Be

כזה ניסיתי: Be

מאת
בשנים האחרונות עושה בזק מאמצים רבים להמציא את עצמה מחדש. טלפונים קויים ותשתיות אינטרנט הם עדיין עיקר העסק שלה, אבל במסגרת השאיפה להתפתח לכיוונים חדשים, בחרה חברת התקשורת הותיקה להכנס בשנים האחרונות אל עולמות ה-IOT והבית החכם, ואף השיקה שירותים ומוצרים כמו מצלמות ביתיות חכמות, חיישנים למיניהם, שקעים חכמים ועוד. מתוך הבנה שהשוק הביתי הולך לשם איתה או בלעדיה, הבינה בזק שחייבים לטפל בבעיה יסודית אחת שיכולה לפגוע קשות בחויה הזאת: הרשתות האלחוטיות הביתיות כבר לא עומדות בעומס הזה.
Be. אפילו אפל הפסיקו כבר עם השטיק של לוגו מואר (צילום: גד גניר)

“קהל נכבד עכשיו ממש
נציג לכם נתב חדש
וזה הרגע לגלות
את הנפשות הפועלות
כלומר מה שמו של כל כוכב
אשר ניתב את הנתב
ובזכותו יאמרו ברחוב
האינטרנט יותר טוב, יותר טוב”
קשה ליצור עניין בנתב. נתב זה לא רק עניין למומחים, נתב זה עסק נורא משעמם והתעסקות ברשת הביתית זה עניין מאוד מורכב. הקמפיין המוצלח של בזק בכיכובו של עומר אדם, ל-Be, הנתב החדש שלה, לא באמת מנסה לשנות את המציאות הזאת, הוא פשוט מבטיח דברים ברורים ופשוטים יותר. עבור המשתמש הרגיל שלא רוצה להכנס לכתובת 10.0.0.138 בדפדפן ולהתחיל לשחק עם הגדרות הרשת שלו, עבור המשתמש שמסתמך על הנתב שקיבל מספקית האינטרנט שלו (וביניהם גם כותב שורות אלו), נתב הוא מוצר בעל פונקציונליות מאוד פשוטה: פועל – יש אינטרנט. לא פועל, יש תקלה איפשהו אצל הספקית, בתשתית או בנתב עצמו. מה שמגה פיקסלים, ליבות כפולות, רזולוציות ומסכים מקצה לקצה בסמארטפונים עושים לאנשים, נתב לעולם לא יצליח לעשות עם תדרי רשת אלחוטית, תקני שידור ומספר אנטנות. אז איך בזק משווקת אותו? באמצעות שיר חמוד, ומנתבת את הנתב אל מי שהיא צריכה לנתב. השאלה היא האם מי שנותב, אכן מקבל משהו טוב יותר, וחשוב לא פחות, טוב יותר ממה שהוא מקבל בדר”כ מהספקית.

להמשך קריאה