אי שם בשנת 2006, מכשירי ה-DVD נכנסו לישורת האחרונה של תפקידם ההיסטורי. ממכשירים שבתחילת אותו עשור עלו בין 1500 ל-2000 ש”ח ונחשבו לדרך הטובה והאיכותית ביותר לצרוך תוכן (סרטים), בתוך שנים ספורות הפכו למוצר שניתן למצוא אותו בכל סופרמרקט, בפחות מ-200 ש”ח. האבסורד הוא שמכשירי ה-DVD הזולים והסיניים האלו, הגיעו עם יכולות שמכשירי ה-DVD הממותגים לא יכולים היו להציע באותה תקופה בגלל סוגיות של זכויות יוצרים: מכשיר ה-DVD שקניתם בסופר ידע לקרוא דיסקים צרובים, ידע לנגן קבצי DivX ואף ידע להציג את קובץ הכתוביות המצורף, בפונט מכוער אמנם, אבל עדיין, משהו שה-DVD האיכותי והיוקרתי שלי לא ידע לעשות.
 |
| Mini 8S II (צילום: גד גניר) |
באותה תקופה החלו להופיע בשוק מסכי LCD ופלאזמה, כאלו הדורשים מקור תוכן המסוגל להזרים לטלויזיה וידאו ברזולוציה גבוהה יותר. מכשירי ה-Blu Ray היו ההמשך הישיר, הליגטימי והחוקי של מכשירי ה-DVD של המותגים הגדולים. הסטרימרים שעשו את הפריצה הגדולה שלכם זמן קצר לאחר מכן, היו הפתרון עבור מי שהעדיף את הסרטים שלו בחינם, על דיסק קשיח או על המחשב.
כמו מכשירי ה-DVD הראשונים, גם הסטרימרים היו בהתחלה מוצרים יקרים, למבינים בלבד. חלפו כמה שנים, יצרניות הפסיקו להשקיע לשלם על פיתוח תוכנה והחלו להשתמש במערכות הפעלה חינמיות, בקוד פתוח, וכיום ישנו מבחר עצום של סטרימרים. מאחר וסטרימרים עדיין נתפסים כאויבי האולפנים הגדולים, המותגים הגדולים נמנעים מלהכנס לשוק הזה. אני לא מחשיב לצורך העניין את מכשירי הסטרימר המריצים את Android TV או מכשירי Apple TV, שדווקא כן מעודדים את המשתשמים לצרוך תכנים באופן חוקי. הסטרימרים שאני מדבר עליהם מגיעים ממותגים מוכרים יותר כמו Xtreamer, או Minix, או מותגים פחות מוכרים כמו Tronsmart, Sunvell, Beelink, או אפילו כאלו שקצת קשה להבין מהו המותג שלהם, כמו זה שבדקתי, ה-Mini 8S II. האם Mini זה שם המותג? לא ברור, אבל הוא זול ומתחייב להריץ קודי, פופקורן טיים, נטפליקס וכל דבר שאנדרואיד תומכת בו, אז למי באמת אכפת מה רשום עליו? מסתבר שצריך להיות אכפת לכם, אם אתם לא רוצים לזרוק לפח קצת פחות מ-200 ש”ח.
Anonymous
מצויין!תודה,אביב
Anonymous
המיקרופון נקרא מדונה, לא בום
Anonymous
סקירה נפלאה!תודה,אביב