HERO4

כזאת ניסיתי: GoPro HERO4 Session

מאת
עובדה לא
מפתיעה: המותג GoPro נתפס כיום כשם נרדף למצלמות וידאו אקסטרים.
אנשים קוראים למצלמות מהסוג הזה גו פרו גם אם הן אינן של המותג הזה, בדיוק כפי
שב-2006 אנשים היו קוראים לנגן ה- iRiver H320 שלי
“אייפוד”. למען האמת, לאור העובדה שטלפונים סלולריים החליפו את מקומן של
מצלמות וידאו ביתיות, והעובדה שיותר ויותר אנשים מצלמים וידאו עם מצלמות DSLR,
המצלמות של גו פרו הצילו למעשה את הקטגוריה הזאת של מצלמות וידאו מהיכחדות מוחלטת.
מעולם לא הבנתי איך המצלמות האלו הפכו לסיפור הצלחה כל כך מסחרר, ואיך זה שכל כך
הרבה אנשים סביבי עוסקים בפעולות ספורטיביות שמצדיקות קניה, או לפחות חלומות על
קנייה שלה, אבל לאורך השנתיים בהם הבלוג הזה פעיל, מצלמות GoPro
היו במיקום די גבוה ברשימת המוצרים שמבקשים ממני לבדוק. ההשקה של ה-Hero+ LCD
וה-Hero 4 Session בתחילת חודש שעבר היו הזדמנות טובה לכך,
ושתיהן נחתו אצלי כמו שאני אוהב בסמוך למועד ההשקה שלהן בעולם.
GoPro HERO4 Session (צילום: גד גניר)


המסקרנת
יותר מבין השתיים היא כמובן ה-GoPro HERO 4 Session.
הייחוד של ה-Session הוא
בגודל שלה. זוהי מצלמת ה-GoPro
הקטנה ביותר שאי פעם יוצרה, והיא גם נראית שונה מאוד מכל המצלמות שקדמו לה. ה-Session
היא למעשה קוביה שחורה קטנה מאוד (35X35X35
מ”מ), ששוקלת 74 גרם. אם 74 גרם לא אומרים לכם הרבה, אז אני אגיד לכם: משקל
כזה על מימדים קומפקטיים כל כך גורם למצלמה לשדר נוכחות, ובניגוד לאזניות של ביטס,
הכובד כאן נובע ככל הנראה מניסיון למגן אותה, ומהעובדה שעדשות וזכוכיות שוקלים
הרבה יחסית. ולמרות זאת, ה-Session היא
מצלמה קלילה, ושוקלת כ-40% פחות ממצלמות GoPro
אחרות, שאינן מגיעות כשהן ממוגנות כמוה. דיברתי על מיגון: ה-Session
מגיעה כשהיא מוקשחת (היא עטופה בגומי), ועמידה במים עד לעומק של 10 מטר. אם אתם לא
צוללים מעבר לעומק הזה, נחסך כאן הצורך לקנות למצלמה קייס ממוגן.

להמשך קריאה