אוזניות

כאלו ניסיתי: Bose QuietComfort Earbuds II

מאת

רק לפני חמש-שש שנים עוד שלטה Bose ללא עוררין בכל מה שקשור לביטול רעשים. ליצרניות אחרות לא היה מענה לסדרת QuietComfort ואוזניות ה-Over The Ear של היצרנית האמריקאית עשו ניסים עבור ציבור הטסים לחו”ל ועבור מי שסתם רצה להתנתק מרעשי הסביבה. אל עולם אוזניות ה-True Wireless היא כבר נכנסה לא כמובילה, ואת היתרון היחסי שלה בתחום, ביטול רעשים, שילבה באוזניות שלה רק ב-2021

עם QuietComfort Eardbuds, כאשר סוני ואפילו אפל כבר מציעות דגמי פרמיום משלהן שיודעים גם הם להשתיק את הסביבה לא רע בכלל. האם ל- QuietComfort Earbuds II יש את מה שצריך כדי ליצור שוב פער מול המתחרות?

Bose QuietComfort Earbuds II (צילום: גד גניר)

נראה שב-Bose לקחו ברצינות פידבקים על הדור הראשון וצמצמו משמעותית את המימדים של האוזניות. זה לא הופך אותן לקומפקטיות באופן כללי, וגם קייס הטעינה מגושם מעט ממה שנהוג, אבל אם מתייחסים רק לעניין הגודל, יש בהחלט שיפור ביחס לדגם הקודם. עם זאת, במסגרת השינוי העיצובי, נראה שלא ממש חשבו עד הסוף על האיזור אליו נכנסות האוזניות בתוך קייס הטעינה. ל-QuietComfort Earbuds II יש “גבעולים” זעירים, ובתוך קייס הטעינה ישנם שני שקעים בכל צד, ובתוכם אמורות לנוח האוזניות כאשר שקע אחד מיועד לגבעול ושקע שני מאכלס את החלק שנכנס לתוך האוזן. האוזניות בילו אצלי מספר שבועות, אבל במשך הזמן הזה לא הצלחתי להגיע למצב שאני מפנים באמת באיזו צורה הן אמורות לשבת בפנים. עד לרגע כתיבת שורות אלו, החזרת האוזניות לקייס שלהן נשארה בגדר ניסוי וטעייה, משהו שלא קורה לי הרבה, ומפתיע לרעה כשמדובר בחברה מהמובילות בתחום.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Nothing ear (stick) TWS

מאת

אחת המילים שחזרו על עצמן לא מעט בהשקות עד כה של המיזם Nothing, היא “אקוסיסטם”. המותג היומרני משהו החל את דרכו עם אוזניות TWS, המשיך עם סמארטפון וכעת מגיע תורן של המוצר הבא ברשימה: אוזניות TWS, שוב, פחות משנה אחרי הדגם הקודם, במקום להצדיק את השימוש במילה  אקוסיסטם עם השקה של נניח שעון חכם, רמקול אלחוטי או טאבלט. הן אפילו לא מהוות שדרוג של הדגם הקודם, או לחילופין, דגם משונמך וזול משמעותית. אז מה בכל זאת יש ב- Nothing ear (stick) TWS?

Nothing ear (stick) TWS (צילום: גד גניר)

האוזניות החדשות של Nothing דומות מאוד ויזואלית לקודמות, אבל עדיין ישנם שני הבדלים משמעותיים ביניהם. ההבדל הראשון הוא הקייס הגלילי שמתכתב עם השם stick שמצליח להראות אפילו יותר ייחודי ומעניין מהקייס השקוף של Ear (one) TWS. גם כאן שילבה Nothing מוטיב פידג’טי שתוכלו לשחק איתו בהיסח הדעת: הקייס מוקף פלסטיק שקוף, וסיבוב של חלקו התחתון ממקם את האוזניות מול פתח בפלסטיק על מנת שתוכלו לשלוף אותו. בתחתית קייס הטעינה שקע טעינה USB C ולחצן התאמה למכשירים אחרים. ההבדל העיצובי המשמעותי הנוסף הוא במבנה האוזניות עצמן: אין כאן כבר ראשי סיליקון: האוזניות יושבות על פתח תעלת האוזן, בדומה ל-AirPods שאינן מסדרת ה-Pro. בשל כך, כמו באיירפודס, להכניס ולהוציא אותן מהאוזניים היא פעולה מאוד זריזה וקלילה. לא נדרשות התאמות, משיכות של האוזן, וניסיונות למצוא את גודל ראש הסיליקון המתאים, הכל מאוד קזו’אלי, מיידי ופשוט. הן קלילות מאוד (כל אוזניה שוקלת 4.4 גרם בלבד) ובקושי מורגשות. הן לא מעיקות או לוחצות על אזורים בתוך האוזן ויושבות בסה”כ די ביציבות בתוכה אם כי הן לא יהיו הבחירה הראשונה שלי לאוזניות ספורט.


כאלו ניסיתי: Jabra Elite 5

מאת

מיצרנית שמשיקה פחות או יותר דגם חדש אחד של אוזניות מדי שנה, הפכה ג’אברה בשנה וחצי האחרונות למעין מקבילה של שיאומי בקטגוריית אוזניות ה-True Wireless: מאז אוגוסט היא השיקה לא פחות מ-6 דגמי דגמי אוזניות עם הבדלים מינוריים זה מזה במגוון טווחי מחירים. הדגם האחרון שהושק, Elite 5, הוא דגם ביניים, מעין אלטרנטיבה מוזלת לדגם הבכיר, Elite 7 Pro.

Jabra Elite 5 (צילום: גד גניר)

צריך עין מאוד חדה כדי להבין בהבדלים ויזואליים בין הדגמים השונים. תחת ידיי ואוזניי חלפו רוב הדגמים בסדרה, ועדיין, אתקשה לזהות דגם ספציפי במבט ראשון, שני וגם שלישי. אני מוכרח להודות שדגמי השנים הקודמות כמו Elite 75t ו-Elite 85t נראו מרשימים יותר, אבל ברמה הפרקטית יש בכל הסדרה החדשה שיפור, בעיקר בארגונומיה: Elite 5 כמו אחיו לסדרה לא עושה שימוש בסנפירי ייצוב, ופשוט משתלב בתוך מבנה האוזן. ה”צוואר” הארוך שעליו יושב ראש הסיליקון (יש 3 גדלים באריזה) נכנס בצורה נוחה לתוך האוזן וכל המבנה הזה מספק אטימה פאסיבית מעולה ויושב שם ביציבות בלי חשש שינשור למטה. ג’אברה כהרגלה נשארת נאמנה ללחצנים פיזיים פרקטיים ולא עוברת למשטחי מגע שלא תמיד מגיבים כראוי.  ניתן לערוך את ברירת המחדל שג’אברה הגדירה עבור הפעולות שיבצעו הקשה אחת, שתיים, שלוש או לחיצה ממושכת בכל צד, אבל שליטה בעוצמת השמע אינה אחת הפעולות האלו וחבל. העובדה שיש לג’אברה בקטלוג דגמים שממותגים לפעילות ספורטיבית לא מונעים מ-Elite 5 להיות גם אופציה טובה לאוזניות לאימונים, בעיקר בזכות הארגונומיה, אבל גם בזכות תקן עמידות במים IP55 שמשמעותו היא שהן לא ינזקו כתוצאה מזיעה או גשם, ואפילו ישרדו התזות מים בלחץ נמוך.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: QuietOn3

מאת

הדרך הטובה ביותר לתאר את שוק אוזניות השינה נכון לסוף 2022 היא “מנומנם”. זו אמנם בדיחת אבא אבל היא משקפת את המציאות: לפני ארבע שנים הקונספט פרץ לתודעה עם השקת הדור הראשון של Bose SleepBuds, אבל מאז התחום נשלט בעיקר ע”י יצרניות פחות מוכרות שמשיקות דגמים חדשים דרך אתרי מימון המונים. אחת מהן היא QuietOn, חברה פינית שהוקמה ע”י שני יוצאי נוקיה שבשנת 2015, בראשית ימי אוזניות ה-True Wireless כבר חשבו על אוזניות כאלו עם מנגנון ביטול רעשים אקטיבי. הדגם הראשון של החברה, זכה למימון של 1.3 מיליון דולר ו-15,000 יחידות ממנו נמכרו. ההצלחה דרבנה את החברה להשיק מוצר מסוג חדש בשנת 2019, אוזניות שינה, שמטרתן היחידה היא לחסום רעשי רקע כדי לאפשר לכם שינה ללא הפרעות. הדגם החדש ביותר של החברה, QuietOn3 שהגיע אליי לבדיקה לפני מספר שבועות משרת את אותה מטרה, רק בגודל קטן יותר ועם זמן סוללה ארוך יותר.

QuietOn3 (צילום: גד גניר)

נקודת הפתיחה של אוזניות שינה בעייתית: מדובר באביזר שאמור לטפל במפגע הרעש שמפריע לאנשים להרדם, אבל מייצר גורם מפריע אחר, עצם זר בתוך האוזניים. לכן, יצרניות משקיעות מאמצים רבים כדי להקטין את האוזניות האלו ככל האפשר. הדרך היחידה להבטיח שמי שממילא קשה לו להרדם יסכים להחדיר אוזניות לתוך האוזניים לפני השינה היא שהאוזניות יהיו כמה שפחות מורגשות במשקל ובגודל. QuietOn3 שוקלות רק 1.8 גרם כל אחת, וקטנות מאוד לא רק ביחס לאוזניות True Wirelss אחרות כי אם גם ביחס לאוזניות שינה אחרות. בניגוד ל-SleepBuds של Bose ויתרו כאן אפילו על סנפירי הייצוב כדי לצמצם ככל האפשר את הנוכחות שלהן בתוך האוזניים שלכם. כדי להשתמש בהן תצטרכו קודם כל, כמו באטמי אוזניים, למעוך באצבעותיכם את מתאמי הספוג ואז להחדיר אותן פנימה אל תוך האוזן. בשלב הזה המתאמים יתנפחו מחדש ויחסמו פיזית רעשים מבחוץ. התחושה לא שונה מהותית מהתחושה עם אטמי אוזניים והמשקל הנוסף של גוף האוזניות זניח.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Skullcandy Push Active

מאת

אלו מאיתנו שעושים שימוש קבוע בסירי או בגוגל אסיסטנט יודעים עד כמה נוחה לפעמים האפשרות לקרוא להן באמצעות קולנו בלבד, בלי הצורך ללחוץ על כפתורים. זה עובד בכל הסמארטפונים כמו גם בלא מעט רמקולים חכמים. ברוב האוזניות בשוק המצב שונה: כדי לגרום לגוגל אסיסטנט או לסירי להקשיב לבקשתם/שאלתכם, עליכם ללחוץ על כפתור כלשהו או להקיש על משטח מגע עליהן. האפשרות לקרוא לגוגל אסיסטנט באמצעות “Hey Google” בלבד קיימת בעיקר באוזניות מסדרת הפיקסל, ואצל יצרניות תומכות בודדות כדוגמת סוני. באפל כמו אפל, זה אפילו סגור יותר: סירי קשובה לקריאתכם רק באוזניות של אפל עצמה או של Beats, מותג האודיו שבבעלותה. למה אני עושה עניין מהפיצ’ר הזה?  כי לאחרונה התחלתי לרכב על אופניים בשעות הפנאי בערב וגיליתי עד כמה היכולת לשלוט על נגינת המוזיקה באוזניות מבלי להוריד ידיים מהכידון חסרה לי. Push Active, אוזניות ספורט של Skullcandy מציעות פתרון לאנשים כמוני, פתרון שמתאים גם לבעלי אייפונים וגם לבעלי משתמשי אנדרואיד.

Skullcandy Push Active (צילום: גד גניר)

הפתרון הוא מערכת שליטה קולית ייחודית של האוזניות עצמן. כדי לגרום להן להקשיב לכם, תצטרכו לקרוא להן בקריאה שוברת השיניים “Hey Skullcandy”. השליטה הקולית של סקאלקנדי לא מתקדמת וחכמה כמו של הסייעניות הוירטואליות של גוגל ואפל, והיקף הפעולות שהיא מבינה מזערי לעומתן, אבל עבור מי שזקוק בעיקר לשליטה על נגינת מוזיקה, יש כאן את רוב מה שצריך: אפשר להתחיל את המוזיקה, לעצור אותה, לדלג שיר קדימה, לדלג שיר אחורה ולשלוט על עוצמת השמע. הכל בקולכם, ללא לחיצה על כפתורים. מה בעצם חסר? השליטה הקולית של סקאלקנדי לא תיתן לכם את האפשרות לבחור מה תשמעו. אתם לא יכולים לבקש שיר או פלייליסט ספציפי. אתם יכולים רק להמשיך במה שהאזנתם לו. ולמרות זאת, יש בשליטה הקולית של סקאלקנדי ג’וקר שבכל זאת יאפשר לכם לעשות עם האוזניות יותר. זוכרים את המערכון בקומדי סטור שבו איתי שגב, מחופש לילד צורח מתחת לחלון “אמא! אמא! אמא!” עד שהאמא מגיעה בכעס ואז הוא מבקש ממנה לקרוא לאבא? אז בסקאלקנדי יש את פקודת האסיסטנט: “He Skullcandy, Assistant” שלמעשה קוראת בשמכם לסירי או לגוגל אסיסטנט בהתאם למכשיר אליו Push Active מחוברות, ומאפשרת לכם גישה אל הסייעות הוירטואליות בקולכם בלבד, כמעט כפי שזה באוזניות פיקסל ו- AirPods.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Anker Soundcore Liberty 3 Pro

מאת

לפני שנה כתבתי כאן בהתרגשות על Edifier NeoBuds, אוזניות True Wireless שהודות לתמיכה במקודד האודיו האלחוטי LDAC מסוגלות לספק למשתמש חויית שמע אודיופילית, ובניגוד למה שהיה נהוג עד לאותו זמן, עושות זאת במחיר לא אודיופילי בכלל. חלפה קצת יותר והמגמה שהחלה עם NeoBuds שטפה את השוק. יותר ויותר יצרניות מציעות אוזניות שתומכות בתקן המתקדם. אחד הדגמים האלו הוא Soundcore Liberty 3 Pro של Anker שהגיע לאחרונה לארץ באופן רשמי.

Anker Soundcore Liberty 3 Pro (צילום: גד גניר)

תזכורת למי שלא זוכר, ובשפה פשוטה ככל האפשר: מקודד אודיו אלחוטי הוא שיטה להזרמת סאונד בבלוטות’ בין מכשירים תומכים. החויה הסופית תלויה בעוד גורמים כמובן כמו איכות הקובץ המקורי וחומרת האודיו, אבל לפחות מבחינת התקשורת בין המכשירים, מקודד מתקדם יותר תורם את חלקו בקבלת סאונד עשיר ומפורט יותר, שהדחיסה שלו פחות מורגשת וללא הפרעות. LDAC, המקודד שבו תומכות האוזניות האלו פותח במקור ע”י סוני ויש לו את רוחב הפס הדרוש כדי לעמוד בתקן Hi-Res Audio Wireless, תקן מוסדר ורשמי בשוק להזרמה מוזיקה באיכות גבוהה, שבין היתר מותאמת לחבילות ה-Hi Fi של שירותי הזרמת מוזיקה כמו Deezer ו-Tidal.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: 1More SonoFlow

מאת

אוזניות אלחוטיות Over The Ear עם ביטול רעשים במחיר של פחות מ-500 ש”ח הן כבר לא סנסציה. יותר ויותר יצרניות, מוכרות יותר ומוכרות פחות מציעות דגמי אוזניות נגישים הרבה יותר בקטגוריה שבחלון הראווה שלה מככבים דגמים כמו Sony WH-1000XM5, Bose QuietComfort QC45 ו-Bowers & Wilkins PX7 S2. היצרנית הסינית 1More שכבר עשתה לעצמה שם של יצרנית אוזניות True Wireless איכותיות ולא יקרות במיוחד, נכנסת עכשיו לראשונה לסגמנט חדש עבורה בשוק האוזניות. האוזניות הראשונות שלה בקטגוריה הזאת, SonoFlow, הגיעו אליי לפני מספר שבועות. הן עולות בין שליש לרבע מדגמי הדגל של בוז וסוני, אבל לפחות לפי רשימת התכונות שלהן, הן מכוונות בדיוק לאותו פלח שוק.

1More SonoFlow (צילום: גד גניר)

קשה להבחין במשהו בעיצוב או בגימור שלהן שיכול להסגיר שמדובר במוצר זול: הן עשויות פלסטיק אפור כהה בגימור מט עם מראה רציני ומאופק, כריות האוזניים וכרית הקשת עשויות חומר דמוי עור רך מאוד ונעים למגע שאינו מציק לאחר שימוש ממושך וצירי הקיפול משדרים עמידות ואמינות. הקשת עצמה גמישה הן לא לוחצות יותר מדי על האוזניים, ובמשקל 250 גרם הן ממש לא מכבידות על הראש. מההתרשמות שלי, נראה שהפשרה היחידה שנעשתה מהבחינה הזאת היא בשליטה על הנגינה: ב-1More העדיפו לחצנים סטנדרטיים על ההיקף של האוזניה הימנית על פני משטחי מגע. אין לי בעיה עם לחצנים באופן כללי ולפעמים אני מעדיף אותם על פני משטחי מגע, אבל הלחצנים הספציפיים כאן קשים ורועשים ללחיצה, מה ששובר קצת הרושם האלגנטי שהאוזניות האלו מייצרות.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: B&O EX

מאת

באופן כללי B&O היא יצרנית עם סבלנות, ובניגוד נניח ליצרניות כמו JBL או שיאומי, היא נותנת לכל דגם אוזניות שהיא משיקה את הזמן שלו ואת הכבוד לו הוא ראוי בטרם משיקה דגם חדש באותו סגמנט. כל זה היה נכון עד ה-EX. כ-8 חודשים בלבד חלפו בין השקת ה-EQ, אוזניות ביטול הרעשים הראשונות של החברה בתצורת True Wireless, לבין השקת הדגם הבא. האם עיצוב חדש, דרייברים מעט גדולים יותר ותקן קצת יותר מחמיר של עמידות במים הם סיבה מספיק טובה להשיק דגם דגל חדש בפרק זמן כה קצר?

B&O EX (צילום: גד גניר)

B&O EX הן אוזניות “גבעולים”, או במילים אחרות, אוזניות עם מיקרופונים שמורחקים מעט מהחלק המאכלס את הדרייבר. אובייקטיבית, זה לא אמור להשפיע על נוחות השימוש בהן, אבל במקרה של EX שינוי העיצוב שדרג בצורה משמעותית את היציבות שלהן באוזניים והפך אותן לנוחות הרבה יותר מהדגם הקודם. קל הרבה יותר למקם אותן בתוך האוזניים, הן יושבות שם הרבה יותר ביציבות, הן קלות יותר ב-25% (6 גרם לאוזניה), ואוטמות באופן פאסיבי רעשים מבחוץ ביעילות רבה. כמו ב-EQ, מצורפים כאן שלושה סטים של ראשי סיליקון בשלושה גדלים (בנוסף לזה שמגיע כבר מורכב על האוזניות) וסט נוסף, של Comply, עשוי Memory Foam אשר מספק אטימה טובה יותר לרעשים.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Bowers & Wilkins PX7 S2

מאת

ביולי האחרון חשפה Bowers & Wilkins את PX7 S2, מעין מהדורה חדשה של PX7, דגם הדגל בקטלוג אוזניות ה-Over The Ear של החברה מאז 2019. PX7 S2 מהוות דגם ביניים עד להשקת הדור הבא, PX8 (שהוכרז בתחילת החודש הנוכחי). גבות רבות רבות הורמו במהלך ההשקה כאשר לצד הצגת ה-S2, בחרה Bowers & Wilkins לציין משום מה שההכרזה על הדגם הבא היא ממש מעבר לפינה. אז נכון, האסטרטגיה של להשיק אוזניות חדשות ואז לתת ללקוחות פונטציאלים סיבה להמתין לדגם שיבוא אחריהן, אינה ברורה. מצד שני, ניסיון העבר מלמד ש-B&W בהחלט יודעת לייצר אוזניות טובות, אז החלטתי לא לוותר על ההתנסות גם בדגם הזה.

Bowers & Wilkins PX7 S2 (צילום: גד גניר)

בעוד קטלוג הרמקולים של B&W מכוון לרוכשים שיוקר המחייה פחות מטריד את מנוחתם, סדרת PX יקרה רק במעט מדגמי הדגל של סוני ושל Bose, ומתחרה בהן באופן ישיר. עם זאת, Bowers & Wilkins מקפידה על עיצוב יוקרתי גם בקטגוריה הזאת וזה ניכר בעבר בעיצוב של PX7. למרות שלכאורה שלא מדובר בדור חדש של אוזניות, ב-PX7 S2 העיצוב עבר שינוי מהותי והאוזניות מתהדרות במראה מכובד ואלגנטי יותר: הקווים הכלליים מעודנים יותר, הצבע שלהן אחיד עכשיו בכל חלקיהן, נוספה מסגרת ניקל שמפרידה בין גוף האוזניה לכריות, והאוזניות עצמן מעט קטנות יותר בשל המעבר לדרייברים קטנים יותר. ב-B&W ממשיכים לא לתת אמון בשליטה על האוזניות באמצעות מגע, ובמקום זאת מסגרות האוזניות מעוטרות בלחצנים פיזיים דקיקים אבל נוחים לשימוש. עבורי ועבור הראש הגדול יחסית שלי, PX7 S2 היו נהדרות. הקשת לא לוחצת בצורה חזקה מדי אבל גם אינה רופפת, ואפילו לא נדרשתי לפתוח אותה במלואה. איכות הבניה מעולה: הכריות והריפוד הפנימי עשויים עור מלאכותי נעים מאוד למגע גם בשימוש ממושך, והזרועות והצירים נעים בצורה חלקה שמשדרת אמינות ועמידות.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Sony LinkBuds S

מאת

בפברואר האחרון חשפה סוני אוזניות ייחודיות בשם LinkBuds. מעבר לעובדה שבניגוד לשאר המוצרים של סוני יש להן שם של ממש (ולא רצף ארוך ולא נגיש של אותיות ומספרים), הייחודיות באה לידי ביטוי בעיצוב מאוד לא שגרתי שכלל חור במרכזן. החור הזה איפשר למשתמש להשאר מחובר לרעשי הסביבה (ובהתאם לכך שמן, LinkBuds), ללא צורך במנגנון אלקטרוני להגברת רעשי הסביבה באופן מלאכותי. כל המיתוג שלהן התבסס על הייחודיות הזאת. המטרה של סוני היתה ליצור אוזניות שלא תטרחו לשלוף מהאוזניים במשך כל היום, ואכן, הן היו מצוינות לשיחות ונוחות מאוד באוזניים. עם זאת, החדשנות העיצובית הביאה איתה הקרבה משמעותית באיכות השמע של LinkBuds, יחד עם ויתור על אחת התכונות הפופולריות ביותר באוזניות True Wireless בשנתיים האחרונות, ביטול רעשים אקטיבי. לצד WH1000-XM5 שהושקו במאי הוכרז במפתיע גם דגם עדכני בסדרה, העונה לשם LinkBuds S. גם הוא מכוון להשאיר את המשתמש מחובר לעולם, אבל עושה זאת עם עיצוב סטנדרטי לחלוטין, נטול חורים.

Sony LinkBuds S (צילום: גד גניר)

כלפי חוץ, קשה להבחין בקשר משפחתי כלשהו בין LinkBuds S לבין LinkBuds הראשונות. למעשה, הדגם החדש נראה כמו גרסה מיניאטורית ומעודנת יותר של WF-1000XM4, אוזניות הדגל של סוני בקטגוריית ה-TW. בניגוד לדגם הבכיר יותר בקטלוג של סוני, הן קטנות, קלות (4 גרם בלבד לכל אוזניה!) ולא לוחצות על חלקים בתוך האוזן. משטחי המגע בחלקן החיצוני שטוחים וגדולים יחסית וקל לאתר אותם במישוש, וגם הגדרות ברירת המחדל שלהם מאוד אינטואיטיביות. מעבר לכך, כמו בדגמים אחרים של סוני, ניתן לשנות את מיפוי ההקשות על האוזניות כדי שיבצעו פעולות אחרות. הדבר היחיד שהפריע לי מהבחינה הזאת הוא תגובה איטית מעט למגע, אבל לא מדובר במשהו שהייתי פוסל אותן עליו.

להמשך קריאה