כזה ניסיתי: Nokia Lumia 1020

מיקרוסופט תפסה בשבועיים האחרונים לא מעט כותרות, זה התחיל עם השקת
האופיס בגרסת האייפד (ופתיחת אופיס באנדרואיד לשימוש בחינם), ונמשך בכנס המפתחים
בו הוכרזה חבילת העדכונים ל-
Windows 8.1 והעדכון שחובבי Windows Phone חיכו לו בקוצר רוח מגרסא 8 ל-8.1. במקביל,
הוכרזו גם מספר מכשירים חדשים של נוקיה מסדרת לומיה, ביניהם ספינת הדגל, ה-930
ובנוסף גם ה-630 הזול יותר. רגע לפני שהם דוחקים הצידה את מכשירי הדור הנוכחי של נוקיה, זה
זמן טוב למשש קצת את הלומיה 1020, ספינת הדגל הנוכחית של נוקיה בישראל.
נוקיה לומיה 1020(צילום: גד גנירק)

תקציר הפרק הקודם: המכשיר האחרון שבדקתי מבית נוקיה היה הלומיה 925.
החויה היתה די פושרת, ולא רק בגלל מערכת ההפעלה, אלא גם (ואולי בעיקר) הברזל עצמו –
נוקיה. מצד שני, הלומיה 1020 הוא ספינת הדגל של נוקיה, מה שה-925 מעולם לא
התיימר להיות, דבר אשר מעורר תקוות שאולי מדובר במכשיר איכותי יותר. כראוי
לספינת דגל, השקת ה-1020 בחו”ל היתה מלווה במסע יח”צ אגרסיבי שכלל משאיות
עם שלטי פרסומת ענקיים שהוצבו בצמוד לשלטי פרסומת של מצלמפון אחר, ה-
Samasung Galaxy S4 Zoom, וקראו תיגר על איכות המצלמה שלו. טלפון שזוכה
למסע יח”צ כזה מעורר ציפיות, וסקרן אותי מאוד לדעת אם הוא עומד בהן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: אולטראבוק Asus ZenBook UX302

כפי שוודאי
שמתם לב, הבלוג הזה כמעט לא עוסק במחשבים ניידים. יש כאן אמנם טאבלטים מבוססי
ווינדוס 8 בשפע, אבל כמעט ולא יוצא לי להניח את על מחשב נייד בצורתו הקלאסית (ואני
מכליל במונח הזה גם אולטראבוקים). אז למה בעצם החלטתי לחרוג ממנהגי במקרה של ה-
Asus
Zenbook UX302
? טוב ששאלתם, כדי לענות על כך נחזור קודם כל כמה שנים טובות
אחורה.
 

Asus ZenBook UX302L (צילום: גד גניר)

ב-29
בינואר, 2008, לקראת סיומו
 של כנס Macworld
Conference
& Expo,
שולף סטיב ג’ובס את המקבוק אייר הראשון מתוך מעטפה, ומציב בכך סטנדרט חדש בעולם
המחשבים הניידים. כמו במקרה של האייפון, גם כאן אפל השאירה את המתחרים לא מוכנים.
לעולם ה-
PC לקח 3 שנים להציג את תשובתו להשקה הזאת,
בדמותו של ה-
UltraBook: תקן
חדש למחשבים ניידים שמחייב אותם לעמוד במספר קריטריונים. “דומה למקבוק
אייר” אינו אחד הקריטריונים, אבל פרט לכך, הדרישות של אינטל בנוגע לאופן שבו
אמורים להראות מחשבים ניידים כדי לקבל ממנה את האישור לקרוא למחשב
“אולטראבוק”, מכוונות בדיוק לשם: עובי של פחות מ-20 מ”מ, משקל –
פחות מ-1.4 ק”ג, משקל – פחות מ-1.4 ק”ג, חיי סוללה ארוכים, ללא כונן
אופטי, אמצעי אחסון מבוסס פלאש (עליו תותקן מערכת ההפעלה) ועוד. כל החבילה
האטרקטיבית הזאת צריכה להגיע במחיר מקסימלי של עד 1000 דולר – המחיר של הגרסא
הבסיסית של, ניחשתם נכון, מקבוק אייר.
וכך, החל
משנת 2011, יצרניות מחשבים  וביניהן אייסר, טושיבה ואסוס מציגות סדרות מחשבי
אולטראבוק אשר מתעדכנות מדי שנה לפי הנחיותיה של אינטל. סדרת האולטראבוקים של אסוס
קיבלה את השם
Zenbook, וה-UX302
שייך לדור החדש והנוכחי שלה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט LG G Flex

באוקטובר
2013, עסקו רוב השמועות באתרי הטכנולוגיה בשני מכשירים סודיים שעומדים אוטוטו
לצאת לשוק. סמסונג ו-
LG, כל
אחת בנפרד, בחרו להשיק טלפון סלולריים המתאפיינים בחידוש שלא נראה בעבר: מסכים
קמורים. בעוד ה-
Galaxy Round של
סמסונג הופץ אך ורק באופן מצומצם בדרום קוריאה, ה-
G Flex
של
LG עליו נדבר בפוסט זה, הפך לסמארטפון מן
המניין, והגיע בשבועות האחרונים גם לישראל.
LG G Flex (צילום: גד גניר)

ייתכן
שמדובר בהחלטה לנטוש את שם סדרת הסמארטפונים שליווה את כל המכשירים שהשיקה עד שנה
שעברה (
Optimus),
וייתכן שפשוט מדובר בהתקרבות לגוגל  במסגרת בחירתה כקבלן לייצור מכשירי
הנקסוס 4 ו-5, בכל מקרה, מרגישים שמשהו טוב עובר בשנתיים האחרונות על
LG,
והדבר ניכר באיכות המכשירים שהיא משיקה. ה-
LG G2
שעליו סיפרתי לכם  לפני חודשיים, התגלה כמכשיר נפלא, וגם
הנקסוס 5 קיבל ביקורות טובות מאוד, ושניהם הביאו לגידול במכירות של LG בישראל. עם תנאי פתיחה כאלו, לא פלא שהייתי להוט להניח
את ידיי על אחד המכשירים המעניינים ביותר שהחברה השיקה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טלפון סלולרי HTC Desire 500

בעודנו ממתינים
לבואה של ספינת הדגל החדשה של
HTC, ה-One החדש, נציגתה של החברה הטייואנית בישראל, Touchgroup, מתחילה לייבא את ה-Desire 500. הדיזייר החדש רחוק מלהרשים את מי שמחפשים את יורשו של ה-One, אך הוא בהחלט טלפון מסקרן, שבמהלך התקופה שבילה אצלי משך לא מעט
תשומת לב.
HTC Desire 500 (צילום: יח”צ)
אז למה מלכתחילה
ביקשתי לקבל את הטלפון הזה לבדיקה? בעיקר מסיבות היסטוריות. מכשיר האנדרואיד
הראשון שיצא לי להניח את ידיי עליו היה ה-
HTC Magic (בתקופה שבה סגדתי ל-iPhone 2G שהיה ברשותי), שהותקנה עליו גרסת
אנדרואיד שכלל את ממשק ה-
Sense של החברה. לראשונה מזה תקופה ארוכה, נתקלתי במכשיר טלפון
אנדרואידי שנתן חויית שימוש שניתן להגדירה כנוחה לשימוש, ומעוצבת באופן אטרקטיבי.
הפעם הבאה שפגשתי במכשיר אנדרואיד היתה בערך שנה לאחר מכן, כאשר ניתנה לי ההזדמנות
להשתמש במשך יומיים וחצי במכשיר הדגל של
HTC ה-Desire. כאן כבר לא היתה השוואה לאייפון
שלי. התאהבתי לחלוטין וידעתי שיבוא יום ומכשיר כזה יהיה שלי. כמקובל בעולם
החפיצים, מושא התשוקה שלי (בדיחת קרש על שם המכשיר, לא נורא אם לא הבנתם) התחלף עם
הזמן, וכשניתנה לי ההזדמנות לקבל מהעבודה מכשיר אנדרואיד, בחרתי דווקא ב-
Samsung Galaxy S שבדיוק יצא לשוק באותה תקופה,
וגרם אפילו לזוהרו של הדיזייר להתעמעם קצת.

ב-HTC כל כך התלהבו מהשם המטופש Desire, שהחליטו לשמר אותו. עם זאת,
במהלך השנים החליטו להעביר את השם הזה לסדרת מכשירי הלואו אנד, ומכשירי רמת הבינים
של החברה. כך נוצר מצב שלצד ספינות הדגל שזכו לשמות מביכים אפילו יותר ה-Incredible S (אנשי השיווק ב-HTC, ניסיתם לקרוא את השם הזה בקול רם?)
 , ה-Sensation וה-One X, הקפידה HTC להמשיך להשיק מכשירים פשוטים וזולים יותר בסדרת ה-Desire.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Toshiba Encore

אחד המצטרפים
היותר מעניינים לקטלוג הטאבלטים של טושיבה  בתקופה האחרונה, הוא ללא ספק ה-
Toshiba Encore. זהו טאבלט המריץ את מערכת ההפעלה Windows 8.1 בגרסתה המלאה, והוא מגיע בגודל
הקומפקטי ועדיין לא שכיח במיוחד (לפחות לא בטאלבטים מבוססי חלונות) של 8 אינטש
סה”כ. לאחרונה רואים יותר ויותר טאבלטים מבוססי אנדרואיד בעלי מסך 8
אינטש (כמו ה-
LG G-Pad,
או ה-
Samsung Galaxy Tab 3 8),
ואפילו האייפד מיני מגיע עם מסך בגודל 7.9 אינטש. ולמרות זאת, משום מה, כשמדובר ב-
Windows 8, הציפיה היא שבגלל שמדובר במחשבים לכל דבר,
הם יגיעו רק עם מסכים גדולים יותר, כי ככה אנחנו רגילים לראות ולעבוד על מערכת
ההפעלה הזאת.


Toshiba Encore (צילום: גד גניר)


מעבר למסך, מדובר
בטאבלט עם מפרט של נטבוק מודרני: מעבד 
Atom Z3740 מסדרת Bay Trail, אותו מעבד שנמצא גם בתוך קרביו של ה-Asus T100 (עליו חויתי את דעתי הנלהבת בבלוג זה),
ה-
Dell Venue 8 Pro, וגם
ה-
Lenovo Miix 2.
בתחום הזכרון, ה-
Toshiba Encore מציע
2 גיגה זכרון עבודה ו- 32 גיגה זכרון מובנה. המסך הוא בטכנולוגיית 
LED, ברזולוציה של 800x1280, עם יחס אורך לרוחב של 16:10. עוד על המסך,
טושיבה טוענת שיש לו בהירות גבוהה וזויות צפייה רחבות. בנוסף, תשמחו לשמוע שטושיבה
שילבה במסך טכנולוגיות בעלות שמות מאוד מרשימים:
AutoBrite ו-Multi-Touch HFFS. היציאות שלו כוללות יציאת אוזניות ו-Micro HDMI, וגם כניסת Micro USB לטעינה או העברת קבצים.

חיבוריו של ה-Toshiba Encore (צילום: גד גניר)

כהרגלה, גם את-Encore ארזה טושיבה באריזה מבאסת. למה מבאסת?
בכל שאר מוצרי טושיבה שבדקתי במסגרת הבלוג הזה, המכסה העליון של האריזה נפתח ואת
הטאבלט או המחשב שמחכה בפנים מכסה חלק נוסף באריזה המציג מגוון אביזרים נלווים
שניתן לקבל בתשלום נוסף. הפעם, הטיזינג הזה פחות מפתה, כי האביזרים הנלווים
היחידים שטושיבה רוצה לשלוח באמצעותם את היד לכיסים שלכם, הם קייסים בצבעים שונים
המותאמים ספציפית לטאבלט, ולא מרגשים בשום צורה שהיא.

כזה ניסיתי: טאבלט (Nexus 7 (2013

נפתח במבזק
חדשות קצר: בשנת 2013, כבשה מערכת ההפעלה אנדרואיד נתח של כ-62 אחוזים משוק הטאבלטים, כך עפ”י חברת המחקר גרטנר, לעומת 36 אחוזים בהם שולטת עדיין אפל עם
משפחת האייפדים שלה. גרטנר מייחסים את ההצלחה של מערכת ההפעלה אנדרואיד השנה למבחר
רחב (וגם ביקושים גדולים) של טאבלטים קומפקטיים, בגודל מסך של 7 אינטש. עם חדשות
כאלו, מה יותר מתאים מלספר לכם על ההתנסות בת השבועיים שלי עם טאבלט הדגל הנוכחי
של גוגל, הנקסוס 7, מודל 2013?
Nexus 7 2013 (צילום: גד גניר)

לפני שניגש
לנקסוס 7 2013, בואו ניזכר רגע במשמעות המושג “נקסוס“. נקסוס הוא שם
כולל למשפחת חפיצים שיוצרה עפ”י דרישות ספציפיות של גוגל, ומעניקה חויית
שימוש “טהורה” של מערכת ההפעלה אנדרואיד, נטולת התוספות והשינויים
שיצרניות כמו סמסונג,
HTC, סוני ואחרות מבצעות במכשיריהן. חלק מהיתרון במכשירי נקסוס הוא
שהם מקבלים ראשונים כל עדכון למערכת ההפעלה אנדרואיד, ואף ממשיכים לקבל עדכונים
למערכת ההפעלה למשך תקופה ארוכה יותר מהנהוג במכשירים שאינם משתייכים למשפחת
ה”נקסוס”. עד שנת 2012, כשהייתם אומרים “נקסוס”, הייתם
מתייחסים אך ורק לטלפונים סלולריים. בשנת 2012 הציגה גוגל את הטאבלט הראשון שנכנס
לתכנית הנקסוס, הנקסוס 7.

כזה ניסיתי: מחשב נייד היברידי Toshiba Portégé Z10t

יש בשנים
האחרונות זילות במילה “היברידי” על צורותיה השונות. אני חושב ששפל
המדרגה בשימוש במלה הזאת היה כשאנשי השיווק של אחד הבנקים הגו את “בנקאות היברידית” (מה לעזאזל היברידי בבנקאות, ולמה
כל דבר שדביר בנדק אומר נשמע פחות אינטליגנטי ממה שהוא באמת?). זה היה השלב שבו המלה “היברידי” הגיעה לאותו מקום שאליו הגיעה
המלה “הזוי”. ייתכן שזו הסיבה שבגללה אני ממעט להשתמש במלה הזאת,
וכשמדובר בבלוג המסקר בין השאר מחשבים ניידים בתצורות פחות שגרתיות, אני מוצא את
עצמי חייב לפעמים, בניגוד לרצוני, להשתמש במלה הזאת, שפעם התקשרה רק עם דברים
מגניבים ופתאום הפכה לנחלת הכלל.
Toshiba Z10t (צילום: אתר יצרן)

ה- Portégé Z10tשל טושיבה הוא מחשב היברידי. בהקשר
הזה ההיברידיות מתייחסת לתצורת המקלדת המתפרקת שלו, באופן המזכיר את מה שקיים
בסדרת ה-
Transformer
של
Asus, ה-Acer W510, ה-11.6” ATIV Smart PC Pro של
סמסונג ואחרים. בניגוד לאחרים שהזכרתי כאן, טושיבה התבססה על טאבלט
Windows 8 בעל מפרט של אולטראבוק. עצרו! במידה ולא
טרחתם להכנס לקישור ששמתי במלה אולטראבוק, אספר לכם קצת רקע היסטורי לגביו.
באוקטובר 2011, עוד בימי הזוהר של המחשבים הניידים, השיקה אינטל תקן חדש למחשבים
ניידים. המחשבים שמקבלים את התקן הזה חייבים לעמוד במפרט מינימלי אותו מעדכנת
אינטל מדי שנה בהתאם להשקת המעבדים החדשים שלה. מאחר והתקן הזה משתנה מדי שנה,
אספר לכם בכלליות שעל מנת שאינטל תאשר ליצרן לקרוא למחשב החדש שזה עתה השיק
“אולטראבוק”, על המחשב להיות דק באופן מיוחד (18 מ”מ בשנים 2011-2012,
השנה זה גדל קצת, ל-23 מ”מ) שמשך חיי הסוללה שלו לא ירד מ-5 שעות, שמערכת
ההפעלה שלו תותקן על כונן
SSD
ועוד דרישות אחרות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טלפון סלולארי Sony xperia Z1

בדיקת טלפונים סלולריים היא סוג של מזוכיזם עבורי כרגע. יש לי טלפון חדש יחסית, בן חצי שנה בלבד
ואין לי שום תכנון, שלא לדבר על הצדקה, לקנות בקרוב טלפון חדש. ובכל זאת, אני בוחר
במודע (ורק למענכם קוראי הבלוג, תעריכו את זה!) להתנסות בטלפונים, רובם ספינות דגל של היצרניות השונות, אשר גורמים אפילו
לגלאקסי אס 4 שלי להראות טיפה עייף. אחרי שהתנסיתי ב-
LG G2 וה-Samsung Galaxy Note 3, הגיע תורו של ה-Sony xperia Z1, המכשיר היקר והחזק ביותר שיש
לסוני להציע כרגע.


xperia Z1 (צילום: אתר יצרן)


כיאה לספינת
דגל, הסוני אקספריה זי 1 מצויד במפרט שגורם לאנשים כמוני להזיל ריר: מעבד
800  Snapdragon בעל ארבע ליבות במהירות של 2.2 גיגהרץ  מבית קוואלקום, זכרון עבודה בנפח 2 גיגה, נפח
אחסון של 16 גיגה מובנה וחריץ הרחבה באמצעות כרטיס
MicroSD לכרטיס זכרון בנפח של עד 64 גיגה,
מצלמה ברזולוציה של לא פחות מ-20.7 מגה פיקסל, מסך
TFT בגודל 5 אינטש וברזולוציית FHD  (1920X1080). מה עוד? ה-xperia Z1 מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 4.3 (Jelly Bean), וסוני אישרה כי תשדרג אותו גם
לגרסא 4.4 (
Kit Kat). בנוסף, כמו קודמו ה-Xperia Z, גם ה-xperia Z1 עמיד במים ואבק, ועומד בתקן IP58 האומר כי ניתן להשאירו במים בעומד
של עד 1 מטר, למשך 30 דקות. הבנתם נכון, הטלפון הזה ישרוד נפילה לאסלה.

כזה ניסיתי: סמארטפון Nokia Lumia 925

מעולם לא הייתי
איש של נוקיה. מאחר והתחלתי את ההיסטוריה הסלולרית שלי ברשת פלאפון, באיזור שנת
1999, במשך 6-7 שנים נאלצתי להסתפק במה שהיה לרשת הזאת להציע לי, בעיקר מכשירי סמסונג ו-
SK. משך כל אותן שנים התבוננתי בקנאה
בחבריי בסלקום ובאורנג’ מסתובבים עם מכשירים המסוגלים להריץ סנייק, להחליף פאנלים
ובאותו הזמן להיות עמידים כמו נגמ”ש קטן. גם כשסיימתי לשלם את כל התשלומים על
המכשירים שפלאפון מכרה לי, ועברתי לסלקום, בחרתי בהתחלה ב-
E1 של מוטורולה, ואחריו ב- W800i של סוני אריקסון, שני מכשירים
שראויים לפוסט נוסטלגי בפני עצמו.

נוקיה נכנסה
לחיי עם הגיעו של ה-
N73 במסגרת מבצע לעובדי חברה כשעבדתי בזאפ. ה-N73 היה באותה תקופה ספינת הדגל של
נוקיה. היה לו מסך עצום (2.4 אינטש), מצלמה נפלאה עם רזולוציה של 3 מגה פיקסל, רדיו,
תמיכה ברשת הדור השלישי והחשוב מכל, הוא הריץ את מערכת ההפעלה סימביאן שאיפשרה
התקנת אפליקציות ולמעשה, למרות שמצחיק לחשוב עליו באופן הזה, הוא היה סמארטפון לכל דבר.
בפועל, התקופה איתו היתה אחת התקופות הקצרות ביותר שהעברתי עם טלפון סלולרי. שנה
אחרי שקניתי אותו, הלכתי וקניתי את האייפון הראשון שלי. מאחר ומתישהו אני צריך
להגיע ל-
Nokia Lumia 925, לא אפרט בפניכם את נסיבות שהביאו אותי לוותר על ה-N73 כל כך מהר, אבל היו
הרבה כאלו, ורוב הבעיות שהמאיסו אותו עליי נגעו למערכת ההפעלה שלו.
Nokia Lumia 925 (צילום: גד גניר)

הניסיון הבא שלי
עם נוקיה היה לפני זמן לא רב, קצת יותר משנה, כאשר ניתנה לי ההזדמנות להתנסות
בנוקיה לומיה 820 למשך שבוע. לא התלהבתי ממנו במיוחד, בלשון המעטה. חלק מהבעיות שהיו לי איתו נעוצות במכשיר עצמו, וחלק במערכת ההפעלה
Windows Phone 8 שהיתה עוד יחסית צעירה בשוק ולא
הכילה דברים בסיסיים, כמו למשל אפשרות ניווט לקהל הישראלי (רק לפני מספר חודשים
יצאה גרסת ה-
Windows Phone 8 של Waze).

לפני מספר
שבועות החלטתי שאני בשל מספיק לבדוק שוב מכשיר מסדרת
Lumia. תנאי הפתיחה טובים בהרבה: ישנה
עלייה בנתח השוק שתופסים מכשירי
Windows Phone 8 במדינות מסוימות באירופה, חנות האפליקציות של מערכת ההפעלה הזאת
החלה לגדול, ונוקיה החלה לשחרר את עדכון
Nokia Black שאמור מעבר להוסיף פיצ’רים
למכשירים (ואולי גם לשפר את הדרך שבה הם מתפקדים). כאמור, קיבלתי לבדיקה את ה-
Lumia 925, גרסא עדכנית למכשיר הדגל לשעבר
של נוקיה, ה-
Lumia 920.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Acer Iconia W700

שוק הטאבלטים
הוא שוק צעיר, אפילו במונחי עולם החפיצים התזזיתי של ימינו. תחשבו על זה, האייפד הראשון הושק לפני פחות מ-4 שנים, באפריל 2010. טאבלט האנדרואיד *האמיתי* (כזה
המריץ אנדרואיד 3.1, הגרסא הראשונה של מערכת ההפעלה שבאמת התאימה לטאבלטים) הראשון,
ה-
Motorola Xoom, הושק כמעט שנה לאחר מכן (בסוף פברואר 2011) לפני קצת פחות מ-3
שנים. הכניסה של מיקרוסופט לעולם הטאבלטים הנוכחי (ואני מתעלם כאן מההתייחסות
למחשבים ניידים בעלי מסכי מגע רזיסטיבי, עם עט, סטיילוס, שהיו קיימים עוד לפני
2010), הגיעה רק בשנת 2012, עם השקתה של הגרסא הראשונה של
Windows המיועדת למסכי מגע, Windows 8. מערכות ההפעלה אנדרואיד ו-iOS לא רק צברו שליטה בתחום הטאבלטים
בזמן שמיקרוסופט פספסה את יריית הפתיחה של השוק הזה, שוק הטאבלטים במתכונתו החדשה
הכחיד לחלוטין את קטגוריית הנטבוקים, והחל לכרסם, בעצם לא לכרסם, לדפוק ביסים
רציניים, בשוק המחשבים הניידים שבדיוק התחיל לפרוח לקראת סוף העשור הראשון של המאה
ה-21.

Acer Iconia W700 (תמונה: אתר יצרן)

המציאות הזאת
יוצרת מצב שבו עולם ה-
PC (עולם ה-PC = יצרניות מחשבים ניידים
ומיקרוסופט) נאבק כרגע כדי לשמור על הרלוונטיות שלו, ולהחזיר את כל אותם משתמשים שברחו
לעבר טאבלטים מבוססי אנדרואיד ואייפדים, חזרה הביתה אל לוח האריחים. כאמור,
מיקרוסופט הציגה לראשונה את החזון שלה לדרך שבה אנשים אמורים להשתמש בטאבלט בשנת
2012. יצרניות המחשבים מצידן מציגות מאז מגוון נרחב של מכשירים הנעים על הסקאלה
שבין טאבלט למחשב נייד (גם ברמת הצורה הכללית וגם ברמת המפרט) אשר מריצים את מערכת
ההפעלה הזאת, ואת אחותה החורגת והמוגבלת Windows RT, ומנסות בינתיים ללא הצלחה רבה, למצוא את הנוסחה שאכן תחזיר את הקונים אליהן.