אנדרואיד

כזה ניסיתי: Honor Magic 4 Pro

מאת

איבחת צו נשיאותי אחד של דונאלד טראמפ הספיקה כדי להוריד את Huawei, פעם היצרנית השנייה בטבלת מכירות הסמארטפונים העולמית, על ברכיה. הצו האוסר על חברות אמריקאיות לשתף פעולה עם היצרנית בעלת הקשרים המפוקפקים עם השלטון הסיני חרץ את דינה בין לילה בשוק העולמי, ובשנים האחרונות היא צוללת לאט לאט במכירותיה. אחד מצעדי החירום בהם נקטה היתה מכירת מותג המשנה שלה, Honor, בסוף שנת 2020 בניסיון להציל אותו מגורל דומה. המותג הופרד לחלוטין מחברת האם, שויתרה על כל אחזקותיה בו, ויצא לדרך חדשה, כשחרב הסנקציות, אינה מונפת עוד מעליו.

Honor Magic 4 Pro (צילום: גד גניר)

ביולי האחרון הכריזה היבואנית סל נאו כי קיבלה את הזכיון למכור באופן רשמי את מכשירי Honor בישראל. Magic 4 Pro הוא מכשיר הדגל של החברה לשוק הגלובאלי ובתוכו גם הישראלי. למרות שחלפו כבר שנתיים מרגע הפיצול בין שני המותגים, חובבי המותג הסיני המוקצה עשויים לחוש תחושה מוכרת, אבל יש למכשיר הזה ולמותג Honor באופן כללי עוד כברת דרך עד שיוכל באמת לאיים על מעמדם של מותגים אחרים בשוק.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Nothing Phone (1)

מאת

אני חייב להודות שהגעתי מעט סקפטי אל הביקורת הזאת. Nothing Phone (1) הוא הסמארטפון הראשון של המיזם החדש של קארל פיי, אחד משני המייסדים של OnePlus אי שם ב-2014. המותג הסיני בינתיים התבגר ונטמע כמעט לחלוטין בתוך Oppo, אבל בראשית ימיו ניסה (והצליח) למשוך תשומת לב בכל כוחו באמצעות פרובוקציות וגימיקים, וסביר להניח שבמקרה של Nothing Phone (1) זה לא הולך להיות שונה. מה ששונה זה הקונספט של המכשיר עצמו. בניגוד ל-OnePlus One שזעזע את השוק עם מפרט טכני נדיב במיוחד ב-⅔ ממה שעלו מכשירים מקבילים של מותגים יותר מוכרים, ה-Nothing Phone (1) מציג מפרט טכני שמציב אותו בקטגוריית ה-Upper Mid, כאשר המחיר לא מהווה אטרקציה מיוחדת. איך בכל זאת הוא הצליח לשבות את לבי?

Nothing Phone (1) (צילום: גד גניר)

Nothing Phone (1)  מתבסס על ערכת שבבים של מכשירי ביניים, +snapdragon 778G של קוואלקום, גרסה משודרגת קלות של זו שניתן למצוא במכשירים כמו Realme GT Master Edition ו- Samsung Galaxy A73. ההבדלים בין שתי הגרסאות זניחים גם על הנייר, אבל בכל מקרה מדובר בערכת שבבים מהרף העליון של הקטגוריה. ב-Nothing ציינו שערכת השבבים נבחרה בשל היותה מוכחת ואמינה, ושלא ראו צורך ללכת בהכרח על הערכה הכי מהירה וחזקה כיום בשוק. ערכת השבבים משודכת לזכרון RAM בנפח מרווח (אך סטנדרטי לרמת מחיר זאת) של 8 גיגה, ואחסון בנפח 256 גיגה (זו הגרסה שנמכרת בארץ ע”י היבואנית הרשמית באג, בחו”ל ניתן להשיג גם גרסת 128 גיגה) שאינו ניתן להרחבה. אין לי תלונות על הביצועים של המכשיר. הוא זריז ורספונסיבי ואם זה היה מבחן עיוור לסמארטפון שבו לא מציינים בפניי את דגם ערבת השבבים, והיו אומרים לי שמדובר במכשיר דגל, ספק אם הייתי מתאכזב מביצועיו. למעט אולי תהליך התקנת האפליקציות בהתחלה, הכל זרם כאן במהירות ובצורה חלקה, וגם הקצב הגבוה של רענון המסך, 120 הרץ, נשמר יציב לאורך כל הזמן שהשתמשתי בו. אף אחד לא משווק את המכשיר הזה כמכשיר גיימינג, אם כי גם באגף הזה הוא לא אכזב. משחקים כבדים נטענו במהירות מספקת, ורצו על הגדרות תובעניות בלי בעיה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Realme Pad

מאת

בעוד מבחר מותגי הסמארטפונים בישראל הולך ומתרחב בשנתיים האחרונות, שוק הטאבלטים נשאר מנומנם למדי: מלבד מותגי מדבקה, מי שמעוניין בטאבלט של מותג ידוע נאלץ עד לא מזמן לבחור בעיקר בין סמסונג, אפל או לנובו. באפריל האחרון נדחף עוד מותג לרשימה המצומצמת הזאת, Realme, עם הטאבלט בעל השם המפתיע ופורץ הדרך, Realme Pad. כמו שאר המוצרים בקטלוג החברה, גם Realme Pad מוכוון למשתמשים שרוצים לקבל כמה שיותר עבור סכום לא גבוה במיוחד של כסף.

Realme Pad (צילום: גד גניר)

מדובר בטאבלט עם מפרט טכני בסיסי למדי: 32 גיגה בלבד של נפח אחסון (שניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון) ו-3 גיגה בלבד זכרון RAM, משודכים לערכת השבבים Helio G80 של מדיהטק, המוגדרת ע”י היצרנית הטיוואנית ככזאת במיועדת לגיימינג. הייתם מצפים שיצרנית ערכות שבבים שמצמידה את המילה Gaming לערכת שבבים, תעשה זאת עם ערכת שבבים אימתנית ועוצמתית נכון? אז זה לא המקרה: מדובר בערכת שבבים שלפחות לפי המספרים, נמצאת איפשהו ברף התחתון של רמת הביניים: היא בנויה בארכיטקטורת 12 ננו מטר (קיימות בשוק כיום ערכות שבבים המבוססות על ארכיטקטורות מתקדמות יותר של 6 ואפילו 5 ננו מטר), עם 8 ליבות “חזקות” במהירות 2 גיגהרץ, ושש ליבות נוספות במהירות 1.8 גיגהרץ.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Poco X4 GT

מאת

בשנים האחרונות צצה קטגוריית מכשירים חדשה בשוק הסמארטפונים העולמי, מכשירי ביניים לגיימינג. מדובר לכאורה בניגוד: מכשירי גיימינג אמורים להציע את המפרט הטכני החזק ביותר בנמצא, או במילים אחרות, מכשירי דגל. מה להם ולמכשירים שאמורים להציג יחס עלות תמורה גבוה ככל האפשר? התשובה פשוטה: ילדים. פעמים רבות הורים מסתייגים מרכישת המכשירים הכי מתקדמים וחזקים לילדיהם מתוך החשש המוצדק שהמכשירים האלו ינזקו או יאבדו. השיקולים ההוריים האלו משאירים ילדים עם מכשירים חלשים שמספקים חויית גיימינג מפוקפקת. אל תוך הפער הזה יצקו חלק מהיצרניות יצורי כלאיים: גרסאות מחוזקות של מכשירי ביניים שאמורות לאפשר חויית גיימינג סבירה למי שלא מעוניין לשלם את המחירים שמוצמדים למכשירי גיימינג מהליגה הגבוהה יותר. כזה הוא ה-Poco X4 GT שהוכרז לפני שבועיים: מכשיר ביניים שרירי (ולכן גם התוספת האגרסיבית “GT” בשמו) המוכוון לקהל הגיימרים עם תקציב מוגבל. 

Poco X4 GT (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים שנבחרה למשימה היא Dimensity 8100 של מדיהטק הטיוואנית. על הנייר היא ממוקמת קרוב מאוד למה שייצגה ה-Snapdragon 888, ערכת השבבים של מכשירי הדגל משנה שעברה. היא בנויה בארכיטקטורת 5 ננו-מטר, ובעלת שמונה ליבות, ארבע במהירות 2.85 גיגהרץ, וארבע נוספות לפעילויות יומיות במהירות 2 גיגהרץ. המעבד הגרפי של ערכת השבבים, Mali-G610 MC6 תומך בקצבי רענון של עד 165FPS ואמור לאפשר חויית גיימינג ראויה. לערכת השבבים שודך זכרון RAM בנפח 8 גיגה, וניתן להשיג את המכשיר בנפחי אחסון של 128 או 256 גיגה, ללא אפשרות הרחבת זכרון. ביום יום המכשיר זריז מאוד, יציב ומספק חויית שימוש טובה מאוד. מה לגבי גיימינג? ובכן, הוא בהחלט עומד במשימה. שיחקתי בו ב-Real Racing 3, Ace Force, PUBG, וב-Asphalt 9, ובכולם לכל היוצא מן הכלל הוא תפקד מעולה. זמני הטעינה אולי היו פחות מהירים מאלו שבמכשירי דגל, אבל מרגע שהמשחק עצמו החל, החויה היתה חלקה לאורך כל הזמן, קצב הפריימים לא הואט בשום שלב, לא היו גמגומים או כל תופעת לוואי אחרת שהיתה אמורה להזכיר שלא מדובר במכשיר דגל. חלק ניכר מהיכולת להציג ביצועים טובים באופן ממושך קשור לקירור של המכשיר. Poco X4 GT משלב תא אידוי גדול ו-7 שכבות של גרפיט שמאפשרים לו להשאר קריר לאורך זמן, גם בזמן שהוא מתמודד עם פעולות תובעניות כמו גיימינג.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Vivo V23

מאת

אמנם מדובר במותג נוסף מבית תאגיד BBK הסיני שמותגיו כבר פועלים בישראל, אבל תמיד נחמד לקדם בברכה מותג סמארטפונים חדש בשוק הישראלי: Vivo. אחרי פעילות של שנים בשוק העולמי, בסוף מרץ האחרון בנדא מגנטיק הודיעה רשמית כי היא תהיה זו שתשווק את מכשירי המותג בישראל, כאשר בגל הראשון יושקו בארץ ארבעה מכשירים. ה-V23 שבדקתי בשבועות האחרונים הוא הבכיר מביניהם.

Vivo V23 (צילום: גד גניר)

לא מדובר במכשיר דגל. V23 שייך לחלק העליון של סגמנט מכשירי הביניים, והוא מבוסס על ערכת השבבים Dimensity 920 (כמו +Realme 9 Pro) של מדיהטק הטיוואנית, ובגרסה הנמכרת בארץ מגיע עם שילוב נדיב ומרווח של 12 גיגה RAM ו-256 גיגה אכסון. בעוד את זכרון ה-RAM ניתן להרחיב על חשבון נפח האחסון ל-4 גיגה נוספים, את האחסון לא ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון, אבל הנפח הקיים יספיק כנראה לרוב המשתמשים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Oppo Reno7 5G

מאת

לאחר שענקיות כמו LG, HTC, וואווי וסוני נעלמו או צמצמו משמעותית את חלקן בשוק, צרכנים ישראליים שחיפשו מכשיר ביניים נאלצו לפרק זמן מסוים לבחור בעיקר בין סמסונג לשיאומי. המצב הזה התחיל להשתנות לפני שנה וחצי: OnePlus החלה לשווק את סדרת ה-Nord שלה, Realme ו-Oppo נחתו בישראל ובשבועות האחרונים מותג נוסף עשה עליה, Vivo. ארבעת המותגים כידוע שייכים לתאגיד BBK הסיני, אך לישראל הם מגיעים באמצעות ארבעה יבואנים שונים שמנסים להדגיש את הייחוד שלהם. ועדיין, בגלל שבמקור החברות לא לחלוטין מנותקות זו מזו, אנחנו מקבלים מכשירים כמעט זהים זה לזה, לפחות על הנייר. Oppo Reno7 5G שהגיע אליי לפני מספר שבועות הוא התאום של OnePlus CE 2 5G עליו כתבתי כאן לאחרונה, אך המכשיר של Oppo יקר יותר בכ-700 ש”ח. האם יש משהו שיכול להצדיק את הפער במחיר למרות המפרט הזהה?

Oppo Reno7 5G (צילום: גד גניר)

בגזרת המפרט הטכני הוא מציג נתונים סטנדרטיים ביחס לקטגוריה: ערכת השבבים הפופולרית Dimensity 900 של מדיהטק הטיוואנית, אותה ניתן למצוא גם בקודמו, Reno6 5G וגם ב-OnePlus Nord CE 2 5G. בשונה מ-OnePlus CE 2 5G ה-Reno7 מגיע עם נפח כפול, של 256 גיגה, ובשונה מקודמו, ניתן אף להרחיב אותו באמצעות כרטיס זכרון. נפח זכרון ה-RAM עומד על 8 גיגה, וניתן להרחבה על חשבון נפח האחסון ב- 5 גיגה נוספים. הביצועים מצוינים: Reno7 זריז, יציב, מגיב מהר למגע, טוען אפליקציות במהירות ושומר על רמת הביצועים הזאת באופן קבוע ללא גמגומים. מערכת ההפעלה של Oppo נקראת ColorOS ומגיע כאן בגרסה 12, מה שלא משנה את העובדה שגרסת האנדרואיד עליה היא מבוססת היא אנדרואיד 11 הותיקה ולא אנדרואיד 12 שהוכרזה לפני כ-8 חודשים (!). מערכות ההפעלה של כל המותגים מבית BBK חולקות בסיס זהה, אבל כל אחת מציעה פינוקים ייחודיים משלה. במקרה של Color OS מדובר בחלונות צפים: במסך האפליקציות הפתוחות, ניתן לגרור למעלה אפליקציה פתוח ולהציג אותה בחלון מוקטן שנשאר פתוח ומעל לכל דבר אחר שתעשו עם הטלפון. למקרה שתהיתם, לא מדובר במערת ההפעלה Windows, ולא ניתן להשאיר יותר מחלון אחד פתוח באופן הזה. זה היה יכול להיות שימושי במיוחד לסרטוני יוטיוב ומאפשר למשתמשים שאינם מנויים לחבילת הפרימיום לשמוע שירים בעודם עושים פעולות אחרות עם הטלפון אבל גוגל דאגה לחסום את האפשרות הזאת. ColorOS מציעה גם אפשרות ליצור שטח עבודה נפרד במערכת ההפעלה, שכולל סיסמה וטביעת אצבע שונה כדי להפריד בין אפליקציות עבודה ואפליקציות בשימוש בזמן פנוי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A53 5G

מאת

הקלישאה האהובה עליי בעולם הסלולר היא ללא ספק ההכרזה על מכשיר חדש כמכשיר הטוב, המהיר, היפה, המתקדם ביותר שאותה יצרנית אי פעם ייצרה. אני כל כך אוהב את הקלישאה הזאת כי היא כל כך מטופשת: אין שום סיבה שהסמארטפון של השנה יהיה פחות טוב מזה של שנה שעברה. זה מה שמצופה מחברות אלקטרוניקה, להתקדם, לחדש, לשפר את מה שטעון שיפור מהדור הקודם. אם חברה מסוימת לא יכולה לשמור על הכיוון הזה, אז משהו שם ממש לא עובד כשורה, ולמכשיר X+1 אין זכות קיום אם מכשיר X שקדם לו היה באיזושהי צורה טוב יותר. והנה, אחרי שביליתי מספר שבועות עם Galaxy A53, אני מגלה שסמסונג הצליחה לעשות את הבלתי יאמן: המכשיר החדש שלה פחות טוב מקודמיו. איך זה קרה?

Samsung Galaxy A53 5G (צילום: גד גניר)

תקציר הפרק הקודם: במרץ 2021 השיקה סמסונג את מכשירי A52 ו-A72 שבדקתי וכתבתי עליו כאן. ל-A72 היה מערך צילום משודרג יותר, סוללה עם קיבול קצת יותר גבוה ומסך טיפה גדול יותר, אבל ערכת השבבים של שניהם היתה זהה: Snapdragon 720G. היא אמנם היתה ותיקה קצת בעת השקת המכשירים, אבל סיפקה חויית שימוש טובה בסה”כ.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: +Realme 9 Pro

מאת

רילמי, מותג הסמארטפונים תומכי דור 5 הצומח ביותר בעולם (לפי הנתונים של מכון המחקר Counterpoint) גם ברבעון האחרון של 2021, עוד לא לא חוגג שנתיים בשוק הישראלי, אבל מציג באמצעות היבואנית באג, דור שלישי של מכשירי ביניים. +Realme 9 Pro הוא בכיר הסדרה והוא הגיע אליי לפני מספר שבועות לבדיקה.

+Realme 9 Pro (צילום: גד גניר)

בשוק מכשירי הדגל זה פחות מובהק, אבל במכשירי ביניים המגמה כבר ברורה: יותר ויותר יצרניות עוברות לערכות השבבים של מדיהטק שנערכה כנראה טוב יותר מקוואלקום למשבר השבבים. אם פעם ערכת שבבים של מדיהטק היתה סוג של פשרה במפרט הטכני, ערכות השבבים המודרניות של החברה הטיוואנית מציעות תמהיל של ביצועים וצריכת חשמל שלפחות להתרשמותי, לא נופלים מאלו של המקבילה האמריקאית. +Realme 9 Pro מבוסס על Dimensity 920 בארכיטקטורת 6 ננו מטר, בעלת 8 ליבות (שתיים במהירות 2.5 גיגהרץ ושש האחרות במהירות 2 גיגהרץ) ותומכת מן הסתם בדור 5. בישראל נמכרות גרסאות ה-128 וה-256 גיגה אחסון עם 8 גיגה RAM. את האחסון לא ניתן להרחיב, אבל את ה-RAM ניתן, באופן וירטואלי על חשבון נתח זהה מנפח האחסון, פיצ’ר שקיים בכל המכשירים ממותגי תאגיד BBK (ביניהם OnePlus, OPPO, ו-Vivo שבקרוב יתחיל להימכר כאן).


כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S22 Ultra

מאת

לאחר עשור מוצלח למדי, החליטה סמסונג שהגיע העת לסיים את דרכה של Galaxy Note, סדרת מכשירי הפרימיום של של החברה שהעט היה סימן ההיכר שלה. השקת המכשירים המתקפלים של סמסונג באוגוסט, מבלי להכריז כרגיל בתקופה הזאת של השנה על מכשיר Note חדש איששה את ההערכות שהמותג עצמו שייך להיסטוריה. כעת מתברר שזה היה אולי סוף דרכו של המותג Note, אבל לא סוף דרכם של המכשירים עם העט מבית סמסונג: אחרי שה-S21 Ultra של שנה שעברה הציג תמיכה בסטיילוס, השנה סמסונג הלכה צעד אחד קדימה ושילבה את העט כחלק אינטגרלי מהמכשיר.

Samsung Galaxy S22 Ultra (צילום: גד גניר)

המיזוג של סדרות ה-Ultra ו-Note היה צעד מתבקש. אין הגיון להחזיק בקטלוג שני מכשירי דגל שההבדל ביניהם מסתכם בעיקר בסטיילוס. נותר רק לנחש למה בחרה דווקא ב-“Ultra”: האם זה בגלל שסדרה S יותר פופולרית וסדרה Note נתפסת כיותר נישתית? האם זה שאריות מטראומת מכשירי ה-Note 7 המתלקחים? כנראה שלא נדע לעולם.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: TCL 30se

מאת

“הסמארטפון שלי עולה רבע מהמחיר של המכשיר הזה ועושה את אותם דברים”, זו תבנית הטוקבקים האהובה עליי. בניגוד לתבניות רבות אחרות, אין בה שמץ של רוע והיא אפילו עניינית. יש בה תפיסה צרכנית לפיה סמארטפון הוא כלי עבודה וככזה הוא צריך לבצע רשימה של משימות, ושם זה נגמר. גימורים יוקרתיים, מסכים מרהיבים, ערכות השבבים המהירות ביותר שיש, מצלמות עתירות פיקסלים, כל אלו הם מותרות, וחוץ מזה, במחיר הזה, אפשר להחליף סמארטפון כל שנה. ה-TCL 30se שהושק אתמול בכנס הסלולר העולמי בברצלונה והגיע אליי לפני מספר שבועות הוא מייצג קלאסי של התפיסה הזאת: סמארטפון זול מאוד, עם פשרות כמעט בכל סעיף אפשרי, שאמור לתת מענה למי שיש לו התנגדות עקרונית לשלם 1000 ש”ח על סמארטפון. 

TCL 30se (צילום: גד גניר)

המותג TCL אמנם אינו מוכר כל כך לקהל הישראלי, אבל בהחלט לא מדובר ביצרנית עלומת שם. החברה שהוקמה בשנת 1981 מייצרת בין השאר מזגנים, מקררים, מכונות כביסה ,מוצרי חשמל קטנים למטבח ועוד. נכון לחצי הראשון של שנת 2021 היא יצרנית הטלויזיות השלישית בטבלת המכירות העולמית ולפני שנתיים אף העפילה למקום השני. מה לגבי סמארטפונים? הסמארטפונים הראשונים שנשאו את שם המותג TCL אמנם הופיעו לראשונה רק ב-2019, אבל הספיקו להמכר לא רע בארה”ב ובקנדה. TCL היא הבעלים הנוכחיים של המותג Palm, ובין השנים 2016-2020 עיצבה, ייצרה ושיווקה סמארטפונים עבור בלקברי (ביניהם DTEK50 עליו כתבתי כאן).

להמשך קריאה