כזה ניסיתי

כזה ניסיתי: LG G5

מאת
השבוע פרסם מכון המחקר IDC את נתוני המכירות של יצרניות הסלולר הגדולות בעולם, נכון לרבעון הראשון של שנת 2016. סמסונג ואפל עדיין מובילות את נתוני המכירות (למרות ירידה של 3% בנתח השוק של אפל ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה). OPPO ו-VIVO הסיניות נכנסו לחמישיה הראשונה על חשבון Xiaomi ו-Lenovo. והיכן LG בכל הנתונים האלו? במיקום הרבה יותר נמוך ברשימה. זה לא משהו חדש אגב, גם בשנים קודמות היא לא הצליחה להתברג לרשימה הזאת. זה לא משנה את העובדה שבשוק הישראלי, היא תופסת את המקום השלישי במכירות (אחרי אפל וסמסונג), ואם להאמין לדברי היבואנית, מכירות ה-G4 בישראל אף עלו על אלו של מכשירי ה-Samsung Galaxy S6, אך LG לא תפסה את המקום השני במכירות רק בגלל שסמסונג מכרה יותר בסגמנטים אחרים בשוק הסלולר.


LG G5 (צילום: גד גניר)




אין לי הסבר לפער הזה בין ההצלחה של LG בשוק הישראלי לבין הדשדוש שלה בשוק העולמי. לקהל הישראלי יש לעיתים טעם קצת שונה משאר העולם, תשאלו את יבואני מאזדה לפני כמה שנים. עם זאת, גם בישראל וגם בחו”ל, מכשירי הדגל של היצרנית הקוריאנית מייצרים המון עניין וציפיה. אם עליי לבחון זאת רק דרך הפריזמה של איכות המוצרים שלה, LG אכן מציעה בשנים האחרונות מכשירי דגל המהווים אלטרנטיבה ראויה למה שיש לסמסונג להציע. בשנתיים האחרונות היא גם עשתה זאת במחיר מעט זול יותר מזה של סמסונג. השנה, ההפרש במחיר לטובתה של LG הוא סמלי בלבד ועומד באופן רשמי על 50 ש”ח בלבד. ב-LG מאמינים מאוד ב-G5 אך ליתר בטחון צ’יפרו את הרוכשים הראשונים של המכשיר בצ’ופרים יקרי ערך. בניגוד לחברות אחרות, ב-LG מיתגו את האביזרים הנלווים למכשיר הדגל החדש שלהם כ”חברים” והצליחו לשכנע חלק גדול מבאי MWC 2016 שמדובר במכשיר מודלארי מהפכני.

כזה ניסיתי: Lenovo Phab Plus

מאת
לפני קצת יותר משנתיים קיבלתי לידיי את ה-Xperia Z Ultra של סוני לבדיקה. היה זה פאבלט עם מסך עצום בגודלו: 6.4 אינטש. עד לפני מספר שבועות הוא עוד החזיק בשני תארים: הסמארטפון הגדול ביותר שאי פעם בדקתי, והסמארטפון הכי פחות נוח שבדקתי. ואז, לפני מספר שבועות הגיע אליי ה-Lenovo Phab Plus, אחד משני פאבלטים זולים יחסית שלנובו החליטה להעלות לישראל. ה-Phab Plus הוא הפאבלט עם המפרט הטכני המעט יותר חזק מבין השניים, והמסך הקטן יותר מבין השניים של לנובו, “רק” 6.8 אינטש (השני מגיע עם מסך בגודל 6.95 אינטש). האם לנובו מצאה את הנוסחה שתהפוך פאבלט עם מסך בגודל כזה לסמארטפון שנוח להשתמש בו? בהחלט לא. ועדיין, יש אנשים שהוא דווקא יכול להתאים להם מאוד, ולא, אני לא מדבר בהכרח על קהילת הענקים בישראל.
Lenovo Phab Plus (צילום: גד גניר)



ה-Phab Plus עושה שימוש במעבד מדגם Snapdragon 615. הפעם האחרונה בה נתקלתי במעבד הזה היתה לפני יותר משנה כשבדקתי את ה-Desire 820 של HTC. בזמנו, התרשמתי ממנו מאוד לטובה, למרות שסדרה 6XX אינה סדרת הדגל של מעבדי החברה. ל-Snapdragon 615 יש 8 ליבות: ארבעה מהירות יותר, הפועלות במהירות של 1.5 גיגהרץ, וארבע במהירות 1 גיגהרץ. שנה לאחר מכן קוולאקום הספיקה כבר להוציא מעבדים מתקדמים יותר בסדרה, והשימוש במעבד “ישן” יחסית אך מסדרה יותר חזקה, אמור למצב את ה-Phab Plus כמכשיר עם מפרט נדיב יחסית למחירו (כפי שזה גם ב-ZUK Z1 וב-OnePlus X). זכרון ה-RAM של המכשיר עומד על 2 גיגה, וזכרון האחסון המובנה עומד על 32 גיגה. את הזכרון ניתן להרחיב באמצעות כרטיס MicroSD בנפח של עד 64 גיגה נוספים, או לחילופין לוותר על אפשרות ההרחבה ובמקומה לעשות שימוש בשני כרטיסי סים. 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Lima

מאת
בין אם אתם מגבים את המידע של ב-Google Drive, ב-Dropbox או בכל שירות ענן אחר, במובן מסוים יש לכם מחסן שאתם משלמים עליו שכירות. אני לא צריך לספר לכם את מה שכל אמא ואבא יהודיים יגידו לכם: על משכנתא מסיימים (אם התמזל מזלכם) לשלם מתישהו ולכם תשאר דירה, בניגוד לשכירות שבסופה אתם נשארים בעיקר עם זכרונות. היזמים שהגו את Lima, גאדג’ט אשר מאפשר לכם ליצור ענן פרטי משלכם, חשבו בין השאר על הנקודה הזאת. חלק מהאנשים יעדיפו לשלם סכום חד פעמי ולקבל ענן בנפח שתלוי בדיסק הקשיח שתחברו אליו, ללא תשלום חודשי. מה עוד מבטיחים ב-LIMA? גישה נוחה לקבצים שלכם דרך המחשב או דרך אפליקציות אנדרואיד ו-iOS לטלפון הסלולרי ולטאבלט שלכם, וכמובן פרטיות. האם כל ההבטחות האלו אכן מקוימות? בערך.

Lima. אל הצד הזה מחברים דיסק קשיח חיצוני (צילום: גד גניר)

Lima החל בשנת 2013 כפרוייקט של סטארטאפ צרפתי באתר מימון ההמונים KickStarter. בתוך זמן קצר הפך לאחד הקמפיינים המצליחים ביותר בתולדות האתר. את היעד המקורי של 69,000 דולר הצליחו להשיג שם בתוך 12 שעות מרגע שהקמפיין נפתח. יומיים לאחר מכן כבר השיגו מימון של 200000 דולר. כיום, הסכום הסופי שהקמפיין הזה הצליח לגייס עומד על לא פחות מ-1,229,074 דולר. כמו מוצרים אחרים שהחלו את דרכם ב-Kickstarter, גם Lima מגיע בתוך מארז מאוד מושקע. הדבר הראשון שפוגשים כשפותחים את האריזה הוא זוג אזניות. ההסבר להמצאותן של אזניות בתוך האריזה קצת צולע וקצת יומרני: ב-Lima טוענים שהאזניות מייצגות את העולם החדש שתכנסו אליו מרגע שתתחילו להשתמש במוצר שלהם ושלא משנה אל איזה מכשיר תחברו אותן, תמיד תוכלו לשמוע באמצעותן את אוסף המוזיקה האישי שלכם. האזניות, אם זה מאוד מסקרן אתכם, לא השאירו בי רושם מיוחד.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Yi Home Camera

מאת

נכון להיום, למותג Yi יש בסה”כ שני מוצרים בקטלוג ושניהם הגיעו לישראל בפברואר האחרון. את מצלמת האקסטרים של החברה, ה-Yi Action Camera בדקתי לפני כחודש, וכעת מגיע תורה של מצלמת האבטחה הביתית, בעלת השם המפתיע והייחודי “Yi Home Camera”. כמו במקרה של ה-Circle, גם כאן יש ניסיון מצד החברה לעטוף את המוצר במיתוג ידידותי ומשפחתי, של מצלמה שנועדה לחבר אנשים אל הבית והמשפחה. הם אפילו משתמשים בסלוגן המזעזע “Happiness comes from always being with your family”, שבעצם סותר את עצמו. אם אושר מקורו מלהיות כל הזמן עם המשפחה, אז אולי כדאי באמת להיות יותר עם המשפחה ולא להסתמך על מצלמה בתור תחליף. על הסלידה שלי למצלמות שמתיימרות לאפשר לאנשים להיות מחוברים למשפחה מרחוק כבר סיפרתי לכם בפוסט שלי על ה-Circle. אז למה בכל זאת לקחתי את ה-Yi Home Camera לבדיקה? בגלל הכסף, או יותר נכון, בגלל שהיא עולה הרבה פחות כסף, ועניין אותי לדעת מה מקבלים בתמורה.



Yi Home Camera (צילום: גד גניר)

החברה האם, Xiaomi, הואשמה לא פעם בהעתקת עיצוב ממשק המשתמש של מכשירי הטלפון שלה, ה-MIUI מזה של אפל. ה-Xioayi Home Camera שואבת את ההשראה לעיצוב שלה באופן די בוטה מזה של מצלמת האבטחה של Nest. מאחר ומוצריה של Nest לא נמכרים באופן רשמי בישראל, ניתן להדחיק את העובדה הזאת ולהתרכז בנתונים הטכניים. ל-Yi Camera מפתח צמצם f/2.0, צילום ברזולוציית 1280 על 720 פיקסלים (HD) וזוית צילום של 111 מעלות. איכות הצילום לא רעה, ולא נופלת לטעמי ברמתה מזו של ה-Circle היקרה ממנה בהרבה. עם זאת, במצלמת אבטחה עדיפה רזולוציה של 1080p (כמו במצלמה של Nest) אשר מאפשרת לשמור על חדות תמונה גבוהה יותר גם כאשר מתקרבים לאיזור מסוים בתוך התמונה. ה-Yi Home Camera יודעת לצלם גם בלילה ועושה זאת יפה. התמונה אמנם סובלת ממריחות קלות, אך היא מוארת וברורה. ל-Xioayi חשוב להדגיש כי הצילום בלילה הוא באינפרה אדום באורך גל של 940mm לא פולשני. מה זה אומר לא פולשני? מצלמות נוטות “להפשיט” לעתים אנשים בצילום בחושך בשל אופן ההחזרה של קרני האינפרה האדום מאובייקטים מצולמים. ב-Yi Home Camera זה לא קורה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: SanDisk Extreme 500

מאת
עד לפני מספר שנים כונני SSD היו נחלתם של גיימרים כבדים, אנשים שרצו מחשבים חזקים במיוחד, או מחשבים ניידים דקים במיוחד. בשנים האחרונות המחירים שלהם החלו לזחול לרמה נגישה יותר, והטכנולוגיה הזאת החלה להופיע גם בכוננים הניידים. סאנדיסק, יצרנית חשובה בתחום ה-SSD, החליטה להכנס גם היא לתחום הזה, וה-Extreme 500 שקיבלתי לבדיקה הוא חלק מסדרה של כונני SSD חיצוניים המציעה מחיר נסבל, לפחות ביחס למתחרה העיקרית בשוק הזה, סמסונג.



SanDisk Extreme 500 (צילום: גד גניר)





אם אתם יודעים מה זה SSD, דלגו לפסקה הבאה. אם אתם רוצים לוודא שההסבר שלי מדויק, אתם יכולים להשאר כאן. פירושם של ראשי התיבות SSD הוא Solid State Drive, כלומר, בניגוד לטכנולוגיה הקלאסית של דיסקים קשיחים רגילים, כאן אין חלקים נעים, רק מעגל חשמלי ושבבים. למה זה כל כך נהדר? כי כשאין חלקים נעים, הכונן עצמו עמיד יותר לזעזועים. בנוסף, כונני SSD הם מהירים הרבה יותר מכוננים קשיחים קונבנציונליים, וברוב המקרים גם תופסים פחות מקום.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: BLU Life Mark

מאת
סורק טביעות אצבעות הפך בשנה האחרונה לרכיב חובה בסמארטפונים מובילים. למען הדיוק ההיסטורי חייבים להדגיש שדווקא מוטורולה היתה הראשונה לשלב כזה עוד בשנת 2011, בסמארטפון החזק ביותר שלה באותה תקופה, ה-ATRIX. הסורק מוקם בחלקו האחורי של המכשיר ודרש החלקה איטית של האצבע על פניו כדי לשחרר המכשיר מנעילה. שנתיים תמימות חלפו מאז אותו ATRIX ועד שיצרנית סלולרית אחרת, אפל, בחרה לעשות שימוש באמצעי אשר מאפשר פתיחה של המכשיר על סמך זיהוי טביעת אצבע. אפל, כהרגלה ידעה ללטש את הפיצ’ר הזה בצורה מושלמת: כל מה שנדרש כדי לשחרר את האייפון 5S מנעילה היה להניח את האצבע על כפתור הבית ובתוך שניה המכשיר מוכן לעבודה. סמסונג רצתה לסמן “V” על הסעיף הזה ומיהרה לשלב ב-Galaxy S5 סורק טביעות אצבעות משלה, אך שוב היה מדובר בסורק כדוגמת זה של ה-ATRIX, כזה שלא התקרב ברמת הנוחות והשימושיות שלו לזה של אפל. בדור הבא של המכשירים שלה, ה-Galaxy S6 הגיע כבר עם סורק טביעות אצבע שלא נופל מזה של אפל. חצי שנה לאחר מכן, ארבעת הפאבלטים האנדרואידים המובילים בשוק כבר כללו סורק כזה וגוגל שילבה את התמיכה בסורק כזה כחלק מובנה ממערכת ההפעלה מרשמלו ובמכשירי הנקסוס החדשים שלה.

BLU Life Mark (צילום: גד גניר)







ה-Life Mark של BLU שבדקתי בשבועות האחרונים לא מתחרה במכשירים האלו. למעשה, מדובר ככל הידוע לי מדובר במכשיר הזול ביותר אשר כולל סורק טביעת אצבע ונמכר בישראל ביבוא רשמי. לא לקח ליבואן יותר מדי זמן להביא אותו לישראל. למעשה, הוא הוכרז רק במהלך חודש מרץ האחרון והמכשיר הגיע אליי מיד עם הגעתו לארץ. המפרט שלו צנוע למדי: מעבד מדגם MT6735 של מדיהטק מרובע ליבה במהירות של 1.3 גיגהרץ, זכרון RAM בנפח של 2 גיגה וזכרון אחסון בנפח 16 גיגה בייט הניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון בנפח של עד 64 גיגה. לידיעת ציבור הנוסעים לחו”ל , ה-Life Mark מצויד בשני חריצי סים. הוא מריץ את אנדרואיד בגרסה 5.1 (Lollipop), קצת מאכזב לנוכח העובדה שבסוף הרבעון הראשון של שנת 2016 מכשיר חדש מהקופסא שזה עתה יצא לשוק, לא מגיע עם גרסת האנדרואיד החדשה ביותר שקיימת והוכרזה לפני כמעט חצי שנה. מצד שני, זה לא באמת כזה משנה עבור מי שקונה מכשיר ברמת המחיר ובמפרט הטכני הזה. BLU דחפה מעט מאוד Bloatware למכשיר הזה, ואת רובו ניתן להסיר לחלוטין מהמכשיר בקלות. מעבר לזה, המכשיר לא יקבל שום דו”ח על מהירות מופרזת, אך הוא עובד בצורה חלקה, יציבה וזריזה למדי (יחסית לז’אנר כן?), ובניגוד נניח ל-Zenfone Max, ה-Life Mark סיפק חויית שימוש נוחה וזורמת.

כזה ניסיתי: Lenovo 100S Chromebook

מאת
אם נדרג את אלו שעלייתם ארצה התעכבה, מחשבי ה-Chromebook יתפסו מקום של כבוד בין נתן שרנסקי, אידה נודל ובני הפלשמורה. המחשב שאני קיבלתי לבדיקה, ה- Lenovo 100S Chromebook אמנם נמצא בשוק החל מסוף שנת 2015, אך גוגל הכריזה על תחילת הפרוייקט שלה לפיתוח מערכת הפעלה למחשבים עוד בשנת 2009 , ובשנת 2011 ניתן היה כבר לקנות את המחשבים הראשונים שמריצים אותה.

ְשכולם ידעו שיש לכם Chromebook, לוגו מערכת ההפעלה Chrome OS על החלק החיצוני של ה-Lenovo 100S (צילום: גד גניר)
לפני שאגיע למחשב עצמו, קצת סדר בדברים. Chromebook הוא מחשב נייד המריץ את מערכת ההפעלה Chrome OS המפותחת ומעודכנת ע”י גוגל. Chrome OS היא נגזרת של מערכת ההפעלה Chromium OS המפותחת בקוד פתוח, וקוד המקור שלה זמין להורדה לצורך פיתוח עצמאי. מאחר וגוגל מעוניינת לעודד אותנו המשתמשים לעשות שימוש בעיקר בשירותי הרשת שלה, כל מערכת ההפעלה מבוססת על מידע הנשמר בענן, ו-99% מהפעולות שתבצעו דרך המחשב הזה מבוצעות דרך הדפדפן. למעשה, שתי הפעולות היחידות שאינן מתבצעות דרך הדפדפן (Chrome, אם לא הבנתם עד כה), הן שיטוט במנהל הקבצים וניגון מדיה. למערכת הפעלה המבוססת על דפדפן יש גם יתרונות וגם חסרונות על פני מערכות הפעלה קונבנציונליות, והתשובה לשאלה האם המחשב הזה שימושי עבורכם היא שאלה שתלויה בסוג השימוש שלכם במחשב.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Zenfone Max

מאת
יש לי פינה חמה בלב במיוחד עבור סמארטפונים של אסוס. כל אחד יכול לבנות מכשיר דגל עם מפרט מפואר שיבטיח חויית שימוש טובה. האמנות האמיתית היא ליצור מכשיר משתלם שייתן תמורה טובה יותר לסכום הכסף נמוך יחסית, וזה משהו שבשנתיים האחרונות אסוס ידעה לעשות היטב: זה בלט במיוחד בדור הראשון של מכשירי ה-Zenfone שלה ובמידה מסויימת גם בדור השני של הסדרה, למרות שהוא כבר תומחר באופן פחות אגרסיבי מהדור הקודם. ה-Zenfone Max ששהה אצלי בשבועות האחרונים הוא תת דגם בסדרת ה-Zenfone 2, אשר מגיע עם מחיר מאוד ידידותי וסוללה עצומה. האם יש כאן להיט נוסף של אסוס? ממש, אבל ממש לא, ותיכף תבינו למה.



Zenfone Max (צילום: גד גניר)





מכשירי ה-Zenfone הם בין המכשירים הבודדים המבוססים על מעבדים של אינטל. ההתבססות הזאת,  יחד עם סבסוד נרחב מצד אינטל על מחירי המעבדים עבור אסוס, איפשרו לה למכור את המכשירים האלו במחירים מאוד אטרקטיביים. עם זאת, פה ושם, חלק מתתי הדגמים של סדרת ה-Zenfone הגיעו עם מעבדים מתוצרת קוואלקום. כך גם ה-Zenfone Max אשר מגיע עם מעבד Snapdragon 410. זה לא מעבד חזק במיוחד  אבל גם לא הכי חלש במבחר המעבדים של קוואלקום. תוכלו למצוא אותו בעיקר במכשירים זולים ובסיסיים. יש לו ארבע ליבות שכל אחת מהן פועלת במהירות שעון של 1.2 גיגהרץ, צנוע, אבל כאמור, לא הכי צנוע שאפשר. ל-Zenfone Max זכרון RAM בנפח של 2 גיגה, סטנדרטי לרמת המחיר הזאת (נכון לתחילת שנת 2016), וזכרון אחסון בנפח של 16 גיגהבייט, הניתנים להרחבה עד 64 גיגה נוספים באמצעות כרטיס זכרון. על פניו מפרט סביר, שלא נופל ברמתו ממכשירים מקבילים במחירים דומים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S7

מאת
בשנים האחרונות זה כבר הפך למסורת. לאחר ההכרזות הקבועות של רוב היצרניות ב-MWC, סמסונג מקפידה להיות הראשונה שמשיקה את המכשירים בישראל. השנה יש לתזמון הזה חשיבות מיוחדת. שני המכשירים הבולטים ביותר שהוכרזו בברצלונה היו ה-Galaxy S7 של סמסונג, וה-LG G5. פרק הזמן הזה שבו סמסונג היא היחידה שמחזיקה בחנויות מכשיר דגל שהוכרז בשנת 2016 הוא למעשה פרק זמן בו אין לה תחרות ישירה בשוק מכשירי האנדרואיד. LG שיודעת זאת היטב יצאה בקמפיין עם הסלוגן Smart To Wait, בניסיון להתמודד עם המצב הזה. סמסונג מצידה, לפחות בישראל, יכולה לראות ב-LG איום ממשי. פלח השוק הכללי של סמסונג גדול מזה של LG, אם כי הוא מתפזר על פני מספר רב של דגמי מכשירים. LG לעומתה מכרה כמויות נאות בעיקר של מכשיר הדגל שלה בשנה שעברה, ה-G4 (ב-LG אף טוענים שה-G4 נמכר יותר מה-Galaxy S6). גם אם בחו”ל פער המכירות בין שאר יצרניות אנדרואיד לסמסונג עדיין גדול, סמסונג לא מתכננת לתת לפער הזה להיסגר.

Samsung Galaxy S7 (צילום: גד גניר)


סמסונג חזרה השנה לנוהל הקבוע עליו דילגה בשנה שעברה: השקה של מכשיר הדגל שלה בשתי גרסאות שונות של מעבד, לשווקים שונים. לישראל הגיעה באופן רשמי הגרסה עם המעבד של סמסונג, ה-Exynos 8890, מעבד מתומן ליבה (ארבע ליבות הפועלות במהירות 2.3 גיגהרץ וארבע נוספות במהירות 1.6 גיגהרץ), זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, וזכרון אכסון בנפחים של 32 או 64 גיגה, כאשר אליהם ניתן להוסיף כרטיס MicroSD לצורך הרחבת הזכרון. אני מניח שלא תופתעו לשמוע שהמכשיר הזה מהיר יותר מכל מכשיר אחר שהנחתי עליו את ידיי לאחרונה ויציב כמו סלע.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: מנורה עם מטען אלחוטי, זרוע לרכב וכבל עם ראש דו כיווני

מאת
מיליוני אנשים נושכים את השפתיים וממשיכים להתמודד עם הקושי הזה מדי יום, לפעמים יותר מפעם אחת ביום: הצורך לחבר כבל USB אל מכשיר הטלפון שלהם. כל אחד שאין לו אייפון או מכשיר אנדרואיד מהתקופה האחרונה עם שקע USB Type C יודע שחיבור USB דורש שלושה ניסיונות: הראשון עם הצד הלא נכון, השני עם הצד הלא נכון השני, והשלישי עם הצד הנכון (מסתבר) מהניסיון הראשון. אז נכון, ה-G5, ה-Nexus 6P, ואפילו מכשירים סיניים כמו ה-Meizu Pro 5 או ה-ZUK Z1 מגיעים כבר עם חיבור שלא ממש משנה באיזה צד אתם מכניסים אותו, אך עדיין מוקדם להספיד את ה-Micro USB, תשאלו את כל מי שכבר הספיק לקנות את ה-Galaxy S7.



בעיה (קרדיט: quickmeme.com)




אנשים נורמליים פשוט ימשיכו לחיות ככה, ויקבלו בהבנה את הצורך לשים לב לאופן שבו מחברים את הכבל למכשיר שלהם. הפוסט הזה מיועד לאחרים. לאלו שמשתגעים מהקושי הנורא הזה ומוכנים לשים לא מעט כסף כדי לא להתמודד עם המבוכה הנוראית בפעולה הזאת של ניסיון נוסף לחבר את הכבל. בשבילכם, אספתי שלושה חפיצים שיהפכו את החיים שלכם לטיפה יותר קלים:


להמשך קריאה