Huawei

כזה ניסיתי: Huawei P9

מאת
שנת 2015 היתה שנה מצויינת עבור Huawei. לא רק שהיא ביצרה את מעמדה במקום השלישי בטבלת מכירות הסמארטפונים בעולם, היא נכנסה למועדון האקסלוסיבי של יצרניות מכשירי נקסוס. יצרניות רבות שזכו לכבוד הזה בעבר, מינפו את שיתוף הפעולה הזה עם גוגל כדי להשיק מכשירי דגל מעולים משלהן: HTC השיקה את ה-Desire, אחד מהמכשירים החשובים ביותר בהיסטוריה שלה מיד אחרי ה-Nexus One. סמסונג הציגה את ה-Galaxy S2 מספר חודשים אחרי ההכרזה על ה-Galaxy Nexus, וגם הNexus 5 של LG, הושק בסמוך ל-G2, מכשיר שלפחות בישראל שידרג את מעמדה בשוק. ה-P9 מכשיר הדגל הנוכחי של Huawei הוכרז חודשים בודדים אחרי ה-Nexus 6P, ולפחות על הנייר נראה כמו מכשיר שיכול להמשיך את המגמה הזאת. השנה, נראה ש-Huawei החליטה לשים את הדגש על תחום הצילום, וגייסה את מותג העל בתחום הזה, Leica, כדי להראות עד כמה היא רצינית בכוונותיה.



Huawei P9, שיתוף פעולה עם Leica (צילום: גד גניר)







בניגוד ל-Nexus 6P, בו נדרשה Huawei ע”י גוגל לשלב מעבד מבית קוואלקום, במקרה של ה-P9 חזרה החברה הסינית אל סדרת המעבדים שהיא מייצרת בעצמה, ובנתה את מכשיר הדגל שלה סביב המעבד החזק ביותר שלה, ה-Kirin 955. זהו מעבד בעל 8 ליבות: 4 במהירות 1.8 גיגהרץ, וארבע במהירות 2.5 גיגהרץ. זכרון ה-RAM בגרסה שהגיעה אליי לבדיקה עומד על 3 גיגה, וזכרון האחסון בנפח 32 גיגה ניתן להרחבה באמצעות כרטיס בנפח של עד 128 גיגה. קיימת גם גרסה עם 4 גיגה זכרון RAM, ו-64 גיגה זכרון אחסון, אם כי לא נראה כרגע שהיא תגיע לישראל. כיאה למכשיר דגל שהוכרז במהלך 2016, גרסת האנדרואיד אותה הוא מריץ היא Marshmallow (גרסה 6.0), עטופה בממשק EMUI של Huawei בגרסה 4.1. ה-P9 מכשיר זריז מאוד, יציב, ואינו נוטה להתחמם בעבודה סטנדרטית. האם הוא מהיר כמו ה-LG G5 וה-S7? לפי התחושה האישית שלי לא, אבל גם לא רחוק מזה.

להמשך קריאה

כאלו השוויתי: Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P

מאת
עד השנה,
נשמר פחות או יותר סדר  ברור וקבוע בכל מה שקשור לתזמון השקות של מכשירים חדשים. יצרניות האנדרואיד היו
משיקות את מכשירי הדגל העיקריים שלהן באיזור פברואר-מרץ-אפריל, בסמוך או במהלך כנס
MWC
בברצלונה. במקביל, בשנים האחרונות החל להיווצר “גל שני”. זה התחיל עם
מכשיר ה-Note  הראשון של סמסונג, שמיצב את הגל הזה
ככזה המורכב ממכשירי פאבלט, נישתיים יותר. משנה לשנה, המכשירים המושקים בגל הזה הפכו
לחשובים יותר ומעוררי עניין. השנה, הגל השני הזה כלל בנוסף לסמסונג עם הנוט 5 שלה,
גם את LG עם ה-V10 ואת סוני,
שחיכתה עם סדרת ה-Z5 שלה (ועם ה-Z5 Premium, המסקרן ביותר בסדרה הזאת) עד לכנס IFA
בברלין בסמוך לחודש ספטמבר. באוקטובר הוכרזו גם מכשירי ה-Nexus
החדשים, וביניהם ה-Nexus 6P של Huawei. כך נוצרה
רביעיית מכשירי פרימיום סופר אטרקטיבית ומסקרנת ששווה פרוייקט השוואה מיוחד.

Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P (צילום: גד גניר)


בערך
בתקופה הזאת הבנתי שאני זקוק לסמארטפון חדש. הכרזתי על כך בפוסט מיוחד שבו גם הסברתי מהם הקוים שינחו אותי בבחירת הסמארטפון החדש שלי. אם עקבתם אחר הבלוג
בחודשים האחרונים, ודאי שמתם לב שלא טרחתי לחכות לסיום הפרוייקט הזה, והזמנתי
לעצמי את ה-Nexus 6P, לאחר שכבר
הכרזתי שזהו המכשיר הבא שלי. איזה ערך אובייקטיבי יכול להיות להשוואה בין ארבעה
מכשירים שאחד מהם רכשתי בעצמי? ובכן, את ה-Nexus 6P
שלי רכשתי בחו”ל, במחיר זול יותר מזה הנמכר בישראל, ובנפח שכלל אינו נמכר
בארץ. כפי שתראו בהמשך, רוב הזמן, הפערים בין המכשירים די מינוריים. לפיכך ברגע
שיכולתי לקנות אחד מהם (ולא אכחיש, אחד שהיתה לי העדפה ברורה כלפיו) במחיר טוב,
עשיתי זאת. עם זאת, כאשר אני בא לבחון את המכשירים זה מול זה, ושואל את השאלה איזה
מהם הוא המכשיר הטוב ביותר ושהייתי ממליץ על קנייה שלו בישראל, התחרות נפתחת מחדש.

להמשך קריאה

כזה יש לי: Nexus 6P

מאת
בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב, בלוגר טכנולוגיה
נהנה ממספר מועט יחסית של הטבות שמגיעות כחלק מהתחביב הזה. הטבה אחת מאוד משמעותית נובעת
ממהות הבלוג שלי: היכולת להתנסות בכל סמארטפון שיש לי התלבטות האם לקנות אותו, התנסות ארוכה מספיק כדי לגבש לגביו דיעה, לטוב ולרע. במקרה של ה-Nexus 6P,
מכשיר הפרימיום החדש של Huawei ו-Google,
החלטתי שזה המכשיר הבא שלי כבר על סמך המידע שדלף לגביו טרם ההשקה, ובאופן מאוד אימפולסיבי פשוט
ויתרתי על ההטבה הזאת. בעזרתו האדיבה של חבר טוב שחי בארה”ב, הזמנתי את
המכשיר לפני שאפילו נקבע עבורו תאריך השקה רשמי בישראל. לזכותי ייאמר שהתאפקתי קצת
ולא הזמנתי אותו באותו יום בו הפך זמין לרכישה. מיד לאחר ההשקה באוקטובר, התחלתי
לחפש בגוגל לפחות פעמיים ביום את הצירוף “Nexus 6P
Review“. בחו”ל, כמו בארץ, כשמדובר בהשקה
חשובה, המכשירים נשלחים אל מערכות האתרים החשובים והגדולים ביותר בו זמנית.
כשמדובר במכשירים ממש חשובים, הסקירות גם מתפרסמות כמעט בו זמנית בכל האתרים האלו.
במקרה של ה-Nexus 6P, רוב
האתרים פרסמו סקירות ראשוניות כבר ב-20 באוקטובר, אבל זה לא היה מספיק כדי שאוכל
להזמין אותו בראש שקט. עבר עוד שבוע עד שהסקירות האלו התעדכנו עם נתונים על משך
זמן הסוללה וביצועי המצלמה, שני פרמטרים שחייבים להיבדק לאורך זמן. לאחר שכל
האתרים פרסמו סקירות נלהבות ומהללות עליו (חלקם אף הכתירו אותו בתואר “מכשיר
האנדרואיד הטוב ביותר בשוק”), נותר לי רק לבצע את ההזמנה ולהמתין בסבלנות שיגיע
אליי.
Nexus 6P (צילום: גד גניר)


לטובת מי שלא טרח לקרוא את הפוסט שכתבתי בסמוך
להכרזה על ה-Nexus 6P,
הנה תקציר: בניגוד לשנים קודמות, בהם השיקה גוגל בכל פעם מכשיר נקסוס אחד, הפעם
היא בחרה באסטרטגיה שונה והכריזה על שני מכשירים: ה-Nexus 5X
של LG הקטן והעממי יותר, וה-Nexus 6P
של Huawei, הפאבלט המתכתי היוקרתי. לפי ההשערות, חלק
מתנאי המכרז לייצור מכשירי הנקסוס נגעו לחומרה הספציפית אותה אמורים לכלול
המכשירים. במקרה של Huawei
מדובר בחתיכת פשרה: ככל הנראה, כדי לעמוד בתנאי המכרז, היא ויתרה על שילוב מעבד ה-Kirin
שלה ב-Nexus 6P לטובת ה-Snapdragon
810 של קוואלקום האמריקאית. נכון להיום עדיין
מדובר באחד המעבדים החזקים ביותר בשוק והדבר ניכר היטב בתפקוד המכשיר: הוא זריז,
יציב ומגיב היטב, בדיוק כפי שהייתי מצפה ממכשיר ממשפחת הנקסוס. Huawei
וגוגל ציידו את ה-Nexus 6P
בזכרון RAM בנפח 3GB. קיימים בשוק כבר לא מעט מכשירים עם נפח של 4GB, מכשירים
כמו ה-One Plus Two, ה-Asus Zenfone 2 וכמובן ה-Note 5
וה-+S6 Edge של סמסונג. כמו במכשירים
אחרים עם נפח כזה “צנוע” של זכרון RAM
גם כאן אין הבדל מהותי בתפקוד המכשיר ביחס למכשירים עם 4GB. מעבר לכך,
העובדה כי מדובר במכשיר נקסוס שעתיד לקבל עדכונים למשך תקופה ארוכה מאששת את
ההשערה שככל הנראה לא יהיה צורך ביותר מ-3GB
גם בגרסאות עתידיות של מערכת ההפעלה. כמו כל מכשיר אחר שעושה שימוש במעבד הזה, גם
ה-Nexus 6P נוטה להתחמם. עם זאת, פיזור החום נעשה כראוי
ואין בו איזורים לוהטים. גם כאשר עושים בו שימוש אינטסיבי, ההתחממות בהחלט נסבלת
וסבירה. נפח האחסון אגב, כמו בכל מכשירי הנקסוס מאז ה-Nexus S, אינו ניתן להרחבה. בישראל צפויה להימכר רק גרסת ה-32 גיגה בשלב זה. אני קניתי את גרסת ה-64 גיגה, וקיימת גם גרסה בעלת נפח של 128 גיגה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Mate S

מאת
בעקבות
החלטתה של סמסונג להכריז השנה על מכשיר ה-Note
החדש שלה מוקדם מהרגיל (על מנת להקדים את השקת ה-iPhone 6S
וה-iPhone 6S Plus) שתי ההכרזות המשמעותיות ביותר בכנס IFA 2015
בתחום הסלולר הגיעו מכיוונן של שתי חברות גדולות: סוני, עם סדרת ה-Z5
החדשה שלה, ו-Huawei, היצרנית השלישית
בגודלה בעולם שהכריזה על מכשיר הדגל החדש שלה, ה-Mate S.
Huawei Mate S (צילום: גד גניר)


משום מה,
למרות גודלו וחשיבותו של השוק הסיני בתחום הזה, אנשים עדיין מופתעים לשמוע שיצרנית
סינית תופסת את המקום השלישי בטבלת המכירות העולמיות, פלח שוק של 7 אחוזים כשמעליה רק אפל (עם 10.9 אחוזים) וסמסונג (עם 20.5 אחוזים). היא מכרה
ברבעון השני של 2015 לא פחות מ-30.6 מיליון סמארטפונים ברחבי העולם, יותר מחברות
כמו LG, HTC ואפילו סוני. העובדה שעדיין מדובר ביצרנית שעבור
חלקים גדולים מהעולם המערבי נחשבת עדיין אלמונית (מאחר ורוב מכירותיה הן עדיין בשוק הסיני), אומרת שעליה להשקיע לא מעט כדי
לבסס את מעמדה. היא עושה זאת ע”י השקה של מכשירים חדשים וחזקים בפרקי זמן
קצרים יחסית. זו דרך מצויינת להשאר בכותרות. לא בטוח שזו דרך טובה לשמור על לקוחות
לאורך זמן, אבל בינתיים מה שהיא עושה עובד לה לא רע. מעבר לכך, ההשקות האלו של Huawei
בחו”ל הן אירועים בסדר גודל דומה לזה של יצרניות גדולות ומוכרות יותר, עם
בונוס מאוד גדול למשתתפים: עיתונאים שמגיעים לשם מקבלים את המכשירים במתנה.
בלוגרים שרואים כמוני את ההשקה הזאת ב-Youtube
לא נהנים מהפריוילגיה הזאת, אך קיבלתי את המכשיר בהשאלה (כמו תמיד, למי שתוהה)
מהיבואן בישראל.
היבואן
בישראל, אלפא טלקום השקיע מתחילת השנה תקציבי שיווק גדולים מתמיד כדי להגביר את
המודעות למותג, וההשקעה הזאת אכן השתלמה. בתוך שנה קפצה Huawei
מנתח שוק של 0.8 אחוז בלבד, ל-4%, (לפי נתוני IDC
ישראל שהתפרסמו בגלובס). בתחילת הקיץ הושק כאן ה-P8, ולפני חודש
הושק בישראל גם ה-Mate S, יחד עם ה-Huawei Watch.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Watch

מאת
הם קיימים
בשוק כבר למעלה משנתיים, חלק מהיצרניות הספיקו כבר להשיק יותר מדור אחד של מוצרים
בסדרות שלהם, ועדיין, הציבור תופס אותם בתור משהו מוזר ויוצא דופן. אני מדבר כמובן
על שעונים חכמים. סמסונג היתה הראשונה מבין היצרניות הגדולות בשוק להשיק שעון עם
מערכת הפעלה המיועדת במקור לטלפונים סלולריים, ומאז היתה היחידה שמחזיקה נוכחות
משמעותית של המוצרים האלו בקטלוג המוצרים שלה בישראל, כאלו שזוכים לפרסום ושלטי
חוצות. יצרניות אחרות כמו LG
הסתפקו בהשקות שקטות יחסית בארץ (של ה-Urbane),
ויצרניות אחרות כלל לא טרחו להביא לישראל את השעונים שלהן באופן רשמי. על רקע המצב
הזה בשוק הישראלי, ההחלטה של וואוי, להשיק בישראל את ה-Huawei
Watch, השעון היוקרתי והיקר ביותר בשוק, נראית כמו
הימור די מסוכן. מצד שני, אם הם החליטו לקחת את ההימור הזה ולהשיק את השעון הזה
בארץ, מי אני שאתנגד לקבל אותו לבדיקה?
Huawei Watch (צילום: גד גניר)

ה-Huawei
Watch מתהדר בחומרה זהה לזו הקיימת ב-LG Urbane
הראשון. בתוכו תמצאו את מעבד ה-Snapdragon 400,
וזכרון RAM בנפח של 512 מגה. בנוסף, יש בו שטח אחסון
בנפח של 4 גיגה בלבד. זו חומרה חזקה יחסית והיא מריצה את Android
Wear בגרסה החדשה ביותר שלה בזריזות, ללא בעיות,
השהיות, לאגים, איתחולים וכל בעיה אחרת שלא הייתם מצפים למצוא בשעון רגיל.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: Nexus 6P

מאת
כשמדובר
במכשיר חשוב בשוק האנדרואיד כמו מכשיר חדש מסדרת ה-Nexus,
אין סיכוי להמנע מהדלפות שיחשפו חלק מהמידע עליו לפני הזמן. הפעם, הספוילרים האלו
קבעו שיא חדש, כאשר חלקים נרחבים מהמצגת שהעביר דיויד בורק מגוגל, כבר נשמעו מאוד
מוכרים: לא רק שכל הפרטים אודות המכשירים החדשים נחשפו, אפילו המצגת עצמה דלפה יום
קודם לכן. לטובת מי שלא מצוי בפרטים: בקצרה, גוגל השיקה שני מכשירי נקסוס: האחד,
ה-Nexus 5X של LG,
ממשיך דרכו של ה-Nexus 5,
מכשיר בגודל סטנדרטי עם מסך 5.2 אינטש ומפרט טכני לא רע, הנמכר במחיר משתלם למדי.
לצידו הושק מכשיר מעניין הרבה יותר (לפחות מבחינתי האישית): ה-Nexus 6P
של Huawei, שמגיע כסוג של ממשיך דרך ל-Nexus 6
של מוטורולה משנה שעברה, אם כי עדיין ימשיך להימכר לעת עתה במקביל לשני המכשירים
החדשים.

משמאל, ה-LG Nexus 5X. מימין, המכשיר הבא שלי ככל הנראה, ה-Huwaei Nexus 6P (קרדיט תמונה: Google)
אז למה ה-Nexus 6P
עומד להיות המכשיר הבא שלי? קודם כל צריך לשאול למה הוא בכלל בתמונה. פאבלטים מעולם לא
דיברו אליי. ה-Samsung Galaxy Note 3 נראה לי מסורבל מדי, וכך גם הפאבלטים של
אסוס, ה-Fonepad Note 6 וכך
גם ה-Zenfone 6. על הנקסוס 6 בכלל לא היה מה לדבר. אם 5.7
אינטש נראה היה לי גדול, 6 אינטש כבר לא שימושי. ואז הגיע ה-Note 4,
טלפון שלמעט גודל המסך היה מושלם בזמנו. כל כך מושלם, שלמענו הצלחתי להתרגל אפילו
בזמן הקצר שבו היה אצלי, למסך בגודל שכזה. גוגל, כמו יצרניות רבות אחרות שמודעות
לרתיעה שיש לחלק מקהל היעד של המכשירים האלו ממסכי ענק, השתמשה בטריק הישן ביותר
בספר וטענה שצמצמה את גודל המסגרת כדי ליצור מכשיר עם מסך בגודל 5.7 אינטש שאינו
גדול משמעותית ממכשירים בעלי מסך בגודל יותר מיינסטרימי, 5.5 אינטש.

להמשך קריאה

חייב כזה: Huawei P8

מאת
יבואנית Huawei
בישראל יוצאת למלחמה. לפני מספר חודשים היא גייסה אל שורותיה מנכ”ל חדש, קובי
כליף, שהגיע אליה היישר מעמדת מנהל חטיבת המובייל של סמסונג, ובשבועות האחרונים
יצאה בקמפיין טלויזיה ושלטי חוצות נרחב שאין סיכוי שהצלחתם להתחמק ממנו. האם ה-P8
הוא מכשיר שמצדיק קמפיין בהיקף כזה, עם פרזנטורים כמו מוקי וגל גדות? אם לשפוט
עפ”י נתוני המכירות של Huawei
בעולם במחצית הראשונה של 2015, נראה שיש לה עם מה לעבוד: מכירותיה קפצו ב-39
אחוזים ואף עקפו את אלו של Xiaomi
המתחרה שלה מבית. בסגמנט הצר יותר, של מכשירים לשוק הבינוני והגבוה (שם נכלל ה-P8
שהושק לפני מספר חודשים ברחבי העולם), רשמה Huawei
קפיצה חדה של 70%, וגם הכנסות החברה ממכירת סמארטפונים זינקו ב-87 אחוזים. בקצב
הזה, נראה כי היעד השאפתני שהציבה לעצמה Huawei
לשנת 2015, מכירה של 100 מיליון מכשירים, הופך לריאלי.
Huawei P8 (צילום: גד גניר)


ה-P8
מכוון גבוה. כמו במכשיר הדגל שלה משנה שעברה, ה-Ascend P7,
גם הפעם מתבססת Huawei על
מעבד מייצור עצמי, ה-HiSilicon Kirin 930. זהו
מעבד בטכנולוגיית 64 ביט, בעל 8 ליבות, 4 מתוכן פועלות במהירות 2 גיגהרץ לפעולות
מורכבות ותובעניות, ו-4 במהירות 1.5 גיגהרץ לפעולות שגרתיות. זכרון ה-RAM
של הוואווי P8 עומד על נפח נדיב של 3 גיגה, ואת זכרון
האחסון בנפח 16 גיגה ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון מסוג MicroSD
עד לנפח של 128 גיגה נוספים. קשה לי למקם את המעבד הזה על אותה סקאלה מול מעבדים
מקבילים של סמסונג או קוולאקום, אבל מהתרשמות אישית, המכשיר הזה זריז מאוד. לא
זריז ברמה של ה-HTC One M9 או
ה-Samsung Galaxy S6, אבל זריז מספיק כדי לתת תחושה שהמכשיר זז
מהר מאוד, האפליקציות נפתחות במהירות יפה,המכשיר לא נתקע, לא חובב איתחולים ויציב.
עוד לגבי יציבות: זוכרים את כרטיס הזכרון שהכניע את ה-LG G-Flex2? זה שהיה עמוס בקבצי מוזיקה ותמונות? הכנסתי
אותו לתוך ה-P8 והמכשיר הסיני, עם המעבד הסיני התנהג למופת
במשך כל ימי הבדיקה, הרבה יותר מהמכשיר הקוריאני עם המעבד החזק ביותר של קוואלקום.
פיזור החום של ה-P8 אינו מדהים, והוא נוטה להתחמם בפעולות אינטנסיביות,
אם כי ברוב הזמן הוא נשאר בטמפרטורה סבירה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Ascend P7

מאת
מכון המחקר
IDC
קבע כי ברבעון השני של שנת 2014 יצרנית הסמארטפונים שהגיעה למקום השלישי בהיקף
המכירות שלה, אחרי אפל וסמסונג, היא לא אחרת מאשר Huawei
הסינית. ב-IDC מסבירים זאת בכך שמפעילות הסלולר הסיניות
סיבסדו לאחרונה באופן נרחב מכשירים התומכים ברשתות דור רביעי – LTE.
ה-Huawei Ascend P7, אחד המכשירים החזקים ביותר בפורטפוליו של
החברה הזאת, אשר עשה עליה בשבועות האחרונים ארצה, הוא אחד ממכשירי הדור הרביעי
האלו. 
Huawei Ascend P7, מסך הבית (צילום: גד גניר)


נתחיל
מהמפרט הטכני, שם חיכתה לי הפתעה: ערכת שבבים שלא שמעתי על קיומה מעולם. אני מכיר
מכשירים המבוססים על פלטפורמות של קוולאקום (Snapdragon),
אני מכיר את Exynos של
סמסונג, את MTK הפופולרית במכשירים סיניים, ואפילו יצא לי
להתנסות גם במכשיר או שניים המבוססים על ערכת שבבים של NVIDIA.
ה-Huawei Ascend P7 מצויד בערכת שבבים הנקראת HiSilicon
Kirin 910T, בעלת מעבד מרובע ליבה, במהירות של 1.8 גיגהרץ. ל-P7 גם זכרון RAM
בנפח של 2 גיגה, מה שאמור להבטיח פעולה חלקה וריבוי משימות יעיל. זכרון האכסון הפנימי
של ה-Ascend P7 עומד על נפח של 16 גיגה, כאשר בהתאם למגמה החיובית בשוק, גם Huawei
מאפשר לכם להרחיב את נפח הזכרון הפנימי באמצעות כרטיס זכרון. המפרט הזה מריץ את
מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 4.4.2, גרסה עדכנית יחסית, אם כי לא הכי חדשה שיש.

להמשך קריאה