כאלו היא ניסתה: Jumping Sumo ו-MiP

רובוטים הם הגלגול המודרני של רכבים
בשלט רחוק. הרעיון הבסיסי דומה: צעצוע שבלחיצת כפתור מבצע פעולות פיזיות. איך
הופכים את הצעצוע הזה לעכשווי? ממתגים אותם כ-
Droneים (השם
שבו משתמשים גם לתיאור מל”טים צבאיים) ומאפשרים שליטה בהם דרך אביזר שממילא
דבוק לידיים של הילדים שלכם (טוב נו, גם לידיים שלכם), הסמארטפון. לפני מספר
שבועות גד הציע לי להתנסות בשניים כאלו שקיבל לבדיקה. הראשון,
 Jumping
Sumo 
של חברת Parrot
שייתכן
ומוכרת לכם בזכות ה-
A.R.Drone שהוא
כמעט שם נרדף לרובוטים מעופפים. השני הוא ה-
 MiP של חברת WowWee מהונג
קונג, חברה קצת פחות מוכרת אך כזאת שכבר הצליחה להרשים מגוון רחב של משתמשים ברחבי
העולם, עם ה-
RoboSapien,רובוט
אחר שהציגה בערב חג המולד בשנת 2004 והצליחה למכור ממנו בתוך מספר ימים לא פחות מ-1.5
מיליון יחידות. 
Jumping Sumo
הרובוט של חברת Sumo
נראה כמו כלי שטח קטן, עם גלגלים גדולים במיוחד, שתי נורות
LED
קדמיות הנראות כמו עיניים ושוקל רק 180 גרם. הקונספט שלו אולי נראה פשוט,
אך הוא מהנה במיוחד – לצד האפשרות להניע את הרובוט קדימה, אחורה ולצדדים, שמחתי לגלות שהוא מגיע עם מגוון תמרונים מוגדרים מראש ותרגילים מיוחדים. השליטה ברובוט וביצוע
התרגילים השונים הם באמצעות אפליקציה (זמינה למשתמשי
iOS,
אנדרואיד ואפילו 
Windows Phone),
המאפשרת תזוזה חופשית או לחילופין בניית מסלול ״מכשולים״. מסלול זה כולל אפשרות
לקבוע את תנועת הרובוט, לצד ביצוע תרגילים ותעלולים בנקודות מסויימות. להערכתי,
מדובר בסוג של הצגת יכולות מוכנה מראש, במטרה להרשים עוד יותר את חבריי כשהם רואים
את הרובוט בפעם הראשונה.



Parrot Sumo, מבט על החזית (צילום: גד גניר)




לצערי, הרובוט אינו מגיע ״מוכן
לפעולה״ מהקופסה ואופן ההפעלה שלו לא אינטואיטיבי כמו שקיוויתי. המשמעות היא שהיה
עליי לעשות משהו שאני שונאת לעשות – לפתוח את חוברת ההפעלה ולהבין איזה אפליקציה
עליי להוריד, היכן נמצאת הסוללה וכמה זמן אני צריכה להטעין את הרובוט. במידה ואתם
מתכננים להביא את ה-
Jumping Sumo
כמתנה לדור הצעיר, סביר להניח שיהיה עליכם לשבת איתם בפעם הראשונה ולהסביר להם מה
עליהם לעשות, או לזרוק את האחריות הזאת על הוריהם.

להמשך קריאה