M6 Note

כזה ניסיתי: Meizu M6 Note

מאת
יצרניות הסלולר מחלקות בדר”כ את קטלוג המכשירים שלהם למשהו שנע בין 3 ל-4 סדרות מכשירים: מכשירים זולים לשוק הנמוך, מכשירי ביניים, ומכשירי דגל/פרמיום. מכיוון הצרכנים, לפחות אלו שסמארטפונים הם נושא לגיטימי לשיחה עבורם, הולכת ונוצרת בשנים האחרונות חלוקה קצת שונה שלוקחת את שתי הקבוצות הראשונות (מכשירי הביניים והמכשירים הזולים) ומסווגת אותה בקבוצה שהשם ההולם עבורה הוא “מכשירי מחאה”. רוכשי מכשירי מחאה הם אנשים בעלי משנה סדורה בנוגע לסיבות שהביאו אותם לרכוש מכשיר שאינו מכשיר דגל: הסיבה הראשית שעליה מתבססות כל הסיבות האחרות היא כמובן כספית: נמאס לאנשים האלו לשלם סכומי עתק על סמארטפונים. מכאן זה מתפצל למגוון של תתי סיבות: “בתוך שנה הגלאקסי הפך לג’אנקי של מטענים”, “בחיאת, מי צריך אימוג’י AI/ מסך ברזולוציית 2K”, “בשביל מה שאני עושה, אני לא צריך יותר מזה”, “תכלס אני לא מרגיש הבדל”, “ככה אוכל להחליף מכשיר פעם בשנה”.



Meizu M6 Note (צילום: גד גניר)
הסמארטפונים מסדרות הביניים של מייזו הם מכשירי מחאה מובהקים. זה לא רק בגלל שהם זולים, וזה לא קשור בהכרח לתמורה שהם נותנים למחיר הזה. זה עניין של מיקום וזיהוי הזדמנויות, ואם לשפוט את ההצלחה של באג בישראל עם המותג הזה, מישהו שם ידע טוב מאוד מה הוא עושה: לא מעט ישראלים  בשנת 2018 עדיין הולכים לקניון, לעמדה של אחת המפעילות מתוך כוונה לקנות שם את המכשיר הבא שלהם כאילו אנחנו שוב בסוף שנות ה-90. אלו שההגיון (או המחיר) מכה בהם רגע לפני קניית גלאקסי אס 9 או אייפון X, נתקלים במנוסתם מהדוכן בחנויות של באג ובכרזות של Meizu, כשהם מתוסכלים, ממורמרים ומחפשים עסקה טובה.

להמשך קריאה