כאלו ניסיתי: SkullCandy Rail ANC

בינואר 2003 חשפה חברה אמריקאית קטנה בשם SkullCandy את המוצר הראשון שלה, אוזניות אותן ניתן לחבר במקביל גם אל הטלפון הסלולרי וגם אל נגן ה-MP3 שלכם (קוראיי הצעירים, תבינו, באותם ימים מדובר היה בשני מוצרים נפרדים לחלוטין), וברגע שנכנסת שיחה, עוצמת השמע של הנגן היתה מונמכת משמעותית כדי לאפשר לכם לעבור לשיחה אך עדיין להנות מהמוזיקה. ב-20 שנה שחלפו מאז הפכה Skullcandy לאחד ממותגי האודיו הייחודיים בשוק, והיתה בין הראשונות לזהות שההמונים רואים באוזניות, מעבר לאביזר לצריכת מוזיקה, גם ואולי בעיקר פריט אופנתי. בהתאם לכך, הפכה להיות מזוהה בעיקר עם אוזניות בעלות שילובי צבעים צעקניים, למרות שהקטלוג שלה כלל גם דגמים עם עיצוב סולידי ומאופק. ביוני האחרון השיקה Skullcandy צמד אוזניות TWS חדשות, Rail, ודגם משודרג הכולל גם ביטול רעשים אקטיבי, בשם המפתיע Rail ANC, אשר הגיע אליי לבדיקה. 

SkullCandy Rail ANC (צילום: גד גניר)



במבט ראשון נראה ש-Rail ANC מתשייכות לאיזורים היותר מאופקים בקטלוג של Skullcandy. האוזניות מגיעות בצבע שחור בלבד, אולם כששולפים אותן מהקייס מגלים שהן מתהדרות באיזורים שקופים שחושפים את איבריהם הפנימיים, כאשר הקייס אפילו כולל תאורה מובנית אשר נדלקת כשפותחים אותו. Skullcandy בהחלט לא הראשונה שהולכת על המראה השקוף: קדמו לה בין השאר מונדו, JBL, והיצרנית שהפכה את השקיפות הזאת לסימן ההיכר שלה, Nothing. אם שמים את זה רגע בצד, אפשר להגיד שסקאלקנדי הצליחו ליצור כאן מראה ייחודי אבל סולידי והן בהחלט נאות למראה.

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip5

אי שם בסוף 2020, כשסקרתי את ה-Galaxy Z Flip הראשון הייתי בטוח שנהיה היום במקום אחר מבחינת מכשירים עם מסכים מתקפלים. אף אחד לא מגדיר אותם כרגע ככישלון חלילה, חלק מהיצרניות הספיקו להציג בחו”ל  כבר כמה דורות של מכשירים מתקפלים והן משקיעות הון תועפות בשיווק שלהם. זו קטגוריית הסמארטפונים עם קצב הצמיחה הגבוה ביותר: נכון ל-2023 כ-8% מהמכשירים החדשים שנמכרים בעולם הם בעלי מסך מתקפל ורואים יותר ויותר אנשים עם מכשירים כאלו ברחוב. מצד שני, זה עדיין לא זה. בימים הגדולים של מכשירי הצדפה (האבות הרוחניים של מכשירי ה-Flip הנוכחיים של סמסונג), נתח השוק שלהם היה משמעותי הרבה יותר, ובתוך זמן קצר הם הפכו לאלטרנטיבה לגיטימית לחלוטין למכשירי ה-“Bar” הקונבנציונליים, מה שלא ניתן להגיד על מכשירי הצדפה עם המסך המתקפל של ימינו. 3 שנים אחרי, הם מעט פחות סקסיים וחדשניים, אבל עדיין מגיעים עם שק פשרות ביחס לסמארטפונים עם מסך שאינו מתקפל, ומחיר של מכשירי דגל.

Samsung Galaxy Z Flip5 (צילום: גד גניר)



ה-Samsung Galaxy Z Flip5 שהגיע אליי לפני מספר שבועות לבדיקה לא יהיה זה שיאיץ ככל הנראה את קצב האימוץ של מכשירים מסוגו, אבל הוא מביא איתו שני שינויים ויזואליים רציניים שיש להם פוטנציאל לשנות משמעותית את חויית השימוש במכשירים האלו.

כאלו ניסיתי: SteelSeries Arctis Nova 4P

התוספת האחרונה לקטלוג אוזניות הגיימינג של SteelSeries הן Arctis Nova 4, הדגם האלחוטי הזול ביותר בסדרה היוקרתית של היצרנית הדנית. כמו דגמים יקרים יותר בסדרה, ב-SteelSeries מבטיחים יכולת התחברות למגוון קונסולות ומכשירים, כמו גם איכות שמע טובה ועמידות גבוהה. על מה בכל זאת התפשרו כאן?

SteelSeries Arctis Nova 4 (צילום: גד גניר)



תת הדגם שהגיע אליי היה ה-Nova 4P, אשר פונה רשמית אל קהל המשתמשים של קונסולות Sony Playstation 5. יש לחברה גם את תת הדגם 4X אשר מיועד לקונסולות Xbox Series X|S, ודגם 4 שמותאם לגיימרים של PC. עקרונית, הדגמים נבדלים זה מזה בעיקר בצבע רצועת הראש שמתחת לקשת, והעובדה שדגם 4X מציע תאימות גם לקונסולות של מיקרוסופט, בניגוד לתתי הדגמים האחרים. מכל בחינה אחרת, מדובר באוזניות זהות לחלוטין.

כזה ניסיתי: Philips Evnia 34M2C8600

הצמיחה שחווה שוק הגיימינג בשנים האחרונות, הביאה איתה כניסה של יצרניות חדשות לתחום. כזאת היא פיליפס שהשיקה לפני שנה את מותג הגיימינג החדש שלה, EVNIA. כעת, מסכי הגיימינג של החברה מתחילים להגיע באופן רשמי לישראל ואני ניסיתי את 34M2C8600, מהסדרה הבכירה בקטלוג המותג, עם מפרט טכני מהחלומות ומחיר מהסיוטים.

Philips Evnia 34M2C8600 (צילום: יח”צ MMD)



למה מהחלומות ומהסיוטים? כי הוא מציג שילוב שאין בו שמץ של פשרה, ושילוב כזה עולה לא מעט כסף. בפוסט אודות Lenovo G32qc-30 הרחבתי על המשוואה שמרכיביה הם סוג הפאנל, הרזולוציה וקצב הרענון. כאן מדובר במסך QD-OLED קעור, בגודל 34 אינטש, ברזולוציית 4K עם קצב פריימים מקסימלי של 175 הרץ. בטווחי מחירים סבירים, תמיד ישנה פשרה באחד מהגורמים שציינתי. כאן פשוט אין כזאת. נתחיל מהחלק הפחות מוכר בשורה,QD-OLED: מדובר במסכי OLED המתאפיינים בניגודיות גבוהה, צבעוניות תוססת וצבע שחור כהה במיוחד. במסכי QD-OLED נוספת לשכבת ה-OLED שכבת Quantum Dot שמגבירה משמעותית את עוצמת התאורה של המסך ומסייעת בהצגת תכני HDR בצורה טובה יותר. בנוסף, ציפוי המסך מבריק, מה שנותן חידוד ועומק נוסף לצבעים. המסך קמור ומלבני ביחס 21:9, כלומר רחב מאוד, באופן שמאפשר עבודה נוחה על שני חלונות זה לצד זה והרזולוציה, 3440 על 1440 פיקסלים בהחלט מספקת עבור גודל מסך שכזה במרחק צפייה סביר.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Pro 9i

לנובו ממשיכה להרחיב את סדרת Yoga. מסדרה שהיתה מוכרת בעיקר ככזאת הכוללת מחשבים ניידים עם מסך מתהפך לאחור, כאלו שיכולים להפוך לטאבלט, הפכה בשנים האחרונות לסדרת הפרימיום של היצרנית הסינית עם מגוון רחב יותר של סוגי מחשבים, גם כאלו עם תצורה סולידית יותר. אחרי Yoga Slim 9 של 2021 עם ציפוי העור, ו-Soga Slim 9 של שנה שעברה, מגיע כעת תורו של Yoga Pro 9i: מחשב גדול, כבד וחזק הרבה יותר.

Lenovo Yoga Pro 9i (צילום: גד גניר)



למה אני מזכיר אותו באותה נשימה עם מחשבי Yoga Slim הדקיקים? כי מלבד הדמיון החיצוני, בארה”ב הוא משווק כ-Lenovo Slim Pro 9i. ובכל זאת, בניגוד לאחיו הקטנים יותר פיזית, שמתמודדים באותה זירה עם מחשבים מסדרת Macbook Air של אפל ו-Zenbook S של אסוס, ה-Yoga Pro 9i הוא הנציג של לנובו בקטגוריה שכוללת סדרות כמו Zenbook Pro ו-Macbook Pro שמשלבות בין עיצוב (קצת פחות אבל עדיין) דקיק, למפרט טכני נדיב יותר.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Razer Huntsman Mini

אין להן מקשי Function, על מקשי Numpad אין בכלל מה לדבר ואפילו מקשי החצים ומקשים שימושיים אחרים מוזגו לתוך מקשי האותיות, הכל כדי להפוך אותן ליותר קומפקטיות: ברוכים הבאים לעולמן המופלא של מקלדות 60%. לפני שנתיים בדקתי אחת כזאת וכעת מגיע תורה של מקלדת נוספת, Huntsman Mini, של מותג גיימינג ידוע ומכובד, Razer. איזה סוג של אנשים עושים זאת לעצמם וקונים מקלדת שכוללת רק 60% מהמקשים שמקלדת מלאה מציעה בדר”כ? שני סוגים של אנשים: הסוג הראשון הוא גיימרים שזקוקים להרבה מרחב תנועה על השולחן בשביל העכבר או מקום בשביל הגה או ג’ויסטיק, וזה גם בעיקר הקהל אליו פונה רייזר עם המקלדת הזאת. הסוג השני הוא משתמשים עם פטיש למינימליזם שמעוניינים סתם בשולחן עבודה נקי ומסודר יותר ומוכנים בשם המטרה האנאלית הזאת לוותר על מקשים שממש התגעגעתי אליהם בתקופה בה בדקתי את המקלדת הזאת.


Razer Huntsman Mini (צילום: גד גניר)




קצת על רייזר: המותג נולד בשנת 2008 כחברת בת של kärna LLC. לאחר שזו חדלה מלהתקיים בשנת 2000, יזם סינגפורי רכש את הזכויות לשימוש במותג, ולאחר מכן רכש דרכו מגוון נתחים ונכסים מחברות אחרות כמו חלקים מתוכנה שפיתחה בזמנו Ouya כחלק מקונסולת משחקים מבוססת אנדרואיד, קנה מקריאייטיב את THX, מערכת לבקרת איכות סאונד שפותחה במקור עבור חברת ההפקות של ג’ורג’ לוקאס במהלך הפקת הסרט שובו של הג’דיי, ואת חברת Nextbit שפיתחה בזמנו את הסמארטפון Robin (כדי להשתמש בידע שלה לפיתוח ה-Razer Phone). כיום החברה מתמקדת בעיקר באביזרים לגיימינג: מקלדות, עכברים, אוזניות ועוד.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Sony WF-1000XM5

לקטלוג של סוני חוקיות ברורה ומסודרת: בכל שנה בקיץ מושק דגם הדגל של אוזניות החברה, כאשר סוג האוזניות מתחלף לסירוגין בין אוזניות True Wireless (עם הקידומת WF) לאוזניות Over The Ear (עם הקידומת WH). אחרי שבשנה שעברה הושקו WH-1000XM5, אוזניות הדגל בקטגוריית ה-Over The Ear, השנה הגיע הזמן להחליף את WF-1000XM4, דגם הדגל בקטגוריית ה-True Wireless בדגם ההמשך בעל השם הלא ידידותי והלא מפתיע: WF-1000XM5.

Sony WF-1000XM5 (צילום: גד גניר)



בשנתיים שחלפו מאז הדגם הקודם, מהנדסי סוני עשו שיעורי בית, בראש ובראשונה בעיצוב. אחרי שהדגם הקודם זכה לקיתונות של זעם מלא מעט מבקרים ומשתמשים על האופן שבו הוא לוחץ על חלקי האוזן, הואילו בסוני בטובם למזער אותן כך שינהגו באנטומיה האנושית באופן פחות אגרסיבי. התוצאה נראית מעודנת יותר ואכן בשל ממדיהן הצנועים יותר ב-25%, ביחס לדגם הקודם, הן פחות מורגשות באוזן. זה זמן טוב להתוודות שאני הייתי מהבודדים שדווקא ידעו להעריך את תחושת הביטחון של הדגם הקודם, אוזניות True Wireless שלא ניתן לשכוח שהן בתוך האוזניים. עם זאת, אחרי שניסיתי את הדגם החדש, אפילו אני מודה שקשה לחזור לאחור: מדובר באוזניות קלות הרבה יותר (20 אחוז קלות יותר ליתר דיוק) שמעוצבות בצורה סלחנית הרבה יותר לאוזן, ואין ספק שכשהן כבר בתוך האוזניים, הן נוחות יותר מהדגם הקודם.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Vivobook S 15 2023

העובדה שיצרניות מפנות את מרבית משאבי היח”צ שלהן למחשבים היוקרתיים והסקסיים בקטלוגים שלהם, לא אומרת בהכרח שהם מיועדים לכל אחד. רוב מי שמתייעץ איתי בסוגיה איזה מחשב נייד לקנות, לא מגיע עם הדרישה לגוף דקיק או מתכתי. האדם הסביר והצרכן החכם יעדיפו שסכום הכסף שהקציבו לרכישה הזאת יספק להם בעיקר מפרט מתקדם ככל האפשר. עבורם, מציעה אסוס את סדרת Vivobook: סדרת מחשבים עם פשרות מסוימות בגזרת הגימור, עם מגוון אפשרויות מפרט ותמחור נגיש יותר. תת הסדרה Vivobook S היא המפנקת יותר בחלק הזה של הקטלוג של החברה הטיוואנית ואני בדקתי לאחרונה את Vivobook S 15 OLED 2023 החדש (K5504VA-MA103W) שמציע שני דברים שבדר”כ לא פוגשים בטווח המחיר שלו.

Asus Vivobook S 15 2023 (צילום: גד גניר)


הסדרה מגיעה עם שתי אופציות לבחירה בגזרת המעבד: Core i5-13500H או Core i9-13900H. הגרסה שהגיעה אליי לבדיקה היא האחרונה מבין השתיים, והחזקה יותר. המחשבים בסדרה מגיעים עם זכרון RAM בטכנולוגיית LPDDR5 בנפח 16 גיגה ואחסון בנפח של חצי או 1 טרה בהתאם לדגם המעבד. שני המעבדים הם מסדרת H, כלומר מעבדים שלא נועדו להידחס לתוך מחשבים דקיקים ועל כן הם חזקים יותר ומסוגלים לפעול בהספק גבוה יותר. בעוד גרסת ה-i5 של המחשב הזה אמורה להתאים בלי בעיה למטלות מחשוב יומיומיות של גלישה באינטרנט, צפייה בסרטים, עבודה על אפליקציות אופיס, עריכת תמונות בפוטושופ ועוד, גרסת ה-Core i9 שהגיעה אליי עושה את כל אלו כמעט ללא התחממות או רעש מאווררים אך היא שרירית יותר ותאפשר גם עריכת וידאו בצורה נוחה ונעימה יותר. הגרסה הזאת אף תתאים לגיימינג בהגדרות פחות תובעניות אם כי קחו בחשבון שהמחשב הזה לא באמת מיועד למטרה הזאת ואינו מצויד בכרטיס מסך או באמצעי קירור של מחשבי גיימינג אמיתיים. זה לא משנה את העובדה שעדיין מדובר במחשב עם מעבד Core i9, כזה שנתקלים בו אצל יצרניות אחרות במחשבים שעולים למעלה מ-1000 ש”ח יותר מהמחשב הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Roborock Dyad Pro

ה-Dyad היה ניסיון הבכורה של Roborock בקטגוריית השואבים שוטפים האלחוטיים. לאור היכרותי עם מוצרי המותג, הגעתי לביקורת שלו עם ציפיות גבוהות ואכן היה מדובר במוצר שעושה את העבודה, גם אם לא מהפכני ביחס לשאר הקטוגוריה. כעת, מגיע Dyad Pro, הדור הבא של אותו שוטף שואב עם כמה ליטושים מתבקשים.

Roborock Dyad Pro (צילום: גד גניר)


ברמה הבסיסית, ה-Dyad Pro עובד כמו כל שואב שוטף אחר בשוק: מדובר במכשיר עם מיכל מים נקיים שמתיז אותם על הרצפה, שואב אותם בחזרה לתוך מיכל מים מלוכלכים ובו זמנית מקרצף את הרצפה עם מברשות. חיצונית, ה-Dyad Pro מציג עיצוב דומה מאוד לזה של קודמו. לא מדובר במוצר האלגנטי ביותר מסוגו בקטגוריה וכמו ה-Dyad הראשון, גם השואב שוטף הזה חולק שפה עיצובית עם מכשירי סודה סטרים משנות ה-80, אבל זה לא משהו שאמור להשפיע על החלטת הקנייה שלכם. ועדיין, מהנדסי רובורוק עשו שיעורי בית בשנה האחרונה, בעיקר בראש השאיבה: הוא כעת גדול יותר, אבל הפרופיל שלו נמוך יותר מה שאומר שקל יותר להכנס איתו לתוך פינות שהקודם הסתבך איתן כמו המגרעות מתחת לארונות המטבח. מעבר לכך, הגדלת ראש השאיבה מאפשרת כעת להעמיד את Dyad Pro במקום כשאתם רוצים להפסיק לרגע את פעולת השטיפה וזאת בניגוד לקודמו שכלל רגלית אחורית נשלפת.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Remington Limitless X9

כל טירון בצה”ל ידע לספר לכם את פרט הטריויה על קולט, יצרנית רובה הסער M16 שהחלה את דרכה כיצרנית צעצועים והפכה ליצרנית נשק. מותג הטיפוח האישי רמינגטון עבר תהליך הפוך: החברה נוסדה כיצרנית נשק בשנת 1816, החלה לנסות את מזלה בכיוונים אחרים לקראת סוף המאה ה-19 עם מכונות כתיבה, התמזגה עם יצרנית ציוד משרדי בשנת 1927, ובשנת 1937 פנתה לייצור מכונות גילוח. לאחר אינספור רכישות ומיזוגים, רמינגטון כיום היא אחת מיצרניות המכשירים לטיפוח אישי הגדולות בעולם. Limitless, סדרת מכונות גילוח רוטוריות של החברה מביאה איתה את בשורת ה-360 מעלות. בדקתי את X9 הדגם המתקדם בסדרה.

Remington Limitless X9 (צילום: גד גניר)


מהי אותה בשורת 360 מעלות? ראשי הגילוח יושבים על כדור ונעים בהתאם לקימורי הפנים של המתגלח, במקום להשאר בזוית קבועה ומאפשרים גילוח קרוב ויסודי יותר. חיצונית זה מזכיר מאוד את המכונות שפיליפס מייצרת במשך שנים, עם מעין צוואר דקיק מתחת למערך ראשי הגילוח שגם הוא משנה את הזוית שלו והתחושה ב-Limitless X9 די דומה, אם כי מעט נוקשה מזו של המכונות של פיליפס שיצא לי לבדוק. הראשים אכן מתאימים את עצמם תוך כדי תנועה למבנה הלסת שלי אבל נדרשה מעט יותר הפעלה של כוח כדי להצמיד את הראשים לעור.