כזה יש לי: מתאם ווליום KOSS VC/20

בפוסט על ה-Superlux HD330 סיפרתי לכם שכבל האוזניות קצר לי מדי, כשאני מחבר אותו לתחנת העגינה של המחשב במשרד. ובכן, לכל בעיה פתרון, ובמקרה שלי, הפתרון חייב להיות מתחכם. לזכותי ייאמר שבהתחלה דווקא הלכתי על הפתרון הפשוט והזול, וקניתי כבל עם חיבור אוזניות סטנדרטי 3.5 מ”מ, באורך של מטר. בגלל שהלכתי על כבל זול מאוד, … להמשך קריאה

כזה יש לי: קייס UAG ל-Samsung Galaxy S4

אתנחתא קלה
מגאדג’טים “כבדים”, לטובת פוסט על הקייס הנוכחי שמגן על הגלאקסי אס 4
שלי. מדובר בקייס של חברת
UAG, או
בשמה המלא:
Urban Armor Gear. את
הקייס הזה הזמנתי יום לפני שהזמנתי את ה-
OtterboxDefender, עליו סיפרתי לכם בפוסט אחר.
UAG Case (צילום: גד גניר)


אמנם כבר בטח
שמתם לב לחיבה המיוחדת שיש לי להזמנת קייסים מאיביי, אולם להזמין שני קייסים יום
אחר יום זה יותר מדי אפילו בשבילי. אז למה בכל זאת עשיתי זאת? ובכן, עם ההזמנה של
ה-
UAG קרה לי משהו שלא קרה לי מאז
ומעולם באיביי. הזמנתי את הקייס, שילמתי עליו (בערך 10 דולר), קיבלתי אישור הזמנה
ואפילו מספר מעקב לדואר. יום למחרת כאשר נכנסתי להיסטוריית הקניות שלי באיביי,
גיליתי שלא ניתן להיכנס ל-
Listing
הספציפי של ההזמנה הזאת, ושלמעשה הוא נמחק מהאתר. בדיקה קצרה בתיבת הדוא”ל
שלי גילתה מייל המספר שהמכירה הזאת אכן נמחקה, אולם לא בוטלה. מה שאומר שאם ירצה
השם (איביי לא השתמשו בביטוי הזה במקור), המוצר ימשיך את דרכו הארוכה מסין אליי, אם
כי המכירה עצמה נמחקה. זאת משום שהיא מפרה את כללי השימוש של איביי, שאינם מפורטים
במייל עצמו. מה שכן אמרו לי במייל היה מרגיע מאוד: שבמידה והקייס לא יגיע אליי
בסופו של דבר, או שאקבל משהו אחר ממה שהזמנתי, אוכל להגיש תלונה ולקבל את כל כספי
בחזרה. בסופו של דבר אכן קיבלתי את הקייס, בערך שלושה שבועות אחרי ההזמנה.

להמשך קריאה

חייב כזה: Asus Transformer Book T100

אם אתם
עוקבים באופן קבוע אחרי הבלוג הזה, בטח שמתם לב למשהו חדש בכותרת. לאלו מכם שלא הבחינו,
הרשו לי להכיר לכם את “חייב כזה”, חפיצים שניסיתי ולא רק עניינו אותי,
אלא כאלו שאני מאמין ומקווה שאקנה יום אחד. אם תרצו, אתם יכולים לקרוא לזה בחירת
העורך, אם כי לדעתי “חייב כזה” (ואני אפילו שוקל לצרף לו כמה סימני
קריאה כאלו “!!!!!!!11”), משקף יותר את המסר שאני רוצה להעביר. לאור
ההקדמה הזאת, אני מניח שהבנתם כבר מה דעתי על ה-
Asus T100
אבל כדי שנוכל להמשיך כרגיל, נעמיד פנים שעדיין לא שמתם לב לספוילר הזה.

Asus Transformer Book T100 (צילום: אתר יצרן)


אסוס היתה
מאז ומעולם יצרנית פורצת דרך וחנכה תצורות חדשות של חפיצים שאומצו לאחר מכן גם ע”י
יצרניות אחרות. דוגמא טובה לכך היה ה-
Asus Eee PC
שהיווה סנונית ראשונה במתקפת מחשבי הנטבוק, סוג של מחשבים ניידים חלשים (רובם מבוססי מעבד ה-
Atom
של אינטל על דגמיו השונים) וקומפקטיים יחסית היודעים לגלוש באינטרנט (ולכן נקראים
Netbook)
ולא הרבה מעבר לכך. התצורה הזאת היתה הדבר החם ביותר בשוק המחשבים הניידים בין
השנים 2008-2010, וגוועה ב-2011 עם התגברות הפופולריות של האייפד וטאבלטים מבוססי
אנדרואיד. אסוס, שהיתה מזוהה יותר מכל עם נטבוקים, זיהתה בזמן את המגמה בשוק,
ופנתה לאפיקים אחרים: טאבלטים מבוססי אנדרואיד (ובתוכם גם סדרת הטרנספורמר) למי
שמעוניין בעיקר בגישה לרשת באמצעות מגע. מצד שני, בשלב מאוחר יותר, היתה אסוס אחת
החברות הראשונות להציג אולטראבוקים, למי שעדיין חייב את
Windows
כמערכת הפעלה, לא מוכן להתפשר על ניידות ומשך פעולת סוללה, ומוכן לשלם על זה קצת
יותר.

כזאת יש לי: אפליקציית Fweather Widget

האמת שאת האפליקציה הזאת הכירו לי מזמן, לפני חצי שנה בערך, אבל רק בימים הקפואים האחרונים היא התחילה להתנהג בצורה הרבה יותר מעניינת. עקב התעניינות יוצאת דופן לגביה, לאחר שפירסמתי צילום מסך ממנה בפרופיל הפייסבוק שלי, החלטתי לספר לכם כאן עליה. חנות האפליקציות Play של גוגל עמוסה בווידג’טים שמטרתם הצגה ססגונית ומרשימה של מזג האויר. … להמשך קריאה

כזאת יש לי: אפליקציית Pocket

נדירים הפוסטים שתפגשו כאן העוסקים
באפליקציות. מה לעשות, אפליקציות (ובייחוד אפליקציות חינמיות) לא באמת דורשות
שיכתבו עליהן משהו. כל אחד יכול להוריד את האפליקציה, לנסות אותה בעצמו ולהחליט אם
להמשיך להשתמש בה, להשאיר אותה סתם ככה על המכשיר ולשכוח ממנה, או להסיר אותה מיד
תוך סינון “מי צריך את זה בכלל?”.

האפליקציה עליה אני רוצה
לספר לכם היא אפליקציית
Pocket. למה אני רוצה לספר לכם עליה? כי מדובר באפליקציה שמבחינתי מצדיקה
את הצורך בטאבלט, לא פחות מזה. במילים אחרות, ללא
Pocket, אין לי מה לעשות עם הטאבלט שלי. מה
היא עושה ולמה היא כל כך נפלאה? לזה נגיע אחרי שאסביר לכם למה בעצם עכשיו זה הזמן
הטוב ביותר לדבר עליה (ולא, לא נגמרו לי הנושאים לכתוב עליהם אם דאגתם).


לפני שלושה ימים פורסמה ידיעה ב-Mashable, המספרת כי נודע להם שפייסבוק בוחנת דרכים לאפשר לגולשים לשמור לקריאה
מאוחרת יותר, סטטוסים ולינקים שמפרסמים החברים שלנו. מארק צוקרברג תיאר בזמנו את
פייסבוק כעיתון מותאם אישית, והפונקציונליות הזאת אמורה לקרב את פייסבוק אפילו
יותר לתיאור הזה. יש הרבה היגיון בהוספת היכולת לשמור קישורים וכתבות לאח”כ.
מי מאיתנו לא חווה את הסיטואציה שבה הוא שולף את הטלפון, נכנס לפייסבוק ונתקל
במאמר מעניין ששיתף אחד מחבריו, אבל אין לו את הזמן או הסבלנות לקרוא אותו באותו
הרגע?


אם אתם מבינים על מה אני
מדבר, ומסכימים איתי, יש לכם שתי אפשרויות. האחת, לחכות ולראות מתי פייסבוק תשיק
את האופציה הזאת בתוך האפליקציות שלה ובאתר הרגיל, והשנייה, להוריד את אפליקציית
Pocket כבר עכשיו, ולהנות מאותה אפשרות
בדיוק, עם כמה תוספות מעניינות.

אז איך זה עובד? ראשית כל
אתם צריכים להתקין את
Pocket על המכשיר הסלולרי שלכם. נכון לכתיבת שורות אלו, אני יודע שיש ל-Pocket אפליקציות המותאמות ל-iOS, ואנדרואיד, והבנתי שיש אפילו
קליינטים לא רשמיים ל-
Pocket ב-WP8. לאחר שתפתחו חשבון משתמש משלכם, ותתקינו, אם תרצו, גם את האפליקציה
כתוסף לדפדפן הכרום שלכם (אני די בטוח שיש כזה גם לפיירפוקס אם אתם מסוג האנשים הזה) תוכלו לצאת לדרך.

להמשך קריאה

כזה יש לי: Otterbox Defender Case

מאחר ומדובר בפוסט השלישי
(וישנו עוד אחד בדרך) העוסק בקייס לטלפון, הגיע הזמן להודות: יש לי בעיה נפשית
קלה. “קלה” מאחר והנזק הנגרם מהבעיה הזאת הוא מינורי, רוב הקייסים שאני
קונה זולים מאוד, ואם אתם קוראים את הפוסט הזה וחושבים על הסיגריה הבאה שתעשנו, אז
בעיית ההתמכרות שלכם  חמורה יותר גם מבחינה
בריאותית וגם מבחינה כלכלית. עכשיו, אחרי ניסיון כושל לגרום לכם להרגיש לא בסדר עם
זה שאתם שופטים אותי, אפשר לגשת לעיקר:
Otterbox Defender.
Otterbox Defender צילום: גד גניר

אם טרם יצא לכם להכיר, Otterbox הוא אחד המותגים הותיקים והמוכרים
בתחום הדי חדש של קייסים ממותגים (לפני 2007 ועליית הפופולריות של הסמארטפונים,
המותג המוכר היחיד בתחום היה
Krusell) לטלפונים סלולריים. ככלל, Otterbox מייצרת קייסים עמידים ואיכותיים
מאוד לטלפונים המתקדמים והנפוצים בשוק. סדרת
Defender, היא סדרת קייסים קשיחים במיוחד
שנועדו להגביר את הסיכוי של הטלפון שלכם לשרוד נפילות אקראיות, מכות ושאר סוגי
זעזועים. הקייסים האלו בנויים משלושה חלקים: “כלוב” המורכב למעשה משני
חלקים- חלק אחורי, ופלסטיק מגן שקוף מקדימה. שני החלקים נסגרים על הטלפון עצמו,
והחלק השלישי שעוטף את הכלוב הוא כיסוי גומי קשיח. גם בתוך הכלוב עצמו ישנו חומר
רך שנועד לספוג חלק מעוצמת המכות שהמכשיר עלול לקבל. 

שלוש שכבותיו של Otterbox Defender צילום: גד גניר
פעם, Otterbox היו מציעים קייסים בצבעים מפתיעים
ומרגשים כמו לבן, אפור, סגול, כחול או שחור, כמו שאני בחרתי. כיום יש להם סדרות
חדשות של קייסים, עם הדפסי קומנדו, קשקושים צבעוניים, צילום של ענפים, ושאר
דוגמאות אחרות לחוסר טעם משווע של המעצבים שם.

להמשך קריאה

כזה יש לי: פלאש למצלמה Nikon SB400

קצת משונה לכתוב כאן על
פלאש למצלמה ולהתייחס אליו כאל חפיץ. ובכל זאת, הוא שחור, קטן, מופעל ע”י
סוללות, מגיע בתוך קופסא עם קרטונים בפנים, עולה סכום שנראה לא הגיוני ביחס
למימדים שלו, ולכן, אפשר להגיד שהוא עונה על התנאים הדרושים כדי להיכלל בתוך ההגדרה
הזאת.
Nikon Speedlight Sb-400 (צילום: גד גניר)
נתחיל מההיסטוריה. לידיעתכם, ההיסטוריה מאורגנת אצלי בצורה מאוד שיטתית. לדוגמא, מלחמת לבנון השניה תיזכר אצלי
תמיד כמלחמה שביום השני שלה קניתי את ה-
Sony Ericsson W800i שלי. שיטת הארגון הזאת עובדת
מצוין גם בגישה לזכרונות על אירועים בחיים האישיים שלי: אני זוכר את עצמי מסתובב
בירח הדבש שלי עם אשתי בתאילנד ומחפש מחליף לאייפון 2 שלי שנקנה שנתיים וחצי קודם
לכן, יום לפני שיצאתי למילואים. את השנה השנייה שלי באוניברסיטה חנכתי עם המחשב
נייד הראשון שלי, HP Pavilion tx2620ej Entertainment,עם מסך מגע מסתובב (פעם קראו למחשבים האלו קראו “טאבלט פי
סי” לפני שהגיע האייפד ושדד מהם את התואר הזה). וכך אנחנו מגיעים להחלטה שלי,
אי שם בשנת 2008, לקנות את מצלמת ה-
DSLR שלי, Nikon D60. את ההחלטה הסופית על הקנייה קיבלתי בזמן שהייתי בצימר, עם אשתי, יומיים לאחר
שהצעתי לה נישואין.

Nikon D60 (קרדיט: יח”צ)
המעבר ממצלמת סופרזום (Canon Pwoershot S5 אם אתם שואלים), למצלמתDSLR  היה סוג של שוק תרבותי, במובן החיובי: צלמים
חובבים שעושים את המעבר הזה, נהנים מהנקישה של המראות בכל צילום, מהתחושה שמדובר
באביזר “מקצועי” (אפילו שמדובר ב-
DSLR ברמת כניסה בלבד), וכמובן מהשיפור
המשמעותי באיכות התמונה הנובע מעדשות איכותיות יותר וחיישן גדול יותר. ולמרות זאת,
השיפור לא היה משמעותי מספיק. עדיין, כדי להגיע לתמונות חדות ומרשימות, הייתי צריך
לצלם מספר צילומים עד שהייתי מגיע לתמונה המושלמת. בחוץ, באור יום, התמונות
שצילמתי עם המצלמה שלי נראו מעולה, אבל זה לא היה מבחן אמיתי, מאחר ומדובר בתנאים אופטימליים לכל מצלמה. בתנאי אור מאתגרים יותר,
כמו צילום בתוך בית, בערך 10% מהתמונות שהייתי מצלם היו יוצאות טוב. כל השאר-
מטושטשות ומאכזבות. הקניות שבאו לאחר קניית המצלמה, נועדו בין השאר, להביא אותי
למצב בו חלק גדול יותר מהתוצאות משביע את רצוני. כך קניתי את העדשת הסיגמא 18-200 (Sigma 18-200mm f/3.5-6.3 DC OS HSM
שלי שכללה מייצב תמונה אופטי, שבו תליתי תקוות רבות, תקוות שלא ממש מימשו את עצמן.
שנה לאחר מכן, ב-2011, מספר שבועות אחרי שבתי נולדה, קניתי את העדשה השניה, הפעם
זו היתה עדשת פריים של ניקון (
AF-S DX NIKKOR 35mm f/1.8G), עם אורך מוקד קבוע וצמצם רחב במיוחד שאמור לאפשר כניסת כמות
גדולה של אור לחיישן לפרק זמן מאוד קצר, ובכך לגרום לתמונה להיות חדה יותר, אך גם
כאן לא הגיע השיפור שחיכיתי לו.

כזה יש לי: קייס גיימבוי לוואן איקס

מה כבר אפשר להגיד על קייס שעולה 4 דולר? לא הרבה, זה הולך להיות פוסט של תמונות בעיקר, אבל אם אני חייב (ואני לא, אבל בכל זאת) אספר לכם שזהו קייס שעשוי מפלסטיק פשוט למדי בגימור מבריק. הוא מחזיק מעולה את הטלפון ויושב עליו בצורה טובה. השוליים שלו קצת גבוהים יותר מקו המסך כך שהוא … להמשך קריאה

כאלו יש לי: Sony MW600

אחת הרכישות הראשונות
שביצעתי באיביי , כמה מפתיע, היתה אוזניות בלוטות’ (
Jabra BT620s, למי שמתעניין). באותה תקופה
עדיין הסתובבתי עם טלפון מדגם נוקיה
N73, שזה עתה קיבל עדכון למערכת ההפעלה (הנוראית) שלו, שהוסיף לו
תמיכה ב-
A2DP, פרופיל שמע סטריאו בבלוטות’. בגדול, אלו היו אוזניות מצויינות,
נוחות וקלות על האוזניים, ואיכות השמע בהן היתה מפתיעה לטובה, ביחס לעובדה שמדובר
באחד הדגמים הראשונים בשוק של מוצר מסוג זה. יחד עם זאת, הן לא היו אמינות במיוחד:
בחיבור ל-
N73 (וגם בחיבור למתאם בלוטות’ שעליו כתבתי כאן) נתקלתי בניתוקים
ובשינויי קצב, כך שלעיתים המוזיקה נשמעה דרך האוזניות מהירה מדי או איטית מדי, עד
שהתייצבה לאחר כמה שניות. שנה לאחר הקנייה של האוזניות, כאשר התייאשתי סופית מה-
N73, וקניתי אייפון, הפסקתי להשתמש
באוזניות האלו מאחר והאייפון הראשון עדיין לא תמך בפרופיל
A2DP (דבר שהשתנה הודות לפאצ’ שהתקנתי
על המכשיר מאוחר יותר).

השנים חלפו, ואיתן גם
מקורות השמע אותם ניסיתי לשמוע באמצעות האוזניות. חיברתי אותן ל-
iPhone 3GS, סמסונג גלאקסי אס1, 2, ולעוד כמה
מכשירים ששכחתי בדרך. בכל פעם התוצאה היתה זהה, ההפרעות ושינויי הקצב היו שם,
והפכו את ההאזנה בהן למייאשת. כאשר הגעתי לאיביי, זו היתה הפעם הראשונה שבה ניסיתי
לחבר אותן ל-
HTC One X. בשלב הזה זה נראה היה כאילו הן הגיעו לסוף דרכן. הניתוקים הפכו
להיות תכופים הרבה יותר ופשוט לא ניתן היה להאזין בהן בצורה סבירה למוזיקה. ו
אז התחילו החיפושים אחר
אוזניות מחליפות. החיפושים לא נמשכו הרבה זמן, והובילו די במהירות אל
Sony MW600


קצת קשה לי לקרוא להן
אוזניות. החלק העיקרי כאן הוא למעשה מקלט בלוטות’, מכוסה בכפתורים, שיש לו כניסת
3.5 מ”מ. בתוך האריזה מגיעות גם אוזניות
In-Ear של סוני, עם כבל קצרצר (סוני לא
תכננה שתשתמשו באוזניות האלו באופן חוטי קונבנציונלי, ובצדק), ומטען קיר, עם חיבור
MicroUSB (יחי הסטנדרט!).

להמשך קריאה

כזאת יש לי: מקלדת לנקסוס 7

הסיפור של המקלדת הזאת מתחיל מהיום בו בחרתי למכור את ה-Asus Transformer TF-101
הישן שלי, ולקנות במקומו טאבלט נקסוס 7. לטובת קוראינו שלא מצויים בעולם הטאבלטים
אספר בקצרה: ה-
Asus Transformer TF-101 היה מיוחד מכמה בחינות, הוא היה
מראשוני הטאבלטים שהריצו את גרסא 3 של אנדרואיד, גרסת אנדרואיד שהותאמה במיוחד לשימוש
על טאבלטים. היה לו מסך משובח, הוא היה בנוי מחומרים איכותיים אבל הייחוד העיקרי שלו
לעומת טאבלטים אחרים בשוק היתה ללא ספק תחנת העגינה שלו, שהיא למעשה מקלדת לכל
דבר, והאמת שגם נוחה למדי. מלבד השימוש כמקלדת, תחנת העגינה הטעינה את הסוללה של
הטאבלט והוסיפה לו שתי כניסות
USB.

ולמרות הנוחות בשימוש בטאבלט הזה כמו מחשב נייד קטן, כשהייתי שולף אותו מתחנת
העגינה, הייתי נשאר בידיי עם טאבלט גדול מדי לשימוש נוח (10.1 אינטש, אחד הגדלים
הסטנדרטיים לטאבלטים המריצים אנדרואיד) וגם כבד. בנוסף, התקופה הזאת הפסיק ה-
Asus
Transformer TF-101
לקבל
עדכונים למערכת ההפעלה, והתחיל לגמגם ולקרטע. הנקסוס 7 הוא טאבלט מבית אסוס אף
הוא, עם הבדל קטן ומשמעותי- הוא מיוצר עפ”י מפרט שגוגל קבעה, ומריץ גרסא
“נקייה” של אנדרואיד. מכשירי נקסוס מקבלים את עדכוני התוכנה שלהם ישירות
מגוגל, ולכן בכל השקה של גרסת אנדרואיד חדשה, הנקסוס 7 יקבל עדכון, בלי שיצטרך
לעבור תהליך התאמה לאפליקציות השונות שהיצרן התקין מראש.
 


אז מכרתי את ה-Asus Transformer TF-101, ויום לאחר מכן קניתי את הנקסוס
7. יומיים לאחר מכן התחלתי בטקס הקבוע שלי עם כל קנייה של חפיץ חדש: צלילה לעולם
האקססוריז שלו. איך עושים את זה? חיפוש פשוט של שם הדגם באיביי. בין שלל הקייסים
הדוחים, עטי הסטיילוס המיותרים, ומדבקות מסך באיכות נחותה, מצאתי גם מקלדת בלוטות’המותאמת לשימוש עם הנקסוס 7. כל טאבלט אנדרואיד יודע לתקשר עם כל מקלדת בלוטות’.
ברגע שתזווגו בין המקלדת לטאבלט תוכלו כבר לכתוב איתה באנגלית, ואם תתקינו את
האפליקציה הזאת, תוכלו גם לכתוב בעברית. 

להמשך קריאה