כמה שרציתי MB-805. לא העזתי לרצות גיים בוי, שלא לדבר על גיים גיר, משתי סיבות: הם היו מאוד יקרים, וממילא בכל פעם שהנחתי את ידיי על גיים בוי, המשחק היחיד שבאמת רציתי לשחק בו היה טטריס. דמי הכיס והעדפות הגיימינג שלי שלחו אותי לחפש חלום נגיש, והחלום הזה התגבש בדמותו של MB-805. מהו אותו MB-805? לקראת אמצע שנות ה-90 שטף את ישראל גל של קונסולות שידעו להריץ אך ורק טטריס. MB-805 היתה הקונסולה המתקדמת ביותר בקטלוג של מותג מכשירי טטריס בשם Master Brick, וכללה “80 משחקים ועוד חמישה”. איך זה מסתדר עם העובדה שהקונסולות הללו יועדו להריץ אך ורק טטריס? ובכן, ה-80 משחקים היו שקר מכוער: מדובר היה פשוט בשילובים שונים של מספר שורות, כיוון תנועת הלבנים, והמהירות בה הם נעים, והשילובים הללו נספרו כ”משחקים”. מה לגבי החמישה הנוספים? דווקא כאן היה גיוון אמיתי והיו שם בין השאר גרסה של סנייק, סנייק עם מכשולים, ועוד שלושה משחקים אחרים שהדבר היחיד שאני זוכר לגביהם הוא שהם בהחלט לא היו טטריס. לאחר מספר שבועות של כיסופים ל-MB-805, אמי הזמינה לי כזאת דרך חוברת קניות שצורפה לפירוט החודשי של עסקאות האשראי שלה, ושבועיים לאחר מכן הייתי הילד עם מכשיר הטטריס הכי מתקדם בשכבה.
 |
| Retro FC (צילום: גד גניר) |
ה-Retro FC מגיע מכיוון שונה לחלוטין ומאוד לא מתקדם. מדובר בקונסולה זולה מאוד, נטולת מותג, שמגיעה עם כ-168 משחקים נוסטלגיים המתהדרים בגרפיקה מכוערת להפליא. אני בספק אם קיים ילד בסוף שנת 2018 שירצה לקבל דבר כזה, ואני אפילו בספק רב יותר אם קיים ילד אחד בשנת 2018 שימיר את תשוקתו לנינטנדו סוויצ’ או לאייפון בתשוקה פרקטית יותר דווקא לחפיץ הצנוע הזה. למי מיועדת Retro FC? לילדי שנות ה-80 וה-90 שרוצים להיזכר במשחקים של ילדותם. הקונסולה הספציפית הזאת היא השלב הסיני במגמה נוסטלגית בעולם הגיימינג שהחלה בשנים האחרונות. במסגרת המגמה הזאת היצרניות הגדולות החלו למכור גרסאות מחודשות של קונסולות משחקי טלויזיה וקונסולות ניידות, עם משחקים מובנים: נינטנדו Classic Mini NES, סגה מגה דרייב, אטארי, פלייסטיישן קלאסיק ועוד. השלב הסיני הוא השלב שבו פסי הייצור בשנזן מתחילים להציף את השוק בתחליפים זולים ולא ממותגים. במקרה הזה האתגר פשוט יחסית כי מלכתחילה ביצועים הם לא הסיפור כאן.
Anonymous
מצויין!תודה,אביב
Anonymous
המיקרופון נקרא מדונה, לא בום
Anonymous
סקירה נפלאה!תודה,אביב