סיני

כזה יש לי: קייס עמיד במים IPEGA PGS1019

מאת
שבוע שבו
עשרות אלפי אנשים בחרו לשפוך על עצמם דליים עם מי קרח הוא
הזדמנות מצויינת לשתף אתכם ברשמים שלי על קייס עמיד במים שקניתי לפני מספר חודשים
עבור ה-Samsung Galaxy S4 שלי.
תקציר הפרקים הקודמים: כאשר קניתי את הטלפון הזה, היה לי חשוב לקנות עבורו קייס
עמיד באופן קיצוני, ושקלתי בשלב מסוים קייס מתכתי ומשוריין המתיימר להיות עמיד
במים, בשם Love Mei.
לאחר שקראתי עליו מספר ביקורות גולשים, הבנתי שעמיד במים הוא לא, ויש בו חסרונות
רבים שהורידו לי את ההתלהבות ממנו די מהר. בשלב הזה החלטתי ללכת על בטוח ולקנות את
ה- Otterbox Defender, קייס שמן אך מגן באופן אפקטיבי על הטלפון,
כל עוד לא מדובר באתגרים הכוללים מים.

רגע לפני
שעמידות במים תהפוך למשהו נפוץ בטלפונים סלולריים כמו GPS
או מצלמה, החלטתי שאסור שהטלפון שלי ישאר מאחור. מצד שני, ממש לא הייתי מעוניין
להשקיע את סכומי הכסף הגבוהים שדורשים מותגי קייסים גדולים עבור התענוג הזה. חיפוש
ב-eBay תחת הגדרת תקציב נמוך יחסית, העלה
תוצאות של מגוון קייסים עמידים למים ממותגים אנונימיים במקרה הטוב, או נטולי מותג
לחלוטין במקרה הפחות טוב. אחד המותגים האנונימיים שמשך את תשומת ליבי היה IPEGA,
יצרן הממוקם בהונג קונג, ומייצר מגוון מוצרים משלימים עבור טלפונים סלולריים.
הקייס המדובר, בעל השם מלא המעוף PGS1019,
עורר בי חשד מסוים, מאחר ולא הופיע באתר היצרן. שיטוט נוסף באתר היצרן העלה כי
עדכון אתר היצרן כנראה אינו בראש סדרת העדיפויות של החברה, מאחר והמוצרים היחידים
הקיימים בו הם קייסים לאייפון ואייפד.

IPEGA PGS1019 (צילום: גד גניר)

אז למה החלטתי
לקנות אותו? כי הוא היה די זול, ובניגוד לרוב הקייסים הזולים העמידים במים, הוא
נראה לא רע. החלק קדמי הוא מסגרת מפלסטיק קשיח שחור, עם חיפוי שקוף המגן על המסך
ומאפשר שימוש במקשי המגע שתחתיו. חלקו האחורי הוא פלסטיק שקוף בתוכו יושב הטלפון.
הקייס עצמו לא מגדיל באופן קיצוני את מימדי הטלפון המקוריים, וגם לא מכביד עליו
בצורה יוצאת דופן. החלקו התחתון ישנו כיסוי פלסטיק על חיבור ה-USB,
ובחלקו העליון כיסוי דומה מגן על שקע האזניות מפני חדירת מים. כמו קייסים עמידים
אחרים, גם ה-IPEGA PGS1019
מצוייד בלחצנים קשים מדי, מה שמחייב לחיצה אסרטיבית כדי לנעול את המכשיר, או כדי
לשנות בו את עוצמת השמע. תיאורי המוכרים של הקייס הזה ב-eBay מבטיחים עפ”י ההגדרות הסטנדרטיות, שההגנה שנותן הקייס לטלפון היא בתקן IP67
שמשמעותו עמידות במים בעומק של עד 1 מטר, למשך עד חצי שעה.

להמשך קריאה

על כזה אני מוותר מראש: OnePlus One

מאת
לפני שאתם
ממשיכים לקרוא, הבהרה חשובה: זו אינה סקירה על ה-OnePlus
One. הוא לא הגיע אליי, לא הנחתי עליו את הידיים
שלי, ואפילו לא ראיתי אותו מרחוק.

באופן
מפתיע, אחת ההשקות המדוברות ביותר של טלפון סלולרי השנה, הגיעה מחברה צעירה
שמייצרת נכון להיום טלפון מדגם אחד בלבד. אני מדבר כמובן על ה-OnePlus
One, מכשיר המיוצר ע”י סטארטאפ אשר אנשיו
פרשו מחברת OPPO המוכרת לבקיאים בשוק הסלולר הסיני. מטרתם
המוצהרת היתה להוכיח כי ניתן לייצר טלפון סלולרי ברמה של ספינת דגל עדכנית, ובמחירסביר. בעצם איזה סביר, מחיר זול, זול מאוד, 299 דולר.

OnePlus One (צילום: אתר יצרן)

עפ”י
ביקורות מחו”ל ומהארץ, נראה כי יש הסכמה גורפת בנוגע לאיכות המכשיר הזה.
התגובות אליו נעות בין “קרוב למושלם” ל”נפלא”. זה לא מפתיע
כאשר מדובר במכשיר עם מפרט טכני חלומי שכזה, שבהחלט לא נופל מהמפרט של מכשירים כמו
ה-LG G3, Samsung GalaxyS5 או  ה-HTC One (M8):
מעבד Snapdragon 801 במהירות של 2.5 גיגהרץ, זכרון RAM
בנפח של 3 גיגה, מסך בגודל 5.5 אינטש וברזולוציית FHD,
מצלמה ברזולוציה של 13 מגה פיקסל, אפשרות צילום וידאו ברזולוציה של 2160p,
ועוד. כל החומרה הנפלא הזאת מריצה את אנדרואיד בגרסא 4.4.2, בשתי תצורות לבחירתכם:
או עם ממשק ייחודי של OnePlus One
הנקרא Color UI או הרום הקהילתי המוכר והפופלרי ביותר בקרב
משתמשי האנדרואיד המתקדמים: Cyanogenmod
בגרסא שפותחה והותאמה ספציפית למכשיר הזה. החברה מתהדרת בסלוגן Never
Settle. המפרט של המכשיר הזה מצדיק ללא ספק את
הסלוגן הזה.

תמונה שכאילו ממחישה טוב את המפרט הטכני של ה-OnePlusOne, אבל לא באמת (צילום: אתר יצרן)

אז למה
החלטתי שלא בא לי עליו? מדובר בתהליך איטי שהגיע אל שיאו בימים האחרונים. נתחיל מההתחלה:
המכשיר הזה הוכרז השנה בחודש אפריל. במשך חודשיים, עד להגעתו לשוק (“הגעתו”,
סוגיה שעוד מעט אגיע אליה), שמענו על כמה נפלא הוא, על המפרט המפלצתי שלו, על
העובדה שהוא יימכר במחיר זול באופן שערורייתי, ומה לא. בתוך מספר ימים נודע כי המכשיר
לא יהיה זמין לכל קונה, ועל מנת שתוכלו לקנות אותו, תצטרכו לקבל הזמנה לקנייה
מחברת OnePlus, טריק שיווקי שאפילו אפל (שנטען לגביה בעבר כי
היא מגבילה ייצור של מוצרים חדשים על מנת ליצור חוסרי מלאי ובכך להעלות ביקושים) לא
עשתה בו עדיין שימוש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Doogee DG2014

מאת
לפני מספר
שבועות סיפרתי לכם על ההתנסות שלי עם ה-Doogee DG800,
טלפון סלולרי סיני זול שהפתיע אותי לטובה. יחד איתו קיבלתי גם את ה-Doogee DG2014. ומאחר וידעתי שה-DG2014
עדיף מבחינה חומרתית על ה-DG800,
העדפתי לשמור אותו לאח”כ. לא מדובר במעבר לטלפון שמתקרב במפרט שלו לספינות
הדגל של סמסונג, LG או HTC
אך מדובר באחד המכשירים החזקים ביותר בקטלוג החברה הסינית, והחזק ביותר כרגע במבחר
המכשירים של Doogee
המיובאים באופן רשמי לישראל.

Doogee DG2014 (תמונה: doogeemobile.com)


בראש
ובראשונה, המקום בו ה-DG2014 מספק
חוויה טובה יותר הוא במסך. המסך בגודל המרשים של 5 אינטש, מציג רזולוציה של 1280 על
720 פיקסלים, רזולוציית HD (אך
לא FHD). קשה להשוות מסך שכזה למסכים של יצרניות
כמו סמסונג או LG, אך בהשוואה למכשיר ה-Doogee
הקודם שבדקתי, הוא נראה מעולה. התמונה על המסך גם אם מעט דהויה, נראית חדה ובהירה.
הרזולוציה מספיק גבוהה כדי לאפשר קריאה נוחה של טקסטים, המסך מגיב בזריזות למגע,
והתנועה עליו חלקה מאוד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Doogee DG800

מאת
שוק הסלולר
הישראלי נשלט בעיקר ע”י מכשירי High End
חדשים או מדורות קודמים. אם תסתכלו סביבכם, תוכלו לראות את רוב הישראלים מסתובבים עם מכשירים מסדרת ה-S
של סמסונג, אייפונים, נקסוס 4 ו-5, ועוד. טווחי המחירים למכשירים אלו נעים
בדר”כ בין 2500 ל-3500 ש”ח בתקופת ההשקה שלהם. היצרניות הגדולות מציעות
מכשירים גם לפלחי שוק עם תקציב נמוך יותר, אך המכשירים שהן מציעות בטווח ה-1000 ש”ח אינם מפתים במיוחד. בחיפוש אחר סמארטפונים במחירים זולים יותר,
פונים רבים אל שוק המכשירים הסיניים. בשוק הזה, Doogee
הוא מותג סיני פחות מוכר, לפחות בישראל. ה-DG800
הוא החדש ביותר מבין דגמי היצרן הסיני אשר עושים את דרכם כעת ארצה ולי ניתנה
ההזדמנות לבדוק אותו בשבועיים האחרונים.
Doogee DG800 (צילום: גד גניר)

אז בואו
נכיר את ה-DG800 קצת יותר לעומק: המכשיר, העונה גם לשם Valencia, מצויד בשני
חריצים לכרטיסי סים, מעבד MTK בעל
ארבע ליבות במהירות 1.3 גיגהרץ כל אחת בנפרד, זכרון RAM
בנפח 1 גיגה וזכרון אכסון בנפח 8 גיגה. גרסת מערכת ההפעלה אנדרואיד בטלפון זה היא
4.4.2 גרסא חדשה יחסית ונדירה מאוד במכשירים מבוססי מעבד MTK.
השידוך עם מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת קיט קאט (שהותאמה לעבודה עם
זכרון בנפח מינימלי של 512 מגהבייט), מספק חויית שימוש חלקה וזורמת. במאמץ ניכר
המכשיר נוטה להתחמם, אך לא באופן חריג או כזה שמפריע להמשיך להשתמש בו.

להמשך קריאה

כזה רציתי: Love Mei

מאת
חלק מהפרנויות שנובעות
מהעובדה שהרסתי במו ידיי את הטלפון הקודם שלי, הביאו אותי להתעניין במה שיש לשוק
הקייסים לטלפונים להציע, בכל הנוגע לכאלו המגינים מפני מים וזעזועים (לא שקייס כזה
היה עוזר בנסיבות שבהן מת הטלפון הקודם שלי, אבל לא משנה עכשיו). השיטוטים שלי
הביאו אותי להתמקד בקייס הזה, בעל השם הלא מבטיח: LOVE MEI.


אבל לפני שנגיע אליו, מדוע
רציתי דווקא אותו ומדוע ויתרתי עליו (סיפרתי לכם כאן את כל הסיפור בקוים מאוד
כלליים, אז אם זה לא מוצא חן בעיניכם, אתם מוזמנים לעזוב כרגע, לא תהיה הפתעה
בסוף), אשתף אתכם קצת בתהליך המחקר על קייסים מהסוג הזה. ראשית ניסגר על כמה מונחים
בסיסיים:

להמשך קריאה

על לולאות, משדרי FM ושמעון פרנס

מאת
האמת שזה מוצר די משעמם,
נורא נישתי, שעונה רק על צורך אחד, ורחוק מאוד מלהיות סקסי בכל צורה שהיא. ובכל
זאת, בלעדיו, סביר להניח שהייתי מוצא את עצמי מאזין מדי יום בדרך חזרה הביתה, בלי
לשים לב, לתכנית האיומה של שמעון פרנס בגלי צה”ל (אתם חייבים לנסות פעם,
במיוחד את הפתגמים בתחילת התכנית, אלו שהוא חוזר עליהם לפחות 3 פעמים ברצף, כדי
שיחלחלו).

ועכשיו נגיע לעיקר, המוצר
עצמו. מדובר בפילטר רעשים שבאופן מפתיע לחלוטין מיועד לפתור בעיות של רעשים סטטיים
בהאזנה למקור אודיו. אין לו מתגים, כפתורים או צג. זוהי סה”כ קופסא קטנה,
טיפה גדולה יותר מקופסת גפרורים, שבצידה האחד כבל שבקצהו כניסת 3.5 מ”מ,
ובצידה השני כבל שבקצהו יציאת 3.5 מ”מ.




איך הגעתי לפילטר הזה? האמת
שזה קרה לפני 6 שנים בערך, כשקניתי פורד פוקוס. באותה תקופה עוד עשיתי שימוש במשדרFM  ברכב, ורק התחלתי להשתמש במטען
לטלפון תוך כדי נסיעה. בפעם הראשונה שחיברתי את הטלפון גם למטען וגם למשדרFM  במקביל, נתקלתי ברעשים סטטיים
מרגיזים, בעיקר כשהמוזיקה נחלשת לקראת סיום שיר, או בזמן השקט שבמעבר בין שיר
לשיר. האמת שלאחרונה ניסיתי לברר קצת על התופעה וגיליתי שמדובר ב-Ground Loop, או בעברית “לולאת
התקלה”. ניסיתי שוב ושוב לקרוא ולהבין במה מדובר אבל פשוט השתעממתי מדי תוך
כדי ולכן אגיד בקצרה שממה שהבנתי מדובר בבעיה של הפרש פוטנציאלים (אל תשאלו אותי
מה זה), וזה קשור לבעיות הארקה.

להמשך קריאה