כזה ניסיתי

כזה ניסיתי: Asus ZenBook UX560

מאת
כשהקמתי את הבלוג הזה, מחשבי 2 ב-1 היו ללא ספק הדבר הבא. מכירות הטאבלטים עדיין היו בשיאן, והשילוב בין מחשבים ניידים לטאבלטים נראה היה כמו רעיון מתבקש. מערכת ההפעלה Windows 8 שיצאה באותה תקופה לשוק עוצבה כך שתתאים בעיקר לשימוש באמצעות מסכי מגע ורבים העריכו כי על מנת שמחשבים ניידים ישרדו את מהפכת מסכי המגע, הם חייבים לעבור אבולוציה ולשנות את צורתם הבסיסית. המסקנה היתה לא רק לשלב מסכי מגע במחשבים, כי אם לנסות להפוך אותם למוצר שיכול לתפקד גם כטאבלט וגם כמחשב נייד לכל דבר. זה לא עבד משתי סיבות: הראשונה, אנדרואיד ו-iOS הצליחו למצב את עצמן כפלטפורמות הטובות ביותר לצריכת תוכן ולמעשה לבסס שליטה על שוק הטאבלטים. טאבלטים מבוססי Windows 8 היו חיה מוזרה: הממשק היה חדשני ומלהיב (זוכרים את Metro UI?), אך הסתיר דלות נוראית בכל הקשור לתוכן. מפתחים לא טרחו לבנות אפליקציות למערכת ההפעלה החדשה ישנה ופשוט לא היה מה לעשות עם הטאבלטים האלו. מעבר לכך, גם ברמת החומרה כל הסיפור היה נראה כמו אלתור: אוסף של מחשבים נתיקים, עם מסך מסתובב, יחידה נפרדת של טאבלט ומקלדת אלחוטית, היצרניות ניסו הכל.


Asus ZenBook UX560 עושה את מה שמחשבי 2 ב-1 יודעים לעשות (צילום: גד גניר)




עברו קצת יותר משלוש שנים מאז, מכירות הטאבלטים ירדו באופן דראסטי, אך שוק המחשבים הניידים ממשיך להתקיים ולפרקים אף מראה מגמת התאוששות. מחשבי 2 ב-1 לא הפכו להצלחה מסחררת, וגם מיקרוסופט התפכחה בינתיים ועיצבה את חויית השימוש ב-Windows 10 באופן פחות הרפתקני ויותר ידידותי שוב למקלדת ולמשטח עכבר, ועדיין, היצרניות ממשיכות לייצר מחשבי 2 ב-1. ה-Asus ZenBook Flip UX560 שהגיע לאחרונה לישראל הוא מחשב כזה, בעל מפרט חזק ומסך בגודל 15.6 אינטש. עם הסיכון שאהרוס לעצמי את המתח שבסוף: לא, המחשב הזה לא ממציא את הגלגל מחדש ולא יוצק מחדש משמעות לסוג הזה של מחשבים, אבל זה לא אומר שלא מדובר במחשב מוצלח בפני עצמו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A5 2017

מאת
צביקה הדר, שחר צוברי ושיר אלמליח מחייכים אליכם בשבועות האחרונים משלטי חוצות ומנסים לשכנע אתכם שהסמארטפונים החדשים של סמסונג הם יותר ממה שאתם צריכים. המכשירים האלו הם מכשירי סדרה A שנעדרו מהשוק המקומי בשנים האחרונות, וחזרו במהדורת 2017 כדי לגשר על הפער האיכותי בין מכשירי סדרה J (כדוגמת J5 ו-J7 Prime) לבין מכשירי סדרת מכשירי הדגל של החברה, סדרה S (כדוגמת Galaxy S7). המכשירים שהגיעו לארץ הם Galaxy A7 ו-Galaxy A5 אותו קיבלתי לבדיקה.


Samsung Galaxy A5 2017 (צילום: גד גניר)




מאיפה הגיעה פתאום סדרה A? בואו נחזור שנתיים וחצי אחורה, לסתיו 2014. סמסונג מציגה מכשיר חדש העונה לשם Galaxy Alpha. סמסונג בחרה למתג אותו כמכשיר פרימיום, מאחר והיה דק יחסית, וכלל משהו שלא היה לאף מכשיר אחר שלה קודם לכן: מסגרת מתכת. פרט לכך, המפרט הטכני שלו היה מפרט של מכשיר ביניים לכל דבר, מה שלא הפריע לה לדרוש עליו מחיר של מכשיר פרימיום, מעט יקר יותר אפילו משל מכשיר הדגל שלה באותה תקופה, ה-Galaxy S5. הצרכנים לא נהרו על המציאה הזאת, וסמסונג ליטשה את הקונספט, מה שהביא לעולם את סדרה A. המכשיר הראשון בסדרה הזאת שהגיע אליי לבדיקה בפברואר 2015, ה-Galaxy A5, תומחר בצורה הגיונית יותר, ושווק כאן כ”מכשיר לצעירים”, דהיינו, לא מכשיר דגל, עולה כמעט כמו מכשיר דגל, אבל היי, תראו איזה יפה הוא עם כל המתכת הזאת ששמנו מסביב.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Book

מאת
טאבלטים, בצורתם המודרנית הם יצורים שכל יעודם הוא צריכת תוכן, על מסך גדול יותר מזה של הסמארטפון שלכם. היעוד הזה הוא גם מה שחרץ את גורלם בתוך תקופה קצרה. הם היו להיט כשנתיים שלוש, ואז אנשים הפסיקו לקנות אותם מסיבה פשוטה: כדי לצרוך תוכן אינטרנטי שהוא בעיקרו תמונות, וידאו וטקסט, אין צורך בחומרה הכי עדכנית שיש. מאחר וטאבלטים לא עוברים בדר”כ את ההתעללות שעוברים הסמארטפונים שלכם, הצורך לשדרג אותם בשל בלאי יורד גם הוא באופן משמעותי. זה לא גרם ליצרניות להפסיק לייצר טאבלטים או אפילו להפסיק להשיק טאבלטים חדשים, אבל אין ספק שהקטגוריה הזאת זוכה להרבה פחות דחיפה מהיצרניות בשנים האחרונות.



Lenovo Yoga Book (צילום: גד גניר)




חלק מהיצרניות הבינו זאת כבר לפני כמה שנים וניסו להפוך את הטאבלטים ליצורים פרודוקטיביים יותר. אחד מראשוני הטאבלטים מבוססי האנדרואיד, הטרנספורמר הראשון של אסוס, היה הטאבלט הראשון ששווק ככלי ליצירת תוכן ולא רק לצריכתו וצויד לשם כך במקלדת נתיקה. סדרת ה-Note של סמסונג כללה בתקופה מסויימת גם טאבלטים עם סטיילוס וגם האייפד פרו הושק יחד עם מקלדת ואפילו סטיילוס משלו, כדי ליצור את הרושם שמדובר בקצת יותר מסתם טאבלט גדול. ה-Lenovo YogaBook שהוכרז בספטמבר האחרון בעולם, והגיע לאחרונה לישראל לוקח את נושא הפרודוקטיביות לכיוון קצת שונה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Nova

מאת
הקמפיינים האימתניים של Huawei  בישראל בשנים האחרונות נותנים את עיקר הבמה למכשירי הדגל של החברה, מכשירים כמו P7, P8, Mate S ו-P9. מכשירי דרג הביניים והדרג הנמוך שלה אמנם נמכרו בישראל, אך שמרו על אלמוניות מסוימת בכל הקשור לפרסום. קטלוג החברה מכיל לא מעט אפשרויות מעניינות למי שהתקציב שלו קשיח מדי בשביל מכשיר דגל: בחו”ל, החברה הסינית מתחזקת מותג נפרד בשם Honor של מכשירים זולים יחסית הנחשבים איכותיים ואטרקטיביים. בארץ, יכולתם לקנות עד היום מכשירים מסדרה G של החברה, או את גרסאות ה-Lite של מכשירי הדגל. כעת נוחת בישראל Nova, מכשיר שניתן להגדירו כ-Upper-Mid, הראש לחוליה המקשרת בין השועלים לאריות.



Huawei Nova (צילום: גד גניר)
המפרט הטכני של Huawei Nova די סטנדרטי למכשירים מהקטגוריה שלו: ערכת השבבים Snapdragon 625 בעלת שמונה ליבות במהירות 2.0 גיגהרץ כל אחת, זכרון RAM בנפח של 3 גיגה, אחסון פנימי בנפח 32 גיגה, אשר ניתן להרחבה עד 256 גיגה. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד בגרסה 6.0.1, כשעליה הממשק הייחודי של Huawei, ה-EMUI כאן בגרסה 4.1. אין במפרט הזה משהו יוצא דופן או ייחודי, אבל השילוב שנעשה כאן מייצר חויית שימוש מאוד נעימה: המכשיר זריז למדי, מגיב היטב, לא נתקע אף פעם ולמען האמת לא נוצרו אצלי געגועים למכשירים מתקדמים יותר בזמן ששהה אצלי. המצב היחיד שבו הורגשה איטיות מסוימת (לחלוטין בגדר הנסבל) היתה בהפעלה ראשונית של משחקים, קורבן שלא אכפת לי להקריב. סדרת 6XX של מעבדי קוואלקום היא סדרה שיש בה מעבדים טובים יותר ומעבדים טובים פחות. 625 משתייך ללא ספק לצד הטוב של הסקאלה ובצד עבודה חלקה ותקינה, מציע חסכון בצריכת סוללה, וכמעט ואינו מתחמם. נפח האחסון המובנה של 32 גיגה מבטיח שתוכלו להתקין לא מעט אפליקציות על המכשיר מבלי לחשוש, לפחות נכון להיום, שייגמר לכם המקום.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: DJI Phantom 4

מאת
פעם בשנה, עוצר כל מי שעוסק בסלולר את נשימתו וממתין להכרזה של אפל על הדור הבא של האייפון. המקבילה לתופעה הזאת בעולם הרחפנים היא ההכרזה השנתית של DJI על דור הרחפנים הבא שלה. החברה הסינית שנוסדה לפני 11 שנים שולטת נכון לתחילת שנה שעברה על 70% משוק הרחפנים העולמי, בלי מתחרה אמיתי באופק. משפחת הפאנטום 4 שהוכרזה במרץ 2016 היא החדשה ביותר בסדרת הרחפנים המצליחה ועטורת השבחים של החברה, והדגם שהגיע אליי הפאנטום 4 הוא הבסיסי מבין השלושה שהוכרזו באותה הזדמנות. בסיסי, אבל רק ביחס אליהם.



DJI Phantom 4 מלמעלה (צילום: גד גניר)
רוב הרחפנים בשוק מיועדים למטרה כללית אחת: לטוס באויר ולצלם מזויות צילום שבעבר נדרש מסוק עבורן. בתוך השוק הזה תמצאו רחפנים שעולים החל מעשרות בודדות של דולרים ועד כמה אלפים. הם נבדלים זה מזה במספר מרכיבים בסיסיים: יכולות הטיסה (גובה מקסימלי, מהירות מקסימלית, מרחק מקסימלי), באיכות המצלמה, ובמשך השהייה שלהם באויר. בצד היותר יקר של הסקאלה תמצאו רחפנים שנבדלים זה מזה גם במה שהרחפן יודע לעשות בעצמו כמו להתחמק ממכשולים, לעקוב אחריכם או לטוס עפ”י תכנית טיסה מוגדרת מראש. ה-Phantom 4 מוגדר אמנם כרחפן לשוק הפרטי, אבל היכולות שלו (וכצפוי, גם המחיר שלו) הופכים אותו לרחפן שלא מיועד לכל אחד. לפיכך, אם אתם מחפשים רחפן זול, שהילדים שלכם יטיסו בשביל הכיף, אני מציע לכם לחפש אחר רחפן אחר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 4

מאת
לכל חג יש את הכוכבים שלו. לל”ג בעומר יש את בר כוכבא, לחנוכה יש את יהודה המכבי, והשנה כך נראה, הגיבור הלא מעורער של חגי הקניות בחו”ל (חג הרווקים הסיני, סייבר מאנדיי) הוא ה-Xiaomi Redmi Note 4. מעטים המכשירים שנשאלתי לגביהם כל כך הרבה פעמים, עוד לפני שהגיע לארץ באופן רשמי. העניין שיצר המכשיר הזה לא נגמר בסוף תקופת חגי הקניות, ואינו תופעה בלעדית לשוק הישראלי. המכשיר הושק בשבועות האחרונים בהודו כאשר במכירה המוקדמת שלו נמכרו כ-250,000 יחידות בתוך כ-10 דקות, הישג מרשים מאוד למכשיר שאינו מוגדר כמכשיר דגל.



Xiaomi Redmi Note 4 (צילום: גד גניר)





המחיר הוא לא הדבר היחיד שגורם לאנשים להתענייין דווקא במכשיר הזה, אבל מה שמקבלים בתמורה למחיר הזה, הופך אותו לעסקה אטרקטיבית שקשה להתעלם ממנה. לשיאומי שתי סדרות עיקריות של מכשירים, בתוכן אין ספור תתי דגמים. בעוד מכשירים ששם הדגם שלהם מתחיל ב-Mi הם מכשירי הדגל של החברה, מכשירי ה-Redmi פונים לקהל שמחפש מכשירים משתלמים ומוכן להתפשר על מפרט קצת פחות חזק (בדומה לסדרת Desire של HTC). בגלל ריבוי הדגמים קשה קצת להצביע על היררכיה והמשכיות בדגמים השונים אבל בהיצע הדגמים המצומצם המגיע לישראל באופן רשמי, ה- Redmi Note 4 יכול בהחלט להחשב כממשיך דרכו של ה-Redmi Note 3 Pro, מכשיר לא רע בכלל בפני עצמו.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: סלקום ווליום

מאת
בשנת 2005, שנתיים לאחר הודעה רשמית על איחוד, שחררה להקת הרוק משינה את אלבומה השמיני “רומנטיקה עתידנית”. האלבום הופץ בהתחלה ע”י סלקום בלבד, במסגרת סלקום ווליום, מיזם שיתופי פעולה עם מגוון יוצרים ומבצעים בעולם המוזיקה הישראלית. למה מפעילה סלולרית מפיצה בכלל אלבומי מוזיקה? נסו להיזכר איך נראה שוק הסלולר באמצע העשור הקודם: בשוק ישנן 3 מפעילות גדולות: אורנג’, פלאפון וסלקום ששוברות מדי שנה שיאי הכנסות, ללא שום הפרעה או סימן לשינוי המגמה. מיכאל גולן בתקופה הזאת עוד שיווק חבילות טריפל במפעילת הסלולר הצרפתית Free וסטיב ג’ובס עדיין פלרטט עם מוטורולה אבל עבד בסודיות על האייפון הראשון.



סלקום ווליום (צילום: גד גניר)





מפעילות הסלולר, כל אחת בדרכה בחרו להשקיע חלק מהכספים האלו בתוכן ובמיתוגן כספקיות תוכן, בנוסף להיותן מפעילות סלולר. סלקום, מעבר להפצה של אלבומים, היתה נותנת החסות במספר עונות של התכנית כוכב נולד. בנוסף, כמו כל שאר המפעילות מכרה שירים ורינגטונים במחירים מופקעים ללקוחות שהורידו אותם אל היישר אל הטלפונים הסלולריים שלהם, בתקופה שבה סמארטפונים היו עדיין אביזר של אנשי עסקים מצליחים וחובבי טכנולוגיה.



4 שנים לאחר מכן האייפון עשה עלייה רשמית לישראל. שלושת מפעילות הסלולר הגדולות, חברות ענק במונחי השוק הישראלי הסכימו לקבל תכתיבים דרקוניים מאפל כדי למכור את המכשיר שהקהל הישראלי חיכה לו בקוצר רוח במשך שנתיים. מפעילות הסלולר לא רק התחייבו על מכירה של כמויות שנחשבו דמיוניות עד לאותה תקופה. הן הסכימו לוותר על התערבות בתוכנת המכשירים, לא התאפשר להן להתקין אפליקציות שלהן על המכשירים מראש, להדפיס או להדביק את הלוגו שלהן על המכשירים, אך המכה הבאמת אמיתית היתה בתחום התוכן. במסגרת הכניעה שלהן לאפל, המפעילות ויתרו למעשה על הכנסות מרינגטונים ושירים. אם רוכשי האייפון רצו להוריד שיר למכשיר, היה עליהם לעשות זאת דרך החנות של אפל, ואותו הדין גם לגבי רינגטון. פתיחת השוק למפעילות נוספות בשנת 2011 סימנה את תום תקופת החגיגה על חשבון הלקוחות והתוכן היה אחד הנפגעים הראשונים בניסיון של המפעילות להתאים עצמן למצב החדש. סלקום ווליום המשיכה לפעול במשך כל השנים האלו כשירות מוזיקה. לאחרונה, מספר חודשים לאחר השקתה של אפל מיוזיק בישראל, הכריזה סלקום על שדרוג שירות ווליום שלה, כשהמטרה ברורה: להציב אלטרנטיבה ישראלית לספוטיפיי, Google Play Music, Tidal, וכמובן גם לאפליקציה של אפל.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Fidget Cube (חיקוי סיני)

מאת
ב-30 באוגוסט השנה, עלה לאויר דף הפרויקט של אחד המוצרים המוזרים ביותר שידע אתר מימון ההמונים קיקסטארטר: ה-Fidget Cube, קוביה שאת פאותיה מכסים כפתורים, מפסקים וגלגלות שונות וכולם ללא יוצאים מן הכלל לא עושים כלום. הקוביה הזאת אמורה להחליף את הכפתור של העט שלכם, הקצה של העיפרון שקשה לעמוד בפיתוי ללעוס, את התיפוף על השולחן ואפילו להילחם בנטייה שגם אני סובל ממנה: להרים צעצוע או חפץ כלשהו על שולחן של אדם שאיתו אני מדבר, להתעסק עם החפץ הזה במשך שעות ובסוף לשכוח מנין הגיע בעודי צובר עצמי קהילה של אנשים שחושדים בי שלא בצדק בקלפטומניה.  פירושה של המילה Fidget אגב, מתאר משהו הרבה יותר בסיסי: נטייה להתנדנד, לנוע בעצבנות.



Fidget Cube בגרסה הסינית הזולה (צילום: גד גניר)





כמה אנשים עצבניים יש בעולם? מסתבר שלא מעט. הפרויקט הניב כ-6.5 מיליון דולר, כשהמטרה הראשונית שלו היתה לגייס כ-15,000 דולר בלבד. 250 הרוכשים הראשונים הצליחו לרכוש את הקוביה במחיר של כ-14 דולר מתוך ידיעה שהם עושים את דיל חייהם: בסיום הפרויקט, הקוביה תעלה כ-25 דולר. רוב התומכים בפרויקט קנו את הקוביה במחירים שנעים בין 15 ל-19 דולר, בהתאם לכמות הקוביות שקנו. אספקת הקוביות ל- 154926 התומכים בפרויקט החלה באיזור דצמבר השנה.



להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Yi Home Camera 2

מאת
לפני קרוב לשנה סיפרתי לכם על ה-Yi Home Camera, מצלמת אבטחה ביתית חביבה ולא יקרה במיוחד של Xiaoyi. דור ההמשך שלה, ה-Yi Home Camera 2 מביא איתו מספר שיפורים ותוספות אך גם גם עולה משמעותית יותר. בדקתי אותה בשבועות האחרונים כדי לענות על השאלה האם המצלמה החדשה על שיפוריה מצדיקים את המחיר הגבוה יותר, והאם היא אכן מסוגלת לעשות את כל הדברים המרשימים שב-Xiaoyi טוענים שהיא יודעת לעשות.


Yi Home Camera 2 (צילום: גד גניר)




השיפור הראשון הוא במאפייני הצילום הבסיסיים: המצלמה מצלמת כעת ברזולוציה של 1920 על 1080 פיקסלים (לעומת 1280 על 720 פיקסלים בדגם הקודם), ובזוית של 130 מעלות (לעומת 111 בדגם הקודם). מדובר בשני שדרוגים מבורכים: זוית רחבה יותר מאפשרת צילום שטח גדול יותר של החדר, ורזולוציה גבוהה יותר מאפשרת לכם להבחין בפרטים קטנים יותר בתמונה. הרזולוציה הגבוהה יותר היא מה שיכול לעשות את ההבדל בין תמונה ברורה של מי שחס וחלילה פרץ אליכם הביתה, לבין כתם מטושטש ולא ברור. הצמצם נשאר באותו רוחב כמו במצלמה הקודמת, f/2.0, ויחד עם חיישן CMOS בגודל 28nm, עדשות איכותיות ו-11 נורות לד עם מסנן אינפרא אדום, מספק תמונה בהירה יחסית וברורה גם בחושך.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy J7 Prime

מאת
יצרניות סמארטפונים סיניות כמו OnePlus ו-Xiaomi נותנות הרבה אמון בהפצה דרך האינטרנט. ל-OnePlus היתה מערכת הזמנות שדרכה ויסת הסטארטאפ הקטן את הביקושים למכשיר, וגם Xiaomi מתחילה מכירה של כל דגם חדש שלה ב-Flash Sales, מכירה דרך אתר האינטרנט הנקבעת למועד ספציפי, ומלאי המכשירים אוזל בדר”כ בתוך שניות ספורות. סמסונג מפעילה מערך מכירות והפצה מסורתי יותר, במיוחד בארץ, המתבסס על נקודות מכירה, דוכנים של מפעילות הסלולר, והמכירה דרך הרשת התבצעה עד כה כערוץ משלים לדרכי השיווק המסורתיות.



Samsung Galaxy J7 Prime (צילום: גד גניר)



השנה, בחרו בסמסונג ישראל לנסות משהו חדש. ה-J7 Prime וה-J5 Prime הוכרזו בחודש שעבר עם חידוש מרענן: כמו את דיסק האוסף של יהורם גאון בזמנו, גם את המכשירי שוק הביניים החדשים של החברה הקוריאנית, לא תוכלו להשיג בחנויות, כי אם דרך אתר אינטרנט שהוקם במיוחד למטרה זו (או באתרי מסחר גדולים) לזמן מוגבל. מה יוצא לה מזה? כנראה שמדובר בפיילוט, במסגרתו מנסה לבחון את היתרונות והחסרונות של הפצה באמצעות האינטרנט בלבד. כדי להפוך את העניין לאטרקטיבי יותר, נבחרו מכשירים שעל הנייר נראים קצת יותר אטרקטיביים מגרסאות ה-J7 וה-J5 הרגילות וכוללים גוף עשוי מתכת, זכרון RAM בנפח משודרג, רזולוציית מסך גבוהה יותר, ואפילו קורא טביעות אצבעות. כל זה מגיע עם ערכת אבזרים נוספים, ומחיר יקר רק במעט ממחירו הרשמי של ה-J7 הרגיל.

להמשך קריאה