבלי להתייאש. ניסיתי לשכנע אנשים בסביבה שלי, השאלתי להם את ה-Trackball האישי שלי שמלווה אותי מאז 2008 בערך והפצרתי בהם לתת לו צ’אנס. כולם ללא יוצא מן הכלל התייאשו, בעיקר כי ניתנה להם הברירה לחזור אחורה לעכבר הרגיל בו השתמשו עד כה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Logitech Spotlight Presentation Remote

אחד האתגרים הקשים ביותר בהצגת מצגת מול קהל היא לגרום לקהל להשאר מרוכז במצגת ולא להשאב לתוך הסמארטפונים. יש כמה דרכים לעשות זאת, אבל הדרך הטובה ביותר היא פשוט להיות טוב בהצגת מצגות. לאלו שלא התברכו ביכולת הזאת, ישנה האפשרות לרמות ולהשתמש בעזרים חיצוניים. דוגמה טובה לעזר חצוני שכזה הוא שימוש בשלט מצגות עם ציין לייזר. איכשהו, האנושות הגיעה לעשור השני של המאה ה-21, פיתחה טכנולוגיות פורצות דרך במגוון תחומים ועדיין, כל מה שצריך כדי להפנט בני אדם זו נקודת אור אדומה על המסך.

Spotlight Presentation Remote (צילום: גד גניר)
Logitech היא היצרנית הגדולה ביותר בשוק האיזוטרי של שלטי מצגות. שלטי מצגות הם האח החורג המשעמם, הלא מתעדכן והלא מתפתח של קטגוריית העכברים. מרגע שהופיעו שלטי המצגות הראשונים הכוללים ציין לייזר מובנה, השוק הזה די נעצר במקומו. כמעט ולא יוצאים לשוק דגמים חדשים, המגוון הקיים מצומצם מאוד, ואין בו יותר מדי חידושים. מה כבר ניתן לחדש במוצר שהמטרה העיקרית שלו היא להעביר לנווט קדימה ואחורה בין שקפים, ולהפנט צופים באמצעות לייזר?

בלוג’יטק לא רצו להמתין ולראות יצרנית אחרת עונה על השאלה הזאת, ופיתחו את הדור הבא של שלטי מצגות. בפברואר האחרון הוכרז ה- Spotlight Presentation Remote, שלט המצגות שאתרי טכנולוגיה בחו”ל הכתירו כשלט המצגות הטוב ביותר בשוק, לא פחות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Logitech M330 Silent Plus

לפני עשר שנים עדיין גרתי בבית של אמי. עברו 3 שנים מאז שהשתחררתי מהצבא, עבדתי, הרווחתי כסף ובזבזתי כמות נכבדה ממנו על אבזור החדר שלי: טלויזיית CRT בגודל 25 אינטש, מערכת סטריאו עם מחסנית לשלושה דיסקים (!), DVD שידע לקרוא צרובים, מחשב שולחני, סט מקלדת ועכבר אלחוטיים ואפילו מסך LCD בגודל 15 אינטש. בגדול, לא היה לי ממש צורך לצאת משם, ואני ומי שלימים הפכה לאשתי, נזכרים מדי פעם בנוסטלגיה בחדר הזה. אשתי היתה באותה תקופה יותר טיפוס של לילה, בעוד אני הייתי דווקא טיפוס של בוקר, מה שאומר שברוב המקרים, הייתי נרדם מול הסרט לפניה, אבל מתעורר גם הרבה יותר מוקדם. מה הייתי עושה בזמן הזה? גולש נניח ל-Lionetwork כדי לבדוק איזה סרט ניתן להוריד דרך eMule, או מחפש חברים ברשת החברתית הלוהטת של אותה תקופה, “חבר’ה“.
Logitech M330 Silent Plus (צילום: גד גניר)

זה השלב שבו האידיליה היתה מסתיימת. אני גולל. אני מאלו שאוהבים את הגלגלת של העכבר, ומשתמשים בה הרבה מעבר למה שאנשים נורמטיביים משתמשים בה. אני מסוגל לגלול קילומטרים במקום להשתמש בפס הגלילה השקט והחביב כדי לעבור מרחקים גדולים יותר בדף. ההרגל המגונה הזה העיר לא פעם את אשתי משינה אבל לא רק. גם בעבודה זה היה משגע את מי שאיתרע מזלו לשבת איתי באותו חדר ומספר אנשים איימו עליי כבר שיעקרו לי את הגלגלת, או את האצבעות.